נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4072
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי מיללער » ו' פברואר 16, 2018 3:25 am

הקושיא מפורסמת מובא בדורש לציון להגאון בעל נו"ב ועוד, לפי"ד רבי נהוראי במשנה אחרונה במס' נזיר דשמואל הרמתי היה נזיר, וכן פסק הרמב"ם בהל' נזירות, איך טימא את עצמו בהריגת אגג.

כמה תירוצים נכתבו על זה (תודה רבה להרב בקרו טלה שהפנה אותי לכמה מהם) שאני כותבם פה, ומבקש אם יש עוד שלא מניתי כאן.

א. שמואל היה נזיר שמשון (ודלא כהרמב"ם דהיה נזיר עולם) שמותר לטמא למתים (בנין שלמה בשם אחיו רבי בצלאל)
ב. עשה דמחיית עמלק דוחה את הל"ת דטומאת נזיר (דורש לציון שם)
ג. שמואל לא הרגו לאגג אלא עשאו גוסס
ד. שמואל לא נגע בו אלא הרגו עם פשוטי כלי עץ
ה. ר' נהוראי דס"ל דנזיר היה שמואל אתיא כמ"ד דמתי עכו"ם אינם מטמאין אפי' במגע
ו. שמואל הרגו לאגג ע"י שליח

-. וקשה על תירוצו של הנו"ב דהותר משום עדל"ת, הנה הרמב"ם (הל' נזירות פ"ה הכ"ב) פוסק דנזיר שטימא עצמו, מלבד הלאו של לא יטמא עובר גם בלאוין דבל יחל ובל תאחר. ובפשטות כמו שעובר על בל יחל דברו, עובר גם על העשה דככל היוצא מפיו יעשה כמ"ש הרמב"ם בריש הל' נדרים (פ"א ה"ד), וא"כ לכאורה הדרא קושיא לדוכתי', דהרי אין עשה דוחה ל"ת ועשה.
אולם במנ"ח מצוה שס"ח (אות ט') חידש דבנזיר שהדירו אביו, אף להשיטות דהנזירות אינה מתבטלת כשהגדיל, אבל כיון שהוא בעצמו לא קיבל עליו הנזירות רק דהלכה הוא בנזיר דהאב מדיר את בנו בנזירות, ואסור בכל איסורי נזיר, מכ"מ אינו עובר על בל יחל דברו, והוא הדין דאינו עובר על העשה של ככל היוצא מפיו יעשה, ולא נשאר רק ל"ת לחוד של לא יטמא.
והנה הרד"ק בפירושו על שמואל הקשה, לכאורה איך סובר רבי נהוראי דנזיר היה שמואל מדכ' ומורה לא יעלה על ראשו, הרי אמו חנה היתה מי שאמרה זה, והלא משנה מפורשת היא בנזיר דהלכה היא בנזיר דרק האב מדיר את בנו בנזירות ולא האם, ואיך חל הנזירות. ויש ב' תירוצים על קושית הרד"ק, בקול הרמ"ז תירץ שחנה קיבלה על עצמה שהיא תשתדל ותשמרהו מאיסורי נזיר בקטנותו אע"פ שאין איסורי נזירות חל, ואח"כ תשדלו בדברים לקבל נזירות על עצמו כשיגדיל, וכן היה ששמואל בעצמו קיבל עליו נזירות כשהגדיל. אולם בספר עץ החיים למהר"י חגיז על משניות תירץ דאלקנה אבי שמואל הסכים על ידיה, כדכתיב (שמואל א' א, כג) ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך וגו' וממילא חלה הנזירות עליו מדין האב מדיר את בנו בנזירות.
ולפי התירוץ של הרמ"ז דשמואל קיבל נזירות על עצמו משהגדיל קשה עדיין קושית הנו"ב איך טימא עצמו לאגג, וליכא למימר משום דעדל"ת דהרי עובר גם בעשה של ככל היוצא מפיו יעשה. אבל אם נאמר דשמואל היה נזיר מצד מה שהסכים אלקנה על יד חנה, אז אין על שמואל הלאו דבל יחל כמ"ש המנ"ח ולא העשה של ככל היוצא מפיו יעשה, שהרי הוא לא נדר בעצמו, ולא נשאר רק הלאו של לא יטמא, נכונים דברי הדורש לציון שהעשה של מחיית עמלק דחתה הלאו של לא יטמא, דהוי לאו גרידא בשמואל.
ובזה יובן שפיר דברי המשנה, עפי"מ שכתב השושנים לדוד על המשנה, לשלב דברי הגמרא אחר המשנה בנזיר שם מענין גדול העונה יותר מן המברך, ואמר רבי נהוראי 'השמים כך הוא', דעל מה שאמרו במשנה נזיר היה שמואל מהכתוב ומורה לא יעלה על ראשו קשה קושית הרד"ק דרק האב יכול להזיר את הבן ולא האם, ואיך חלה הנזירות על שמואל, והתירוץ כמ"ש בעץ החיים משום דאלקנה הסכים על ידה והנזירות חלה על שמואל כדין עונה אחר המברך, וזה שאמרו במשנה נזיר היה שמואל 'כדברי רבי נהוראי' היינו לפי דבריו דגדול העונה יותר המברך. ודפח"ח
ולפמ"ש אתי שפיר, דבעצם יש לתרץ קושית הרד"ק כמ"ש בקול הרמ"ז ששמואל בעצמו קיבל הנזירות בגדלותו, אבל קשה ע"ז א"כ איך טימא עצמו לאגג, ורק אם אמרינן דהנזירות חלה עליו מצד הסכמת אביו אז לא קשה כנ"ל, ומדויק הדק היטב למה אתיא דוקא 'כדברי רבי נהוראי' היינו מצד העונה אחר המברך.
(ויש לפלפל עוד בזה, דבעצם בנזירות הרי אמרינן בנזיר מא. ונח: דנזיר והוא מצורע מגלח בתער, דדחי הלאו של תער לא יעבור והעשה של גדל פרע ולא ילפי' מינה לכה"ת דעדל"ת ועשה כיון שנזיר קיל דאפשר בשאלה, וא"כ מצינן למימר דלכה"פ בנזיר אמרי' עדל"ת ועשה וממילא לא קשה מה שהקשינו על תירוצו של הנו"ב, אולם המנ"ח שם חקר אם הבן יכול לישאל על נזירות שהדירו אביו, וא"כ אם הנזירות היתה מצד אביו לא אפשר בשאלה, אבל גם העשה אין כאן כנ"ל ודו"ק)
נערך לאחרונה על ידי מיללער ב ב' פברואר 19, 2018 8:37 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 3388
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' פברואר 16, 2018 8:17 am

התירוץ הראשון והאחרון לא מתאימים לשיטת הרמב"ם שפוסק ששמואל היה נזיר עולם, וגם שמתי גויים מטמאים במגע ומשא.

אבן זועקת
הודעות: 414
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2013 1:36 am

Re: נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי אבן זועקת » ו' פברואר 16, 2018 8:36 am

אף אחד לא תירץ שעשה ע"פ הוראת שעה?

עזריאל ברגר
הודעות: 3388
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' פברואר 16, 2018 8:44 am

אבן זועקת כתב:אף אחד לא תירץ שעשה ע"פ הוראת שעה?

זה תירוץ דחוק, שמעדיפים להסתדר בלעדיו בד"כ.

צורב מתחיל
הודעות: 333
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ו' פברואר 16, 2018 11:09 am

מיללער כתב:ב. עשה דמחיית עמלק דוחה את הל"ת דטומאת נזיר (דורש לציון שם)
-

על תירוצו של הנו"ב דהותר משום עדל"ת, הנה הרמב"ם פוסק דנזיר שטימא עצמו מלבד הלאו של לא יטמא עובר גם בלאוין דבל יחל ובל תאחר.

אם עובר על בל יחל דברו, לכאורה עובר גם על העשה דככל היוצא מפיו יעשה כמו"ש הרמב"ם בריש הל' נדרים פ"א ה"ד, וא"כ לכאורה הדרא קושיא לדוכתא, דהרי אין עשה דוחה ל"ת ועשה.

כשמדין נזיר מותר לו להטמא, עובר על בל יחל? הרי עיקר בל יחל בנזירות הוא לקיים דין הנזירות, וכל שהותר מצד הנזירות אין בזה בל יחל. (כמדומני שכך עולה ממכתב הגרעק"א לאחיו בסוגי' דהואיל ואישתרי אישתרי בטומאת קרובים לנזיר כהן, וכעת אין לי גישה לבדוק).

משה1
הודעות: 51
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 1:24 pm

Re: נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי משה1 » ו' פברואר 16, 2018 2:34 pm

בס' יד סופר ח"ב (להגריח"ס שליט"א) סי' ג' אות ב' עמ' ל"ג והלאה האריך ליישב בטוטו"ד עי"ש. (וכמדומה שרוב התירוצים שהביא מילר כבר הובאו שם).

ייש"כ למי שיכול להעלות הדברים. (הספר הנ"ל נמצא באוצה"ח בתוך ספר כנסת חיים)

בקרו טלה
הודעות: 2368
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי בקרו טלה » ש' פברואר 17, 2018 6:57 pm

אבן זועקת כתב:אף אחד לא תירץ שעשה ע"פ הוראת שעה?

עי' בספר מסורת משה א עמ' 549 - 550

עזריאל ברגר
הודעות: 3388
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' פברואר 17, 2018 7:29 pm

צורב מתחיל כתב:
מיללער כתב:ב. עשה דמחיית עמלק דוחה את הל"ת דטומאת נזיר (דורש לציון שם)
-

על תירוצו של הנו"ב דהותר משום עדל"ת, הנה הרמב"ם פוסק דנזיר שטימא עצמו מלבד הלאו של לא יטמא עובר גם בלאוין דבל יחל ובל תאחר.

אם עובר על בל יחל דברו, לכאורה עובר גם על העשה דככל היוצא מפיו יעשה כמו"ש הרמב"ם בריש הל' נדרים פ"א ה"ד, וא"כ לכאורה הדרא קושיא לדוכתא, דהרי אין עשה דוחה ל"ת ועשה.

כשמדין נזיר מותר לו להטמא, עובר על בל יחל? הרי עיקר בל יחל בנזירות הוא לקיים דין הנזירות, וכל שהותר מצד הנזירות אין בזה בל יחל. (כמדומני שכך עולה ממכתב הגרעק"א לאחיו בסוגי' דהואיל ואישתרי אישתרי בטומאת קרובים לנזיר כהן, וכעת אין לי גישה לבדוק).

אם מותר לו להיטמא - הרי שלא על זה נדר. אבל כשאנחנו אומרים שיש כאן איסור והוא אמור להידחות לקיום מ"ע - הרי זה אומר שהוא כן נדר על זה ויש כאן גם בל יחל.

צורב מתחיל
הודעות: 333
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי צורב מתחיל » א' פברואר 18, 2018 1:52 am

עזריאל ברגר כתב:
צורב מתחיל כתב:
מיללער כתב:ב. עשה דמחיית עמלק דוחה את הל"ת דטומאת נזיר (דורש לציון שם)
-

על תירוצו של הנו"ב דהותר משום עדל"ת, הנה הרמב"ם פוסק דנזיר שטימא עצמו מלבד הלאו של לא יטמא עובר גם בלאוין דבל יחל ובל תאחר.

אם עובר על בל יחל דברו, לכאורה עובר גם על העשה דככל היוצא מפיו יעשה כמו"ש הרמב"ם בריש הל' נדרים פ"א ה"ד, וא"כ לכאורה הדרא קושיא לדוכתא, דהרי אין עשה דוחה ל"ת ועשה.

כשמדין נזיר מותר לו להטמא, עובר על בל יחל? הרי עיקר בל יחל בנזירות הוא לקיים דין הנזירות, וכל שהותר מצד הנזירות אין בזה בל יחל. (כמדומני שכך עולה ממכתב הגרעק"א לאחיו בסוגי' דהואיל ואישתרי אישתרי בטומאת קרובים לנזיר כהן, וכעת אין לי גישה לבדוק).

אם מותר לו להיטמא - הרי שלא על זה נדר. אבל כשאנחנו אומרים שיש כאן איסור והוא אמור להידחות לקיום מ"ע - הרי זה אומר שהוא כן נדר על זה ויש כאן גם בל יחל.

המקרה שהגרעק"א מדבר עליו, הואיל ואישתרי טומאת קרובים לכהנים אישתרי נמי לנזיר (טענת הטו"א מגילה ג' ע"ב) גם הוא נכנס בכלל דיני הדחייה, וזה גופא טענת ר' בונים אחיו של הגרעק"א במכתבו לדחות קושיית הטו"א דנימא בזה הואיל אישתרי, דעל איסור בל יחל וכל היוצא מפיו יעשה ליכא הואיל ואישתרי. וע"ז דחה רעק"א דכיון דמצד טומאת נזיר שייך הואיל ואישתרי לא מתחשבים באיסורי נדר. וא"כ מאי שנא?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 4072
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: נזיר היה שמואל - איך טימא עצמו לאגג?

הודעהעל ידי מיללער » א' פברואר 18, 2018 2:58 am

הרב הצורב,

ולא שני ליה למר בין 'אישתרי' לעשה 'דוחה' לא תעשה? בוודאי אם מדיני נזיר יש היתר לטמאות ומטמא, יכולים לומר שאינו עובר על בל יחל שזה לא היה בכלל נדרו, אבל במקום שמצד הנזירות אסור לו להיטמא, אלא שיש מצוה צדגית המדחה את הל"ת מדין עדל"ת, צריכים ליקח בחשבון כל האיסורים והחיובים שצריך העשה לדחות כדי 'להתיר' לו להיטמאות.

ויש לפלפל בזה.

תודה רבה על המראה מקום.

-

תירוץ נוסף על הקושיא מצאתי היום, מובא בילקוט הגרשוני, ששמואל הרגו לאגג ע"י שליח, ונתייחס לו המצוה מדין שליחו של אדם כמותו.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים