מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 22, 2017 9:03 pm

אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר.

ובפשטות, אין הכוונה שהיה איזה מעמד גדול ברחובה של עיר, בו הכריזו כולם על קבלה חוזרת באהבה וברצון, אלא שמטבע הדברים כך זה נחשב שע"י אהבת הנס וכו' הגיעו למדרגה של קבלה ברצון.

אבל אולי יש לומר בזה הצעה אחרת, כדלהלן.

ז"ל הרמב"ן פרשת בא (וכעי"ז בדרשה לראש-השנה):
וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל, כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו, והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י. כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל ובמגילת אסתר.

ויש כאן חידוש מופלג, שהחזרה מהגלות בימי בית שני כבר התקיים בה "אשר הביא את בני ישראל מארץ צפון", עד כדי שכבר לא ייאמר "אשר העלה מארץ מצרים".

ויל"ע מה המקור להעדיף ולהחשיב את הגאולה הזו יותר מגאולת מצריים.

ונראה, שהמקור לזה הוא בק"ו המפורש בגמ' "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כל שכן".

ואם תאמר - מה השייכות בין ההצלה מגזירות המן ואחשוורוש לגאולה שאח"כ והעלייה לארץ ישראל?

הרי לך לשונו של הרמב"ן בחי' עמ"ס שבת:
לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש שהוציאם ממות לחיים והיה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.

ושפתיו ברור מללו ככל החיזיון הנ"ל, שהעדיפות בגאולה השניה, היא בגלל ההצלה ממות לחיים בימי אחשורוש, וכן מפורש בדבריו שהקבלה ברצון היתה כשעלו לארץ ישראל.

ואם כך, נראה להצביע על מעמד מסויים, בו התרחש המאורע הנפלא של הדור קבלוה.

הכוונה היא למתואר בנחמיה, פרקים ט, י, ועוד, איך שעם ישראל קיבל ע"ע שוב את מצוות ה', וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו וכו'.

וכמה נפלא הדבר, ע"פ המבו' בירשלמי מס' קידושין -
אמר רבי אלעזר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות מה טעמא [נחמיה י א] ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וחותמים וגו' מה מקיים ר' לעזר [שם לז] ואת בכורות בקרינו וצאנינו מכיון שקיבלו עליהן דברים שלא היו חייבין עליהם אפילו דברים שהן חייבין העלה עליהם המקום כאילו מאיליהם קיבלו עליהם.

זהו ממש הדור קבלוה, מכיון שהוסיפו לקבל על עצמם גם חיובים חדשים, מעלה עליהם הכתוב כאילו קיבלו הכל מאליהם.

הדור קבלוה - ברצון - בימי אחשורוש, דהיינו בימי עזרא, מאהבת הנס, כי היה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.



מה דעתכם?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי פרי יהושע » ד' מרץ 22, 2017 9:08 pm

יפה

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 04, 2017 10:42 am

ובדרך אגב, כעת ראיתי במגילת תענית נוסח שונה לק"ו של "ממיתה לחיים", -

ימים שנעשו בהם נסים לישראל על ידי מרדכי ואסתר ועשאום ימים טובים. אמר רבי יהושע בן קרחה מימות משה לא עמד נביא וחדש מצוה חוץ ממצות פורים אלא שגאולת מצרים נוהגת שבעה וגאולת מרדכי ואסתר אינה נוהגת אלא יום אחד. דבר אחר. ומה גאולת מצרים שלא נגזרה גזרה אלא על הזכרים בלבד שנאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וגומר עשו אותם ימים טובים גאולת מרדכי ואסתר שנגזרה גזרה על הזכרים ועל הנקבות שנאמר מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד על אחת כמה וכמה שאנו חיבים לעשות אותם ימים טובים בכל שנה ושנה

אבי 1000
הודעות: 234
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי אבי 1000 » ג' אפריל 04, 2017 11:33 am

פשט יפה יש"כ.

אך כל שלושת הפרקים הללו עוסקים בשכחת בני ישראל את המצוות וקבלתם ולא כדמשמע בדברי רבא שבימי אחשורוש לאחר הנס עמדו וקיבלו.

ועוד איני יודע אם באותו הזמן היה אחשורוש חי.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 04, 2017 8:55 pm

ר' אבי, (ברוך הבא),
הטענות שלך הם כנגד עצם דברי הרמב"ן בשבת דפ"ח ולא כנגד התוספת שאני כתבתי.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי נשר » ג' אפריל 04, 2017 9:06 pm

ישר כח.

הרעיון שההדור קבלוה הוא ע"י קבלת מצוות חדשות מובא באריכות במהר"ל, ואתה חידשת כאן שזה כבר בירושלמי. אך יש לציין שבמהר"ל מדבר על המצוות של פורים של קריאת המגילה וכו'

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 06, 2017 1:33 pm

רצ"ה בתקנת השבין - ונחמיה הוא היה הראשון לחדש גזירות וסייגות חדשות בישראל והוא כפי הנראה היה המתחיל בזה וכנזכר בספרו קבלת איסור מוקצה ומשא ומתן בשבת, וכן אחריו כל חביריו אנשי כנסת הגדולה הם בעלי התקנות והסייגות בישראל והזהירו על זה בפירוש בשלושה דברים שאמרו (אבות א', א') ועשו סייג לתורה, ומוסיף עליהם נחמיה בעשיית סייג דלצורך שעה אף שאינו ראוי להתקיים לעולם שהרי במוקצה התירו וחזרו והתירו וכמו שאמרו (שבת קכ"ג ב) בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו, והכל כפי מה שראה צורך לגדור הדור שלא ישובו לכסלה, אף הוא חידש ענין חזרת קבלת התורה שבאו על החתום באלה ושבועה לשמור תורת ה' ככתוב בספרו (נחמיה י', ל'), ומבית אבותיו למדה כמו שאמר דוד המלך ע"ה נשבעתי ואקיימה וגו' (תהלים קי"ט, ק"ו) ולמדו מזה (נדרים ח' א) דנשבעין לקיים המצוה לזרוזי נפשיה, ואף הוא קיבלה מזקינו בועז שאמר חי ה' שכבי וגו' (רות ג', י"ג) ואמרו ז"ל (רות רבה ו', ד') ליצרו נשבע, ובא נחמיה ופירסמה לעצה זו בכל ישראל, וכל עניניו ומעשיו היה בענין זה להוסיף גדרים וזירוזים אלהבא שלא יעברו עוד:

אבי 1000
הודעות: 234
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי אבי 1000 » ה' אפריל 06, 2017 1:53 pm

עושה חדשות כתב:רצ"ה בתקנת השבין - ונחמיה הוא היה הראשון לחדש גזירות וסייגות חדשות בישראל והוא כפי הנראה היה המתחיל בזה וכנזכר בספרו קבלת איסור מוקצה ומשא ומתן בשבת, וכן אחריו כל חביריו אנשי כנסת הגדולה הם בעלי התקנות והסייגות בישראל והזהירו על זה בפירוש בשלושה דברים שאמרו (אבות א', א') ועשו סייג לתורה, ומוסיף עליהם נחמיה בעשיית סייג דלצורך שעה אף שאינו ראוי להתקיים לעולם שהרי במוקצה התירו וחזרו והתירו וכמו שאמרו (שבת קכ"ג ב) בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו, והכל כפי מה שראה צורך לגדור הדור שלא ישובו לכסלה, אף הוא חידש ענין חזרת קבלת התורה שבאו על החתום באלה ושבועה לשמור תורת ה' ככתוב בספרו (נחמיה י', ל'), ומבית אבותיו למדה כמו שאמר דוד המלך ע"ה נשבעתי ואקיימה וגו' (תהלים קי"ט, ק"ו) ולמדו מזה (נדרים ח' א) דנשבעין לקיים המצוה לזרוזי נפשיה, ואף הוא קיבלה מזקינו בועז שאמר חי ה' שכבי וגו' (רות ג', י"ג) ואמרו ז"ל (רות רבה ו', ד') ליצרו נשבע, ובא נחמיה ופירסמה לעצה זו בכל ישראל, וכל עניניו ומעשיו היה בענין זה להוסיף גדרים וזירוזים אלהבא שלא יעברו עוד:


נתעוררתי להוסיף על דברי מעלתו

כידוע העושה מאהבה יש חשש שמא לא ישמור המצוה כדבעי ויחשוב שכוונתו לשמה ודי בזה ויש חשש שמתוך זה יפרץ גדר האיסור וישאר לו רק הרעיון לבדו בלא מצוות מעשיות.

ועל כן טרח נחמיה לאחר שקבלוה עליהם מאהבה לעשות סייגים ותקנות בכדי שעדיין תישאר ההלכה עיקר ולא הרעיון והרוח.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 06, 2017 9:12 pm

ר' אבי,
לגבי מה שהוספת ראה מש"כ כאן.

מצליח
הודעות: 535
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי מצליח » ו' אפריל 07, 2017 12:31 am

עושה חדשות כתב:אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר.

ובפשטות, אין הכוונה שהיה איזה מעמד גדול ברחובה של עיר, בו הכריזו כולם על קבלה חוזרת באהבה וברצון, אלא שמטבע הדברים כך זה נחשב שע"י אהבת הנס וכו' הגיעו למדרגה של קבלה ברצון.

עי' שפ"א לפורים שמשמע בדבריו שבשבועות אחרי הנס קבלו עוה"פ התורה מאהבה

שפת אמת - שמות - לפורים - שנת [תרמ"ז]
לכן כתיב ליהודים היתה אורה זו תורה כו'. פירוש שהניחו עיקר השמחה בכח התורה ומצות שקיימו אחר איבוד הרשעים בחילא סגי מה שהיו הרשעים מעכבין מקודם. ולכן נראה שעיכבו איגרות אחרונות עד סיון. דהיינו כשראו שפעל תליית המן שקיימו אח"כ התורה באהבה. אז הכינו עצמם ללחום מלחמת ה'. כמ"ש נקהלו ועמוד על נפשם. וכשנגמר כל המלחמה אז כתבו המגילה והסכימו עמהם מן השמים להיות מתגלה הארת התורה ע"י קריאת המגילה. ומ"ש הדר קבלוה בימי אחשורוש.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 07, 2017 2:56 pm

והוסיף לי בזה ג"א שליט"א:

בסנהדרין כא: מבו' דהכתב נשתנה בימי עזרא, ומבואר בגמ' דראויה היתה תורה להינתן על ידו אלא שקדמו משה וילפי' מקרא דעליה של עזרא היה בה 'תורה', ונראה מזה דאף שלא ניתנה תורה על ידו מ"מ הא דנשתנה הכתב על ידו אית ביה שם 'תורה' ויש לזה שייכות לקבלת תורה מחדש. וא"כ לא רחוק לומר דבהך קבלת תורה היה מונח בזה הדר קיבלוה מאהבה. (והמהר"ל מאריך בזה בכמה מקומות).

ידידיה יהל
הודעות: 5
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 9:29 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי ידידיה יהל » ג' פברואר 13, 2018 10:57 pm

לפי דברי העילוי ממייצ'יט המצורפים פה קבלוה במה שקבלו עליהם ימי הפורים ולא באופן נפרד
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0007

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 01, 2018 10:56 am

לכאו' זה שייך גם לכאן, לפי הצד שסתם תקנות דרבנן זמנם היה בתחילת בית שני.

===

על פי דברי הרמב"ן בשבת הנ"ל ראיתי מי שכתב דבר מענין,

ז"ל הרמב"ן -
והא דאמרינן בענין אגדה הא מודעא רבא לאורייתא ומתרץ כבר קבלוה בימי אחשורוש. קשה לי וכי מה קבלה זו עושה מסופו של עולם לתחלתו, אם קודם אחשורוש לא היו מצווים למה נענשו ואם נאמר מפני שעברו על גזירת מלכם א"כ בטלת מודעא זו, ועוד למה הצריכם לקבלה וברית, ונ"ל לומר דמתחלה אף על פי שהיה להם מודעא מ"מ לא נתן להם הארץ אלא כדי שיקיימו התורה כמו שמפורש בתורה בכמה פרשיות, וכתיב (תהלים ק"ה) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, והם עצמן מתחלה לא עכבו בדבר כלל ולא אמרו במודעא כלום אלא ברצון נפשם מעצמם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לפיכך כשעברו על התורה עמד והגלם מן הארץ, משגלו מסרו מודעא על הדבר מדכתיב (יחזקאל כ') והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן, וכדאמרינן באגדה (סנהדרין ק"ה א') רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו כלום יש לו עליו וכו', לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש שהוציאם ממות לחיים והיה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים

לדבריו שבשעת הגלות אכן מסרו מודעה וכו', עדיין י"ל דכל מה שנצטוו במרה עדיין שריר וקיים, דבזה מחוייבים מעצם הציווי ולא משום הכפייה כגיגית או הכניסה לאר"י, והיינו שבת ודינים.

וא"ש מה שהנביא מזכיר במיוחד את המצוות האלו כסיבה לגאולה, "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע" וכל הפרשה שם בישעיהו פרק נו.

===

עוד בד' הרמב"ן, מתוך הספר ליהודים היתה אורה:
הדר קבלוה - הרב גולדווסר.PDF
(582.01 KiB) הורד 457 פעמים


===

מהר"ל (כמו שציינו לעיל) -
ואמר (שבת פח, א) כי אעפ"י כן הדר קבלוהו בימי אחשורוש כי כאשר הוסיפו במצות מקרא מגילה ודבר זה כמו הוספה וכמו שאמרו בפ"ק דמגילה (יד, א) מ"ח נביאים ושבע נביאות עמדו לישראל וכולם לא פחתו ולא הוסיפו על התורה אפילו אות אחת חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש אמר ר' חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה ומה אם מעבדות לחירות אומרים שירה מחיים למות על אחת כמה וכמה ע"כ, וכאשר יש כאן הוספה א"כ העיקר קודם ולפיכך כאשר קיבלו מעצמם ההוספה הזאת שהוא מקרא מגילה בזה קבלו כל התורה שהיא ראשונה (שבת שם) ובתוספת נמצא העיקר מק"ו וא"כ מעתה אין כאן מודעא כלל

קדושת לוי -
ואבאר לך יותר למה קבלו התורה. והנראה, כי מה שדרשו חכמינו ז"ל 'קימו וקבלו' קימו מה שקבלו כבר, היינו שעל ידי מצות קריאת המגילה שקראו בשנה ראשונה את המגילה, זכו שקבלו תורה. וקרא דייקא 'קימו וקבלו היהודים כו' להיות עושים את שני הימים האלה' (אסתר ט, כז), ואם 'קימו וקבלו' הוא על קבלת התורה, אם כן האיך שייך 'להיות עושים' כו'. אלא שעל ידי קריאת המגילה ועשיית המצות פורים קבלו התורה מאהבה. ובזה יתורץ מה שהקשה המהרש"א (שבת פח, א חא"ג ד"ה קימו) דהוה ליה למכתב בתחלה 'קבלו' ואחר כך 'וקימו'. ולפי דברינו יתכן, דבתחילה 'קימו' וקראו המגילה, ואחר קריאת המגילה בשנה ראשונה 'קבלו' את התורה. כי סגולת קריאתה שיזדככו הטבעים, וכיון שנזדככו הטבעים הוא הגשמיות, קבלו את התורה מאהבה, וכמו שכתבנו. וכיון שראו שבזכות קריאת המגילה מקיימין את התורה, לכן קבעו אנשי כנסת הגדולה לקרוא המגילה בכל שנה ולא יעבור. לכן 'קימו' ואחר כך 'קבלו'. וכיון שראו כח קריאת המגילה שמקבלין התורה על ידי קריאתה, קבלו להיות הקריאה חק ולא יעבור. וכן משמע ברש"י במגילה (אסתר ט, כט) ובמסכתא מגילה (ז, א ד"ה שלחה), שבתחלה בשנה הראשונה קראו כך המגילה, ובשנה השנייה קבעוה לדורות.

===

פורים שמח.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 20, 2018 1:46 am

חכ"א הוסיף לי:

סנהדרין דצ"ז רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב

נראה שהאיזכור של המן איננו לדוגמא בעלמא, אלא כך היה המעשה עם המן עצמו,

מגילה די"ד ויסר המלך את טבעתו אמר רבי אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת הטבעת החזירתן למוטב

וא"כ הנס של פורים הוא לא רק בהצלה מהמן, אלא כל הגזירה סובבה את הגאולה, ובמקום שלא הועילו כל הנביאים, הועילה הסרת הטבעת להחזירם למוטב, ולהיגאל.

ברכות ד"ד מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא

מה גרם? פירש"י "ראויים היו ליעשות להם נס לבוא ביד רמה, אלא שגרם החטא ולא הלכו אלא ברשות כורש, וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם, לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון".

ומה החטא? פירש"י ביחזקאל פרק מג - "ראויה היתה ביאה שנייה של עזרא כביאה ראשונה של יהושע לבא בזרוע ובנס כדדרשינן עד יעבור ובנין זה מאז היה ראוי להם כשעלו מן הגולה לגאולת עולם אלא שגר' החטא שלא הית' תשובתם הוגנת על מנת שלא לחטוא ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן".

ולמדנו, שאמנם קם מלך קשה כהמן וחזרו למוטב, אבל עדיין לא היתה תשובתם הוגנת כ"כ, ולכן שבו מהגלות באופן ש"אכתי עבדי אחשורוש", ולא נגאלו ביד רמה כ"כ.

יומא ד"ט אי נמי סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני דכתיב יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם אף על גב דיפת אלהים ליפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם

בכך שלא נגאלו בשניה כבראשונה, נגרם שלא תשרה שכינה בשני כבראשון, כי לו היתה תשובתם הוגנת והיו נגאלים לגמרי, ואת המקדש היו בונים בזרוע ובנס ולא ע"י הפרסיים, היתה השכינה שורה באהלי שם.

===

כעת צריך לבאר, קבלוה מאהבה, או תשובה שאינה הוגנת?

יש לי כיוון כל שהוא, אבל אשמח יותר להיעזר בכם.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 20, 2019 7:41 pm

האם יש בחז"ל (מלבד המובא לעיל) דברים מפורשים מה היה מהלך הגאולה של בניית הבית השני, דהיינו לגבי מש"כ שנתגלה עוונם נתגלה קיצם, האם שבו בתשובה כראוי על כל העוונות האלו, ובאיזו זכות היתה גאולה זו.

ע"ע viewtopic.php?t=12758#p118954

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מרץ 23, 2019 8:04 pm

על עצם דברי הרמב"ן הנ"ל, ראיתי כעת אריכות אצל הגרמ"ש זצ"ל, באפיקי מים על פורים, ענין א וענין יא, עי"ש.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 23, 2020 10:23 pm

חזרתי לעיין בדברי הרמב"ן, וכעת יש לי חוסר הבנה בסיסי בכל דבריו. אשמח לעזרתכם.

ז"ל - והא דאמרינן בענין אגדה הא מודעא רבא לאורייתא ומתרץ כבר קבלוה בימי אחשורוש. קשה לי וכי מה קבלה זו עושה מסופו של עולם לתחלתו, אם קודם אחשורוש לא היו מצווים למה נענשו ואם נאמר מפני שעברו על גזירת מלכם א"כ בטלת מודעא זו, ועוד למה הצריכם לקבלה וברית, ונ"ל לומר דמתחלה אף על פי שהיה להם מודעא מ"מ לא נתן להם הארץ אלא כדי שיקיימו התורה כמו שמפורש בתורה בכמה פרשיות, וכתיב (תהלים ק"ה) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, והם עצמן מתחלה לא עכבו בדבר כלל ולא אמרו במודעא כלום אלא ברצון נפשם מעצמם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לפיכך כשעברו על התורה עמד והגלם מן הארץ, משגלו מסרו מודעא על הדבר מדכתיב (יחזקאל כ') והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן, וכדאמרינן באגדה (סנהדרין ק"ה א') רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו כלום יש לו עליו וכו', לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש שהוציאם ממות לחיים והיה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.

אם נצרף אחד ועוד אחד, יעלה בידינו שבזמן גלות בבל באמת היתה טענת פטור גמורה, כי בזה עומדת קושיית הרמב"ן לגמרי, ועל תקופה זו לא תירץ כלום. היתכן לומר זאת? והלא זה היה הויכוח עם הנביא יחזקאל כמבואר בסנהדרין דק"ה, (ולש' הרמב"ן בפרשת אחרי מות "מחשבת הרשעים שהיו אומרים ליחזקאל, רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו יש עליו כלום"), ואמר הנביא היה לא תהיה.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' פברואר 29, 2020 8:40 pm

עושה חדשות כתב:שבזמן גלות בבל באמת היתה טענת פטור גמורה, כי בזה עומדת קושיית הרמב"ן לגמרי, ועל תקופה זו לא תירץ כלום
ועשרת השבטים האבודים, האם עדיין יש להם "מודעא רבא לאורייתא"?

ובפרט לפ"ד הרמב"ן הנ"ל ד"כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון", ומאידך הרי כ' הרמב"ן בגיטין ד"כי סליק עזרא לאו כל ישראל סליק אלא שבט יהודה ובנימין וכהנים ולוים שגלו לבבל".

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי לעמל יולד » ב' מרץ 02, 2020 12:02 am

גם היסוד שהנחת בריש האשכול (דבריך מדוקדקים היטב בדעת רבינו, חן חן לך), וגם ביאור עניין אם היה תשובה מאהבה או שקבלוהו באהבה מבוארים ברמב"ן בפירושו לתורה.

עי' בדברים פ"ל פ"ב:
וטעם ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך- שתשוב אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך, ותקבל עליך ועל בניך לדורותם לעשות ככל אשר אנכי מצוך היום כאשר עשו בגאולה השנית דכתיב (נחמיה י ל) ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות ה' אדנינו ומשפטיו וחקיו או יהיה "מצוך אתה ובניך" כמו מצוך לך ולבניך כענין ואתה צוית (בראשית מה יט)


והביאור בדבריו, ש"ושבת" בתשובה מיירי, ו"שמעת בקולו" בקבלה לעתיד מיירי, ואכן קבלוהו מאהבה, אבל לא חזרו בתשובה שלימה, ואין בזה סתירה.

ועי' ויקרא כ"ו ט"ז ז"ל:
הסתכל עוד בענין הגאולה ממנו שאינו מבטיח רק שיזכור ברית אבות ובזכירת הארץ (פסוק מב) לא שימחול עונם ויסלח חטאתם ויוסיף אהבתם כקדם ולא שיאסוף את נדחיהם כי היה כן בעלותם מבבל שלא שבו רק יהודה ובנימין והנלוים עמהם מעט מקצת השבטים אשר גלו לבבל ושבו בדלות בעבדות מלכי פרס וגם לא אמר שישובו בתשובה שלימה לפניו רק שיתודו עונם ועון אבותם.


ובהמשך כתב בויקרא כ"ו מ"א ז"ל:
ועל דעתי ירמוז כי אחר הוידוי ילך עמם בקרי ויביא אותם עוד בארץ אויביהם עד שיכנע לבבם הערל, והוא רמז שהביאם אל הארץ ולא נכבשה לפניהם אבל היו להם צרים ואויבים שם כמו שנאמר ויאמרו צרינו (נחמיה ד ה) ויהי כאשר שמעו אויבינו (שם פסוק ט) והארץ ביד העמים היתה כמו שאמר עזרא בתפלתו (שם ט לו לז) הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתת לאבותינו לאכול את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה ותבואתה מרבה למלכים אשר נתת עלינו בחטאתינו ועל גויתינו מושלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו.


הנה נא ידעת שהתוודו וידוי פה (כדעת רבינו שזה מדאורייתא ע' דברים ל"א י"ז-י"ח) אבל לא שבו בחרטה שבלב תשובה גמורה (שגם זה מתנאי התשובה מדאורייתא לדעת רבינו ע' דברים ל י"א), אבל אכן קבלו את התורה מאהבת הנס לדורותיהם אחריהם.
וע' ביתר דבריו בויקרא כ"ו שם. וכלל נקוט בידך מה שהקדים בפרשת בחוקותי, שגלות בבל נרמז בבחוקותי וגלות רומי בכי תבא.



ולגבי מה ששאלת האם יתכן לומר שאכן צדקו בטענתם בזמן גלות בבל?
הנה הרמב"ן מצטט את הגמ' בסנהדרין ק"ה.
וז"ל הגמ' שם:
אמר רב תשובה נצחת השיבה כנסת ישראל לנביא אמר להן נביא לישראל חזרו בתשובה אבותיכם שחטאו היכן הם אמרו להן ונביאיכם שלא חטאו היכן הם שנאמר (זכריה א, ה) אבותיכם איה הם והנביאים הלעולם יחיו אמר להן (אבותיכם) חזרו והודו שנאמר (זכריה א, ו) אך דברי וחוקי אשר צויתי את עבדי הנביאים וגו' שמואל אמר באו עשרה בני אדם וישבו לפניו אמר להן חזרו בתשובה אמרו לו עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה כלום יש לזה על זה כלום אמר לו הקב"ה לנביא לך אמור להן (ישעיהו נ, א) איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונותיכם נמכרתם ובפשעכם שלחה אמכם.

הנה כבר ענה הקב"ה לנביא, שאינם גרושים ולא גלו בגלל שנמכרו, אלא הם בעונותם נגלו, ולכן מעיקרא סר תלונתם, ומעולם לא צדקו בתרעומותם.
רק הם קבלו שנית לבניהם אחריהם שלא יטענו תרעומות כעין זה עוד, אבל לא שצדקו באמת.
ודעת רבינו שקבלה השניה לא היה בכדי לתקן מה שחסר בקבלה הראשונה, אלא בכדי להרחיק לזות שפתיים להבא.
והנה, כשהקב"ה הצילם בימי אחשורוש, או אז התברר שלא נתגרשו או נמכרו, כי האדון ית' הוציאם אותם ממיתה לחיים, וזה לך האות שסיבת גלותם היו כי לא שלח גט כריתות, אבל הם התרחקו מאיתו ית' בעוונם ובפשעם, ולכן קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם שלא יטענו שוב. (ע"ע דברי רבינו בסוף דרשתו לר"ה, ששם מביא עניין זה באופן חלקי ובנוסח קצת שונה).

לעיקוואד
הודעות: 53
הצטרף: א' נובמבר 11, 2012 4:15 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי לעיקוואד » ד' מרץ 04, 2020 3:42 am

תודה לכל המשתתפים באשכול הנפלא הזה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12950
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 04, 2020 9:24 am

האדמו"ר מליובאוויטש במאמרו האחרון שהגיה (ד"ה ואתה תצווה תשמ"א שהודפס לקראת פורים קטן תשנ"ב) קצת עמד על השאלה האם קבלת התורה מחדש היתה בזמן הגזירה כשהראו דבקותם ביהדותם ובלימוד התורה ובמרדכי רבם, או שהיא היתה אחרי הישועה מאהבת הנס שנעשה להם.
ראה https://chabadlibrary.org/books/admur/m ... /index.htm
בעיקר בהערה 22, ובסעיף ט.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 10, 2020 3:31 pm

מה כוונת הרמב"ן במש"כ "ברצון נפשם מעצמם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע", והלא כפה עליהם הר כגיגית?
שמא כוונתו לומר שהכפייה היתה בנתינת הארץ בעבור ישמרו וכו'?

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יולי 09, 2020 11:55 am

עושה חדשות כתב:ז"ל הרמב"ן פרשת בא (וכעי"ז בדרשה לראש-השנה):
וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו שמות חדשים עלו עמנו מבבל, כי מתחלה לא היו להם שמות אצלנו, והסבה בזה, כי מתחלה היה מניינם זכר ליציאת מצרים, אבל כאשר עלינו מבבל ונתקיים מה שאמר הכתוב ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון, חזרנו לקרא החדשים בשם שנקראים בארץ בבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם העלנו הש"י. כי אלה השמות ניסן אייר וזולתם שמות פרסיים, ולא ימצא רק בספרי נביאי בבל ובמגילת אסתר.

ויש כאן חידוש מופלג, שהחזרה מהגלות בימי בית שני כבר התקיים בה "אשר הביא את בני ישראל מארץ צפון", עד כדי שכבר לא ייאמר "אשר העלה מארץ מצרים".

ויל"ע מה המקור להעדיף ולהחשיב את הגאולה הזו יותר מגאולת מצריים.

ונראה, שהמקור לזה הוא בק"ו המפורש בגמ' "ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה ממיתה לחיים לא כל שכן".

ואם תאמר - מה השייכות בין ההצלה מגזירות המן ואחשוורוש לגאולה שאח"כ והעלייה לארץ ישראל?

הרי לך לשונו של הרמב"ן בחי' עמ"ס שבת:
לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש שהוציאם ממות לחיים והיה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.

ושפתיו ברור מללו ככל החיזיון הנ"ל, שהעדיפות בגאולה השניה, היא בגלל ההצלה ממות לחיים בימי אחשורוש, וכן מפורש בדבריו שהקבלה ברצון היתה כשעלו לארץ ישראל.


האם יש בקדמונים מקורות נוספים לפרש את הפסוקים בירמיה שלא יאמר וכו' כי אם וכו' (פרק טז ופרק כג) על ביאתם לארץ בימי עזרא ולא על הגאולה העתידה בב"א כדברי המפרשים שם?

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 26, 2021 2:20 pm

עושה חדשות כתב:הרי לך לשונו של הרמב"ן בחי' עמ"ס שבת:
לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש שהוציאם ממות לחיים והיה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.
עושה חדשות כתב:ואם כך, נראה להצביע על מעמד מסויים, בו התרחש המאורע הנפלא של הדור קבלוה.
הכוונה היא למתואר בנחמיה, פרקים ט, י, ועוד, איך שעם ישראל קיבל ע"ע שוב את מצוות ה', וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו וכו'.


כמה זמן חלף מאז נס פורים, ועד ביאתם השניה לארץ בימי עזרא, או עד בנין הבית?
וכמה זמן יש בין נס פורים לבין מה שאירע בנחמיה פרק ט וכו'?

יעזור לי מאד אם מישהו יביא כאן כרונולגיה מסודרת של כל התקופה ע"פ חז"ל וספרי הקודש. תומ"ר.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: קיימו מה שקבלו כבר

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ש' פברואר 27, 2021 9:04 pm

תניא בריש פרק שבועת הדיינין:
'כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה', אֵין לִי אֶלָּא אוֹתָן הָעוֹמְדִין עַל הַר סִינַי, דּוֹרוֹת הַבָּאִים וְגֵרִים הָעֲתִידִין לְהִתְגַיֵּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ'. וְאֵין לִי אֶלָּא מִצְוֹת שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם מֵהַר סִינַי, מִצְוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִתְחַדֵּשׁ, כְּגוֹן מִקְרָא מְגִלָּה, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ', קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר.

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי הבאר ההיא » א' פברואר 28, 2021 1:47 am

עושה חדשות כתב:חזרתי לעיין בדברי הרמב"ן, וכעת יש לי חוסר הבנה בסיסי בכל דבריו. אשמח לעזרתכם.

ז"ל - והא דאמרינן בענין אגדה הא מודעא רבא לאורייתא ומתרץ כבר קבלוה בימי אחשורוש. קשה לי וכי מה קבלה זו עושה מסופו של עולם לתחלתו, אם קודם אחשורוש לא היו מצווים למה נענשו ואם נאמר מפני שעברו על גזירת מלכם א"כ בטלת מודעא זו, ועוד למה הצריכם לקבלה וברית, ונ"ל לומר דמתחלה אף על פי שהיה להם מודעא מ"מ לא נתן להם הארץ אלא כדי שיקיימו התורה כמו שמפורש בתורה בכמה פרשיות, וכתיב (תהלים ק"ה) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, והם עצמן מתחלה לא עכבו בדבר כלל ולא אמרו במודעא כלום אלא ברצון נפשם מעצמם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לפיכך כשעברו על התורה עמד והגלם מן הארץ, משגלו מסרו מודעא על הדבר מדכתיב (יחזקאל כ') והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים וכמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן, וכדאמרינן באגדה (סנהדרין ק"ה א') רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו כלום יש לו עליו וכו', לפיכך כשבאו לארץ בביאה שניה בימי עזרא עמדו מעצמם וקבלוה ברצון שלא יטענו עוד שום תרעומות, והיינו בימי אחשורוש שהוציאם ממות לחיים והיה זה חביב עליהם מגאולה של מצרים.

אם נצרף אחד ועוד אחד, יעלה בידינו שבזמן גלות בבל באמת היתה טענת פטור גמורה, כי בזה עומדת קושיית הרמב"ן לגמרי, ועל תקופה זו לא תירץ כלום. היתכן לומר זאת? והלא זה היה הויכוח עם הנביא יחזקאל כמבואר בסנהדרין דק"ה, (ולש' הרמב"ן בפרשת אחרי מות "מחשבת הרשעים שהיו אומרים ליחזקאל, רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו יש עליו כלום"), ואמר הנביא היה לא תהיה.

הרב עושה חדשות הקב"ה ענה לטענה הזאת תשובה ארוכה מאוד שרגילים לצטט ממנה רק פסוק אחד שהוא כעין מסקנת הדברים, אולי אם תלמד את כל התשובה שבספר יחזקאל תבין יותר.

ולענ"ד כדאי לעיין גם בכל דברי הלויים (אנשי כנסת הגדולה) שבספר נחמיה ששם הם חוזרים בהם במפורש מהטענה שטענו בזמן יחזקאל, וכמדומה שהן הן הדברים שענה הקב"ה בספר יחזקאל אלא שעם ישראל זכו לעמוד על הדברים רק מתוקף הנס של פורים.

נ. ב. היסוד שכתבת בתחילת האשכול שזה היה המעמד של הדר קבלוה התחדש לי לפני כמה שנים ומאז אני משתדל בכל שנה ללמוד את הפרשיות האלו שהם עניני דיומא.

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 28, 2021 12:24 pm

כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים אבל עדיין האבן גדולה על פי הבאר.
אודה לך מאד אם תסביר את דבריך!
הרי תשובתו של יחזקאל עוקרת לכאו' את המודעא, ולא הם דברי הרמב"ן.

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי הבאר ההיא » א' פברואר 28, 2021 7:09 pm

ראשית אפרש דברי הרמב"ן כפי הבנתי.

בתוך דבריו כתב הרמב"ן כך.
ונ"ל לומר דמתחלה אף על פי שהיה להם מודעא מ"מ לא נתן להם הארץ אלא כדי שיקיימו התורה כמו שמפורש בתורה בכמה פרשיות, וכתיב (תהלים ק"ה) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים ירשו בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו

ומזה אפשר לטעות שכוונתו לומר שבאמת מתן תורה לאו כלום כי היה בכפייה, אלא שיש ענין אחר שנתינת ארץ ישראל היתה בעבור קיום התורה ומאחר שבאו לארץ ישראל ש"מ שהסכימו לקיים התורה בתמורה.
וזה אינו שהמשך דבריו כך.
והם עצמן מתחלה לא עכבו בדבר כלל ולא אמרו במודעא כלום אלא ברצון נפשם מעצמם אמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע

הנה שהזכיר את אמרם נעשה ונשמע וע"כ שכוונת הרמב"ן שודאי שקבלו עליהם במתן תורה אלא שזה היה רק בשביל הבטחת הקב"ה שיתן להם את ארץ ישראל.

אבל כשקבלו עליהם את התורה שנית בימי עזרא היתה הקבלה ללא שום תנאי וללא תמורה שיקבלו את ארץ ישראל.

והנה דבר אחד חידש הרמב"ן שפשטות הגמרא שמה שהתחדש בקבלה השניה שהקבלה הראשונה היתה בכפייה והשניה ברצון, ואילו מהרמב"ן עולה שנקודת החידוש שהקבלה הראשונה היתה בתנאי שיקבלו את ארץ ישראל והשניה היתה ללא שום תנאי.

והדבר השני שמתחדש מהרמב"ן שהקבלה השניה היתה בימי עזרא ולא מיד לאחר הנס.
ולכאורה זה מעורר שאלה הרי אם הקבלה היתה בביאה שניה בימי עזרה אז אולי חזרו וקבלו עליהם כיון שהקב"ה החזירם לארץ ישראל ומנין שכעת קבלו עליהם ללא שום תנאי ?

ורק השנה שמתי לב שנקודה זו מפורשת בדברי אנשי כנסת הגדולה שבספר עזרא שממש אומרים כך במפורש (נחמיה סוף פרק ט' ותחילת י').
הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ הַיּ֖וֹם עֲבָדִ֑ים וְהָאָ֜רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּה לַאֲבֹתֵ֗ינוּ לֶאֱכֹ֤ל אֶת־פִּרְיָהּ֙ וְאֶת־טוּבָ֔הּ הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֲבָדִ֖ים עָלֶֽיהָ׃ וּתְבוּאָתָ֣הּ מַרְבָּ֗ה לַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה עָלֵ֖ינוּ בְּחַטֹּאותֵ֑ינוּ וְעַ֣ל גְּ֠וִיֹּתֵינוּ מֹשְׁלִ֤ים וּבִבְהֶמְתֵּ֙נוּ֙ כִּרְצוֹנָ֔ם וּבְצָרָ֥ה גְדֹלָ֖ה אֲנָֽחְנוּ׃ וּבְכׇל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ׃ וגו' מַחֲזִיקִ֣ים עַל־אֲחֵיהֶם֮ אַדִּירֵיהֶם֒ וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כׇּל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו׃


הנה מש"כ הרמב"ן שבקבלה השניה התחדש שקבלו לא רק תמורת ארץ ישראל מפורש בפסוקים.

וכעת השאלה היא מדוע באמת חזרו וקבלו עליהם את התורה באופן כזה והרמב"ן כתב שהיה זה מחמת הנס של אחשורוש שהיה חביב עליהם מגאולה של מצרים.
וכאן ראוי להוסיף דברים שאף שהם לא נתבארו ברמב"ן הם ידועים באופן כללי על נס פורים ומתאימים ומשלימים לדברי הרמב"ן.

והם שהייחודיות של נס פורים הוא היותו בזמן שעם ישראל היו בגלות וסבורים היו שהקב"ה עזב אותם וכשראו שאהבת ה' עליהם עודנה בתוקפה נכנס בליבם ג"כ אהבת ה', (וידוע המשל שהביא הגר"א ומקורו ביוסף לקח לבן מלך שחטא לאביו וגרשו מעל פניו וכו').

והדברים משלימים לדברי הרמב"ן שכל מה שמסרו ישראל מודעא הוא מחמת שכל קבלת התורה היתה רק תמורת השכר וכשגלו חשבו שכעת עזבם הקב"ה ואין להם ממנו כלום אבל כשראו שבכל אופן חסד ה' עליהם לעולם התבטלה טענתם.

וכעת עלינו לראות מה התשובה שהשיב להם יחזקאל.

והנה שם חוזר בפניהם יחזקאל הנביא באריכות על כל חטאיהם ממצרים ובמדבר ואני מעתיק כמה פסוקים.
בפסוקים ח' ט' כתוב כך וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים ט ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים
ובפסוקים י"ג י"ד כתוב כך וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים ט ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים
וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר כב והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם


וכמדומני שהמסר בכל החזרה הארוכה שם הוא כדלהלן, הקב"ה אומר לעם ישראל אתם מציגים את הדברים כאילו היה הסכם הדדי בין הקב"ה לישראל שתמורת שישמעו בקולו הוא יעשה עמהם טובה ויביאם לא"י, ועד היום פחות או יותר הדברים היו עפ"י ההסכם דהיינו אמנם היה זמנים שחטאו אך באמת אז נענשו וכשעשו תשובה באה להם הישועה וכמו שהיה כל תקופת השופטים, אך עכשיו אחרי שהקב"ה עזב אותנו לגמרי א"כ הופר ההסכם לחלוטין ואנו פטורים מכלום.
ובאמת אומר הקב"ה תסתכלו בהסטוריה ותראו שאם כך היו פני הדברים הרי שכמה וכמה פעמים היה נגזר על ישראל כליה על חטאיהם הגדולים והקב"ה תמיד חס עליהם אף שלא היה מגיע להם, ויוצא שכל מה שקבלו את ארץ ישראל לא היה מגיע להם כלל וכלל כי הרי נתחייבו כליה במדבר.

ואם כן איזו היתממות זו שאחרי שכל קיומכם הוא בחסד ולא היה מגיע לכם כלום, ופתאום כשאתם בגלות אתם נזכרים שבעצם יש הסכם עם כללים ועכשיו עפ"י ההסכם אתם פטורים, וע"ז הקב"ה אומר שאינם צודקים ולפיכך הוא לא יתן להם וגם אם לא ירצו ביד חזקה אמלוך עליכם.
והם הם הדברים שראו בנס פורים שבאמת הקב"ה לעולם לא עוזב אותם גם כשהם חוטאים.

וכמדומה שהם גם דברי אנשי כנה"ג בספר עזרא.
וְהֵ֥ם וַאֲבֹתֵ֖ינוּ הֵזִ֑ידוּ וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ אֶל־מִצְוֺתֶֽיךָ׃ וַיְמָאֲנ֣וּ לִשְׁמֹ֗עַ וְלֹא־זָכְר֤וּ נִפְלְאֹתֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ עִמָּהֶ֔ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם וַיִּתְּנוּ־רֹ֛אשׁ לָשׁ֥וּב לְעַבְדֻתָ֖ם בְּמִרְיָ֑ם וְאַתָּה֩ אֱל֨וֹהַּ סְלִיח֜וֹת חַנּ֧וּן וְרַח֛וּם אֶֽרֶךְ־אַפַּ֥יִם וְרַב־חֶ֖סֶד וחסד וְלֹ֥א עֲזַבְתָּֽם׃ אַ֗ף כִּֽי־עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הֶעֶלְךָ֖ מִמִּצְרָ֑יִם וַֽיַּעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדֹלֽוֹת׃ וְאַתָּה֙ בְּרַחֲמֶ֣יךָ הָֽרַבִּ֔ים לֹ֥א עֲזַבְתָּ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר אֶת־עַמּ֣וּד הֶ֠עָנָ֠ן לֹא־סָ֨ר מֵעֲלֵיהֶ֤ם בְּיוֹמָם֙ לְהַנְחֹתָ֣ם בְּהַדֶּ֔רֶךְ וְאֶת־עַמּ֨וּד הָאֵ֤שׁ בְּלַ֙יְלָה֙ לְהָאִ֣יר לָהֶ֔ם וְאֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר יֵֽלְכוּ־בָֽהּ
וַֽיִּלְכְּד֞וּ עָרִ֣ים בְּצוּרֹת֮ וַאֲדָמָ֣ה שְׁמֵנָה֒ וַיִּֽירְשׁ֡וּ בָּתִּ֣ים מְלֵֽאִים־כׇּל־ט֠וּב בֹּר֨וֹת חֲצוּבִ֜ים כְּרָמִ֧ים וְזֵיתִ֛ים וְעֵ֥ץ מַאֲכָ֖ל לָרֹ֑ב וַיֹּאכְל֤וּ וַֽיִּשְׂבְּעוּ֙ וַיַּשְׁמִ֔ינוּ וַיִּֽתְעַדְּנ֖וּ בְּטוּבְךָ֥ הַגָּדֽוֹל׃ וַיַּמְר֨וּ וַֽיִּמְרְד֜וּ בָּ֗ךְ וַיַּשְׁלִ֤כוּ אֶת־תּוֹרָֽתְךָ֙ אַחֲרֵ֣י גַוָּ֔ם וְאֶת־נְבִיאֶ֣יךָ הָרָ֔גוּ אֲשֶׁר־הֵעִ֥ידוּ בָ֖ם לַהֲשִׁיבָ֣ם אֵלֶ֑יךָ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדוֹלֹֽת׃
וַֽתִּתְּנֵם֙ בְּיַ֣ד צָֽרֵיהֶ֔ם וַיָּצֵ֖רוּ לָהֶ֑ם וּבְעֵ֤ת צָֽרָתָם֙ יִצְעֲק֣וּ אֵלֶ֔יךָ וְאַתָּה֙ מִשָּׁמַ֣יִם תִּשְׁמָ֔ע וּֽכְרַחֲמֶ֣יךָ הָֽרַבִּ֗ים תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מֽוֹשִׁיעִ֔ים וְיוֹשִׁיע֖וּם מִיַּ֥ד צָרֵיהֶֽם׃ וּכְנ֣וֹחַ לָהֶ֔ם יָשׁ֕וּבוּ לַעֲשׂ֥וֹת רַ֖ע לְפָנֶ֑יךָ וַתַּֽעַזְבֵ֞ם בְּיַ֤ד אֹֽיְבֵיהֶם֙ וַיִּרְדּ֣וּ בָהֶ֔ם וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ וַיִּזְעָק֔וּךָ וְאַתָּ֞ה מִשָּׁמַ֧יִם תִּשְׁמַ֛ע וְתַצִּילֵ֥ם כְּֽרַחֲמֶ֖יךָ רַבּ֥וֹת עִתִּֽים׃
וַתָּ֨עַד בָּהֶ֜ם לַהֲשִׁיבָ֣ם אֶל־תּוֹרָתֶ֗ךָ וְהֵ֨מָּה הֵזִ֜ידוּ וְלֹא־שָׁמְע֤וּ לְמִצְוֺתֶ֙יךָ֙ וּבְמִשְׁפָּטֶ֣יךָ חָֽטְאוּ־בָ֔ם אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם וְחָיָ֣ה בָהֶ֑ם וַיִּתְּנ֤וּ כָתֵף֙ סוֹרֶ֔רֶת וְעׇרְפָּ֥ם הִקְשׁ֖וּ וְלֹ֥א שָׁמֵֽעוּ׃ וַתִּמְשֹׁ֤ךְ עֲלֵיהֶם֙ שָׁנִ֣ים רַבּ֔וֹת וַתָּ֨עַד בָּ֧ם בְּרוּחֲךָ֛ בְּיַד־נְבִיאֶ֖יךָ וְלֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ וַֽתִּתְּנֵ֔ם בְּיַ֖ד עַמֵּ֥י הָאֲרָצֹֽת׃ וּֽבְרַחֲמֶ֧יךָ הָרַבִּ֛ים לֹֽא־עֲשִׂיתָ֥ם כָּלָ֖ה וְלֹ֣א עֲזַבְתָּ֑ם כִּ֛י אֵֽל־חַנּ֥וּן וְרַח֖וּם אָֽתָּה׃

ובפרט בסיום הדברים יש כעין סיכום שבו הם מנגידים בין אבותיהם לבין מצבם ואומרים אבותינו שקבלו מהקב"ה הכל לא שמרו את התורה ואילו אנחנו למרות מצבנו הרע מתחייבים לקיים את התורה,
ובזה בעצם הם מפנימים את הטעות שלהם שבניגוד למחשבתם הראשונה של ישראל שעד הגלות היה הכל לפי ההסכם וכעת ממילא הם פטורים כי הקב"ה עזבם, אדרבה ההפך הוא נכון הם מאז ומעולם לא היו ראויים ולמרות שקיבלו מהקב"ה כל טוב לא קיימו את חלקם והקב"ה בכל זאת תמיד היה איתם.
ומתוך ההבנה הזו הם באים לקבל עליהם את התורה ללא שום תנאי וסייג.
וכך הם הדברים בלשונם.
וְאֶת־מְלָכֵ֤ינוּ שָׂרֵ֙ינוּ֙ כֹּהֲנֵ֣ינוּ וַאֲבֹתֵ֔ינוּ לֹ֥א עָשׂ֖וּ תּוֹרָתֶ֑ךָ וְלֹ֤א הִקְשִׁ֙יבוּ֙ אֶל־מִצְוֺתֶ֔יךָ וּלְעֵ֣דְוֺתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הַעִידֹ֖תָ בָּהֶֽם׃ וְהֵ֣ם בְּמַלְכוּתָם֩ וּבְטוּבְךָ֨ הָרָ֜ב אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּ לָהֶ֗ם וּבְאֶ֨רֶץ הָרְחָבָ֧ה וְהַשְּׁמֵנָ֛ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּ לִפְנֵיהֶ֖ם לֹ֣א עֲבָד֑וּךָ וְֽלֹא־שָׁ֔בוּ מִמַּֽעַלְלֵיהֶ֖ם הָרָעִֽים׃
הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ הַיּ֖וֹם עֲבָדִ֑ים וְהָאָ֜רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֣תָּה לַאֲבֹתֵ֗ינוּ לֶאֱכֹ֤ל אֶת־פִּרְיָהּ֙ וְאֶת־טוּבָ֔הּ הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֲבָדִ֖ים עָלֶֽיהָ׃ לזוּתְבוּאָתָ֣הּ מַרְבָּ֗ה לַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה עָלֵ֖ינוּ בְּחַטֹּאותֵ֑ינוּ וְעַ֣ל גְּ֠וִיֹּתֵינוּ מֹשְׁלִ֤ים וּבִבְהֶמְתֵּ֙נוּ֙ כִּרְצוֹנָ֔ם וּבְצָרָ֥ה גְדֹלָ֖ה אֲנָֽחְנוּ׃
וּבְכׇל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: הדר קבלוה - העיתוי המדוייק

הודעהעל ידי הבאר ההיא » א' מרץ 05, 2023 9:07 pm

עושה חדשות כתב:
ואם כך, נראה להצביע על מעמד מסויים, בו התרחש המאורע הנפלא של הדור קבלוה.

הכוונה היא למתואר בנחמיה, פרקים ט, י, ועוד, איך שעם ישראל קיבל ע"ע שוב את מצוות ה', וּבָאִ֞ים בְּאָלָ֣ה וּבִשְׁבוּעָ֗ה לָלֶ֙כֶת֙ בְּתוֹרַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֣ר נִתְּנָ֔ה בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְלִשְׁמ֣וֹר וְלַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כָּל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֲדֹנֵ֔ינוּ וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְחֻקָּֽיו וכו'.


נקודה נוספת כהרחבה לזה.

איתא בגמ' ביומא ס"ט.
למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה וכו' אתו אינהו ואמרו אדרבה וכו' ואלו הן נוראותיו שאלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות

וכתב המהרש"א בחידושי אגדות.
...עד דאתו אנשי כנה"ג וראו באותן השנים שניצולו ישראל מכמה צרות כגון מעשה המן שניצולו ע"י מרדכי וכו' וזו היא מוראו שאומה אחת וכו'

ומתי היה דבר זה שהחזירו אנשי כנה"ג עטרה ליושנה הרי זה באותו המעמד המדובר בנחמיה פרק ט' פסוק ל'.

הרי שבאותו מעמד היתה התעוררות להתבונן בניסים ובטובות שעשה עמהם הקב"ה גם בזמן הגלות ובפרט בזמן המן, והרי ההתבוננות בנס פורים היא זו שהביאתם ג"כ לקבלת התורה מאהבת הנס, ומה נפלא שמצאנו במקום נוסף שזו היתה ההתעוררות הגדולה באותו מעמד.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים