לא מצאתי לע"ע דיון בפורום בהאי נושא ולכן אעלה אותו.
מסתובבת מודעה- חציה בדיחה וחציה מצחיקה, שבני ישיבות לא יכולים להוציא שומעי פרשת זכור בקריאתם כיון שפטורים עפ"י מה שכתב הרמב"ם בסוף שמיטה ויובל לא שבט לוי בלבד וכו', האם יש בזה קמצוץ של אמת? מה גדר של בני תורה הנחשבים כ-לוי לעניין מלחמת מצווה, האם לא יוצאים להילחם?
מה שהכרתי עד עתה אלו דברי הרב שטרן בשו"ת בצל החכמה שחלק על הבנין שלמה שרצה לפטור כהנים מחיוב פרשת זכור כיון שלא יצאו להילחם משום שלא נטמאו למתים, וחלק עליו נחרצות מהגמרא קידושין (כא:) דמבואר דיני כהן באת יפת תואר וראיה שיצאו להילחם אפילו במלחמת רשות יעויי"ש, ועוד ציין לברכ"י באבן העזר שהרחיב הדיבור בזה.
ומ"מ לכאורה זו סתירה לדברי הרמב"ם שאמרו ששבט לוי לא יצאו להילחם (שכהנים הם בכלל שבט לוי כמובן...) ואמנם ראיתי במפתח על פטור שבט לוי ממלחמה שיש סתירה מדברי הרמב"ם גופיה בהלכות מלכים שכן יצאו להילחם ושעמד בזה הדובב מישרים וע"ע לא עיינתי בדבריו...
המורם מכל- מה גדר בני תורה בפרשת זכור ובמלחמת מצווה (עמלק)? ואגב זה, מה היישוב ברמב"ם?