פורום אוצר החכמה

אגב בירור איזה עניין שמתי לב לדברים דלקמן. אשמח לשמוע מה החברים אומרים.

בב"י סי' תרצה מוזכרת תשובת רב האיי גאון כפי שהובאה בארחות חיים:

אורחות חיים חלק א הלכות מגלה ופורים אות לו

ונשאל לרבינו האיי גאון ז"ל מי שנשבע להתענות בפורים מהו והשיב כך אנו רואים שאין כח במצות פורים לדחות שם שמים ואפשר לו לעשות סעודת פורים בלילה ויצא ידי חובתו ע"כ.

וכן היא נמצאת לפנינו בשני קבצי תשובות גאונים שנלקטו מתוך ספריהם של ראשונים (אאל"ט, לרוב מתוך ספר העתים ו/או ריצ"ג):
תשובות הגאונים - מוסאפיה (ליק) סימן לה
וששאלתם מי שנשבע להתענות ביום פורים מהו. כך אנו רואים שאין במשתה פורים לדחות שם שמים ולעשותה כמצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני ואפשר שיעשה סעודה בלילה ויוצא בה ידי חובתו.
תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן קמ
ועוד לו ז"ל וששאלתם מי שנשבע להתענות ביום פורים (נ"א מהו) כך אנו רואין והענין הוא כן שאין במשתה פורים לדחות שבועת שם שמים ולעשותה כמצוה שהוא מושבע עליה מהר סיני ואפשר שיעשה סעודה בלילה ויוצא בה ידי חובתו וכך הורה רב שר שלום ז"ל.

נקודה שלא מובנת בתשובה זו היא כיצד רב האיי מסתדר עם הגמרא שלא יוצא ידי חובת סעודה בלילה (ויעוי' לדוגמה בהערות על הב"י הוצ' שירת דבורה).

אולם, בשבלי הלקט מובא הנוסח המלא של התשובה, שכנראה התקצרה ע"י הראשונים הנ"ל (או שהתקצרה בקבצי תשובות ופסקי הגאונים שעמדו לפניהם. שתי התופעות מוכרות היטב), והנוסח הזה מפליא ביותר. וכך מובאים הדברים בשבלי הלקט:

ספר שבלי הלקט ענין פורים סימן רא

בתשובות הגאונים זצ"ל מי שנשבע להתענות ביום פורים צריך לעמוד בשבועתו אי לא. כך אנו רואין שאין במשתה פורים כדיי לדחות שבועה בשם שמים ולעשותה כמצוה שמושבע עליו מהר סיני ואינו דומה לסוכה ולולב ותפילין ומזוזה וכיוצא בהן בודאי אם נשבע שלא יקרא מגילה ושלא יקיים מצות פורים כלל אנו רואין שאין שבועה חלה עליו כי כבר נאמר לו למשה בסיני מה שסופרין עתידין לחדש ומאי ניהו מקרא מגילה וכשהזכירו חכמים הראשונים אסמכתא דקראי שמגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה דהא אמרינן אמר רב יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו קיימו וקיבלו היהודים קיימו למעלה מה שקבלו למטה אמר רבא לכולהו אית להו פירכא לבר מדר' יהודה אמר שמואל האי מילתא על מקרא מגילה משוי ליה רבנן דאמרינן התם אמר ר' יהושע בן לוי שלשה דברים עשו בית דין שלמטה והסכימו עליהם בית דין שלמעלה מקרא מגילה ושאילת שלום בשם והבאת מעשר מקרא מגילה דכתיב קיימו וקבלו היהודים וכיון שזה הנשבע מקיים מקרא מגילה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ומקיים בדברים הללו וימי הפורים האלה לא יעברו יעשה סעודה ומשתה בלילה ויצא ידי שבועתו ואף על גב דלאו מצוה מן המובחר אלא מיהו משום שבועה שפיר דמי דאמרינן רב אשי הוה יתיב קמיה דרב כהנא נגה ולא אתאי רבנן אמר ליה מאי טעמא לא אתו רבנן אמר ליה דילמא עסקי' בסעודת פורים אמר ליה ולא איפשר למיכלה באורתא אמר ליה לא סבר לה מר להא דרבא דאמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא אמר ליה אמר רבא הכי אמר ליה אין תנא מיניה ארבעין זמנין. מיסתייה להאי שנשבע למיהוי כרב כהנא מקמי דלישמעה להא שמעתא דרבא ואל יחלל שבועתו:

(נוסח מהד' בובר, עם מעט תיקונים והשלמות עפ"י כ"י ששון [כיום ציריך-ברגינסקי], 231א, ועפ"י כ"י לונדון 13705, 201ב-202א. שניהם קדומים מאוד)

יוצאים מכאן שני דברים:
1. כיוון שהוא מקיים את מצוות פורים האחרות, ובעצם הוא נמצא חוגג את פורים וימי הפורים לא עוברים מזרעם של היהודים, אזי עיקר החיוב בידיו.
2. כמצווה שלא מן המובחר, אפשר לסמוך על מנהגו של רב כהנא, למרות שמהגמרא ברור שרב כהנא לא ידע את דברי רבא, ויותר מכך - הוא שמח לשומעם, ונראה מכך שהסכים לכך. ועל אף זאת נותן רב האיי למנהג זה תוקף הלכתי.
לא ברור מדבריו האם היה מוכן לסמוך רק על אחד מהסעיפים, או שדווקא שניהם הם שגרמו לו להעמיד את השבועה בתוקפה. כך או כך, הדברים מחודשים ומפליאים.

יש להעיר שתשובות שערי תשובה ידועים כמזוייפים ומעובדים וכפי שכבר כתב בזה נחמן דנציג ואחרים, ואף כאן אפשר לראות השינויים בינו לתשובות ליק.
עוד יש להעיר שמצוי מאד שהמובא בארחות חיים בשם אחרים מלא שיבושים ורחוק מהאמור במקור.

סוף הנוסח השלם של התשובה נמצא בקטע גניזה בודפשט 290, ונדפס בידי מ"צ ווייס, 'שרידים מהגניזה', ספר היובל למלאת חמשים שנה לבית מדרש הרבנים בבודאפשט, בודאפשט התרפ"ח, עמ' צד (כאן בנוסח מוגה מעט מתוך הקטע, יש מקומות מסופקים שלא הערתי עליהם):

אתו רבנן אמ' ליה מאי טע' לא אתו רבנן אמ' ליה דילמא עסיקי בסעודת פורים אמ' ליה ולא איפשר למיכלה באורתא אמ' ליה לא סבר לה מר להא דרבא דאמ' סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא א[מ'] ליה ואמ' רבא הכי תנה מינה (מינה) ארבעין זימני מסתייה להאי נשבע למהוי כרב כהנא קמי דלישמעה להא שמעתא דרבנן ואל יחלל שבוע[ה]

יבנה כתב:עוד יש להעיר שמצוי מאד שהמובא בארחות חיים בשם אחרים מלא שיבושים ורחוק מהאמור במקור.

במקרה הזה, כיוון שהדברים נמצאים באותה צורה בתג"ל, ברור שהקיצור קדום לארחות חיים.
או שמא כוונתך להעיר על ההבדלים המעטים שנמצאים ביניהם כאן, או אולי זאת הערה כללית שאינה נוגעת לדיון הנוכחי ממש.

כתב לי אחד החברים:

נראה לי שעיקר העניין הוא דבר שלא הוזכר עד עתה בשרשור - ששבועה לבטל מצווה דרבנן חלה. בשונה מדאורייתא

נושא זה כשלעצמו נידון בכמה מקומות.