בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה ואילו בחנוכה כתוב בימי מתתיהו בן יוחנן והוזכר ייחוסו וגם מעמדו שהיה כה"ג ואילו כאן לא נכתב בימי מרדכי בן יאיר ראש הסנהדרין ואסתר המלכה. ולפו"ר י"ל ע"פ מאי דאיתא במדרש שיאיר ושמעי קיש הם כינויים למרדכי ואינם ייחוסו, אך א"כ תמצא הקושיא מקום לנוח על מסדרי המגילה (עי' בבא בתרא טז,א) אמאי לא הזכירו את ייחוסו של מרדכי.
ואין לומר שכיווון שהיו צאצצאי שאול ובאו לתקן את חטאו שלא מחה את זכר עמלק במלחמת עמלק השנייה דאכתי אפשר היה לכתוב ייחוס עד שאול ולא חשיב פגם בכה"ג כדמצינו שיעקב אבינו ע"ה ביקש בסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי והוזכר בחטא זמרי וחטא קרח ייחוסם עד יעקב אבינו ולא עד בכלל ומשמע שבהכי סגי שלא יהיה גנאי.
ונראה שהנה מצינו שביזו השבטים את פנחס בן אלעזר שקינא לזמרי ואמרו בן פוטיאל בן שאבי אימו פיטם עגלים לע"ז יהרוג נשיא שבט מישראל, וחזינן שלעשות קנאות בעינן ייחוס טהור ולא כל הרוצה ליטול השם יבוא ויטול ובמדרש אשכחן שמלחמת חשמונאי באה ע"י קנאה שנכנסה אחותם לחופה שלא בצניעות ואמרה להם שממילא הולכת להבעל להגמון וכך התעוררו מתתיהו ובניו להלחם, או באופ"א שלמלחמה בעינו זכות אבות כמו שהירא ורך הלבב מעבירות שבידו חוזר כי צריך הרבה זכויות יותר משעת שלום הלכך ראוי להלחם רק מי שיש לו ייחוס אבות, אך מרדכי ואסתר שעיקר פעולתם היה ע"י תפילה ותורה ושק ותענית י"ל דמשו"ה הוסתר ייחוסם ללמדנו שלקשור שק ומספד ולערוך תפילות ולהגביר חילים לתורה ועי"ז לפעול ישועות יכול כל אחד ולא בעינן לזה לא להיות ראש לסנהדרין ולא ייחוס אבות.
עוד יש לדון דעל הניסים דחנוכה מסתיים ואחר כן באו בניך לדביר ביתך וכו' וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל, ואילו בפורים מסיימים ותלו אותו ואת בניו על העץ, ואמאי לא נאמר גם כן וקבעו את ימי הפורים האלו למשתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנל"א.
ואולי בדוחק י"ל שימי הפורים אינם ימי משתה ושמחה כמו בחנוכה שזהו יום הודאה אלא רק יש דינים ביום לעשות מצוות של משתה ושמחה, וכמו שדנו לומר שכל שתיית היין הם רק בסעודה ולא ביום, וא"כ מבואר שלא הוי יום משתה אלא יום שצריך לקבוע בו משתה, וצ"ע.