דברי הגר"א שהמן נענש במדה-כנגד-מדה שהעליל שקר וגם בו חשדו בטעות

[גם זו לטובה]

שהרי מה שנפל על מיטת אסתר היה בשביל להתחנן בפניה ולא חשב לכבוש המלכה.

[מה שנכון נכון]

הוא כותב זאת (בביאורו למגלה) על המלאכים שקצצו את האילנות בגן של אחשורוש.

[גם זו לטובה]

יש"כ ובמהדיר שם ציין שכ"כ במנות הלוי בשם שערי בינה להר"ר אליעזר מגרמישא.

מעניין למה פרשו דוקא על המלאכים שקצצו את האילנות, ולא על הגם לכבוש וכו', ויתכן שמעשי מלאכים יותר מתייחס להנהגת השי"ת.

ובעיקר הדבר שמעתי שהנענש על עלילת שקר צערו גדול יותר, וזהו המנ"מ.

[איש גלילי]

אולי "לכבוש את המלכה עמי בבית" אינו עלילת שקר כ"כ כמו קציצת האילנות, כיון שהרי באמת רצה להרוג את אסתר לפי גזרתו (הגם שלא ידע שהיא יהודית, אך אם היה יודע הרי ודאי היה רוצה להרגה בכלל כל היהודים). אך לקצוץ את אילנות אחשורוש כלל לא עלה על דעתו.

[מה שנכון נכון]

באותו מקום שביאר את הענין של מדה כנגד מדה באילנות, היינו בפי' למגילה, ביאר הגר"א את והמן נופל ע"פ הפשט ע"ש, וע"כ לק"מ.
והרוצה לשאול ישאל למה בזה פירש ע"פ דרש חז"ל ובזה ע"פ הפשט.

[בן_אליעזר]

אמנם לא בפי' הגר"א כשלעצמו, אבל אם כבר עסקינן בסוגיא בכלל - כמדומני שראיתי פעם שפירשו (אולי בדרכים של דרוש וסוד) שאכן רצה לזנות איתה אז. האומנם? או, אולי זה הי' רק בחלק אחר בהמגילה (במזימותיו והרהוריו בתקופה מסויימת וכיו"ב). וייתכן שבאם ראיתי בחלק זו של המגילה - הי' פירוש מוטעית שראיתי צוטט מטעמי המתחדשים/רפורמים וכיו"ב, והדמיון בילבל בין קודש לחול.

אודה למי שיחזיר אבידתי, או עכ"פ להעמיד הדברים על דיוקם.

[מה שנכון נכון]

ראה רש"י שם הגם לכבוש - לאנוס, וכ"פ עוד הרבה מפרשים.

[חד ברנש]

יש"כ ובמהדיר שם ציין שכ"כ במנות הלוי בשם שערי בינה להר"ר אליעזר מגרמישא.

צ"ל: אלעזר.

[גם זו לטובה]

באותו מקום שביאר את הענין של מדה כנגד מדה באילנות, היינו בפי' למגילה, ביאר הגר"א את והמן נופל ע"פ הפשט ע"ש, וע"כ לק"מ.
והרוצה לשאול ישאל למה בזה פירש ע"פ דרש חז"ל ובזה ע"פ הפשט.

לא הבנתי
הגר"א פירש למה באמת המן נפל, אבל כותב מפורש שאחשורוש חשד בו שרוצה להרוג את המלכה.

[מה שנכון נכון]

זה מפורש במגלה הגם לכבוש את המלכה, כמפרשים לכבוש להרוג, אבל מדובר על נפילה טבעית מתוך צער, וגם החשד הוא טבעי אחר שהלשינה עליו, ולא היה כאן כל נס מיוחד בשביל להענישו מדה כנגד מדה.

באמת הגר"א מפרש את ענין חרבונה שהיתה שם סיבה מאת ה' שיטעה בכונתו וע"כ יכעס על המן ע"ש, והכל נמשך לטעם שנתן בתחילת הענין על האילנות. [היה אפשר לומר כך גם על נפילת המן, אבל נראה מדבריו שם שבא להדגיש שמדובר על ענין טבעי, ולאפוקי מהדרש. והרוצה יפרש שגם ענין טבעי זה היה 'בהשגחה' מהטעם הנ"ל].

[בן_אליעזר]

אמנם לא בפי' הגר"א כשלעצמו, אבל אם כבר עסקינן בסוגיא בכלל - כמדומני שראיתי פעם שפירשו (אולי בדרכים של דרוש וסוד) שאכן רצה לזנות איתה אז. האומנם? או, אולי זה הי' רק בחלק אחר בהמגילה (במזימותיו והרהוריו בתקופה מסויימת וכיו"ב). וייתכן שבאם ראיתי בחלק זו של המגילה - הי' פירוש מוטעית שראיתי צוטט מטעמי המתחדשים/רפורמים וכיו"ב, והדמיון בילבל בין קודש לחול.

אודה למי שיחזיר אבידתי, או עכ"פ להעמיד הדברים על דיוקם.

האם יודע לחו"ר הפורום, האומנם יש דברים בגו - בחלק אחר של המגילה או בסיפור כולו בראי חז"ל? [הזכרון מעורפל, ואולי כי רצה כך להרוג אחשורוש ולהיות המושל, או משהו כיו"ב].