מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

הודעהעל ידי חכם באשי » א' דצמבר 25, 2011 9:40 pm

'ראש בני הגולה' = מרדכי
מישהו מכיר מקור קדום הנותן למרדכי את התואר 'ראש בני הגולה'?

זקן ששכח
הודעות: 2768
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: 'ראש בני הגולה' = מרדכי

הודעהעל ידי זקן ששכח » א' דצמבר 25, 2011 11:40 pm

KTלא מצאתי תואר זה ממש, אבל כמדומה שיש במקור דלהלן משמעות זו ויותר ממנה; אסתר רבה [פרשה ו פסקה ג ]: "מה מר ראש לכל הבשמים אף מרדכי ראש לצדיקים בדורו". ובפרדר"א פמ"ט נתכנה בשם 'זקן שבישראל'.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

מי הסית את בגתן ותרש להרוג את אחשוורוש?

הודעהעל ידי חכם באשי » א' פברואר 26, 2012 11:21 pm

האם ישנם מקורות המדברים בנושא?
מצאתי דעה, שהמן הוא הסיתם (כנראה בגלל שרצה למלוך במקומו). אמנם בפ"ק דמגילה (ועוד מדרשים) משמע, שהם רצו להמיתו מיוזמתם, בגלל אסתר (אך אז תמוה מדוע לא המיתו את אסתר? ויש ליישב).

בעלזער
הודעות: 342
הצטרף: ד' ינואר 25, 2012 4:22 pm

כל הפושט יד נותנין לו

הודעהעל ידי בעלזער » ו' מרץ 02, 2012 1:19 pm

בספה"ק המליצו כל הפושט יד נותנין לו, שממלאין כל בקשותיו.
אם מישהו יודע מקור העניין.

בראנסוויל
הודעות: 409
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 11:54 pm

Re: כל הפושט יד נותנין לו

הודעהעל ידי בראנסוויל » ו' מרץ 02, 2012 4:01 pm

לא ידענא, אבל להלכה פסק הטור כן גם ביו"ד הלכות צדקה סימן רנ"א.

וז"ל "כל הפושט ידיו ליטול נותנין לו".

כהן
הודעות: 539
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

אף הן היו באותו הנס

הודעהעל ידי כהן » א' מרץ 04, 2012 3:39 pm

נשים חייבות במגילה וחנוכה ועוד שאף הם היו באתו הנס ופירש רשב"ם דעל ידן נעשה הנס,האם יש כאן למי שהוא ביאור ע"ד הפשט איך זה סיבה לחייבם במ"ע שהז"ג

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אף הן היו באותו הנס

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מרץ 04, 2012 4:14 pm

א. לענ"ד, הואיל וזו מצוה מדרבנן, אין סבה בדווקא שתהיינה פטורות, ודי בנימוק סברתי לחייבן.
ב. מה עוד דהוי מעין דאורייתא- כי חייבות באכילת מצה ובק"פ, ואפשר לומר שדרשו חז"ל שהוי מעין "היו באותו הנס", ובשל כך תיקנו כן בחנוכה ובפורים.

עת לעשות לד'
הודעות: 22
הצטרף: ד' יולי 06, 2011 11:00 pm

איפוא היו עם ישראל בימי מרדכי ואסתר

הודעהעל ידי עת לעשות לד' » ג' מרץ 06, 2012 9:22 pm

לכאורה מצאנו בזה סתירה בדברי הרמבן בתחילת מגילה (ב,א)כותב הרמבן דרוב ישראל ואנשי כנסת הגדולה עלו לארץ ברשיון כורש ושוב לא עלו מהם אלא מעטין בימי עזרא ואילו ברמבן בדף יא ב כתב בזהל שהיה אחשורוש סובר בלשאצר מנה וטעה ונענש לפי שבימיו עתידין להיות להם פקידה וכבר נפקדו ועלו, ואנא מנינא ולא טעינא ואראה אם יהיה להם עוד גאולה אחרת ובנין בית המקדש, וכיון דחזא דמלו לחשבונו נמי ולא נבנה הבית ולא נגאלו לגמרי אבל נשארו גדוליהם ורובן בבבל, אמר תו לא מפרקי הני ולא יהיה להם גאולה אחרת ולא יבנה ביהמ"ק שלהם, וכל מה ששמעתי שאמר להם הנביא שלהם הכל בא בפקידתו של כורש ועליה היה עונשו של בלשאצר

מתעניין
הודעות: 173
הצטרף: ו' מאי 13, 2011 4:56 pm

חתימת ברכת הרב את ריבנו

הודעהעל ידי מתעניין » ו' מרץ 23, 2012 12:31 pm

בגמ' מגילה דף כא ע"ב מחלוקת כיצד חותם בברכת המגילה לאחריה, ודעת רבא שחותם הקל המושיע בלבד.
ולכאו' תמוה, הרי בכל הלשונות שבתוך הברכה לא הוזכרה ישועה או עניין ישועה אלא לשון ריב, דין, נקמה, פרעון ותשלום גמול, ומדוע אין חתימת הברכה כעניינה?
אמנם, במסכת סופרים פי"ד הלכה ה' נשנתה הברכה, ושם הגרסה - הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והגואלנו והמושיענו מכף כל עריצים וחותם - הקל העוזר והמושיע.
אמנם דברי רבא נאמרו לנוסחת גמ' דידן, וכן להלכה נקבעו שתי הלשונות משום שיטת רבא, וצ"ב.

צדיק
הודעות: 119
הצטרף: ד' פברואר 06, 2013 12:04 am

בן יד להוציא בן טו

הודעהעל ידי צדיק » ב' פברואר 11, 2013 11:55 pm

שמענו מא' מגדולי המורים שליט"א דבן יד, ואפי' ירושלמי שהיה פרוז בן יומו, אינו יכול להוציא יד"ח בקריאת המגילה מוקף, כיון שכבר יצא עיקר המצוה יד"ח בפרזי, והדרינן לכל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים יד"ח.

לדבריו יש לזה מקור בירושלמי.

נודה לכל מי שיסייע בענין, עם מקורות וביאורים.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

הבנת תקנת הכפרים להקדים הקראה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ב' פברואר 03, 2014 12:22 am

סוגיה ראשונה במגילה

ושם בדף ד:-ה. מבואר שהוא רק הקדמת הקריאה ולא את עצם הפורים.
ויל"ע, א"כ מה שייך להביא רמז ואסמכתא לכך מ"לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם", וכן "כימים אשר נחו בהם היהודים" שמדובר על עצם הפורים? וצע"ג.

ועוד צ"ע, החשש לפי רש"י "הואיל ומסתכלים בה", שהרי מלבד שרק הכפרים הם המקדימים, והרי אפילו הם רק את המגילה הקדימו ולא את הפורים, ואיך מגיעה טעות בזה?

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

הנוסע מירושלים להדסה עין כרם [מצוי ביולדות וכה"ג]

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' מרץ 11, 2014 6:22 pm

לשיטות שהדסה עין כרם הוי כפרוז.

א' אם היה בכרך בי"ד ובעיר בט"ו, י"א שפטור אף בט"ו ולכן אסור לעשות כן, [וכ"פ החזו"א] וא"כ צריך להיזהר שלא לשהות בירושלים בי"ד, ובבי"ח בט"ו.
ב' אמנם אם דעתו לחוזר לכרך לפני עה"ש לכרך חייב (דלא גרע משהה בעיר בי"ד וחזר לכרך לפני עה"ש דמודה החזו"א דחייב) אלא שצריך להיזהר שלא לצאת י"ח ע"י "בעל קורא" הנשאר שם בעה"ש דט"ו, [ומכ"ש שלא ע"י בעל קורא שהיה שם כבר בי"ד]
ג' היה בכרך בי"ד ובט"ו (מליל ט"ו עד עה"ש) שוהה בבי"ח בט"ו, יש מחמירים שלא לצאת יד"ח ע"י בעל קורא שהיה שם אף בי"ד.

קולמוס הסופר
הודעות: 879
הצטרף: א' נובמבר 24, 2013 7:41 pm

אדר - חודש של ניסים - תשע"ד

הודעהעל ידי קולמוס הסופר » ד' מרץ 12, 2014 2:20 am

בס"ד
זה לא המקום המתאים, אבל אי אפשר להתאפק.
מזל טוב עולם התורה.
מזל טוב בית שמש.

אביאסף
הודעות: 387
הצטרף: ה' אוגוסט 16, 2012 4:25 am

מצוות קריאה לבני עיר בט"ו ולבני כרך בי"ד

הודעהעל ידי אביאסף » ד' פברואר 25, 2015 1:46 pm

בפי' המיוחס לרבנו משולם לירושלמי שקלים פ"א ה"א (עמ' 4-5 במהדורת סופר) כתב בשם רבו ר' דוד ב"ר קלונימוס לפרש דברי הירושלמי שם שכל הפרזים צריכים לקרות פעם שניה בט"ו למצוה בעלמא וכן המוקפין קורין למצוה גם בי"ד (אין המדובר בערים מסופקות אלא בכל בני ערים ובני כרכים).
ויש להעיר מדברי המרדכי ריש מגילה לגבי ספיקא דיומא דלפי פשוטו מבואר דמי שיצא בי"ד וקורא בט"ו יש בזה משום בל תוסיף.
גם יש שכתבו שבני י"ד הקוראים גם בט"ו עוברים על ולא יעבור וכבר דחו הפוסקים סברא זו, ובכלל אי"ז ברור אם ולא יעבור של פרזים הוא בט"ו או בט"ז ויש להאריך בזה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מצוות קריאה לבני עיר בט"ו ולבני כרך בי"ד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' פברואר 25, 2015 2:10 pm

ויעויין עוד מש"כ בזה הכפו"פ

אויצר_ניק
הודעות: 226
הצטרף: ב' אפריל 23, 2012 10:17 pm
מיקום: ירושלים,ישראל

מתנות לאביונים

הודעהעל ידי אויצר_ניק » א' מרץ 01, 2015 1:27 pm

אתמול דפקו בדלתי שתי בחורי חמד מאחת הישיבות החשובות בירושלים ישיבה שאני מכיר אישית את הראש הישיבה
הם כמובן ביקשו תרומה לישיבה ואחד הבחורים אמר לי שהוא חושב שלתרום לישיבה שבה הוא לומד זה לא פחות חשוב מלתת מתנות לאביונים לעני כי הישיבה במצב קשה ולהחזיק עמלי תורה שבאמת זה לדאוג להם ללחם וחלב ממש.
האם יש משהו בדבריו?

ישראלי1
הודעות: 1
הצטרף: ב' דצמבר 15, 2014 11:56 pm

מאמר מתמצת עניני ימי חג הפורים והלכותיה

הודעהעל ידי ישראלי1 » ב' מרץ 02, 2015 1:38 am

מי יכול להשיג לי מאמר על דרך הפשט מתמצת על עניני ימי חג הפורים והלכותיה

משך חכמה
הודעות: 322
הצטרף: ש' יוני 28, 2014 11:23 pm

Re: מאמר מתמצת עניני ימי חג הפורים והלכותיה

הודעהעל ידי משך חכמה » ב' מרץ 02, 2015 2:58 pm

באתר הזה יש עלון מרוכז על הל' פורים
http://www.nogezel.org

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

לדעת מה זה ועל מה זה

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ג' מרץ 03, 2015 1:23 am

ידוע דברי המדרש ששאלה אסתר את מרדכי - על איזו עבירה עברו עם ישראל.
לא הבנתי למאי נפק"מ לאסתר המלכה.
יש מי המדבר בענין?

פלתי
הודעות: 2323
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2012 1:14 pm

Re: לדעת מה זה ועל מה זה

הודעהעל ידי פלתי » ג' מרץ 03, 2015 9:52 am

מסתמא רצתה להתפלל עליהם ואף ללמד עליהם זכות, ולשם כך היה עליה לדעת במה הענין.

השקדן
הודעות: 226
הצטרף: ד' ספטמבר 11, 2013 6:31 pm

למה לא מברכים על משלוח מנות?

הודעהעל ידי השקדן » א' מרץ 20, 2016 1:42 am

ראיתי תשובה מעניינת שלענ"ד צריכה קצת עיון בשמו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל.

מי יכול לעלות לכאן?

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

לאוקמיה גירסא במג"א סי' תרצה סקי"ב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 22, 2016 11:13 pm

ונ"ל דמי שאוכל על שלחן חבירו ולא הכין לו כלום פטור מלשלוח מנות וכ"מ קצת ברש"י גבי מחלפי סעודתייהו להדדי ומ"מ צ"ע (עמ"ש סי' תרפ"א סס"ו) וטוב להחמיר

ולא מובן מה ציין לסי' תרפא, וגם אין שם ס"ו.
ובהג' חת"ס תיקן שהציון הוא לסי' תרעז, וכך נקטו מ"י-פרידמן.
וג"ז צ"ע, דשם איתא דיני אכסנאי המשתתף בפריטי בנר חנוכה, ומה שייך לכאן.

ושמעתי שצריך לגרוס כך: סי' תרפ"ח סס"ו. והרי אל"ף וחי"ת מתחלפין.
ושם מבו' במג"א לגבי פורים המשולש, דדין משלוח מנות הוא תלוי בדין הסעודה.
ובזה הדבר תלוי האם אוכל אצל חבירו חייב במשלו"מ, או שכל הדין הוא לתת מנות מתוך סעודתו לאחרים.

ונראה אמת.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

חיוב מתנות לאביונים במקום שאין עניים.

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' מרץ 28, 2016 1:48 am

מרדכי (מגילה תשעז) "במקום שאין עניים יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמן וליתנן במקום שירצה" וכ"פ השו"ע תרצד,
ובמ"ב (סקי"ג)
"היינו מה שגבו כבר ממנו ואין מוצאין למי לחלקם ויותר נראה דר"ל מה שרגיל ליתן בכל שנה לצורך עניים"

והנה פירוש קמא ניחא דכיון שגבו הוי מעות צדקה, אולם אם לא גבו כלל וליכא עניים, נ"פ שפטור ממצות "מתנות לאביונים" ודברי המ"ב צ"ע.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: חיוב מתנות לאביונים במקום שאין עניים.

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' מרץ 28, 2016 2:28 am

ברכי יוסף אורח חיים סימן תרצד

ויש קצת ראיה לדברי מהר"ם, ממ"ש פרק הזרוע (חולין קלד ב) לוי זרע בכישר ולא הוו עניים אתא לקמיה ר"ש א"ל לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולעטלפים. וכתב הרמב"ם פ"א ממתנות עניים (ה"י) דלוקח אותם לעצמו, דהכתוב לא אמר ליתן אלא לעזוב. ע"ש. והכא דכתיב ומתנות, וסמיך למשלוח, א"כ חייב לשלוח המתנות. ומיהו כשאין שם עניים יכול לשלחם למקום שירצה לעניים, וחידש מהר"ם דאינו חייב לשלחם קודם פורים כדי שיגיעו לעניים בפורים, רק מפריש ואח"כ ישלחם. ודוק.

שלח
הודעות: 1536
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

מדוע מרדכי לא גירש את אסתר?והרי אמרה כאשר אבדתי ועכשיו ברצון

הודעהעל ידי שלח » ה' מרץ 31, 2016 4:06 pm

אנחנו רואים שעכשיו זה ברצון ולכן אסורה על מרדכי ולמה לא גירש את אסתר?

מנין
הודעות: 604
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: מדוע מרדכי לא גירש את אסתר?והרי אמרה כאשר אבדתי ועכשיו ב

הודעהעל ידי מנין » ה' מרץ 31, 2016 4:35 pm

תוספות מסכת מגילה דף טו עמוד א

כשם שאבדתי מבית אבא כך אבדתי ממך - וא"ת אמאי לא היה מגרשה ותהא מותרת להחזירנה י"ל לפי שכל מעשה הגט הוא ע"פ עדים והיה ירא פן יתפרסם הדבר למלכות.

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

חשבון כמות מחצית השקל בכלי כסף

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ד' מרץ 08, 2017 9:39 pm

מובא בכף החיים (סופר) שיש ענין לתת כלי כסף ממש.
השאלה היא כיצד לחשבן את ה'מספר המחציות' כי לדוגמא גביע ששוקל 37 גר' כסף עולה בערך 250 ש"ח
אז לפי גר' [שמחצית זה 3 דרהם] יוצא שיכולים לצאת בו י"ח ארבעה אנשים אולם לפי הסכום ששיערו פוסקי זמננו [נאמר 25 ש"ח] זה שווה ל10 לצאת י"ח.

קנין דעת
הודעות: 68
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 2:03 am

למה נשים לא מברכות על מקרא מגילה?

הודעהעל ידי קנין דעת » ד' מרץ 08, 2017 9:57 pm

במרדכי כ' שנשים הקוראות לעצמן מברכות לשמוע והובא ברמ"א להלכה, ויש לדון האם יכולות הנשים לקיים ולברך על מקרא וכדברי ר"ת בר"ה שהובאו ברמ"א תקפ"ט להלכה דנשים יכולות לברך גם על מ"ע שהז"ג? אם יברכו האם תהיה ברכה לבטלה?

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: למה נשים לא מברכות על מקרא מגילה?

הודעהעל ידי דרומי » ד' מרץ 08, 2017 10:02 pm

הפרי חדש חולק על הרמ"א, וכן נהגו בכמה קהילות. עכ"פ בוודאי זה לא ברכה לבטלה

קראקובער
הודעות: 2832
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

הזיק בפורים מתוך השינה לפי הרמ"א פטור?

הודעהעל ידי קראקובער » ו' מרץ 10, 2017 12:55 am

או שדווקא אם זה בשעת שמחה ממש וכמדומני שיש פמ"ג שמביא ב' טעמים אם זה מטעם אונס או מטעם מחילה.

שברי לוחות
הודעות: 2097
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

בירור בדברי השער הציון בהלכות מגילה, בענין ברכת הרב את ריבנו

הודעהעל ידי שברי לוחות » ב' מרץ 13, 2017 10:47 pm

בשער הציון סימן תרצ"ב ס"ק יב הסתפק אם שח בינתיים, אם יכול לברך ברכת הרב את ריבנו
בפשטות, כוונתו אם שח בין הקריאה לברכה
האם יש צד לומר שספיקו הוא גם במי ששח באמצע קריאת המגילה, או דווקא במי ששח בין גמר הקריאה לברכה.

כמו כן יש להסתפק בכוונת דברי הטור בסימן תרצ"ב, שראיתי מפרשים בדבריו שאם שח באמצע קריאת המגילה אינו יכול לברך ברכת הרב את ריבנו, ולדידי צ"ע האם זהו אכן כוונת דברי הטור

שברי לוחות
הודעות: 2097
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: בירור בדברי השער הציון בהלכות מגילה, בענין ברכת הרב את ריבנו

הודעהעל ידי שברי לוחות » ג' מרץ 14, 2017 5:49 am

אנסח את השאלה בצורה כללית יותר, האם יש איזה צד וסברא לומר שמי שסח באמצע קריאת המגילה לא יברך ברכת הרב את ריבנו

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

אוהביו וזרש אשתו חכמיו

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' מרץ 22, 2017 5:58 pm

יש להעיר, מדוע פעם נקט זרש קודם אוהביו ופעם להיפך,
נערך לאחרונה על ידי שמואל דוד ב ה' מרץ 23, 2017 1:48 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אוהביו וזרש אשתו חכמיו

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 22, 2017 6:05 pm

השאלה השניה היא שאלת הגמרא: קרי להו אוהביו וקרי להו חכמיו.
צדקת שהעירו המפרשים בזה

שלח
הודעות: 1536
הצטרף: ד' אפריל 03, 2013 11:16 am

האם ארץ ישראל היתה חריבה ושוממה בתקופת מרדכי?

הודעהעל ידי שלח » א' מאי 14, 2017 2:59 pm

הבנתי שזה מחלוקת בין הרמבן במגילה לשאר הראשונים, האם זו מחלוקת במציאות?

אליעזר בלוי
הודעות: 441
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

וכאשר אבדתי אבדתי

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ד' פברואר 07, 2018 9:45 am

האם לא היה איסור בנישואי אסתר לאחשורוש
היכן אפשר למצוא דברים ברורים בזה

טברייני
הודעות: 845
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: וכאשר אבדתי אבדתי

הודעהעל ידי טברייני » ד' פברואר 07, 2018 1:58 pm

סנהדרין עד. ותוס' שם ד"ה והא ועוד במפרשים שם.

מלבב
הודעות: 3365
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

משתה ושמחה בפורים דמוקפים

הודעהעל ידי מלבב » ב' פברואר 26, 2018 12:54 pm

בדרכי משה כתוב שיש חובת משתה ושמחה גם בפורים דמוקפים, למה אין נוהגים כך?

מנדעל
הודעות: 181
הצטרף: ג' יולי 05, 2016 2:46 am

אני חייב את שיחת רבי בנימין אייזנברגר שליט"א פורים דאשתקד תשע"ז

הודעהעל ידי מנדעל » ב' פברואר 26, 2018 10:41 pm

למי שיש את השיחה של הרה"צ רבי בנימין אייזנברגר מפורים דאשתקד, נא להעלות בבקשה.

אליעזר בלוי
הודעות: 441
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: משתה ושמחה בפורים דמוקפים

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ב' פברואר 26, 2018 10:42 pm

יש מאמר עז בקובץ בית אהרן וישראל האחרון
מאת הרב גדליהו דישון


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 21 אורחים