הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 22, 2017 9:03 pm

אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר.

ובפשטות, אין הכוונה שהיה איזה מעמד גדול ברחובה של עיר, בו הכריזו כולם על קבלה חוזרת באהבה וברצון, אלא שמטבע הדברים כך זה נחשב שע"י אהבת הנס וכו' הגיעו למדרגה של קבלה ברצון.

אבל אולי יש לומר בזה הצעה אחרת, כדלהלן.

ז"ל הרמב"ן פרשת בא (וכעי"ז בדרשה לראש-השנה):
וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל, כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו, והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י. כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל ובמגילת אסתר.

ויש כאן חידוש מופלג, שהחזרה מהגלות בימי בית שני כבר התקיים בה "אשר הביא את בני ישראל מארץ צפון", עד כדי שכבר לא ייאמר "אשר העלה מארץ מצרים".

ויל"ע מה המקור להעדיף ולהחשיב את הגאולה הזו יותר מגאולת מצריים.

ונראה, שהמקור לזה הוא בק"ו המפורש בגמ' "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כל שכן".

ואם תאמר - מה השייכות בין ההצלה מגזירות המן ואחשוורוש לגאולה שאח"כ והעלייה לארץ ישראל?

הרי לך לשונו של הרמב"ן בחי' עמ"ס שבת:
לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש שהוציאם ממות לחיים והיה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.

ושפתיו ברור מללו ככל החיזיון הנ"ל, שהעדיפות בגאולה השניה, היא בגלל ההצלה ממות לחיים בימי אחשורוש, וכן מפורש בדבריו שהקבלה ברצון היתה כשעלו לארץ ישראל.

ואם כך, נראה להצביע על מעמד מסויים, בו התרחש המאורע הנפלא של הדור קבלוה.

הכוונה היא למתואר בנחמיה, פרקים ט, י, ועוד, איך שעם ישראל קיבל ע"ע שוב את מצוות ה', וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו וכו'.

וכמה נפלא הדבר, ע"פ המבו' בירשלמי מס' קידושין -
אמר רבי אלעזר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות מה טעמא [נחמיה י א] ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים וגו' מה מקיים ר' לעזר [שם לז] ואת בכורות בקרינו וצאנינו מכיון שקיבלו עליהן דברים שלא היו חייבין עליהם אפילו דברים שהן חייבין העלה עליהם המקום כאילו מאיליהם קיבלו עליהם.

זהו ממש הדור קבלוה, מכיון שהוסיפו לקבל על עצמם גם חיובים חדשים, מעלה עליהם הכתוב כאילו קיבלו הכל מאליהם.

הדור קבלוה - ברצון - בימי אחשורוש, דהיינו בימי עזרא, מאהבת הנס, כי היה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.



מה דעתכם?

פרי יהושע
הודעות: 2813
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מרץ 22, 2017 9:08 pm

יפה

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 04, 2017 10:42 am

ובדרך אגב, כעת ראיתי במגילת תענית נוסח שונה לק"ו של "ממיתה לחיים", -

ימים שנעשו בהם נסים לישראל על ידי מרדכי ואסתר ועשאום ימים טובים. אמר רבי יהושע בן קרחה מימות משה לא עמד נביא וחדש מצוה חוץ ממצות פורים אלא שגאולת מצרים נוהגת שבעה וגאולת מרדכי ואסתר אינה נוהגת אלא יום אחד. דבר אחר. ומה גאולת מצרים שלא נגזרה גזרה אלא על הזכרים בלבד שנאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגומר עשו אותם ימים טובים גאולת מרדכי ואסתר שנגזרה גזרה על הזכרים ועל הנקבות שנאמר מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד על אחת כמה וכמה שאנו חיבים לעשות אותם ימים טובים בכל שנה ושנה

אבי 1000
הודעות: 223
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי אבי 1000 » ג' אפריל 04, 2017 11:33 am

פשט יפה יש"כ.

אך כל שלושת הפרקים הללו עוסקים בשכחת בני ישראל את המצוות וקבלתם ולא כדמשמע בדברי רבא שבימי אחשורוש לאחר הנס עמדו וקיבלו.

ועוד איני יודע אם באותו הזמן היה אחשורוש חי.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 04, 2017 8:55 pm

ר' אבי, (ברוך הבא),
הטענות שלך הם כנגד עצם דברי הרמב"ן בשבת דפ"ח ולא כנגד התוספת שאני כתבתי.

נשר
הודעות: 1073
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי נשר » ג' אפריל 04, 2017 9:06 pm

ישר כח.

הרעיון שההדור קבלוה הוא ע"י קבלת מצוות חדשות מובא באריכות במהר"ל, ואתה חידשת כאן שזה כבר בירושלמי. אך יש לציין שבמהר"ל מדבר על המצוות של פורים של קריאת המגילה וכו'

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 06, 2017 1:33 pm

רצ"ה בתקנת השבין - ונחמיה הוא היה הראשון לחדש גזירות וסייגות חדשות בישראל והוא כפי הנראה היה המתחיל בזה וכנזכר בספרו קבלת איסור מוקצה ומשא ומתן בשבת, וכן אחריו כל חביריו אנשי כנסת הגדולה הם בעלי התקנות והסייגות בישראל והזהירו על זה בפירוש בשלושה דברים שאמרו (אבות א', א') ועשו סייג לתורה, ומוסיף עליהם נחמיה בעשיית סייג דלצורך שעה אף שאינו ראוי להתקיים לעולם שהרי במוקצה התירו וחזרו והתירו וכמו שאמרו (שבת קכ"ג ב) בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו, והכל כפי מה שראה צורך לגדור הדור שלא ישובו לכסלה, אף הוא חידש ענין חזרת קבלת התורה שבאו על החתום באלה ושבועה לשמור תורת ה' ככתוב בספרו (נחמיה י', ל'), ומבית אבותיו למדה כמו שאמר דוד המלך ע"ה נשבעתי ואקיימה וגו' (תהלים קי"ט, ק"ו) ולמדו מזה (נדרים ח' א) דנשבעין לקיים המצוה לזרוזי נפשיה, ואף הוא קיבלה מזקינו בועז שאמר חי ה' שכבי וגו' (רות ג', י"ג) ואמרו ז"ל (רות רבה ו', ד') ליצרו נשבע, ובא נחמיה ופירסמה לעצה זו בכל ישראל, וכל עניניו ומעשיו היה בענין זה להוסיף גדרים וזירוזים אלהבא שלא יעברו עוד:

אבי 1000
הודעות: 223
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי אבי 1000 » ה' אפריל 06, 2017 1:53 pm

עושה חדשות כתב:רצ"ה בתקנת השבין - ונחמיה הוא היה הראשון לחדש גזירות וסייגות חדשות בישראל והוא כפי הנראה היה המתחיל בזה וכנזכר בספרו קבלת איסור מוקצה ומשא ומתן בשבת, וכן אחריו כל חביריו אנשי כנסת הגדולה הם בעלי התקנות והסייגות בישראל והזהירו על זה בפירוש בשלושה דברים שאמרו (אבות א', א') ועשו סייג לתורה, ומוסיף עליהם נחמיה בעשיית סייג דלצורך שעה אף שאינו ראוי להתקיים לעולם שהרי במוקצה התירו וחזרו והתירו וכמו שאמרו (שבת קכ"ג ב) בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו, והכל כפי מה שראה צורך לגדור הדור שלא ישובו לכסלה, אף הוא חידש ענין חזרת קבלת התורה שבאו על החתום באלה ושבועה לשמור תורת ה' ככתוב בספרו (נחמיה י', ל'), ומבית אבותיו למדה כמו שאמר דוד המלך ע"ה נשבעתי ואקיימה וגו' (תהלים קי"ט, ק"ו) ולמדו מזה (נדרים ח' א) דנשבעין לקיים המצוה לזרוזי נפשיה, ואף הוא קיבלה מזקינו בועז שאמר חי ה' שכבי וגו' (רות ג', י"ג) ואמרו ז"ל (רות רבה ו', ד') ליצרו נשבע, ובא נחמיה ופירסמה לעצה זו בכל ישראל, וכל עניניו ומעשיו היה בענין זה להוסיף גדרים וזירוזים אלהבא שלא יעברו עוד:


נתעוררתי להוסיף על דברי מעלתו

כידוע העושה מאהבה יש חשש שמא לא ישמור המצוה כדבעי ויחשוב שכוונתו לשמה ודי בזה ויש חשש שמתוך זה יפרץ גדר האיסור וישאר לו רק הרעיון לבדו בלא מצוות מעשיות.

ועל כן טרח נחמיה לאחר שקבלוה עליהם מאהבה לעשות סייגים ותקנות בכדי שעדיין תישאר ההלכה עיקר ולא הרעיון והרוח.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 06, 2017 9:12 pm

ר' אבי,
לגבי מה שהוספת ראה מש"כ כאן.

מצליח
הודעות: 361
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי מצליח » ו' אפריל 07, 2017 12:31 am

עושה חדשות כתב:אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר.

ובפשטות, אין הכוונה שהיה איזה מעמד גדול ברחובה של עיר, בו הכריזו כולם על קבלה חוזרת באהבה וברצון, אלא שמטבע הדברים כך זה נחשב שע"י אהבת הנס וכו' הגיעו למדרגה של קבלה ברצון.

עי' שפ"א לפורים שמשמע בדבריו שבשבועות אחרי הנס קבלו עוה"פ התורה מאהבה

שפת אמת - שמות - לפורים - שנת [תרמ"ז]
לכן כתיב ליהודים היתה אורה זו תורה כו'. פירוש שהניחו עיקר השמחה בכח התורה ומצות שקיימו אחר איבוד הרשעים בחילא סגי מה שהיו הרשעים מעכבין מקודם. ולכן נראה שעיכבו איגרות אחרונות עד סיון. דהיינו כשראו שפעל תליית המן שקיימו אח"כ התורה באהבה. אז הכינו עצמם ללחום מלחמת ה'. כמ"ש נקהלו ועמוד על נפשם. וכשנגמר כל המלחמה אז כתבו המגילה והסכימו עמהם מן השמים להיות מתגלה הארת התורה ע"י קריאת המגילה. ומ"ש הדר קבלוה בימי אחשורוש.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 07, 2017 2:56 pm

והוסיף לי בזה ג"א שליט"א:

בסנהדרין כא: מבו' דהכתב נשתנה בימי עזרא, ומבואר בגמ' דראויה היתה תורה להינתן על ידו אלא שקדמו משה וילפי' מקרא דעליה של עזרא היה בה 'תורה', ונראה מזה דאף שלא ניתנה תורה על ידו מ"מ הא דנשתנה הכתב על ידו אית ביה שם 'תורה' ויש לזה שייכות לקבלת תורה מחדש. וא"כ לא רחוק לומר דבהך קבלת תורה היה מונח בזה הדר קיבלוה מאהבה. (והמהר"ל מאריך בזה בכמה מקומות).

ידידיה יהל
הודעות: 5
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 9:29 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי ידידיה יהל » ג' פברואר 13, 2018 10:57 pm

לפי דברי העילוי ממייצ'יט המצורפים פה קבלוה במה שקבלו עליהם ימי הפורים ולא באופן נפרד
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0007

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 01, 2018 10:56 am

לכאו' זה שייך גם לכאן, לפי הצד שסתם תקנות דרבנן זמנם היה בתחילת בית שני.

===

על פי דברי הרמב"ן בשבת הנ"ל ראיתי מי שכתב דבר מענין,

ז"ל הרמב"ן -
והא דאמרינן בענין אגדה הא מודעא רבא לאורייתא ומתרץ כבר קבלוה בימי אחשורוש. קשה לי וכי מה קבלה זו עושה מסופו של עולם לתחלתו, אם קודם אחשורוש לא היו מצווים למה נענשו ואם נאמר מפני שעברו על גזירת מלכם א"כ בטלת מודעא זו, ועוד למה הצריכם לקבלה וברית, ונ"ל לומר דמתחלה אף על פי שהיה להם מודעא מ"מ לא נתן להם הארץ אלא כדי שיקיימו התורה כמו שמפורש בתורה בכמה פרשיות, וכתיב (תהלים ק"ה) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, והם עצמן מתחלה לא עכבו בדבר כלל ולא אמרו במודעא כלום אלא ברצון נפשם מעצמם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לפיכך כשעברו על התורה עמד והגלם מן הארץ, משגלו מסרו מודעא על הדבר מדכתיב (יחזקאל כ') והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן, וכדאמרינן באגדה (סנהדרין ק"ה א') רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו כלום יש לו עליו וכו', לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש שהוציאם ממות לחיים והיה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים

לדבריו שבשעת הגלות אכן מסרו מודעה וכו', עדיין י"ל דכל מה שנצטוו במרה עדיין שריר וקיים, דבזה מחוייבים מעצם הציווי ולא משום הכפייה כגיגית או הכניסה לאר"י, והיינו שבת ודינים.

וא"ש מה שהנביא מזכיר במיוחד את המצוות האלו כסיבה לגאולה, "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע" וכל הפרשה שם בישעיהו פרק נו.

===

עוד בד' הרמב"ן, מתוך הספר ליהודים היתה אורה:
הדר קבלוה - הרב גולדווסר.PDF
(582.01 KiB) הורד 71 פעמים


===

מהר"ל (כמו שציינו לעיל) -
ואמר (שבת פח, א) כי אעפ"י כן הדר קבלוהו בימי אחשורוש כי כאשר הוסיפו במצות מקרא מגילה ודבר זה כמו הוספה וכמו שאמרו בפ"ק דמגילה (יד, א) מ"ח נביאים ושבע נביאות עמדו לישראל וכולם לא פחתו ולא הוסיפו על התורה אפילו אות אחת חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש אמר ר' חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה ומה אם מעבדות לחירות אומרים שירה מחיים למות על אחת כמה וכמה ע"כ, וכאשר יש כאן הוספה א"כ העיקר קודם ולפיכך כאשר קיבלו מעצמם ההוספה הזאת שהוא מקרא מגילה בזה קבלו כל התורה שהיא ראשונה (שבת שם) ובתוספת נמצא העיקר מק"ו וא"כ מעתה אין כאן מודעא כלל

קדושת לוי -
ואבאר לך יותר למה קבלו התורה. והנראה, כי מה שדרשו חכמינו ז"ל 'קימו וקבלו' קימו מה שקבלו כבר, היינו שעל ידי מצות קריאת המגילה שקראו בשנה ראשונה את המגילה, זכו שקבלו תורה. וקרא דייקא 'קימו וקבלו היהודים כו' להיות עושים את שני הימים האלה' (אסתר ט, כז), ואם 'קימו וקבלו' הוא על קבלת התורה, אם כן האיך שייך 'להיות עושים' כו'. אלא שעל ידי קריאת המגילה ועשיית המצות פורים קבלו התורה מאהבה. ובזה יתורץ מה שהקשה המהרש"א (שבת פח, א חא"ג ד"ה קימו) דהוה ליה למכתב בתחלה 'קבלו' ואחר כך 'וקימו'. ולפי דברינו יתכן, דבתחילה 'קימו' וקראו המגילה, ואחר קריאת המגילה בשנה ראשונה 'קבלו' את התורה. כי סגולת קריאתה שיזדככו הטבעים, וכיון שנזדככו הטבעים הוא הגשמיות, קבלו את התורה מאהבה, וכמו שכתבנו. וכיון שראו שבזכות קריאת המגילה מקיימין את התורה, לכן קבעו אנשי כנסת הגדולה לקרוא המגילה בכל שנה ולא יעבור. לכן 'קימו' ואחר כך 'קבלו'. וכיון שראו כח קריאת המגילה שמקבלין התורה על ידי קריאתה, קבלו להיות הקריאה חק ולא יעבור. וכן משמע ברש"י במגילה (אסתר ט, כט) ובמסכתא מגילה (ז, א ד"ה שלחה), שבתחלה בשנה הראשונה קראו כך המגילה, ובשנה השנייה קבעוה לדורות.

===

פורים שמח.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 20, 2018 1:46 am

חכ"א הוסיף לי:

סנהדרין דצ"ז רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב

נראה שהאיזכור של המן איננו לדוגמא בעלמא, אלא כך היה המעשה עם המן עצמו,

מגילה די"ד ויסר המלך את טבעתו אמר רבי אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת הטבעת החזירתן למוטב

וא"כ הנס של פורים הוא לא רק בהצלה מהמן, אלא כל הגזירה סובבה את הגאולה, ובמקום שלא הועילו כל הנביאים, הועילה הסרת הטבעת להחזירם למוטב, ולהיגאל.

ברכות ד"ד מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא

מה גרם? פירש"י "ראויים היו ליעשות להם נס לבוא ביד רמה, אלא שגרם החטא ולא הלכו אלא ברשות כורש, וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם, לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון".

ומה החטא? פירש"י ביחזקאל פרק מג - "ראויה היתה ביאה שנייה של עזרא כביאה ראשונה של יהושע לבא בזרוע ובנס כדדרשינן עד יעבור ובנין זה מאז היה ראוי להם כשעלו מן הגולה לגאולת עולם אלא שגר' החטא שלא הית' תשובתם הוגנת על מנת שלא לחטוא ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן".

ולמדנו, שאמנם קם מלך קשה כהמן וחזרו למוטב, אבל עדיין לא היתה תשובתם הוגנת כ"כ, ולכן שבו מהגלות באופן ש"אכתי עבדי אחשורוש", ולא נגאלו ביד רמה כ"כ.

יומא ד"ט אי נמי סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני דכתיב יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם אף על גב דיפת אלהים ליפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם

בכך שלא נגאלו בשניה כבראשונה, נגרם שלא תשרה שכינה בשני כבראשון, כי לו היתה תשובתם הוגנת והיו נגאלים לגמרי, ואת המקדש היו בונים בזרוע ובנס ולא ע"י הפרסיים, היתה השכינה שורה באהלי שם.

===

כעת צריך לבאר, קבלוה מאהבה, או תשובה שאינה הוגנת?

יש לי כיוון כל שהוא, אבל אשמח יותר להיעזר בכם.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים