מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

|בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
ארזי הלבנון
הודעות: 959
הצטרף: ו' דצמבר 09, 2016 1:34 pm

|בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי ארזי הלבנון » ה' פברואר 22, 2018 7:19 pm

אשמח לקבל רשימה, של בין 10 ל-13 נפקא מינות בין תרומת הדשן למנות הלוי, בטעם המשלוח מנות.
[אולי כבר נכתב בפורום ומישהו יפנה אותי].

תודה.

לולי דמיסתפינא
הודעות: 244
הצטרף: ה' אוקטובר 28, 2010 7:46 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי לולי דמיסתפינא » ה' פברואר 22, 2018 7:36 pm

1. אי מהני מחילה
2. אם מותר לשלוח דבר איסור כשהמקבל מותר בזה
3. כשהמקבל אינו בביתו אך יודע ששלחו לו

ארזי הלבנון
הודעות: 959
הצטרף: ו' דצמבר 09, 2016 1:34 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי ארזי הלבנון » ה' פברואר 22, 2018 7:42 pm

תודה רבה
אשמח לכמה שיותר נפק"מ שלתרומת הדשן יוצאים יד"ח ולמנה"ל לא.

יהודה בן יעקב
הודעות: 999
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' פברואר 22, 2018 8:11 pm

שלמי תודה סימן כז
א. אינו רוצה לקבל [חת"ס או"ח קצו, תורה לשמה או"ח קפח] עיי"ש.
ב. אינו יודע ממי קיבל [כת"ס או"ח קמא].
ג. ט"ו שחל בשבת מתי זמן משלוח מנות.
ד. אם עדיף לשלוח לאוהבו או למי שיש לו עליו קפידא.
ה. שלח לו והודיע למקבל אך המקבל רחוק.
ו. מתנה ע"מ להחזיר.
ז. שלח קודם פורים והגיע לידו בפורים [תורה לשמה שם].

קראקובער
הודעות: 2701
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי קראקובער » ה' פברואר 22, 2018 8:20 pm

א) קיבל מדין אדם חשוב
ב) בן כרך שנתן ביומו לבן עיר
ג) ראובן שנתן לשמעון בשביל לוי מדין עבד כנעני

(בכולם יתכן נפק"מ)

עבד הזמן
הודעות: 278
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי עבד הזמן » ה' פברואר 22, 2018 9:52 pm

הסתפקתי האם תהיה נפק"מ בלשלוח משלוח מנות אחרי שהמקבל סיים כבר את סעודת פורים?

אברכון
הודעות: 50
הצטרף: ג' מאי 08, 2012 10:40 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי אברכון » ד' פברואר 28, 2018 5:38 am

בפורים אשתקד אספתי י"ג נפק"מ בין ב' הטעמים למשלוח מנות. אשמח אם הת"ח דכאן יוסיפו עוד לנידון זה.

הנה מצינו ב' טעמים בחיוב וגדר משלוח מנות ביום הפורים. דבתרומת הדשן בסי' קי"א כתב דטעם משלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא, וכדשמע במגילה ז' ע"ב דאביי ורב חנינא היו מחליפים את סעודתם זע"ז, וא"כ חזינן שטעם המשלוח מנות הוא משום הסעודה.
וכן משמע מהרמב"ם שכתב בפ"ב מהל' מגילה הט"ו, כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר וכו' וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר וכו'. וחזינן שכלל את חיובא דמשלוח מנות יחד עם החיוב סעודה.
אולם בס' מנות הלוי על המגילה (חיברו ר' שלמה אלקבץ בעל ה"לכה דודי") כתב טעם אחר ביסוד חיוב משלוח מנות, שהוא כדי להרבות אהבה אחוה וריעות היפך מה שאמר המן שעם ישראל מפוזר ומפורד.
ויש כמה וכמה נפק"מ שציינו בפוסקים באו"ח סי' תרצ"ה על פי חילוקי הטעמים הנ"ל. ונבוא לפרטם בעזהי"ת.
א'. בבאר היטב בסי' תרצ"ה הביא מס' יד אהרן שאם שולח לחבירו שבמדינת הים משלוח מנות קודם הפורים וחבירו יקבל את המנות ביום הפורים דמהני ומקיים בזה חובת משלוח מנות. אולם הערוך השולחן שם האריך לחלוק וכתב שחייבים ליתן ביום הפורים עצמו. ולכאו' נחלקו האם אזלינן בתר הנותן או בתר המקבל. ואפ"ל שזה תלוי בב' הטעמים הנ"ל, דלפי דברי התה"ד שהטעם הוא משום הסעודה, א"כ תלוי במקבל וכיון שקיבל ביום הפורים יוצא ידי חובה, אולם לדברי מנות הלוי שהענין הוא כדי להרבות אהבה ואחוה אפ"ל דבעינן שיתן ביום הפורים שע"י נתינתו יאהב את חבירו וצריך שיהא דווקא בפורים עצמו. וע"ע בתשובות והנהגות ח"ב סי' ת"ז.
ב'. הרמ"א כתב שאם נתן לחבירו משלוח מנות והלה לא רצה לקבלם או שמחל לו יצא בזה ידי חובת משלוח מנות. ובפר"ח תמה עליו דמנין לו זה. ובשו"ת חתם סופר בסי' קצ"ו כתב שזה תלוי בב' הטעמים הנ"ל, דלדברי התה"ד לא מהני כיון שסו"ס אין לחבירו אוכל לסעודתו, אולם לדברי מנות הלוי אפ"ל דכיון שהראה לחבירו דברי חיבה וריעות מהי ויוצא בזה ידי חובה.
ג'. בתרומת הדשן בתשובה הנ"ל כתב לדון האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות אף במתנות שאינם מיני אוכלין, וכגון בספרים וסדינים וכדו'. וכתב שם התה"ד שעיקר המשלוח מנות הוא משום סעודת פורים, ולכן א"א לצאת אלא רק במאכל ובמשתה. אולם בשו"ת הלכות קטנות למהר"י חאגיז בח"ב סי' קס"ג כתב דמהני. וזה כסברת המנות הלוי שעיקר הטעם הוא כדי להראבות אהבה ואחוה וא"כ לא בעינן דוקא בדברי אכילה. וכ"כ בשו"ת מהר"י אסאד בס"ס ר"ו לשואל "ויקבל נא פרו"מ ני' ממני גרגיר זה במקום משלוח מנות איש לרעהו". וכן ידוע שבעל מנות הלוי שלח ספר זה לחמיו בפורים כדי לקים בזה שמלוח מנות. וכן הרמ"א שלח לחמיו בפורים את ספרו מחיר יין.
ד'. הטורי אבן במגילה כתב לדון האם אפשר לצאת ידי חובת משלוח מנות ומתנות לאביונים בחדא מחתא באדם אחד שהוא אביון. ובשו"ת שבט סופר בסי' כ"ח כתב דנידון זה תלוי בב' הטעמים הנ"ל, דלדברי התה"ד אפ"ל דיוצא כיון שסו"ס יש לחבירו מה לאכול בסעודה ולא איכפת לן שיוצא בזה אף ידי מתנות לאביונים. אולם לדברי מנות הלוי יש מקום לומר דאינו יוצא כיון שאינו מוכח מהנתינה שנותן בשביל אהבה ואחוה אלא רק מחמת עניותו.
ה'. המג"א בסי' תרצ"ה סקי"א כתב על הא דאיתא בשו"ע שם שיתן לחבירו שתי מנות בשר, דבעינן דוקא בשר מבושל ולא חי. אולם יש פוסקים שכתבו דמהני ועיי"ש במ"ב. ולכאו' תלוי בפלוגתא הנ"ל, דלדברי התה"ד בעינן דוקא בשר מבושל שיהא ראוי לסעודה. אולם לדברי מנות הלוי שהענין הוא כדי להראות אהבתו א"כ לא בעינן דוקא דבר הראוי לאכילה מיד.
ו'. הערוך השולחן כתב לדון היכא ששלח מנות ע"י חבירו ונגנבו לו בדרך האם יוצא בזה ידי חובה, ופסק שם דלא יצא. אולם הא"א (בוטשאטש) כתב דמהני. ולכאו' תלוי בפלוגתא הנ"ל, דלדברי התה"ד לא יצא כיון שסו"ס לא הגיעו ליד חבירו. אולם לדברי מנות הלוי היכא שחבירו יודע שנגנבו בדרך אפ"ל דיוצא בזה ידי חובה כיון שהתרבה ביניהם האהבה.
ז'. הריטב"א כתב במגילה דצריך לשלוח מנות לפי ערך המקבל, ואם הוא אדם עשיר אין די לשלוח לו דבר הפחות. והביאו הביאור הלכה בסי' תרצ"ה. ולכאו' לפי דברי תה"ד אין צורך בכך אלא בכל דבר שהוא לצורך הסעודה יוצא יד"ח. אולם לדברי מנות הלוי אפ"ל דכיון דהענין הוא להרבות אהבה ואחוה וא"כ במתנה פחותה אין בזה משום אהבה בשביל המקבל ולכן צריך לתן לו מתנה גדולה לפי עשירותו.
ח'. בשו"ת כתב סופר בסי' קמ"א כתב לדון היכא ששולח לחבירו משלוח מנות וחבירו אינו יודע מי שלחם, האם יוצא בזה ידי חובה. וכתב שם שזה תלוי בב' הטעמים הנ"ל, דלדברי התה"ד יוצא בזה ידי חובה כיון שסו"ס יש לו מה לאכול בסעודה, אולם לדברי מנות הלוי שהענין הוא להרבות אהבה וריעות, א"כ במקום שאינו יודע מי שלחם אינו יוצא בזה ידי חובה.
ט'. השפת אמת במגילה ז' ע"ב כתב דבמשלוח מנות הגדול צריך לשלוח לקטן תחילה. אולם בס' לקט יושר לתלמיד תה"ד כתב במנהגי פורים שצריך לשלוח מנות לחבירו וכ"ש לרבו. וחזינן שלא צריך להקדים את רבו תחילה. ועי' בשו"ת מהר"י אסאד בסי' ר"ד שכתב לדון האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות כששולח לרבו דאולי לא נקרא רעהו. ואפ"ל שנידון זה תלוי בב' הטעמים הנ"ל. דלדברי מנות הלוי שבעיקר הוא כדי להרבות אבה ואחוה א"כ כהגדול שלוח תחילה א"כ מתרבה יותר האהבה שמתכבד בזה ביותר, אולם אי הוי משום הסעודה, א"כ אין נפק"מ מי שולח תחילה.
י'. החכמת שלמה כתב לדון באדם ששולח לחבירו חולה דבר האסור מדרבנן וכדו' שלמקבל מותר לאכול אולם לשולח אסור האם יוצא בזה יד"ח וכתב שם לחדש דאיתא בקרא משלוח מנות איש לרעהו, והמילה איש מיותרת וילפינן מהכי דצריך שיהא ראוי אף לנותן ולא רק למקבל. (ועיי"ש שפלפל היכא דשניהם חולים האם יש דין של חייך קודמין). ולכאו' אין דבריו מובנים אלא לפי דברי מנות הלוי דכיון דבעינן שיוסיף אהבה ואחוה א"כ אפ"ל דהיכא דאין הדבר ראוי לאכילה אצל הנותן א"כ חסר לו בכח נתינתו ובאהבתו לחבירו. אולם לפי דברי התרומת הדשן לכאו' אין קפידא אלא שיהא ראוי לאכילה אצל המקבל.
י"א. בשו"ת ארץ צבי סי' קכ"א כתב לדון על מנהג העולם ששולחים משלוח מנות לאחר השקיעה היאך יוצאים בזה ידי חובת משלוח מנות. וכתב שתלוי בב' הטעמים הנ"ל, דלדברי התה"ד שהענין הוא משום הסעודה שיהא לחבירו מה לאכול, א"כ כיון שהעולם ממשיכים בסעודתם לאחר השקיעה א"כ אפ"ל דיוצאים בזמן זה אף ידי משלוח מנות, אולם לדברי מנות הלוי שהעיקר הוא כדי להרבות אהבה ואחוה וא"כ יש לומר שבעינן להרבות אהבה דווקא בפורים עצמו.
אולם בהמשך דבריו כתב לדון לענין תשלומין במשלוח מנות לפרוז שלא קיים ביום י"ד האם יכול לשלוח מנות בט"ו, וכתב שם שתליא בפלוגתא זו לאידך גיסא, דאי נימא שעיקר הטעם הוא כדי שיהא לחבירו מה לאכול בסעודה, ומכיון שאין חובת סעודה ביום ט"ו א"כ כמו"כ לא שייך לשלוח מנות בט"ו. אולם לדברי מנות הלוי שהטעם הוא משום להרבות אהבה ואחוה א"כ אפ"ל דכמו שמצינו שלענין קריאת המגילה כל החודש כשר בדיעבד, א"כ אולי אף במשלוח מנות הדין כן.
י"ב. הרמ"א כתב שאשה חייבת במשלוח מנות ותשלח לאשה. ובמשנה ברורה שם כתב שדוקא אלמנה צריכה להביא לבד אולם נשואה בעלה משלח בשבילה. ומסיים דמ"מ יש להחמיר. ולכאו' יש לומר דלפי דברי התה"ד דהנתינה היא לצורך סעודה א"כ יותר מובן שאשה יוצאת במשלוח מנות של בעלה כיון שהחיוב יותר קרוב לומר דהוי ממשפחה למשפחה. אולם אי נימא כדברי מנות הלוי דהענין הוא להראות חיבה ואהבה א"כ אשה גם צריכה לשלוח בעצמה.
י"ג. בטעם דאין מברכין על משלוח מנות כתב בס' מקראי קודש דהוי תלוי בב' הטעמים הנ"ל, דיש מקום לתרץ עפ"י דברי הרשב"א בשו"ת סי' ט"ו דהיכא דהמצוה תלויה באחרים אין מברכין עליה, וא"כ אף במשלוח מנות יתכן שחבירו לא ירצה לקבל ולכן אין לברך. אולם לפי שיטת הרמ"א דגם היכא שאינו רוצה לקבל יוצא יד"ח וע"כ שסבר כמנות הלוי שהענין הוא כדי להרבות אהבה ואחוה ואף אם לא קיבל יוצא יד"ח א"כ לא שייך לתרץ תי' זה. ולכן צ"ל לרמ"א בטעם דאין מברכין על משלוח מנות הוא משום שאין מברכין אלא על מצוות שבין אדם למקום ולא על מצוות שבין אדם לחבירו וכמש"כ הרמב"ם בפי"א מהל' ברכות ה"ב.

אברכון
הודעות: 50
הצטרף: ג' מאי 08, 2012 10:40 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי אברכון » ה' מרץ 01, 2018 7:02 am

אחד מהת"ח באלעד (נמצא גם כאן) שלחני לעיין בספר עת"ה באתי שכתב והאריך שם בביאור 37 נפק"מ בין הצדדים. יש שם חומר מרתק ומעניין.
https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?191132

עושה חדשות
הודעות: 7590
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 04, 2019 12:30 am

מבלי לעיין, העתקתי מ'דור המלקטים' רשימה בנושא, אולי יש שם תוספת על מה שהובא כאן כבר.

-


א. משלוח מנות במתנות שאינו אוכל.
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד לא יוצא ידי משלוח מנות] – פסקי תשובות (אות י"ז ד"ה והנה).
2. בית שערים (או"ח סי' ש"פ ד"ה ואמנם באמת) – "דהא דאמרינן דצריך לשלוח מיני מאכל או משקה דוקא היינו רק לתה"ד דטעם משלוח מנות הוא כדי שיהיה לחבירו לקיים מצות שמחת פורים. אבל לטעם מנות הלוי כדי להראות חיבה וריעות יוצא גם במיני בגדים ותכשיטין וכ"מ לשון תה"ד שם סימן קי"א ... אלא דלפ"ז תקשי לרמ"א סימן הנ"ל ס"ד דכתב המחבר דצריך לשלוח שתי מנות בשר או של מיני אוכלין ולא הגיה ע"ז כלום ומשמע דגם הוא ס"ל כן. ואמאי הא כיון דלדידיה אין הטעם משום צורכי סעודה רק משום חיבה וריעות וא"כ ליסגי גם בשאר דברים וצ"ע לכאורה. אבל באמת לק"מ דכבר כתב בתה"ד דלשון מנות ל"ש אלא במיני אוכל או משקה ולא מצינו בשום מקום דמקרי מנות אלא מידי דמיכלי ומישתי ע"ש ...".

ב. אם המקבל מוחל.
1. יוצא – רמ"א (סעי' ד', "ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם, או מוחל לו, יצא"), מעם לועז (אסתר עמ' רמ"ט אות ר"ה), ערה"ש (סעי' ט"ז, "ואם שלח מנות לרעהו ואינו רוצה לקבלם או שמחל לו יצא").
2. מחמיר – פר"ח (סוף ס"ק ד'), מ"ב (ס"ק כ"ד, "יצא. והפר"ח חולק ע"ז וכן החתם סופר בסי' קצ"ו מתמה ע"ז"), חזון עובדיה (פורים עמ' קמ"ח), חוט שני (יד בפורים פרק ל"ב הע' ל"ג, "ויש להחמיר בדבר").
3. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד לא יוצא ידי משלוח מנות] – חת"ס (או"ח סי' קצ"ו, "ראיתי בזה ב' טעמים, בתה"ד [סי' קי"א] כתב כדי שיהיה הרוחה לבעלי שמחות, אולי לא יספיק לו סעודתו הרי חברו מסייעו עיין שם, וי"ל אפילו אית לי' טובא מ"מ תיקנו כך שלא לבייש מי שאין לו כבסוף מס' תענית [כ"ו ע"ב], וא"כ כשם שאם באמת אין לו די ספוקו אין במחילתו כלום אלא אפי' אית לי' מ"מ לא ימחול משום שלא לבייש, אך בס' מנות הלוי להרבות השלום והריעות, היפך מרגילתו של הצר שאמר מפוזר ומפורד, פי' במקום שראוי להיות עם א' הנם מפוזרים ומפורדים במחלוקת, לכן תקנו משלוח מנות, א"כ י"ל כיון ששלח והראה חבתו אעפ"י שזה מוחל לו כבר יצא ידי חובתו, ויפה כתב פר"ח מנ"ל למהר"י ברי"ן ולרמ"א שכ' משמו להכריע בזה"), מהר"ם שיק (או"ח סוף סי' שמ"א), תורה לשמה (סי' קפ"ח, "והנה מפסק הרמ"א ז"ל שפסק בש"ע בהגה סי' תרצ"ה דאם שלח מנות לרעהו ואינו רוצה לקבלו או מוחל לו יצא משמע דס"ל כטעם הרב מנות הלוי ז"ל יען דלפי טעם של הרב תרומת הדשן ז"ל למה יצא").

ג. שלח בעילום שם.
1. תלוי בהטעמים: לפי התרה"ד יוצא ידי משלוח מנות.
א) כת"ס (או"ח סי' קמ"א אות ב') – "מי ששולח מנות לרעהו ואין המקבל יודע מי שלח לו אם יוצא המשלח מצות משלוח מנות לפום רהיטא נ"ל דתלי' בטעמא, לטעמא דתה"ד דמצות מ"מ כדי למלאות חסרון מי שאין לו מסתבר דיוצא גם כשאין חבירו יודע מי ששלח לו סוף כ"ס הגיע לתכלית המכוין ויש מצוה ביותר כעין מצות צדקה דאמר ר"ח ה"ד מצות צדקה שא"י ממי נטלה כדי שלא לבייש, אבל לטעמא משום חיבה שלום וריעות וכן משמע לשון איש לרעהו בוודאי א"י כשאין המקבל יודע מי המשלח דאין שלוח כזה דרך חיבה וריעות ואינו מקרב לבבות, וכיון שהחזקנו דינו של הרמ"א דיוצא כשאין מקבלו וכטעמא דמ"מ משום חבה וריעות ממילא נשמע דא"י כשאין המשלח יודע מי שלח לו כנלפע"ד".
ב) התעוררות תשובה (ח"ג סי' תצ"ח) – "וי"ל דתליא בטעמים שתקנו לשלוח מנות ...".
ג) כתבי קהלות יעקב (מגילה סי' קע"ז) – "נסתפקתי השולח מנות לחבירו באופן שהמקבל אינו יודע מי שלח לו אם יצא ונראה דתלוי בשני הטעמים בהא דתקנו אנשי כנסת הגדולה משלוח מנות שהביא החת"ס באו"ח סי' קצ"ו דלדעת התה"ד הוא משום הרווחה ולטובת מי שנשתלח לו שמא חסר לו לצורך שמחת פורים וא"כ יצא אפי' לא ידע מי הוא המשלח אבל לדברי מנות הלוי שהכוונה במשלוח מנות להרבות השלום והריעות מסתבר דלא יצא בכה"ג דכיון דאינו יודע מי שלח לו אין כאן ריעות".
2. מחמיר.
א) כת"ס (או"ח סי' קמ"א אות ב') - לשונו לעיל.
ב) הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש או"ח ח"ג פרק מ"ז אות י"ד).
ג) חזון עובדיה (פורים עמ' קנ"ב) – "השולח מנות לרעהו בעילום שם, שאין המקבל יודע מי שלח אליו המנות, לא יצא ידי חובת משלוח מנות, ולכן יחזור וישלח מנות לצאת ידי חובה".
ד) הגרח"ק שליט"א (מועדי הגר"ח סי' תשע"ד, אשיחה עמ' שנ"א) – "שאלה: אם יוצא יד"ח משל"מ כששלח בעילום שם. תשובה: לא".
3. מיקל.
א) עי' דברי שלום (מזרחי, ח"ה סי' קכ"ב) – "אם שלח משלוח מנות לחבירו, אלא שהמקבל אינו יודע מי הוא זה השולח, יוצא המשלח י"ח, ומ"מ כדי לחוש לדברי הכ"ס ראוי להשתדל להודיעו ביום פורים עצמו אפילו ע"י אחרים כדי לצאת י"ח גם אליבא דהכ"ס. ואם כבר עבר פורים ולא הודיעו שהוא השולח, ראוי להודיעו למקבל שהוא ששלח לו אפילו שכבר עבר פורים, משום שאפשר שמועיל גם כשנודע לו לאחר פורים".
4. מר"מ.
א) הגרח"ק שליט"א (דולה ומשקה עמ' ר"נ) – "מי ששלח משלוח מנות לחבירו בעילום שם, האם יצא ולכאורה תלוי בטעמים, אם מצד ריעות או מטעם סעודה. [שרעות אין, אבל סעודה יש, וצ"ע]. תשובה: צ"ע".

ד. שולח קודם פורים ומגיע בפורים.
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד יוצא ידי משלוח מנות] – תורה לשמה (סי' קפ"ח, "דבר זה תלוי בפלוגתא שיש בטעם של משלוח מנות בפורים כי ב' טעמים יש בזה והם הא' הטעם שכתב בתרומת הדשן ז"ל והוא כדי שיהיה הרוחה לבעלי שמחות והב' הטעם שכתב במנות הלוי ז"ל והוא להרבות שלום וריעות היפך מן המלשינות של המן שאמר מפוזר ומפורד במחלוקת ולכן תקנו משלוח מנות והנה לפי טעם תרומת הדשן ז"ל נראה דיוצא י"ח דעיקר התקנה היתה בשביל אדם שנשלח אליו כדי שיהיה לו הרוחה בפורים וכבר הגיע לידו בפורים וריעות הנה זה נוגע למשלח שצריך לשלוח כדי וריעות הנה זה נוגע למשלח שצריך לשלוח כדי להראות אהבה וריעות ולפ"ז בעינן שתתראה האהבה והריעות מאת המשלח ביום הפורים עצמו ולא מהני ליה מה שעשה קודם פורים כי החבה הנראית מצידו היא בעת שיצא מידיו המנות").
2. יוצא לכו"ע – בית אבי (ח"ד סי' ס"א, "מדוע לא יקיים מצות משלוח מנות בהתחלת המצוה והמצוה יתקיים בזמנו"), עי' משנה הלכות (ח"ו סי' קכ"ג).
3. לא יצא – ערה"ש (סעי' ט"ז, סעי' י"ז, "ואם העמיד שליח קודם פורים שביום הפורים ישלח בעדו מנות לפלוני יצא דשלוחו של אדם כמותו ... ויש להסתפק כששלח מנות לרעהו שבמרחקים קודם פורים ויגיעו לו בפורים את יצא בזה ידי משלוח מנות ויש מי שאומר דיצא [באה"ט סק"ח בשם י"א] ולי נראה דלא יצא דבעינן משלוח מנות בפורים עצמו ועוד דהא עיקר המשלוח מנות הוי משום שמחה ואיזה שמחה היא לו עתה מה ששלח מקודם").
4. מר"מ – בא"ה (ס"ק ז'), אשל אברהם (בוטשטאטש, סי' תרצ"ג ד"ה יש), יהודה יעלה (סי' ר"ד ד"ה עוד, סי' ר"ז), בית שערים (סי' שפ"א), מועדים לשמחה (ח"ג עמ' שכ"ט).

ה. נגנבו או נאבדו.
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד לא יוצא ידי משלוח מנות] – יפה ללב (ח"ב סי' תרצ"ה אות י"ט, "ולפי דברי הרב חתם סופר ... י"ל כנגנבו או נאבדו אם הטעם הוא כמ"ש הרב מנות הלוי יצא בשלוח דהראה חיבתו אבל לטעם התה"ד לא יצא אלא צריך לשלוח אחרות ויה ברור. ועמ"ש הרב ברכ"י ..."), שדי חמד (פורים סי' ו' ד"ה אם).
2. לא יצא – שע"ת (ס"ק ד', לשונו לעיל), ערה"ש (סעי' ט"ז, "אם השליח איבדם קודם שהגיעו ליד מי שנשתלח לו לא יצא"), חזון עובדיה (פורים עמ' קנ"ה).
3. מר"מ – ברכי יוסף (ס"ק ו', "שלח מנות ונגנבו או נאבדו חייב לשלם אחרות. מהרח"א בהגהות בני חיי. וכן הסכים הרב משאת משה בח"ב סי' ד'. ומעלת הרב בנו נר"ו שם, אתא ואייתי דברי הרב מש"ל פ"י דבכורים. וכבר הביא דבריו הרב מהרח"א שם בי"ד סימן ס"א. ע"ש"), מעם לועז (אסתר עמ' רמ"ט אות ר"ח, "נחלקו הפוסקים").

ו. בשביל אשתו בלי ידיעה שלה.
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד יוצא ידי משלוח מנות] – פסקי תשובות (הע' ע"ו, בשם הגרשז"א זצ"ל).

ז. סמוך על שולחן אחרים.
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד אין חיוב משלוח מנות] – חת"ס (או"ח סי' קצ"ו ד"ה והנה, "ונ"ל דתליא בהנ"ל, אי הטעם למלאות חסרון סעודתו של חברו, כיון שהוא עצמו סמוך על שולחן אחרים פטור מזה, ואי טעמא משום אהבת רעים, גם הסמוך על שולחן אחר חייב: אלא לפ"ז סתר רמ"א עצמו, דמה שמחייב אשה ע"כ ס"ל הסומך על שולחן אחרים פטור דהטעם משום למלאות חסרון סעודתו של חברו, וא"כ איך פסק אם מחל לו פטור הא לזה הטעם לא מהני מחילה ונמצא מזכה שטרא לבי תרי").
2. להלכה - עי' לקמן.

ח. שולח לשונא.
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד יוצא ידי משלוח מנות] – ישמח ישראל (פרק כ"ג סוף הע' ק"מ).
2. להלכה - עי' לקמן.

ט. שולח לרבו.
2. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד נכון לשלוח מנות לרבו] – עי' שבט סופר (או"ח סי' כ"ח, "והנה בודאי גם רבו נקרא רעהו ... אבל אי נכון לשלוח מפני דהוי כמו דרישת שלום לרבו לכאורה זה תלי בטעמים של משלוח מנות לתה"ד דהטעם כדי שיהי' הרוחה אולי לא יספיק לו סעודתו הרי חבירו מסייע וכדי שאין לבייש את מי שאין לו תקנו לשלוח גם למי שיש לו ויוצא אף בעשיר א"כ אין זה שאילת שלום רק כמביא דורון לת"ח דאמרינן בכתובות דהוי כמביא בכורים וכ"ש אם שולח לרבו אבל אי הטעם כמנות הלוי דמשום להרבות שלום וריעות נגד מה שאמר המן מפוזר ומפורד בין העמים ולהראות חביבות איש לזה י"ל דלא נכון לרבו ויהורא הוי להראות לרבו דברי שלום ואהבות וריעות כמו שאין שואלים בשלום רבו ... ועוד לפי הטעם י"א אלו הטעם שלא יקדים התלמיד שום דיבור מפני מורא הרב כאשר כתב ברבינו יונה שם א"כ זה דווקא שייך בפניו אבל שלא בפניו לא וגם אם נותן מיד ליד רבו דיצא דלא צריך לשלוח דווקא עיין בד"מ סי' תרצ"ה מ"מ כיון דנותן תשורה ודורן לרבו לצאת ידי חובת מצוה אין זה נגד מורא רבו ולרבו ניחא ליה בכך שיתקיים המצוה על ידו ובוודאי מוחל על כבודו דגם הרב שמחל על כבודו כבודו מחול").
1. להלכה - עי' לקמן.

י. האם המקבל אסור לו לאכול המשלוח מנות.
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד לא יוצא ידי משלוח מנות].
2. מיקל – מהר"ם שיק (או"ח סי' שמ"א).
3. ישלח דבר עם הכשר שהמקבל אינו אוכלו.
א) תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד לא יוצא ידי משלוח מנות] – תשובות והנהגות (ח"ה סי' רל"ד אות ה', "דעת הגרש"ז אוירבאך זצ"ל שגם כששולח לחבירו יין או מאכל עם הכשר שאינו מקובל למקבל יוצאין בזה המצוה, ולא מצאנו להדיא בפוסקים ד"ז, ולכאו' תלוי בטעמי המצוה, שאם טעם המצוה הוא שיהא לחברו ברווח לסעודה, אינו יוצא, דהא אינו יכול להשתמש בזה לסעודתו, אבל אם טעם המצוה כדי להראות ידידות יוצא גם בזה").
1) חשוקי חמד (מגילה דף ז.) – "ולכאורה תלוי בשני הטעמים של משלוח מנות שלטעם של התרומת הדשן (סימן קיא) דמצות משלוח מנות היא לצורך הסעודה, בזה לא קיים את המטרה, כיון שהמקבל אינו יכול לאוכלם, אבל לשיטת המנות הלוי (מגילת אסתר, ט יט) שהטעם הוא משום הוספת אהבה ואחוה, יתכן שהמקבל מבין שלא שלחם בדוקא, אלא משום שהמוצרים האלו הוא רגיל לאוכלו, אבל יתכן שלא יצא ידי חובתו, כיון שהרי המקבל אינו יכול לאוכלם, אם כן אין זה בגדר אוכל אצלו, והוה כאילו שלח לו כלים, שפסקו הפוסקים שלא יצא ידי חובתו, וצ"ע. לסיכום: יתכן שלכו"ע לא יצא בזה ידי חובת משלוח מנות".
א) מיקל.
1) קנין תורה בהלכה (ח"ז סי' נ"ה אות ה') – "באם שולח מש"מ דבר שבעצמו אינו אוכלו מחמת חומרא בכשרות או מחמת בריאות ... בנ"ד שאין כאן שום איסור ח"ו רק חומרות בעלמא וז"פ".
ב) מחמיר.
1) הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש או"ח ח"ג פרק מ"ז אות ד') - לשונו לקמן.
2) חזון עובדיה (פורים עמ' קנ"ב) – "ומי ששולח מנות לחבירו שהוא ספרדי, בשר 'כשר' (ואינו גלאט-חלק, כדעת מרן הבית יוסף), לא יצא ידי חובתו".
יביע אומר (ח"ט או"ח סי' ע"ד במילואים) – "והנה בקול סיני כתבתי שהשולח בשר לחבירו, צריך שישלח בשר חלק (גלאט) בהשגחה מעולה, אם חבירו מקפיד על כך. וראיתי עתה בשו"ת קנין תורה ח"ז (ס"ס נה) דמשמע שכל שהוא רק חומרא בעלמא יוצא י"ח משלוח מנות. ואינו מוכרח".
3) הגרח"ק שליט"א (תורת המועדים על שונה הלכות ס"ק י"א אות ג', עי' מועדי הגר"ח סי' תשס"ו, עי' דולה ומשקה עמ' רמ"ט) – "וכן לא יוצאים יד"ח כששולח מאכל בהכשר שהמקבל אינו נוהג לאכול".
4) עי' נטעי גבריאל (פרק נ"ז סעי' י"ג) – "לכתחילה לא ישלח לחבירו דבר שהוא בעצמו מחמיר על עצמו שלא לאוכלו, כגון שמקפיד שלא לאכול מיני מזונות שלא נאפו בביתו וכדומה".
ג) הגריש"א זצ"ל (יבקשו מפיהו פורים פרק א' סעי' י"א, עמ' ל"ט) – "שאם זה היה מאכל שאסור לו, לא היה יוצא. אבל כאן בעצם מאכל כשר, נראה שיוצא בו מצוות משלוח מנות ... שאם זה השגחה טובה, ובאמת מותר לאכול מהשגחה זו, אלא שפלוני אינו רוצה לאכול ממנה, יכולים לתת לו מהשגחה זו".
4. שלח לחולה מאכל שאסור לו לאוכלו: שלח לחולה סכרת מתיקה.
א) תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד לא יוצא ידי משלוח מנות].
1) חשוקי חמד (מגילה דף ז. ד"ה האם) – "שאלה. האם מקיימים מצות משלוח מנות לחולה, במאכלים שאסור לו לאכלם, כגון עוגת קרם לחולה סכרת. תשובה. לכאורה תלוי בב' הטעמים של משלוח מנות, שלטעם התרומת הדשן (סימן קיא), שהוא כדי שיהיה לסעודת פורים לא יצא, שאינו ראוי לו, אך לטעם של המנות הלוי (מגילת אסתר, ט יט) שהוא להרבות אהבה וריעות יתכן דיצא, כיון דמראה לו חיבה. ואולי לטעם ההלכות קטנות יצא אף לטעם התרומת הדשן, מאחר ויכול להחליפו במזון אחר, וצ"ע. אך נראה שאם יש לו משפחה והם יכולים לאוכלו יצא, שהרי הוא צריך לקנות גם עבורם סעודת פורים, והוא ישמח שיש להם מה לאכול. אך אם החולה נזון רק מעירוי, ואסור לו לאכול כלל, צ"ע אם אפשר לקיים בו מצות משלוח מנות, שהרי הוא אנוס מלקיים מצות סעודת פורים, ובפרט אם הוא לבד בלי משפחה, ואין לו למי לתת את המנות".
ב) מחמיר.
1) הגריש"א זצ"ל (אשרי האיש או"ח ח"ג פרק מ"ז אות ד') – "שלא ישלח דבר עם הכשר שהמקבל אינו אוכלו. וכן לא לחולה מאכל שאסור לו לאוכלו".
2) הגרח"ק שליט"א (תורת המועדים על שונה הלכות ס"ק י"א אות ד', עי' מועדי הגר"ח סי' תשע"ג) – "וכן השולח לחולה דברים שאסור לו לאכלו (מצד בריאותו) נראה שאין יוצא יד"ח".
ג) מיקל.
1) הגרשז"א זצ"ל (הליכות שלמה מועדים ח"ב פרק י"ט סעי' י"א, הליכות שלמה פורים פרק י"ט סעי' י"א) – "יוצאין ידי חובת משלוח מנות אף כמנות שאין המקבל רשאי לאוכלן מטעמי בריאות".
2) חזון עובדיה (פורים עמ' ק"נ, יביע אומר ח"ט או"ח סי' ע"ד במילואים) – "שהשולח מיני מתיקה שחבירו אינו אוכלם מטעמי בריאות, בודאי שיוצא י"ח, כיון שראוי לו הדבר כשיבריא, בלא"ה הרי ראוי לבני ביתו, ואין הכי נמי שיוצא בזה ידי חובת משלוח מנות".
ד) מר"מ – מקראי קודש (פורים סוף סי' ל"ח בהגה"ה), רבבות אפרים (ח"ו סי' שפ"ח).
5. השולח לחולה מסוכן מאכלות אסורות שמותר לו לאכלו.
ד) מחמיר – חכמת שלמה (על סעי' ב', "נסתפקתי בשליחות מנות אם שולח לאדם חולה דבר איסור המותר לאכול לו, כגון סתם יינם לחולה שאין בו סכנה, או שאר איסור דרבנן, או איסור תורה לחולה שיש בו סכנה, אם יוצא בזה ידי משלוח מנות, אם אזלינן בתר המקבל והרי ראוי לאכילה, או אזלינן בתר הנותן ולדידיה אינו ראוי. והנה זה יש לפשוט מגוף הפסוק ממ"ש ומשלוח מנות איש לרעהו ותיבת איש מיותר והוי די לומר ומשלוח מנות לרעהו, וכמו שכתוב בעזרא ושלחו מנות לאין נכון לו, ומדקאמר איש לרעהו, בעל כרחך הכוונה שיהיה מנות איש הראוי לו, זה ישלח לרעהו אבל מה דאין ראוי לו גם לחבירו אינו יוצא בזה").
א) מר"מ – חשוקי חמד (מגילה דף ז., "יש אומרים שהשולח מאכלות אסורות לחולה מסוכן לא יצא, ויש חולקים"), באר שרים (ח"ב סי' כ"ג).
6. לשלוח לחברו שהוא בשרי מאכלי חלב.
א) הגריש"א זצ"ל (תורת המועדים על שונה הלכות ס"ק י"א אות ד') – "וכן אין לשלוח לחברו שהוא בשרי מאכלי חלב ולא יהיה חלבי עד אחרי פורים".
ב) הגרח"ק שליט"א (שיח התורה ח"א סי' אלף רס"ט) – "שאלה: מי ששולח לחברו בשר וגבינה קשה במשלוח מנות ואין ו' שעות בכדי שיוכל לאכול שניהם עד סוף היום [להשיטות דבעי שיוכל לאכול המנות בפורים], האם סגי מה שכל מין מצד עצמו יכול לאכול, או כיון שעפ"י דין אינו יכול לאכול שניהם היום לא יצא. תשובה: יתכן שאם יקיא מה שאוכל יותר לו מה שאכל".
הגרח"ק שליט"א (ויכתוב מרדכי עמ' שנ"ה אות קפ"א) – "השולח לחבית משלוח מנות גבינה קשה, והמקבל אכל בשר ולא יספיק לעבור שש שעות כדי שיוכל לאכול את הגבינה בו ביום, האם השולח יצא ידי חובה. תשובה: יצא".
הגרח"ק שליט"א (ויכתוב מרדכי עמ' שנ"ה אות קפ"ב) – "מי שאכל בשר והקיא, האם צריך להמתין שש שעות או לא. תשובה: יתכן".
ג) מר"מ – הגר"א נבנצל שליט"א (מציון תצא תורה ח"א אות קמ"ב).
7. שלח איסור דרבנן.
א) מחמיר.
1) הגרח"ק שליט"א (מועדי הגר"ח סי' תשס"ז) – "שאלה: שלח משל"מ ולבסוף נמצא בו איסור דרבנן אם יצא. תשובה: יתכן שלא יצא".
ב) מר"מ – חלקת יעקב (או"ח סי' רל"ז).
1) בית אבי (ח"ד סי' ס"ב) – "בשולח לחבירו משלוח מנות דבר שאסור מדרבנן ואכלו ... פשוט דיצא".
8. שלח מהיתר מכירה.
א) מחמיר.
1) הגרח"ק שליט"א (מועדי הגר"ח סי' תשס"ח, נזר ישראל עמ' קמ"ח) – "שאלה: שלח פירות היתר מכירה בשביעית למי שמשתמש בהתר מכירה אם יצא. תשובה: לא".
9. מר"מ – משנת יוסף (ח"י סי' קל"ג).
א) הגרשז"א זצ"ל (ועלהו לא יבול ח"א עמ' רמ"ח אות תל"ה, הו"ד בנטעי גבריאל פרק נ"ז סוף הע' ט"ו, הו"ד בשלמי מועד פרק ס"א עמ' רפ"ה ד"ה סברת) – "סברת רבינו, שבפורים כל אחד לוקח מחבירו משלוח מנות, ואין מדקדקין אחד לשני איזה 'הכשר' יש למאכלים, שאם כל אחד ידחה את המשלוח מנות של חבירו בגלל שהוא מחמיר שלא לאכול מהכשרים מסויימים, אי אפשר לקיים את מצות משלוח מנות איש לרעהו כדבעי, ובכל הכשר המקובל על הציבור יוצא יד"ח".
ב) ממזרח וממערב (עמ' רכ"ג הע' ח') – "עיין בספר פסקי תשובות (ח"ו סימן תרצה אות כ). וכתב בספר נטעי גבריאל (פרק נז אות יג) דלכתחילה לא ישלח לחבירו דבר שהוא בעצמו מחמיר שלא לאכול, וע"ש. וכ"כ בספר הליכות שלמה (מועדים ח"ב פרק יט סעיף יא). ואולם כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל ... וכ"כ בספר חזון עובדיה (פורים עמוד קנב) שצריך ליזהר ביותר שישלח מנות כשרות לאכילה בלי שום חשש איסור כלל. והשולח בשר לחבירו ספרדי, ישלח בשר חלק לפי דעת הבית יוסף, ואם שלח לו בשר כשר לא יצא ידי חובה, כיון שאנו נוהגים כדברי מרן לאסור מן הדין שלא לאוכלו. שקבלנו עלינו הוראות מרן. ומיהו אם שולח לרעהו אשכנזי אפשר שיוצא י''ח, ואפילו אם הוא מחמיר על עצמו כדעת מרן, יכול לתת לבניו הקטנים שלא הגיעו למצות. וע' בשו''ת רב פעלים ח''ב (חיו''ד סי' ז). וכן מי שאינו נזהר מפת עכו''ם וחמאת עכו''ם, ושלח אותם למנה למי שנזהר, יש אומרים שלא יצא ידי חובה. ולאו מילתא פסיקתא היא, ולכן לכתחלה ישלח לחבירו דבר הראוי לו לאכילה, שאינו מחמיר בו. וכתב בספר שלמי מועד ...".

יא. בן י"ד לבן ט"ו, ולהיפך.
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד לא יוצא ידי משלוח מנות] – תשובות והנהגות (ח"ג סי' רל"ו אות ה', "בן כרך ששלח בט"ו מנות לבן עיר וכן להיפך, נראה שתלוי בטעמי המצוה אם החיוב הוא מדין ריעות יוצאין גם בשולחין לאלו, אבל אם הגדר הוא כדי להספיק לו סעודת פורים ברווח, כדמשמע ברמב"ם ובתה"ד, נראה שתיקנו ביומו דוקא. ונראה עוד דבאופן שחבירו כמוהו, רק שאינו אוכל היום סעודת פורים, יש לחוש שלא לשלוח לו, כגון הגר בבני ברק ומחמיר לנהוג גם בט"ו, ואם ישלח לו יאכל בסעודת ט"ו, אזי ישלח מנות דוקא למי שנוהג כמוהו שאוכל היום סעודת פורים, וכן בעיה"ק המחמירים שם לקרוא גם בי"ד ישלחו אז דוקא למי שנוהג סעודת פורים כמוהו, שעיקר המצוה הוא שיהיה לו ברווח לסעודה. ואין להקשות מהא שיוצאין יד"ח משלוח מנות גם אם שולח לאחד שכבר אכל הסעודה או לאחד שאינו צריך למנות אלו (כך מסתברא), דהתם חבירו שייך בעיקר חיוב הסעודה ולא דמי לנ"ד שחבירו מפקיע עצמו מהחיוב סעודה. [וע"ע בדברינו בח"א סימן שנ"ד שהבאנו בשם החזו"א שהחמיר בזה]").
2. להלכה - עי' לקמן.

יב. אינו מכירו.
1. לא יצא [לפי התרה"ד יוצא ידי משלוח מנות].
2. להלכה - עי' לקמן.

יג. מקבל לא יודע.
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד יוצא ידי משלוח מנות] – חשוקי חמד (מגילה דף ז. ד"ה חידה).
2. לא יצא – ערה"ש (סעי' ט"ז, "ואם שלח מנות לשמעון ושמעון אינו בביתו אם הוא בעיר ויבא בעוד יום לביתו יצא אבל אם אינו בעיר שלא יבא היום לביתו לא יצא אע"פ שאשתו או בני ביתו קבלו בעדו שהרי כתיב משלוח מנות איש לרעהו ובעינן שיבא ליד רעהו שעכ"פ ידע מזה").

יד. מנות של סגריות (cigarettes).
1. תלוי בהטעמים [לפי התרה"ד לא יוצא ידי משלוח מנות] – חזון עובדיה (פורים עמ' קכ"ג הע' ז', "ולכאורה אף שלפי טעם להראות חיבה שפיר דמי גם בזה, אבל לטעם שיש לשלוח מנות לאין נכון לו להרווחת סעודה לבעלי שמחה, בזה שאין יי''ח סעודה לא מהני, ואנן חיישינן לשני הטעמים"), ילקוט יוסף (קיצור שו"ע סי' תרצ"ה סעיף ד' סעי' ח', "ולכאורה אף שלפי טעם להראות חיבה שפיר דמי גם בזה, אבל לטעם שיש לשלוח מנות לאין נכון לו להרווחת סעודה לבעלי שמחה, בזה שאין יי''ח סעודה לא מהני, ואנן חיישינן לשני הטעמים").
2. להלכה - עי' לקמן.

טו. לשלוח לקטנים.
1. תלוי בטעמים – עי' יד סופר (סי' כ"ג).
2. להלכה - עי' לקמן.

טז. מר"מ – בית שערים (או"ח ריש סי' ש"פ, לשונו לקמן).
1. תשובות והנהגות (ח"ה סימן רל"ד אות ג') – "ראיתי אצל מרן הגאון דבריסק זצ"ל כשקיבל משלוח מנות עיין במה ששלחו, ונדמה לי שבכוונה עשה כן, שחשש שאם הטעם של מצות משלוח מנות היא משום ריעות, לא די בידיעה שקיבל מנה אלא צריך גם שידע מה קיבל שאז מוכיח את האהבה והידידות עם חבירו (אבל לא שמעתי ממנו טעמו כן)".
2. חשוקי חמד (מגילה ריש דף ז.) – "ומ"מ יתכן שמי ששלח לרב על ידי ילד המחופש לקוף, והרב נפגע מזה, לדעת המנות הלוי (מגילת אסתר, ט יט) שטעם משלוח מנות הוא משום קירוב לבבות ואהבת רעים, לא יצא ידי חובתו, שבזה עשה מעשה הפוך, ואדרבה לא קירב לבבות אלא ריחק את הלבבות, וצ"ע".

יז. עוד נ"מ.
1. ילקוט יוסף (פורים, מהדורת תשע"ג עמ' תרצ"ח) – "ומ"ה נפקא מינה בין הטעמים ...".
2. זבד טוב - פ"ג נפקא מינה בין הטעמים.

שייף נפיק
הודעות: 1890
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' מרץ 05, 2019 12:20 am

יהודה בן יעקב כתב:שלמי תודה סימן כז
א. אינו רוצה לקבל [חת"ס או"ח קצו, תורה לשמה או"ח קפח] עיי"ש.
ב. אינו יודע ממי קיבל [כת"ס או"ח קמא].
ג. ט"ו שחל בשבת מתי זמן משלוח מנות.
ד. אם עדיף לשלוח לאוהבו או למי שיש לו עליו קפידא.
ה. שלח לו והודיע למקבל אך המקבל רחוק.
ו. מתנה ע"מ להחזיר.
ז. שלח קודם פורים והגיע לידו בפורים [תורה לשמה שם].

מה שכתב נפ"מ ב' בשם הכת"ס אני עני צדדתי די"ל דיצא לכו"ע, שהנה כידוע הנתינה אף היא מולידה אהבה בלב המקבל ואוהבים זל"ז שכמים הפנים אל הפנים, ונמצא המשלוח מרבה אהבה ורעות בין שניהם. ודוק.

משה דוויק

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי משה דוויק » ג' מרץ 05, 2019 12:22 am

איך יאהב למי שאינו יודע?

היכלי שן
הודעות: 86
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 10:07 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי היכלי שן » ה' מרץ 07, 2019 1:07 pm

ספר 'מאור למלך' להג"ר יחזקאל מלר שליט"א בבא קמא סי' ע"א בשם שערי זבולון להגר"ז שוב שליט"א:
במקרה של משלוח מנות בגזל לאחר יאוש דבמטא ליד המקבל איכא שינוי רשות, האם יש בזה פסול דמצוה הבאה בעבירה, ותלה זה בדברי הברכת שמואל יבמות סי' ב' וקובץ הערות סי' יא, דפסול מצוה הבאה בעבירה שייך רק היכא דהעיקר הוא המעשה מצוה, אבל במקום שהעיקר הוא התוצאה אין פסול מצוהב"ע. ולפ"ז יש לתלות במחלוקת המנות הלוי והתרוה"ד, דלתרוה"ד א"כ המצוה היא התוצאה ול"ש בזה מצהבב"ע, ואילו להמנות הלוי דהוא מטעם להבות שמחה בעינן להמעשה מצוה ושייך פסול מצהבב"ע.

היכלי שן
הודעות: 86
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 10:07 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי היכלי שן » ה' מרץ 07, 2019 1:10 pm

שו"ת תורה לשמה סימן קפח, "שאלה. מי ששלח לחבירו מעיר אחרת משלוח מנות קודם פורים כי חשב שתגיע לידו ביום פורים וכן היה שהגיע לידו ביום פורים אם יצא י"ח בזה דאזלינן בתר המקבל שקבלם בפורים או"ד אזלינן בתר השולח ששלחם קודם פורים ולא יצא י"ח. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה. תשובה. הנה דבר זה תלוי בפלוגתא שיש בטעם של משלוח מנות בפורים כי ב' טעמים יש בזה והם הא' הטעם שכתב בתרומת הדשן ז"ל והוא כדי שיהיה הרוחה לבעלי שמחות והב' הטעם שכתב במנות הלוי ז"ל והוא להרבות שלום וריעות היפך מן המלשינות של המן שאמר מפוזר ומפורד במחלוקת ולכן תקנו משלוח מנות והנה לפי טעם תרומת הדשן ז"ל נראה דיוצא י"ח דעיקר התקנה היתה בשביל אדם שנשלח אליו כדי שיהיה לו הרוחה בפורים וכבר הגיע לידו בפורים וריעות הנה זה נוגע למשלח שצריך לשלוח כדי להראות אהבה וריעות ולפ"ז בעינן שתתראה האהבה והריעות מאת המשלח ביום הפורים עצמו ולא מהני ליה מה שעשה קודם פורים כי החבה הנראית מצידו היא בעת שיצא מידיו המנות".

היכלי שן
הודעות: 86
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 10:07 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי היכלי שן » ה' מרץ 07, 2019 1:13 pm

שו"ת חלקת יעקב או"ח סימן רלה ד"ה אמנם כן.

היכלי שן
הודעות: 86
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 10:07 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי היכלי שן » ה' מרץ 07, 2019 1:15 pm

בשנה שט"ו אדר חל בשב"ק (פורים משולש), והדין הוא דמחלקין דיני הפורים לג' ימים, ומצות מגילה נוהגת ביום ו' שהוא י"ד, וקריאת התורה והזכרה בתפילה נוהגין ביום שב"ק שהוא ט"ו, ושמחה נוהגת ביום ראשון שהוא ט"ז.
והנה יש לדון מתי נוהג משלוח מנות .
ונראה דתליא מחלוקת זו, דלהתרוה"ד דטעמא משום צרכי סעודה, גם משלוח מנות מקיימים ביום ט"ז דהוא יום הסעודה. אבל לטעמא דה'מנות הלוי' דהוא משום אהבה ואחוה, י"ל דיקיימו המצוה בשב"ק שהוא יום הפורים.

משה דוויק

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי משה דוויק » ה' מרץ 07, 2019 1:50 pm

כל הנ"ל בספר עתה באתי באוצר

צביב
הודעות: 1212
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי צביב » ה' מרץ 07, 2019 3:53 pm

א. בפורין קטן יש אומרים לתת משלוח מנות כדי להרבות בסעודה.
ב. י''א ה''ה בפורים קטן דמוקפין,
ג. לכאורה ה''ה ביום ט''ו לבני הפרזות,

שיש חיוב סעודה, ואין כ''כ חיוב של תוספת אהבה

משה דוויק

Re: |בקשה| נפק"מ בין תרומת הדשן למנות הלוי בטעם משלוח מנות

הודעהעל ידי משה דוויק » ה' מרץ 07, 2019 8:05 pm

הכתב סופר עה"ת כתב לתת בפורים קטן משלו"מ.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים