מגילה צריכה עמוד עץ בסופה - האם גם בתחילתה?

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

מגילה צריכה עמוד עץ בסופה (עכ"פ לדעת השו"ע - תרצ"א ב').
האם יש דעות שצריך גם בתחילתה? (זכור לי בערך דעת רש"י והטור בזה).

[בקרו טלה]

מגילה צריכה עמוד עץ בסופה (עכ"פ לדעת השו"ע - תרצ"א ב').
האם יש דעות שצריך גם בתחילתה? (זכור לי בערך דעת רש"י והטור בזה).

לפי הטור רק בתחילתה ועי' בב"י מה שהביא מרש,י לגבי תנ"ך
בית יוסף או"ח סימן תרצ"א
ומ"ש רבינו וצריכה עמוד בראשה וחלק בסופה כדי להקיפה בו הכל כספר תורה. נראה דהיינו מדתניא בפרק קמא דבבא בתרא (יג ע"ב) הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד [מדבק] ועושה לראשו כדי לגול עמוד ולסופו כדי היקף. ופירש רש"י כדי לגול עמוד. מניח קלף חלק לגלול על גבי עמוד של עץ שהספר נגלל עליו:
viewtopic.php?f=26&t=8571&p=118654#p118615

[אפשר]

הא פשיטא דמגילה צריכה רק עמוד אחד, אך נחלקו הראשונים בב"ב יג ע"ב אם בתחילה או בסוף, וזה המח' רש"י ותוס' שהזכרת, ולדינא נקטו רק בסופה, אמנם יש גראצ'קע בשו"ע עי' שם בנו"כ.
אבל לעשות שני עמודים זה בלתי אפשרי, כי זה בספר תורה לבד, שנגללת לאצמע נ"ך שנגללת לסופה או לתחילתה יש רק עמוד אחד.
שו"ר בקישור שקישר הרב בקרו שמישהו רצה להעמיס בלשון הגר"א שהיו שני עמודים, ולענ"ד אין להעמיס כן, דאף שיש סברא לעשות שנים, כי בזה יצא ב' השיטות. אבל לענ"ד המוסיף מגרע, כי שני עמודים הוא כס"ת, ואז גלילתה לאמצע, ואין נ"כ נגללים לאמצע אלא לסוף או לתחילה, ולכן יש להכריע כדעת רוב הראשונים ולעשות רק בסוף.

אחרי כותבי הוסיף הרב בקרו מה שהוסיף, עי' לעיל.

[חלמישצור]

עיין ספר מהרי"ל, ירושלים תשמ"ט, עמ' תלא, שבא "לישב המנהג" שלא לעשות שני עמודים

[אפשר]

לכאו' ליתא, הוא קאי ליישב למה אין עושים עמוד כלל, וכמנהג המובא ברמ"א. וגם הט"ז כתב טעם למה אין נוהגים כן, וטעמו של הט"ז משום שיש מח' ראשונים, א"כ עדיף שלא לעשות כלום.
אמנם כבר מצאתי מי שחולק על מה שכתבתי, והוא בפמ"ג מש"ז שם שכתב להדיא להשיב על טעמו של הט"ז, דאפשר לעשות שנים ולצאת בזה שתי הדיעות. אך דברינו מיישבים שפיר את שיטת הט"ז, דאם יעשה שנים לא יצא אף אחד מהם. אבל אכתי קשה להעמיס דעת הפמ"ג בדיוק לשון תלמיד הגר"א. כנלענ"ד.

[יוצא פוניבז']

אין הבדל בין מגילה לנביאים, ואם בנביאים המנהג פשוט להקל לעשות ב' עמודים, מותר לעשות גם במגילה.

[אפשר]

אין הבדל בין מגילה לנביאים, ואם בנביאים המנהג פשוט להקל לעשות ב' עמודים, מותר לעשות גם במגילה.

כמדומה שהראשונים חילקו ביניהם, דנ"ך כיון שאין אנו רגילים בקריאתה א"כ אינה נחשבת לנגללת לתחילתה, אלא דינה כס"ת, משא"כ במגילה שקוראים כולו, ולכן נגללת לתחילתה.
צריך לחפש היכן ראיתי, אבל זה החילוק הזכור לי מקדמונים.

[יוצא פוניבז']

אין הבדל בין מגילה לנביאים, ואם בנביאים המנהג פשוט להקל לעשות ב' עמודים, מותר לעשות גם במגילה.

כמדומה שהראשונים חילקו ביניהם, דנ"ך כיון שאין אנו רגילים בקריאתה א"כ אינה נחשבת לנגללת לתחילתה, אלא דינה כס"ת, משא"כ במגילה שקוראים כולו, ולכן נגללת לתחילתה.
צריך לחפש היכן ראיתי, אבל זה החילוק הזכור לי מקדמונים.

מה שאתה מביא מחודש לי, מסתמא שאין בראשונים.

ובענין הנידון יש לציין עוד למחז"ו סי' רמד שמביא שיש שנהגו במגילת אסתר בב' עמודים בדווקא, משום שדינה כס"ת.

[אפשר]

מה שאתה מביא מחודש לי, מסתמא שאין בראשונים.

ובענין הנידון יש לציין עוד למחז"ו סי' רמד שמביא שיש שנהגו במגילת אסתר בב' עמודים בדווקא, משום שדינה כס"ת.

המחזור ויטרי מציאה.
לענין מש"כ, צריך לחפש, אין לי כעת הכלים לכך, אבל אציין רק חילוק דומה, אבל לא מה שכתבתי, ביד רמ"ה שם

נמצא עכשיו שכל הספרים כולן אחד ספרי נביאים ואחד ספרי כתובים ואפילו המדבק תורה נביאים וכתובים כאחת נגללין לתחלתן. ודוקא בגוללן להניחן אבל אם היה גוללן על מנת לחזור ולקרות בהם במקום שפסק גוללן למקום שפסק לפיכך צריך לעשות להן כדי עמוד בתחלתן וכדי היקף בסופן. בד"א בשאר ספרים, אבל ס"ת לעולם נגלל לאמצעיתו כלומר למקום שפסק ועושה לו שני עמודים אחד אילך בתחלתו ואחד אילך בסופו.

ועל בסיס ומשקל חילוקו ראיתי באיזה מקום שבכה"ג אפשר לעשות ב' עמודים משום דנחשב כנגלל לאמצעיתו.

ובאמת דהסברא פשוטה, כי בדין היד רמה דעתו לקרות עד תומו ולכן מניח עמוד בתחילתו, אבל אנן שאנו קוראים מכאן ומכאן, ולא בסדר, אלא באמצעיתו ממקומות שונים, בזה אין מקום להניח בסופו יותר מתחילתו אלא יש להניח על שניהם, משא"כ במגילה שאינו שייך לזה כלל.

[ישראל אליהו]

יש להוסיף את דעת שו"ת הרשב"ש סימן תקעט: עוד שאלת. אם יכול אדם לצאת ידי חובתו במגילה שאין בה עמוד. תשובה. דע שעמודי ספרים אינן אלא לנוי בעלמא שאינן מהדברים הפוסלים ספר תורה. וספר תורה שהוא נגלל לאמצעיתו צריך שני עמודים כדי שיהיה נגלל מכאן ומכאן, ושאר ספרים כגון נביאים וכתובים שאינן נגללין אלא לתחלתן אינן צריכין אלא עמוד אחד, ומגלת אסתר מכללם, כדאיתא בפ"ק דבתרא. וזה כלו לנוי אבל לא לעכב. וכן היו נוהגין לעשות לה מטפחת כדמוכח בפרק חלק. ואעפ"י שאין העמוד מעכב, מגלה של רבים ראויה היא לעמוד משום זה אלי ואנוהו אתנאה לפניו במצות.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

אין הבדל בין מגילה לנביאים, ואם בנביאים המנהג פשוט להקל לעשות ב' עמודים, מותר לעשות גם במגילה.

כמדומה שהראשונים חילקו ביניהם, דנ"ך כיון שאין אנו רגילים בקריאתה א"כ אינה נחשבת לנגללת לתחילתה, אלא דינה כס"ת, משא"כ במגילה שקוראים כולו, ולכן נגללת לתחילתה.
צריך לחפש היכן ראיתי, אבל זה החילוק הזכור לי מקדמונים.

היה גם ספר תורה עם עמוד אחד... הלא הוא ספר 'עזרה' שלתחילתו הוא נגלל (ב"ב יד:) (ויש שגרסו לסופו).
והראשונים כתבו (ספר העיתים הובא בשיטות קמאי למגילה לב. וכמדומני שכ"ה בספר התרומה), שטעם החילוק בינו לס"ת דעלמא הוא: דס"ת דעלמא קורין בו תמיד וכו' הלכך נגלל לאמצעיתו, אבל ספר עזרה שלא היו קורין בו תמיד, אלא מונח היה במקומו, נגלל לסופו.

וחזינן שהסברא הפוכה: שאם קורין בו תמיד - זו סיבה שנגלל לאמצעיתו, ואם לאו - נגלל בעמוד אחד.
(כתבתי לפו"ר, ואם שגיתי נא להעמידני על טעותי).

[אפשר]

היה גם ספר תורה עם עמוד אחד... הלא הוא ספר 'עזרה' שלתחילתו הוא נגלל (ב"ב יד:) (ויש שגרסו לסופו).
והראשונים כתבו (ספר העיתים הובא בשיטות קמאי למגילה לב. וכמדומני שכ"ה בספר התרומה), שטעם החילוק בינו לס"ת דעלמא הוא: דס"ת דעלמא קורין בו תמיד וכו' הלכך נגלל לאמצעיתו, אבל ספר עזרה שלא היו קורין בו תמיד, אלא מונח היה במקומו, נגלל לסופו.

וחזינן שהסברא הפוכה: שאם קורין בו תמיד - זו סיבה שנגלל לאמצעיתו, ואם לאו - נגלל בעמוד אחד.
(כתבתי לפו"ר, ואם שגיתי נא להעמידני על טעותי).

אכן, לא דייקתי בלשוני, לא היתה כוונתי מצד שאין רגילים, לכן נגלל לאמצע, אלא התכוונתי דבמגילה וכיוצא כיון שקוראים בפעם אחת הכל, או שלא קוראים בכלל, וכמו שכתב היד רמה הנ"ל דמניחן, בזה אכן מעמידם אותו על גלילתו או בתחילה או בסוף, אבל באופן שהוא קורא קצת היום וקצת למחר, מחלק האמצעי שבמגילה אז הוא דנחשב בכלל נגלל לאמצע.
וכיון שמגילת אסתר נקראת כולה לכן נגללת לאיזה צד, משא"כ באם הוא נ"ך וכיוצא כפי הנהוג אז אין סיבה שתיגלל לצד, אלא גלילה לאמצע הוא דינו.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

עוד עניין:
יש להסתפק אם עמוד זה צריך לצאת מן המגילה, כזה:

עמוד.jpg (7.62 KiB) נצפה 6365 פעמים

או אפילו אם תופרו רק לאורך הקלף ואינו בולט החוצה, כזה:

עמוד ב.jpg (5.97 KiB) נצפה 6365 פעמים

מה אומרים החכמים?

[אפשר]

עוד עניין:
יש להסתפק אם עמוד זה צריך לצאת מן המגילה, כזה:

עמוד.jpg

או אפילו אם תופרו רק לאורך הקלף ואינו בולט החוצה, כזה:

עמוד ב.jpg

מה אומרים החכמים?

בשו"ע מפורש כאופן השני, ועוד יותר כרוך
יו"ד רעח, ב
ומה ששייר גליון בראשו ובסופו יכרוך על העמודים ויתפרנו בגידים.

והיינו דמפרש כן בגמ' מה דאמרינן כדי להקיף, היינו בתפירה עצמה.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

בשו"ע מפורש כאופן השני, ועוד יותר כרוך
יו"ד רעח, ב
ומה ששייר גליון בראשו ובסופו יכרוך על העמודים ויתפרנו בגידים.

והיינו דמפרש כן בגמ' מה דאמרינן כדי להקיף, היינו בתפירה עצמה.

יש"כ, חידוש בשבילי.
אך לא לזאת כוונתי, אלא שאלתי היא:
האם צריך שיהא בעמוד בית אחיזה ליד, (כבציור הראשון) או שסגי בלא זה, ואפי' אינו בולט החוצה.

[אפשר]

בשו"ע מפורש כאופן השני, ועוד יותר כרוך
יו"ד רעח, ב
ומה ששייר גליון בראשו ובסופו יכרוך על העמודים ויתפרנו בגידים.

והיינו דמפרש כן בגמ' מה דאמרינן כדי להקיף, היינו בתפירה עצמה.

יש"כ, חידוש בשבילי.
אך לא לזאת כוונתי, אלא שאלתי היא:
האם צריך שיהא בעמוד בית אחיזה ליד, (כבציור הראשון) או שסגי בלא זה, ואפי' אינו בולט החוצה.

ודאי צריך, כי העמוד משמש לשני דברים, ראשית לגלילה, ושנית שלא יגעו בקלף עצמו. כמבואר בב"ב יד ע"א ובידים פ"ג מ"ד, ועי' ר"י מיגש ב"ב, וראשונים בידים, והחזו"א בכמה דוכתי, [ידים, הל' ס"ת, וכמדומני עוד מקום].

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

ודאי צריך, כי העמוד משמש לשני דברים, ראשית לגלילה, ושנית שלא יגעו בקלף עצמו. כמבואר בב"ב יד ע"א ובידים פ"ג מ"ד, ועי' ר"י מיגש ב"ב, וראשונים בידים, והחזו"א בכמה דוכתי, [ידים, הל' ס"ת, וכמדומני עוד מקום].

תודה על התשובה.
(לכאורה הטעם השני של האוחז ס"ת ערום לא שייך במגילה, ורק היעב"ץ ס"ל שצריכה מטפחת הביאו בהגהות חת"ס לשו"ע).

חתם סופר.jpg (22.39 KiB) נצפה 6316 פעמים

[אפשר]

ודאי צריך, כי העמוד משמש לשני דברים, ראשית לגלילה, ושנית שלא יגעו בקלף עצמו. כמבואר בב"ב יד ע"א ובידים פ"ג מ"ד, ועי' ר"י מיגש ב"ב, וראשונים בידים, והחזו"א בכמה דוכתי, [ידים, הל' ס"ת, וכמדומני עוד מקום].

תודה על התשובה.
(לכאורה הטעם השני של האוחז ס"ת ערום לא שייך במגילה, ורק היעב"ץ ס"ל שצריכה מטפחת הביאו בהגהות חת"ס לשו"ע).

חתם סופר.jpg

הנני נבוך בזה, הוזכר כאן מהרי"ל דאין חיסרון, יש את החת"ס שהבאת, וגם יש את השערי תשובה הארוך בסי' תרצא שדן בזה. ולמעשה יש בזה עיקולי ופשורי בריש סי' קמז, עיי"ש, ומבואר דהדין דיש עכ"פ ליטול הידים מתחילה, נמצא דאינו פשוט כ"כ ליגע ערום, כגון אם לא נטל.
ובנביאים דומני שהמנהג שאין נוגעים, וכן מטו משמיה דהחזו"א, ואפשר למצוא למחפש בארחות רבינו, ודין נגיעה ערום לכאו' אין נפק"מ בין נביאים למגילה.
אם כי במגילה ביחיד אין כמעט מי שמקפיד ע"ז, ובש"ץ אולי יותר מחמירים בזה, [ובאמת דבמטה יהודה כאן כתב להחמיר על עמודים יותר לש"ץ מליחיד, עיי"ש].
ויש להעיר מלשון החת"ס הנ"ל שהעיד בשם רבו על שעת הקריאה לבד, משמע שלא בשעת הקריאה מותר, ובמשנ"ב קמז משמע דאין לחלק בזה, ואולי כוונת החת"ס שהיה קורא בציבור.
אתמול איקלע לידן ספר מעשה רב החדש של הר' זלושינסקי, וראיתי שדן בענין העמוד של נביאים ושל מגילה במעשה רב אות קלו ואות רמג, ובמילואים שם ושם, ויש שם הרבה תוספת דברים ממה שדיברנו כאן. קחנו משם.

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

ראיתי שנכתב ע"כ בכרך החדש של האנצ"ת (כמדומני ל"ט).
האם יוכל מי להעלותו כאן?

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

ובכל זאת?