משלוח מנות לאשתו

[שייף נפיק]

נסתפקתי בזה.
ודודי שיחי' אמר שתלוי בב' הטעמים, שלהרבות אחווה וריעות יש כאן, ומטעם שיהיה לו צרכי סעודה אין כאן, דהא חייב במזונותיה.

[ביליצר]

נסתפקתי בזה.
ודודי שיחי' אמר שתלוי בב' הטעמים, שלהרבות אחווה וריעות יש כאן, ומטעם שיהיה לו צרכי סעודה אין כאן, דהא חייב במזונותיה.

ברור, כבוד תורתו הוא הרי זה שטורח לקנות ולהכין את המשלוחי מנות ,תפרגן לה גם .

[אש משמים]

הסתפקתי האם ניתן לתת לבעל ואשה מתנות לאביונים כשניים או משום דסו"ס הוא חשבון אחד הרי שניהם כאחד.

[שייף נפיק]

נחלקו הפוסקים, ומטו לחומרא.

[קראקובער]

נסתפקתי בזה.
ודודי שיחי' אמר שתלוי בב' הטעמים, שלהרבות אחווה וריעות יש כאן, ומטעם שיהיה לו צרכי סעודה אין כאן, דהא חייב במזונותיה.

לפי זה לשום אישה אי אפשר לשלוח דהרי בעלה חייב במזונתיה, ובר מן דין נפקא מינה להעדפה.

[שמר]

בעלון של הרב דינר הובא בשם הגר"ח דאשתו כגופו ואינו יצוא בזה.

[ביליצר]

בעלון של הרב דינר הובא בשם הגר"ח דאשתו כגופו ואינו יצוא בזה.

חידה לכבודו,אם כן איך יוצא דין שמחה ביום טוב עם מתנה לאשתו?

[דרומי]

משלוח מנות איש לרעהו.

ושמחת - אתה ביחד עם אשתך - בחגך.

[שייף נפיק]

בעלון של הרב דינר הובא בשם הגר"ח דאשתו כגופו ואינו יצוא בזה.

לא מובן כל כך, מ"ש אשתו כגופו לזה, הרי אין הנידון אלא כלפי לשמח לאדם, ומה אכפ"ל איך מוגדר האדם בדיוק.

[דרומי]

למה לא מובן. תוכן המצוה הוא שאדם 'יצא מעצמו' ויתקרב לזולתו ("לרעהו"). לאשתו הוא קרוב בלאו הכי

[שמר]

בעלון של הרב דינר הובא בשם הגר"ח דאשתו כגופו ואינו יצוא בזה.

חידה לכבודו,אם כן איך יוצא דין שמחה ביום טוב עם מתנה לאשתו?

ביו"ט הוא דין שמהותו שמחה גרידא, לא דין שמהותו קנין כמשלוח מנות.

[ביליצר]

בעלון של הרב דינר הובא בשם הגר"ח דאשתו כגופו ואינו יצוא בזה.

חידה לכבודו,אם כן איך יוצא דין שמחה ביום טוב עם מתנה לאשתו?

ביו"ט הוא דין שמהותו שמחה גרידא, לא דין שמהותו קנין כמשלוח מנות.

אין קנין במ"מ ,ואף אם היה צריך יכול להקנות על ידי אחר ,

[ביליצר]

משלוח מנות איש לרעהו.

ושמחת - אתה ביחד עם אשתך - בחגך.

האם כבודו מביא ראיה מכאן דאשתו כגופו דאורייתא ?

[עיין רשי קדושין לד דקרי כאן ,,ושימחת,,]

בכ"א ארחיב, הא דהעלו דאינו מקיים משלוח מנות משום אשתו כגופו משום דאין האשה בגדר רעהו דאין היא זולתך דאשתו כגופו.[וכפי שכבודו כתב אלא שהוסיף ענין הקירבה וזהו אולי טעם למה לא היתה בכלל התקנה [המצוה] ולא טעם למה אינו יוצא בפועל]
אבל אף אחד לא לקח כמובן את אישיותה כפי שלא לקחו את אישיותו למ"ד אף גופו כאשתו,
ולכן מתנתו ליום טוב אינו מן הענין,