פורום אוצר החכמה

בעמדנו בשערי חודש אדר, בו קוראים את ארבע הפרשיות המיוחדות, נתעוררתי לעניין.

מדוע זכתה מצוות מחצית השקל, שיקראו לזכרה מידי שנה בשנה, ואילו מצוות מעשר בהמה לא זכתה לכך?


כמובן שרק נקטתי דוגמא, השאלה המרכזית היא, מהי סיבת התקנה של ארבע פרשיות. ואני מדגיש, סיבת עצם התקנה, ולא מדוע קוראים בשבת זו או אחרת פרשה זו או אחרת.


יורוני המורים איה מקום בו נתבארו העניינים. ושכמ"ה, בתנאי שלא ישיבו לי סברות כרסם.

מעשר בהמה היא מצוה שיש לה כמה תנאים ואינה מחוייבת המציאות, כמובן. ולכן אין שאלה ממנה.

אם כבר יש לשאול על מצות הקרבת קרבן העומר וספירת העומר, וכן על מצות הבאת שתי הלחם - שאין קוראים בהם בתורה בימים המתאימים (בחו"ל כן קוראים ביו"ט שני על הקרבת וספירת העומר, אבל באה"ק לא)

אמנם זה מסברת כרסי. אבל מעשר בהמה היא מצווה פרטית מחצית השקל היא מצווה שמטרת קרבנות ציבור.

כמדומני שהגמרא במגילה מדברת על זה, שזה הקדמה לקראת ההכרזה שכל אחד חייב ליתן מחצית השקל.

אני רואה שלא הובנתי. שאלתי לא היתה מדוע שקלים כן ומעשר בהמה לא. שאלתי היא מדוע דווקא ארבע פרשיות אלו נקראות, ופרשת העומר - כפי שהובא כאן - וכן פרשות נוספות אינן נקראות בעיתן.

ארזי ביתר כתב:אני רואה שלא הובנתי. שאלתי לא היתה מדוע שקלים כן ומעשר בהמה לא. שאלתי היא מדוע דווקא ארבע פרשיות אלו נקראות, ופרשת העומר - כפי שהובא כאן - וכן פרשות נוספות אינן נקראות בעיתן.

פרשת העומר וכל כיו"ב - אינה חובה על כל אחד מהציבור!

וספירת העומר?

ארזי ביתר כתב:וספירת העומר?

אתה שואל טוב.
אולי המיוחד במחה"ש וכיו"ב, שזו מצווה על כל אחד, אבל יש לה השפעה על הציבור?

עזריאל ברגר כתב:

ארזי ביתר כתב:וספירת העומר?

אתה שואל טוב.
אולי המיוחד במחה"ש וכיו"ב, שזו מצווה על כל אחד, אבל יש לה השפעה על הציבור?

אולי. מקור?

השאלה שלי היא אחת. בספר 'המועדים בהלכה' להרב זווין, פתח את הפרק של ארבע פרשיות, באמירה שתקנת קריאתן קדמה לסדר קריאת הפרשיות השנתי המוכר לנו כיום. כלומר, זה מתקנת חז"ל ממש. [אין אנו צריכים למודעי, אך הוא חידד לי את השאלה:] מדוע? מדוע הטריחו חז"ל את עצמם לסדר ארבע פרשיות לארבע שבתות בשנה, שאותן יקראו מידי שנה בשנה?

העירני ח"א שטעיתי בגדול, ואין הבדל בין הארץ לחו"ל לענין קריאת התורה ביום ב' דפסח - גם כאן וגם כאן קוראים על ספירת העומר בזמנה.

התבלבלתי מיום ב' דחג הסוכות.

ארזי ביתר כתב:וספירת העומר?

אחרי תיקונו של הרב דרומי - אכן קוראים עליה ביום הראשון לקיומה.

ראה תנחומא (תשא סוף סי' ג')

וְכֵן מֹשֶׁה לִמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְהִדְרִיכָן לַמִּצְוֹת, וְנָתַן לָהֶם סִדְרֵי תּוֹרָה וּפָרָשִׁיּוֹת שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶן בְּכָל שַׁבָּת וּבְכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ וּבְכָל מוֹעֵד, וְהֵם מַזְכִּירִים אוֹתוֹ בְּכָל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה. וּבְפָרָשַׁת שְׁקָלִים. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִשֶּׁאֲנִי מֵת אֵין אֲנִי נִזְכָּר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה עוֹמֵד עַכְשָׁו וְנוֹתֵן לָהֶם פָּרָשַׁת שְׁקָלִים וְאַתָּה זוֹקֵף אֶת רֹאשָׁן, כָּךְ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָהּ לְפָנַי, כְּאִלּוּ אַתְּ עוֹמֵד שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְזוֹקֵף אֶת רֹאשָׁן. מִנַּיִן? מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ. שָׂא אֶת רֹאשׁ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא כִּי תִשָּׂא.

שמא יש בזה ארוכה לשאלת הגאון ארזי ביתר מאי מעליותא דשקלים, אבל בכל אופן נראה שמשה תיקן קריאה לכל שבת חודש ומועד ואחת מהם היא פרשת שקלים וא"כ קושיתו אזדא ממילא.

ועוד במעלת מחצית השקל ראה בתרא יב:

א"ר אבהו אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע במה תרום קרן ישראל אמר לו בכי תשא.

ומעניין להוסיף בענין זה מה שכתב בספר ויחי יוסף לבאר דברי הגמ' שראה משה את בנ"י בגלותם שטרדות הפרנסה לא יתנו להם לעסוק בתורה כדבעי, ונמצאו שוכחים את התורה, וניחמו הקב"ה במצות וקריא מחצית השקל, שבזה יפנימו את היותו של כ"א רק חצי, ויסכמו ביניהם הסכם יששכר וזבולון. ואז תתקיים התורה בגלות.

אני לא מצליח למצוא דוגמא. ייתכן שאכן אין דוגמא כזו...

בכל אופן, לדברי החכמים דכאן, בכל זמן ועת שיש בו מצוה כלשהי, קוראים עליה בתורה בעונתה. נכון? אין דוגמא של מצוה זמנית שאין קוראים עליה בתורה בעונתה?