רק מקרא מגילה היא מצוה?

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להעלות:

שאלה: מה פירוש דברי הרמב"ם בפתיחת הל' מגילה, כשמונה את המצוות, וכן אח"כ בפרק א הלכה א, שמונה רק קריאת מגילה, ולא משלוח מנות, סעודה, מתנות לאביונים? וכי הקובע זו הברכה?
וגם אם נאמר שמגילה היא העיקר של פורים [מנין?] עדיין גם השאר הן מצוות גמורות! וצ"ע

[עזריאל ברגר]

רק על המגילה מברכים.
אבל לי יש קושיא יותר גדולה:
הלא בהלכות אלו התפרשו גם דיני הלל, ומדוע לא מנאו הרמב"ם כמצווה מד"ס?

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להעלות:

שאלה: מה פירוש דברי הרמב"ם בפתיחת הל' מגילה, כשמונה את המצוות, וכן אח"כ בפרק א הלכה א, שמונה רק קריאת מגילה, ולא משלוח מנות, סעודה, מתנות לאביונים? וכי הקובע זו הברכה?
וגם אם נאמר שמגילה היא העיקר של פורים [מנין?] עדיין גם השאר הן מצוות גמורות! וצ"ע

נתבקשתי להוסיף:
וראה בספר אור אברהם לג"ר אברהם גורביץ, עמ' ד-ז [תודה לרב מה שנכון נכון שליט"א על הציון]

[כדכד]

אולי אפ"ל שהמצוות האחרות של פורים נהגו בקהילות ישראל כהודאה על הנס ואח"כ מרדכי ואסתר כתבו לקבלם לדורות, אך בקריאת המגילה לא נהגו מאליהם עד שכתבו והורו לקרוא ולכן מקרא מגילה מוגדר כמצווה שמברכים עליה ואילו שאר הדברים לא ניתן לומר שנהגו בגלל הציווי.
אמנם זה קצת קשה ממתל"א שלא מפורש שנהגו בהם לפנ י שמרדכי ואסתר ציוו

[דרומי]

תשאל יותר מזה, למה בכלל נקראות ההלכות בשם 'מגילה וחנוכה'?

וממה נפשך - או שייקראו 'פורים וחנוכה', או שייקראו 'מגילה ונרות'?

למה בפורים כל המצוות בטלות לגבי המקרא מגיהל ונקראות על שמה ואילו בחנוכה זה כל החג?

[לעומקו של דבר]

==

[חלמישצור]

ראשית, לעניות דעתי יש הבדל גדול בין המצוה-תקנה לקרוא את המגילה (פ"א, ה"א) ובין מצוות היום במשתה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים (פ"ב, הי"ד). האחרונות הן חיובים (ראו לשון הרמב"ם ביחס לכל אחת מהן, "חובת סעודה זו", "וכן חייב אדם לשלוח", "וחייב לחלק לעניים") שנובעים מ"מצות יום ארבעה עשר", כלומר עניינן הוא לקיים את המצוה של השמחה, והן עצמן אינן המצווה מדברי סופרים אלא פרטיה.

ובכן, קריאת המגילה וגם הדלקת הנר שייכות שתיהן לתחום של הודאה לה', פרסומי ניסא, ולפיכך הן מצוות שיש להם עוד מקור - אם כי לא מפורש, ויש להאריך - בכתוב, של חובת ההודאה לה'. לעומת זאת, מצוות היום אינה אלא עיצוב יום החג כיום שמחה, מבחינת האדם והחברה ולא מבחינת הפנייה אל ה'. ויש להאריך.

[חלמישצור]

בחוברת חד"ת לפורים מהגר"א שפירא ראש ישיבת מרכז הרב (והועלה כאן ע"י מבני ציון וירושלים באשכול מיוחד), התעכב על עניין זה פעמיים. במקו"א השאיר בצ"ע (עמ' 163) ואחר כך במקו"א תירץ בשלושה אופנים (עמ' 211-212) וז"ל:

[בברכה המשולשת]

ייש"כ גדול ותודה רבה

[סעדיה]

כתלנו כרך י"ב עמ' 77 והלאה.

[בברכה המשולשת]

כתלנו כרך י"ב עמ' 77 והלאה.

ייש"כ (אגב, דווקא לשם הפניתי את הגה"צ השואל שליט"א מלכתחילה, אך לא נחה דעתו בזה)

[בן פורת]

נתבקשתי להעלות:

שאלה: מה פירוש דברי הרמב"ם בפתיחת הל' מגילה, כשמונה את המצוות, וכן אח"כ בפרק א הלכה א, שמונה רק קריאת מגילה, ולא משלוח מנות, סעודה, מתנות לאביונים? וכי הקובע זו הברכה?
וגם אם נאמר שמגילה היא העיקר של פורים [מנין?] עדיין גם השאר הן מצוות גמורות! וצ"ע

ראיתי להגר"מ פטרפרוינד שליט"א שחיבר קונטרס 'אשר החלו לעשות' [נמצא באוצר] הסובב הולך על קושיא זו ועוד, ומייסד מהלך חדש בתקנת קביעת מצוות הפורים.

[בברכה המשולשת]

ייש"כ גדול.

[עושה חדשות]

פורים, מברכין בשעת קריאת מגילה מנ"ח [=ראשי תיבות מגילה נסים שהחיינו]. ואף על פי שעיקר הכרתו בסעודה, כדכתיב לעשות [אותם] ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות, וגרסינן באלו דברים במסכת פסחים דדברי הכל בעינן לכם, דמעיקרא להכי איתקן. אעפ"כ אין מברכין בשעה שיושבים לקיים סעודת פורים, לא וציונו על סעודת פורים, ולא זמן, כי אם בשעת קריאת המגילה שמברך מנ"ח. [לפי] שחנוכה ופורים אין שום קדושה נוהגת בהם, ואין היכר הנס לא ביום, ולא בסעודה שהרי כמה ימים אדם ממשיך כמה פרפראות על שולחנו. ואין לומר זמן אלא על ההיכר דהיינו הדלקה בחנוכה וקריאת המגילה בפורים היא עיקר תקנה להכרת הנס. כדאיתא במגילה דמבטלין תורה ועבודה ובאין לשמוע מקרא מגילה כדכתיב משפחה ומשפחה להביא משפחת כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. ומטעם זה שאין היכר הנס בסעודה כמו שכתבתי, שכמה ימי חול אדם מאריך על שולחנו במיני תענוג, לפיכך אין מברכין לא ביום טוב ולא בעצרת ולא שבת דבעינן בהו לכם על הסעודה.

[עושה חדשות]

נתבקשתי להעלות:

שאלה: מה פירוש דברי הרמב"ם בפתיחת הל' מגילה, כשמונה את המצוות, וכן אח"כ בפרק א הלכה א, שמונה רק קריאת מגילה, ולא משלוח מנות, סעודה, מתנות לאביונים? וכי הקובע זו הברכה?
וגם אם נאמר שמגילה היא העיקר של פורים [מנין?] עדיין גם השאר הן מצוות גמורות! וצ"ע

ראיתי להגר"מ פטרפרוינד שליט"א שחיבר קונטרס 'אשר החלו לעשות' [נמצא באוצר] הסובב הולך על קושיא זו ועוד, ומייסד מהלך חדש בתקנת קביעת מצוות הפורים.

תודה על ההפנייה,
לרשימת המקורות שהביא מהאבן עזרא, יש להוסיף גם את דבריו ביסוד מורא -
ועתה אפרש כי כאשר קבל האב עליו ועל זרעו חייב הבן לשמוע בקול אביו כימי הפורים ודברי הצומות וזעקתם הכתוב במגלה

[חוקר ודורש]

בפשטות יש"ל שהקשר לחנוכה ומגילה ששני מצות אלו הם בפרסומי הנס משא"כ מתנות לאביונים ומשל"מ

[פרי יהושע]

תשאל יותר מזה, למה בכלל נקראות ההלכות בשם 'מגילה וחנוכה'?

וממה נפשך - או שייקראו 'פורים וחנוכה', או שייקראו 'מגילה ונרות'?

למה בפורים כל המצוות בטלות לגבי המקרא מגיהל ונקראות על שמה ואילו בחנוכה זה כל החג?

אני מצרף קטע קצר מחידו"ת על שאלה זו.

א.docx

(14.73 KiB) הורד 222 פעמים

[דרומי]

יישר כח, ואולי יש להוסיף שלכן בנוסח הברכה מדייקים "להדליק נר חנוכה", ואם יאמר "להדליק נר" סתם לא יצא ידי חובה (דלא כבמגילה שאומרים "מקרא מגילה" בלי לפרש תוכן המגילה שהיא מגילת אסתר דוקא), כי זה חלק מעצם המצוה.

[עושה חדשות]

רק בדרך אגב,
נהוג עלמא להכריז קודם ברכות המגילה בשחרית, להתכוין לצאת בשהחיינו גם על מצוות היום וכו'.
והמקור הוא במג"א סי' תרצב שהביא כן בשם השל"ה.
אמנם הילך לש' השל"ה, כה הם דבריו:
כשמברכין על קריאת מגילה ושהחיינו, יכוין שיצא בברכות אלו גם על סעודת פורים שיאכל, ומצות משלוח מנות כו', כי סעודת פורים ומשלוח מנות הם גם כן מצות מדברי קבלה, וראוי היה לברך עליהם 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' כו' ו'שהחיינו', דהא מזמן לזמן קאתי, כמו שמברכין אנר חנוכה ואקריאת מגילה, רק שהברכות של המגילה קאי על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה, דהיינו הסעודה, ומשלוח מנות כו', כמו שהחיינו בקידוש יום טוב סוכות קאי גם על הסוכה (סוכה מו א), על כן צריך השומע הברכות לכוון גם על זה.
וצ"ע.

[קראקובער]

תשאל יותר מזה, למה בכלל נקראות ההלכות בשם 'מגילה וחנוכה'?

וממה נפשך - או שייקראו 'פורים וחנוכה', או שייקראו 'מגילה ונרות'?

למה בפורים כל המצוות בטלות לגבי המקרא מגיהל ונקראות על שמה ואילו בחנוכה זה כל החג?

מגילה על שם המסכתא ופשוט.

[סעדיה]

רק בדרך אגב,
נהוג עלמא להכריז קודם ברכות המגילה בשחרית, להתכוין לצאת בשהחיינו גם על מצוות היום וכו'.
והמקור הוא במג"א סי' תרצב שהביא כן בשם השל"ה.
אמנם הילך לש' השל"ה, כה הם דבריו:
כשמברכין על קריאת מגילה ושהחיינו, יכוין שיצא בברכות אלו גם על סעודת פורים שיאכל, ומצות משלוח מנות כו', כי סעודת פורים ומשלוח מנות הם גם כן מצות מדברי קבלה, וראוי היה לברך עליהם 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' כו' ו'שהחיינו', דהא מזמן לזמן קאתי, כמו שמברכין אנר חנוכה ואקריאת מגילה, רק שהברכות של המגילה קאי על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה, דהיינו הסעודה, ומשלוח מנות כו', כמו שהחיינו בקידוש יום טוב סוכות קאי גם על הסוכה (סוכה מו א), על כן צריך השומע הברכות לכוון גם על זה.
וצ"ע.

[חרסון]

תשאל יותר מזה, למה בכלל נקראות ההלכות בשם 'מגילה וחנוכה'?

וממה נפשך - או שייקראו 'פורים וחנוכה', או שייקראו 'מגילה ונרות'?

למה בפורים כל המצוות בטלות לגבי המקרא מגיהל ונקראות על שמה ואילו בחנוכה זה כל החג?

מגילה על שם המסכתא ופשוט.

האם כן דרך הרמב"ם?

[חרסון]

רק בדרך אגב,
נהוג עלמא להכריז קודם ברכות המגילה בשחרית, להתכוין לצאת בשהחיינו גם על מצוות היום וכו'.
והמקור הוא במג"א סי' תרצב שהביא כן בשם השל"ה.
אמנם הילך לש' השל"ה, כה הם דבריו:
כשמברכין על קריאת מגילה ושהחיינו, יכוין שיצא בברכות אלו גם על סעודת פורים שיאכל, ומצות משלוח מנות כו', כי סעודת פורים ומשלוח מנות הם גם כן מצות מדברי קבלה, וראוי היה לברך עליהם 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' כו' ו'שהחיינו', דהא מזמן לזמן קאתי, כמו שמברכין אנר חנוכה ואקריאת מגילה, רק שהברכות של המגילה קאי על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה, דהיינו הסעודה, ומשלוח מנות כו', כמו שהחיינו בקידוש יום טוב סוכות קאי גם על הסוכה (סוכה מו א), על כן צריך השומע הברכות לכוון גם על זה.
וצ"ע.

כבר זכתה ונתפשטה חומרה זו.

האם מכך שהמג"א השמיט את החלק הזה מדברי השל"ה אין משמע שלא ס"ל הכי?

[עושה חדשות]

רק בדרך אגב,
נהוג עלמא להכריז קודם ברכות המגילה בשחרית, להתכוין לצאת בשהחיינו גם על מצוות היום וכו'.
והמקור הוא במג"א סי' תרצב שהביא כן בשם השל"ה.
אמנם הילך לש' השל"ה, כה הם דבריו:
כשמברכין על קריאת מגילה ושהחיינו, יכוין שיצא בברכות אלו גם על סעודת פורים שיאכל, ומצות משלוח מנות כו', כי סעודת פורים ומשלוח מנות הם גם כן מצות מדברי קבלה, וראוי היה לברך עליהם 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' כו' ו'שהחיינו', דהא מזמן לזמן קאתי, כמו שמברכין אנר חנוכה ואקריאת מגילה, רק שהברכות של המגילה קאי על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה, דהיינו הסעודה, ומשלוח מנות כו', כמו שהחיינו בקידוש יום טוב סוכות קאי גם על הסוכה (סוכה מו א), על כן צריך השומע הברכות לכוון גם על זה.
וצ"ע.

ע"ע בהרחבה - https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=694275#p694275