הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 5956
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 22, 2017 9:03 pm

אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר.

ובפשטות, אין הכוונה שהיה איזה מעמד גדול ברחובה של עיר, בו הכריזו כולם על קבלה חוזרת באהבה וברצון, אלא שמטבע הדברים כך זה נחשב שע"י אהבת הנס וכו' הגיעו למדרגה של קבלה ברצון.

אבל אולי יש לומר בזה הצעה אחרת, כדלהלן.

ז"ל הרמב"ן פרשת בא (וכעי"ז בדרשה לראש-השנה):
וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל, כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו, והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י. כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל ובמגילת אסתר.

ויש כאן חידוש מופלג, שהחזרה מהגלות בימי בית שני כבר התקיים בה "אשר הביא את בני ישראל מארץ צפון", עד כדי שכבר לא ייאמר "אשר העלה מארץ מצרים".

ויל"ע מה המקור להעדיף ולהחשיב את הגאולה הזו יותר מגאולת מצריים.

ונראה, שהמקור לזה הוא בק"ו המפורש בגמ' "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כל שכן".

ואם תאמר - מה השייכות בין ההצלה מגזירות המן ואחשוורוש לגאולה שאח"כ והעלייה לארץ ישראל?

הרי לך לשונו של הרמב"ן בחי' עמ"ס שבת:
לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש שהוציאם ממות לחיים והיה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.

ושפתיו ברור מללו ככל החיזיון הנ"ל, שהעדיפות בגאולה השניה, היא בגלל ההצלה ממות לחיים בימי אחשורוש, וכן מפורש בדבריו שהקבלה ברצון היתה כשעלו לארץ ישראל.

ואם כך, נראה להצביע על מעמד מסויים, בו התרחש המאורע הנפלא של הדור קבלוה.

הכוונה היא למתואר בנחמיה, פרקים ט, י, ועוד, איך שעם ישראל קיבל ע"ע שוב את מצוות ה', וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו וכו'.

וכמה נפלא הדבר, ע"פ המבו' בירשלמי מס' קידושין -
אמר רבי אלעזר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות מה טעמא [נחמיה י א] ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים וגו' מה מקיים ר' לעזר [שם לז] ואת בכורות בקרינו וצאנינו מכיון שקיבלו עליהן דברים שלא היו חייבין עליהם אפילו דברים שהן חייבין העלה עליהם המקום כאילו מאיליהם קיבלו עליהם.

זהו ממש הדור קבלוה, מכיון שהוסיפו לקבל על עצמם גם חיובים חדשים, מעלה עליהם הכתוב כאילו קיבלו הכל מאליהם.

הדור קבלוה - ברצון - בימי אחשורוש, דהיינו בימי עזרא, מאהבת הנס, כי היה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.



מה דעתכם?

פרי יהושע
הודעות: 2462
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מרץ 22, 2017 9:08 pm

יפה

עושה חדשות
הודעות: 5956
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 04, 2017 10:42 am

ובדרך אגב, כעת ראיתי במגילת תענית נוסח שונה לק"ו של "ממיתה לחיים", -

ימים שנעשו בהם נסים לישראל על ידי מרדכי ואסתר ועשאום ימים טובים. אמר רבי יהושע בן קרחה מימות משה לא עמד נביא וחדש מצוה חוץ ממצות פורים אלא שגאולת מצרים נוהגת שבעה וגאולת מרדכי ואסתר אינה נוהגת אלא יום אחד. דבר אחר. ומה גאולת מצרים שלא נגזרה גזרה אלא על הזכרים בלבד שנאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגומר עשו אותם ימים טובים גאולת מרדכי ואסתר שנגזרה גזרה על הזכרים ועל הנקבות שנאמר מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד על אחת כמה וכמה שאנו חיבים לעשות אותם ימים טובים בכל שנה ושנה

אבי 1000
הודעות: 223
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי אבי 1000 » ג' אפריל 04, 2017 11:33 am

פשט יפה יש"כ.

אך כל שלושת הפרקים הללו עוסקים בשכחת בני ישראל את המצוות וקבלתם ולא כדמשמע בדברי רבא שבימי אחשורוש לאחר הנס עמדו וקיבלו.

ועוד איני יודע אם באותו הזמן היה אחשורוש חי.

עושה חדשות
הודעות: 5956
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 04, 2017 8:55 pm

ר' אבי, (ברוך הבא),
הטענות שלך הם כנגד עצם דברי הרמב"ן בשבת דפ"ח ולא כנגד התוספת שאני כתבתי.

נשר
הודעות: 982
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי נשר » ג' אפריל 04, 2017 9:06 pm

ישר כח.

הרעיון שההדור קבלוה הוא ע"י קבלת מצוות חדשות מובא באריכות במהר"ל, ואתה חידשת כאן שזה כבר בירושלמי. אך יש לציין שבמהר"ל מדבר על המצוות של פורים של קריאת המגילה וכו'

עושה חדשות
הודעות: 5956
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 06, 2017 1:33 pm

רצ"ה בתקנת השבין - ונחמיה הוא היה הראשון לחדש גזירות וסייגות חדשות בישראל והוא כפי הנראה היה המתחיל בזה וכנזכר בספרו קבלת איסור מוקצה ומשא ומתן בשבת, וכן אחריו כל חביריו אנשי כנסת הגדולה הם בעלי התקנות והסייגות בישראל והזהירו על זה בפירוש בשלושה דברים שאמרו (אבות א', א') ועשו סייג לתורה, ומוסיף עליהם נחמיה בעשיית סייג דלצורך שעה אף שאינו ראוי להתקיים לעולם שהרי במוקצה התירו וחזרו והתירו וכמו שאמרו (שבת קכ"ג ב) בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו, והכל כפי מה שראה צורך לגדור הדור שלא ישובו לכסלה, אף הוא חידש ענין חזרת קבלת התורה שבאו על החתום באלה ושבועה לשמור תורת ה' ככתוב בספרו (נחמיה י', ל'), ומבית אבותיו למדה כמו שאמר דוד המלך ע"ה נשבעתי ואקיימה וגו' (תהלים קי"ט, ק"ו) ולמדו מזה (נדרים ח' א) דנשבעין לקיים המצוה לזרוזי נפשיה, ואף הוא קיבלה מזקינו בועז שאמר חי ה' שכבי וגו' (רות ג', י"ג) ואמרו ז"ל (רות רבה ו', ד') ליצרו נשבע, ובא נחמיה ופירסמה לעצה זו בכל ישראל, וכל עניניו ומעשיו היה בענין זה להוסיף גדרים וזירוזים אלהבא שלא יעברו עוד:

אבי 1000
הודעות: 223
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי אבי 1000 » ה' אפריל 06, 2017 1:53 pm

עושה חדשות כתב:רצ"ה בתקנת השבין - ונחמיה הוא היה הראשון לחדש גזירות וסייגות חדשות בישראל והוא כפי הנראה היה המתחיל בזה וכנזכר בספרו קבלת איסור מוקצה ומשא ומתן בשבת, וכן אחריו כל חביריו אנשי כנסת הגדולה הם בעלי התקנות והסייגות בישראל והזהירו על זה בפירוש בשלושה דברים שאמרו (אבות א', א') ועשו סייג לתורה, ומוסיף עליהם נחמיה בעשיית סייג דלצורך שעה אף שאינו ראוי להתקיים לעולם שהרי במוקצה התירו וחזרו והתירו וכמו שאמרו (שבת קכ"ג ב) בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו, והכל כפי מה שראה צורך לגדור הדור שלא ישובו לכסלה, אף הוא חידש ענין חזרת קבלת התורה שבאו על החתום באלה ושבועה לשמור תורת ה' ככתוב בספרו (נחמיה י', ל'), ומבית אבותיו למדה כמו שאמר דוד המלך ע"ה נשבעתי ואקיימה וגו' (תהלים קי"ט, ק"ו) ולמדו מזה (נדרים ח' א) דנשבעין לקיים המצוה לזרוזי נפשיה, ואף הוא קיבלה מזקינו בועז שאמר חי ה' שכבי וגו' (רות ג', י"ג) ואמרו ז"ל (רות רבה ו', ד') ליצרו נשבע, ובא נחמיה ופירסמה לעצה זו בכל ישראל, וכל עניניו ומעשיו היה בענין זה להוסיף גדרים וזירוזים אלהבא שלא יעברו עוד:


נתעוררתי להוסיף על דברי מעלתו

כידוע העושה מאהבה יש חשש שמא לא ישמור המצוה כדבעי ויחשוב שכוונתו לשמה ודי בזה ויש חשש שמתוך זה יפרץ גדר האיסור וישאר לו רק הרעיון לבדו בלא מצוות מעשיות.

ועל כן טרח נחמיה לאחר שקבלוה עליהם מאהבה לעשות סייגים ותקנות בכדי שעדיין תישאר ההלכה עיקר ולא הרעיון והרוח.

עושה חדשות
הודעות: 5956
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 06, 2017 9:12 pm

ר' אבי,
לגבי מה שהוספת ראה מש"כ כאן.

מצליח
הודעות: 283
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי מצליח » ו' אפריל 07, 2017 12:31 am

עושה חדשות כתב:אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר.

ובפשטות, אין הכוונה שהיה איזה מעמד גדול ברחובה של עיר, בו הכריזו כולם על קבלה חוזרת באהבה וברצון, אלא שמטבע הדברים כך זה נחשב שע"י אהבת הנס וכו' הגיעו למדרגה של קבלה ברצון.

עי' שפ"א לפורים שמשמע בדבריו שבשבועות אחרי הנס קבלו עוה"פ התורה מאהבה

שפת אמת - שמות - לפורים - שנת [תרמ"ז]
לכן כתיב ליהודים היתה אורה זו תורה כו'. פירוש שהניחו עיקר השמחה בכח התורה ומצות שקיימו אחר איבוד הרשעים בחילא סגי מה שהיו הרשעים מעכבין מקודם. ולכן נראה שעיכבו איגרות אחרונות עד סיון. דהיינו כשראו שפעל תליית המן שקיימו אח"כ התורה באהבה. אז הכינו עצמם ללחום מלחמת ה'. כמ"ש נקהלו ועמוד על נפשם. וכשנגמר כל המלחמה אז כתבו המגילה והסכימו עמהם מן השמים להיות מתגלה הארת התורה ע"י קריאת המגילה. ומ"ש הדר קבלוה בימי אחשורוש.

עושה חדשות
הודעות: 5956
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 07, 2017 2:56 pm

והוסיף לי בזה ג"א שליט"א:

בסנהדרין כא: מבו' דהכתב נשתנה בימי עזרא, ומבואר בגמ' דראויה היתה תורה להינתן על ידו אלא שקדמו משה וילפי' מקרא דעליה של עזרא היה בה 'תורה', ונראה מזה דאף שלא ניתנה תורה על ידו מ"מ הא דנשתנה הכתב על ידו אית ביה שם 'תורה' ויש לזה שייכות לקבלת תורה מחדש. וא"כ לא רחוק לומר דבהך קבלת תורה היה מונח בזה הדר קיבלוה מאהבה. (והמהר"ל מאריך בזה בכמה מקומות).


חזור אל “פורים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים