לעת"ל אף שפורים לא בטל, לא יהיה חיוב לבסומי

[קונה הכל]

ידוע שכל המועדים בטלים וימי הפורים אינם נבטלים [אגב, מי יודע מקור מדויק לכך?].

ראיתי חידוש להגרש"ז אויערבאך זצ"ל [מובא בשמו בספר 'ירושלים במועדיה' להגר"א נבנצל], שאף שימי פורים אינם נבטלים, אבל החיוב של לבסומי לא יהיה אז.



האם ידוע למישהו מקור קדמון על כך?

[הדעה והדבור]

ידוע שכל המועדים בטלים וימי הפורים אינם נבטלים [אגב, מי יודע מקור מדויק לכך?].[/b]

ראה במדרש (משלי ט')וב'ילקוט שמעוני רמז תתקמד:
"חכמות בנתה ביתה טבחה, טבחה אף ערכה שולחנה זו אסתר המלכה, בשעה שהגיע צער לישראל התקינה סעודה לאחשוורוש ולהמן הרשע, ושכרתם יין ביותר, וכסבור היה המן בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא ידע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששכרה אותו יין, קנתה אומתה לעולם, אף ערכה שולחנה בעולם הזה ובעולם הבא, איזה שם טוב שקנתה? שכל המועדים עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר: לא יעברו וגו' ר"א אומר: אף יום הכיפורים לא יבטל לעולם, שנאמר: והייתה זאת לכם לחוקת עולם".
--
ומעניין לציין לפרשנות שניתנה במדרש הנ"ל, ויעויין בשו"ת רדב"ז ח"ב תשובה תתכ"ח ובשו"ת הרשב"א ח"א תשובה צ"ג ובדברי המהר"ל ב'תפארת ישראל' פרקים נב ונג.

[פלא פלאים]

ידוע שכל המועדים בטלים וימי הפורים אינם נבטלים [אגב, מי יודע מקור מדויק לכך?].[/b]

ראה במדרש (משלי ט')וב'ילקוט שמעוני רמז תתקמד:
"חכמות בנתה ביתה טבחה, טבחה אף ערכה שולחנה זו אסתר המלכה, בשעה שהגיע צער לישראל התקינה סעודה לאחשוורוש ולהמן הרשע, ושכרתם יין ביותר, וכסבור היה המן בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא ידע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששכרה אותו יין, קנתה אומתה לעולם, אף ערכה שולחנה בעולם הזה ובעולם הבא, איזה שם טוב שקנתה? שכל המועדים עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר: לא יעברו וגו' ר"א אומר: אף יום הכיפורים לא יבטל לעולם, שנאמר: והייתה זאת לכם לחוקת עולם".
--
ומעניין לציין לפרשנות שניתנה במדרש הנ"ל, ויעויין בשו"ת רדב"ז ח"ב תשובה תתכ"ח ובשו"ת הרשב"א ח"א תשובה צ"ג ובדברי המהר"ל ב'תפארת ישראל' פרקים נב ונג.

בירושלמי נדרים דף כ"ו ע"ב, פרק ח' הלכה א', כתוב לגבי מגילת תענית שהיא בטלה אך חנוכה ופורים לא בטלו: http://www.mechon-mamre.org/b/r/r3308.htm וכן בירושלמי תענית פ"ב הלכה י"ב: "ואפילו תימר בטלה מגילת תענית חנוכה ופורים לא בטלו". ועיין בבבלי ר"ה י"ט, ע"ב, ובירושלמי מגילה, פ"א ה"ד, ו'. וכמו כן כתוב ב"מגיד מישרים" למרן המחבר על פרשת זכור (ד"ה 'שנת ש"ך'): "והיינו דאמור רבנן חנוכה ופורים אינם בטלים לעולם וכו' ".

[שפה ברורה]

זה הלשון בחד''ת להגה''ק מסאטמאר (תשט''ז) בא''ד
אמנם האמת הוא שיש עוד ענין אחר, שעכשיו לא נתגלה לנו אור הפורים רק ע''י מחיית עמלק, אבל לעתיד שיבטל ענין מחיית עמלק [כמבואר ברבינו בחיי] יהי' השפעת קדושה ע''י היום עצמו, ע''י שקבלו ישראל אז פעם שנית התוה''ק, ורק עכשיו צריכים לשתות יין שיבואו לאיזה השפעה טובה, משא''כ לעתיד יהי' קדושת היום גורם להשפעת קדושה, ולא יוצרכו עוד לשתות יין, ויהי' יום הפורים יום גדול גם בלי שתי'.
וז''פ 'חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', היינו עד שיהי' הגאולה שלימה [ ע''ד עד ולא עד בכלל] שלא יהיה עוד בעולם רק מרדכי ולא יהי' עוד זכר להמן וכו', ואז נהי' דבוקים בהשי''ת באמת ולא יהי' עוד המן בעולם רק קדושה, ובזה לבד ישתכרו ולא יצטרכו ליין עוד, ורק עד אז צריכין לשתות יין, 'עד שלא ידעו עוד חילו' בין ארור המן לברוך מרדכי, שלא יהי' בעולם רק מרדכי, ע''ש שהאריך בבחינה זו