מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי כדכד » ב' פברואר 19, 2018 12:35 pm

מה פשר השנוי בספרים האחרונים שנכתבו ע"י סופרי המלך במצות מרדכיאם אין לשנות מה שנכתב מקודם?
כמה תשובות מהמפרשים על כך
1. רש"י מפרש שגזרותיו של המן בטלו אולם "כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" פרושו שאין נאה לכתוב בפרוש שהדברים שנכתבו בשם המלך ונחתמו בטבעתו התבטלו ולכן יש להבין את תשובת אחשורוש לאסתר ומרדכי כך: זה שנתתי לאסתר את בית המן ותלו אותו על העץ זו ראיה שאני לא מסכים לגזירות של המן ואני חפץ בכם ולא בו. אולם, לכתוב ספרים שמבטלים את הראשונים זה דבר שלא יעשה מפני כבוד המלכות שנראות הגזרות הראשונות כמזוייפות. לכן אני מציע שתכתבו כעת על היהודים כטוב בעיניכם וכך הקוראים יבינו מאליהם לאילו אגרות יש תוקף אך לא נכתוב במפורש שהאגרות הראשונות מזוייפות.

2. גם הרי"ד וחכמי צרפת מפרשים שגזרותיו של המן אכן בטלו ופירוש תשובת אחשורוש לאסתר ומרדכי הוא: "הנה בית המן נתתי לאסתר ואותו תלו על העץ" - היות ונתתי את בית המן שהיה שר גדול וחשוב לאסתר – ודאי שאפשר לבטל את מחשבתו, שכן מחשבה היא דבר קל ופעוט לעומת כבוד ומעמד, אולם "ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך ונחתום בטבעת המלך” משום שהדרך היחידה לבטל דברים שנחתמו בטבעת המלך היא ע"י כתיבה סותרת שתיחתם גם היא בטבעת המלך. פירוש הפסוק הוא: "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" אלא ע"י כתב אחר שנכתב ונחתם בטבעת המלך!

3. הרס"ג מדגיש כי דברי אחשורוש שכתב שנכתב בטבעת המלך אין להשיב הם הסיבה לכך שהוא מזרז את מרדכי ואסתר לכתוב ולחתום בטבעת המלך ומכאן משמע שאין הענין הזה מפריע לבטול האגרות של המן. או שנאמר שתליית המן מספיקה כדי להוכיח שדבריו בטלים או שאחשורוש אינו מרגיש מחוייב למשפט הקודם כשהוא אומר את המשפט הבא.

4. הראב"ע ורבנו בחיי מפרשים שבאמת אין להשיב את גזירת המן כיוון שזה חוק יסוד בדתי פרס ומדי שאין לבטל חוקים שנחתמו בטבעת המלך ולכן אומר אחשורוש: אל תבטלו את הספרים הקודמים אלא תכתבו ספרים חדשים אשר יבהירו כי בספרים הקודמים צווה המלך את המן שהיה משנה למלך לכתוב שהיהודים יהרגו את אויביהם והמן הפך את רצון המלך וכתב שיהרגו את היהודים וכיוון שכך ניתלה המן וציווה המלך לכתוב ספרי הבהרה לחוק הקודם.
כיוצא בדבר מתרגם התרגום: אחשורוש מודיע שהוא מכיר בסגולה הרוחנית האלקית של ישראל ושביקש ממנו המן להרוג אומה אחת לא הבין שכוונתו על אומה זו ועכשיו שהבין שזו כוונתו מתברר שחתימת המן בטבעת המלך היתה בשקר ולכן אין לה תוקף אלא לאגרות שחותמים עליהן מרדכי ואסתר אהוביו.

5. הרלב"ג ומהר"ם חלאיו מפרשים שאחשורוש באמת אומר שאינו יכול לבטל את האגרות הראשונות כי זה חוק יסוד במדי ופרס ועל כן הוא מציע שיכתבו על היהודים שגם הם יכולים להקם מאויביהם ובחסדי ד' ניצחו בסוף בלי פגע.

6. האלשיך מפרש שהיה הבדל בין הספרים ששלח המן לשרים ולאחשררפנים של כל המדינות לבין פתשגן הכתב שהיה גלוי לכל העמים שכן המן חשש שאם כל העמים ידעו שיש להשמיד את היהודים הם לא יחכו לתאריך המוגבל וכך תופר מחשבתו שחשב על פי הפור שהיום המסוגל לכך הוא יג באדר וכן יתכן שהיהודים יארגנו התנגדות במהלך הזמן, לכן לשרים הוא הודיע שבתכניתו להשמיד את היהודים בי"ג אדר ושישמרו זאת בינתיים בסוד אולם הפתשגן שהיה גלוי לכל העמים היה רק שיהיו עתידים ליום י"ג באדר ולא פירש למה. רק הפתשגן שניתן בשושן היה מפורש בו שהוא להשמיד את היהודים כיון שאין לחשוש שהגויים יפעלו על דעת עצמם משום שהם יראים מהמלך השוכן בשושן.
לפי זה תשובתו של אחשורוש לאסתר ולמרדכי: “הִנֵּה בֵית הָמָן נָתַתִּי לְאֶסְתֵּר וְאֹתוֹ תָּלוּ עַל הָעֵץ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ בַּיְּהוּדִים" מתקנת את חששם מאנשי שושן שכן אף שאנשי שושן מודעים לגזרה על היהודים הרי שאף אחד לא יעז לפגוע ביהודים בעקבות מה שקרה להמן ששלח ידו ביהודים.
אולם, אחשורוש ממשיך ואומר שבנוגע למדינות הרחוקות אין לו פתרון שהרי אין לבטל את הנכתב בשם המלך ונחתם בחותמו ולכן הוא אומר: "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב" שכןלי אין עצה בשבילכם "ואז נועצו יחדיו מרדכי ואסתר לתקן הדבר בדרך ישרה באופן שלא יהפכו אגרות ראשונות, והוא כי אמרו הנה אל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר היה בכתבם מפורש להשמיד וכו' אי אפשר להפך, אך עשו בחכמה וכתבו להם אשר נתן המלך ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם נגד הקמים עליהם על פי הכתב הראשון, באופן שהקודם קיים אלא שנותן יד עתה ליהודים להתקומם נגדם, ובזה כל אחד יבין כי שב אפו מהם, וזהו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות וכו' אשר נתן המלך ליהודים להקהל ולעמוד על נפשם וכו'.
אמנם בפתשגן כתב הדת להעביר קול מפורסם וגלוי לכל העמים מצאו און להם, כי יאמרו בזה נוכל להפך בעצם שלא יורגש כי לא פירש בדת שניתן מתחלה רק להיות עתידים להיום הזה, עתה יהפכו ויכריזו כי פירוש הדבר אשר יהיו עתידים ליום הזה הוא להנקם מאויביהם, וזהו פתשגן הכתב להנתן דת שיהיה גלוי ומפורסם לכל העמים הוא ולהיות היהודים עתידים וכו', כי לא לבד הכריזו שיקהלו היהודים לעמוד על נפשם נגד הקמים עליהם כאשר בכתב השרים, כי אם גם ולהיות מעצמם היהודים עתידים ליום ההוא להנקם מאויביהם, אף אם לא יתקוממו נגדם, ולא ירגישו המון העמים ההתהפכות, כי עד כה לא ידעו רק שיתעתדו ליום ההוא ולא נודע להם למה ... ועתה הנה בפירוש בעיניהם כי המכוון היה להנקם היהודים מאויביהם”.

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' פברואר 19, 2018 2:05 pm

ממ"ש בתורה אור (לבעל התניא) שהיהודים עמדו בניסיון במשך כל השנה - משמע שנקט כפירוש הרלב"ג.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי כדכד » ה' פברואר 22, 2018 12:07 pm

לא הבנתי באיזה נסיון הם עמדו וכיצד זה מוכיח שפירש כלב"ג (עם כי פירוש הרלב"ג הוא פירוש די מקובל בפשט המגילה)

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' פברואר 22, 2018 12:30 pm

מלשון הרמב"ם [פירושו המיוחס למגיל"א פ"ח] נראה, שבאמת מרדכי השיב וביטל את גזירת המלך, דביאר את אמירתו של המלך,
"ואתם הריני נותן לכם רשות לכתוב לכל היהודים אשר בכל מדינות ממשלתי, ככל אשר ייטב בעיניכם בשם המלך וכו', ואכן הסכים לכתוב ולשנות ממה שנעשה וממה שנאמר".

פשטות הדברים מורה, כי באמת הסכים המלך לשנות ולבטל את אשר נאמר מתחילה.
ובלשון רש"י שהביאו לעיל,וז"ל,
"אין להשיב. אין נאה להשיבו ולעשות כתב המלך בזיוף",
יש לדון האם אף הוא חלוק על האב"א הסבור, כי לא ניתן לבטל את כתב הנחתם.

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' פברואר 22, 2018 3:04 pm

כדכד כתב:לא הבנתי באיזה נסיון הם עמדו וכיצד זה מוכיח שפירש כרלב"ג (עם כי פירוש הרלב"ג הוא פירוש די מקובל בפשט המגילה)

הוא מתאר שם שעם ישראל עמדו בניסיון שנה שלמה שלא להמיר את דתם, שהרי הגזירה היתה רק על היהודים (וכדאמרינן במגילה ש"יהודי" הוא כינוי לכופר בע"ז, ואילו היו עובדים ע"ז - היו יוצאים מכלל "יהודים", ודלא כפירושים אחרים שאמרו שהמן ימ"ש היה כמו היטלר ימ"ש שרצה להרוג גם את המומרים).
וזה מובן בעיקר לפירוש הרלב"ג, שהגזירה הראשונה "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים" ח"ו היתה עדיין בתוקפה, וכל יהודי ויהודי חי כל השנה בחשש שמא ינסו שונאי היהודים לפגוע בו ושמא יצליחו חלילה עכ"פ במקצת, והיתה להם האפשרות להשתמט מזה ע"י המרת דת, ואעפ"כ "לא עלתה על לבם מחשבת חוץ חס ושלום".

ואולי אפשר להעמיד דבריו גם לפי חלק מהמפרשים האחרים, אבל לפי הרלב"ג זה מסתדר ממש כפתור ופרח.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי כדכד » ה' פברואר 22, 2018 5:24 pm

ע' קדושת לוי דרוש לפורים שמדבר מזה

עזריאל ברגר
הודעות: 12954
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' פברואר 22, 2018 6:18 pm

כדכד כתב:ע' קדושת לוי דרוש לפורים שמדבר מזה

הוא ב"דרוש לפורים" בחומש שמות (ולא ב"קדושות" לפורים שחיפשתי בהן בתחילה):
ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך כו' וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך אין להשיב (אסתר ח, ח). והדבר תמוה כי אם כתב המלך אין להשיב מה יועיל מכתב השני נגד אגרות הראשונות. אך יבואר, דיש שני בחינות בענין מכתבי המלך, דהיינו שמוסר המלך את חותמו ביד איש משריו להיות בידו כותב וחותם לכל אשר יחפץ בטבעת המלך מבלי שאלה על כל דבר להמלך אך ידו כיד המלך לכל אשר יאמר כי הוא זה יען כי המלך בטוח בחכמתו ואהבתו אליו כי לא יעשה דבר המתנגד לרצון המלך. אמנם אם יזדמן לפעמים שעשה דבר שטות נגד רצון המלך וחתם בגושפנקא דמלכא אשר בידו וכאשר נודע להמלך שטות זה ורוצה לפרסם ולהראות גלוי לכולם שלא היה זה בידיעתו אז המלך שופך חמתו על האיש ההוא כדי שיהא נראה בעליל ומפורסם הדבר שעל כן שפך חמתו עליו מחמת שעשה דבר שלא ברצון המלך וחתם בחותמו. אך המכתב אשר הוא נכתב בשם המלך עצמו שהוא בידיעתו מתחלה ועד סוף לזה אם רוצה המלך אחר כך לשנות איזה דבר ממכתבו הראשון אין תקנה יען כי כתבו הראשון אשר מתחלה אין להשיב. והנה האגרת שם נאמר סתם נכתב ונחתם בטבעת המלך, ונוכל לומר שלא היה בידיעת המלך ולזה כשעלה רצון המלך להשיב את האגרות הראשונות היה לו תקנה, דהיינו כשמשפיל וימית את המן על אשר שלח ידו ביהודים וידעו הכל ברור שאגרות הראשונות אשר שם כתוב להשמיד וכו', היה זה בלי ידיעת המלך. מה שאין כן כאן באגרת הזאת אשר נאמר ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך, וכתב זה אין להשיב:

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 22, 2018 9:31 pm

עזריאל ברגר כתב:
כדכד כתב:לא הבנתי באיזה נסיון הם עמדו וכיצד זה מוכיח שפירש כרלב"ג (אם כי פירוש הרלב"ג הוא פירוש די מקובל בפשט המגילה)

הוא מתאר שם שעם ישראל עמדו בניסיון שנה שלמה שלא להמיר את דתם, שהרי הגזירה היתה רק על היהודים (וכדאמרינן במגילה ש"יהודי" הוא כינוי לכופר בע"ז, ואילו היו עובדים ע"ז - היו יוצאים מכלל "יהודים", ודלא כפירושים אחרים שאמרו שהמן ימ"ש היה כמו היטלר ימ"ש שרצה להרוג גם את המומרים).

האם דורו של מרדכי מסרו נפשם?

הוגה ומעיין
הודעות: 1961
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' מרץ 18, 2019 7:12 am

כדכד כתב:מה פשר השנוי בספרים

3. הרס"ג מדגיש כי דברי אחשורוש שכתב שנכתב בטבעת המלך אין להשיב הם הסיבה לכך שהוא מזרז את מרדכי ואסתר לכתוב ולחתום בטבעת המלך ומכאן משמע שאין הענין הזה מפריע לבטול האגרות של המן. או שנאמר שתליית המן מספיקה כדי להוכיח שדבריו בטלים או שאחשורוש אינו מרגיש מחוייב למשפט הקודם כשהוא אומר את המשפט הבא.

דבריך מתבססים על התפסיר הקצר בלבד, ומכך הספק. עתה בהגלות נגלות דבריו בפירוש הארוך, הרי שהוא מבאר באריכות ובכמה דרכים איך הסתדר מרדכי באגרות השניות עם הבעיה של האגרות הראשונות.

עושה חדשות
הודעות: 12563
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: איך היה ניתן לשנות בספרים האחרונים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 25, 2024 10:39 am

לפי הרלב"ג אתי שפיר למה אין שום שמחה וזכר לנס הגדול שאירע ביום כ"ג סיון.


הוגה ומעיין כתב:עתה בהגלות נגלות דבריו בפירוש הארוך, הרי שהוא מבאר באריכות ובכמה דרכים איך הסתדר מרדכי באגרות השניות עם הבעיה של האגרות הראשונות.
ואולי בבקשה תטעים אותנו קצת לכבוד עיצומו של יום.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 22 אורחים