פרי יהושע כתב:יש החוששים למה שמשמע בשו"ת הרא"ש, שחשש אף להפסק במחשבות אחרות לעניין ברכות ק"ש, ולפי זה אוחזים במגילה כשירה, ולכא' מעט הפסידו דין ציבור, וכך היה נוהגים המדקדקים בי-ם להחזיק דווקא חומש.
וחשבתי מה יעזור למדקדקים הנ"ל על שו"ת הרא"ש, דמה יעשו לעניין פרשת זכור שהיא מדאו', אלא שאין דנים אפשר משאי אפשר.
צופר הנעמתי כתב:פרי יהושע כתב:יש החוששים למה שמשמע בשו"ת הרא"ש, שחשש אף להפסק במחשבות אחרות לעניין ברכות ק"ש, ולפי זה אוחזים במגילה כשירה, ולכא' מעט הפסידו דין ציבור, וכך היה נוהגים המדקדקים בי-ם להחזיק דווקא חומש.
וחשבתי מה יעזור למדקדקים הנ"ל על שו"ת הרא"ש, דמה יעשו לעניין פרשת זכור שהיא מדאו', אלא שאין דנים אפשר משאי אפשר.
ושכשהתירו לקרוא ללועזות בלה"ק, האם סמכו על כך שיתרכזו במשך כל קריאת המגילה בלשון לא מוכרת בלי הפסקת הרהור בדבר אחר?
מ"א סימן תר"צ כתב:כתב הרשב"א שו"ת ח"א סימן תס"ז שאלת אם צריך השומע לכוין בכל תיבה ותיבה בשמיעתו ששמעתי שחכם אחד היה תופס מגילה אחת בידו ותמיהני מי לא יצא מפי הקורא ועוד דנשים ועמי הארץ יוצאין באשורית תשובה האמת כמו שאמרת מאותן ראיות מן הלועזות ועמי הארץ ועוד אמרו ירושלמי ראש השנה פ"ג הלכה ז העובר אחורי בית הכנסת ושמע קול מגילה אם עמד חזקה כיון כו'. אבל במה שנסתפק לך אם השמיט בה הקורא תיבה אחת אם חוזר באמת אפילו תיבה אחת חוזר, עכ"ל. מבואר דהוא הדין אם השומע לא שמע תיבה אחת לא יצא דאטו מי יפה כח השומע מכח הקורא. וכן כתב הטור סימן נ"ט וב"י סימן תרצ"ב אלא אם שמע ולא כיון בכל תיבה יצא. הארכתי בזה, לפי שבב"ח סימן תרצ"א לא משמע כן.
פמ"ג שם כתב:עיין מ"א וכמו שכתבתי לעיל כמה פעמים דאם לא שמע תיבה אחת אף דיעבד לא יצא רק מכתב לעל פה יצא דיעבד במיעוט ועיין מה שכתבתי באות י"ט אבל מה שכתב המ"א אם לא כיון בשמועתו בכל תיבה יצא יש לעיין למה וגם הבנת תשובת הרשב"א ז"ל לא הבינותי שכתב שחכם אחד תפס מגילה בידו שמא לא יכוין יפה בכל תיבה ומה ראיה מלועזות ועמי הארץ אטו כוונת הפירוש בעינן אלא כוונה לצאת ידי חובה ואם כן אין ראיה מלועזות וצ"ע
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 75 אורחים