מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

מי שהפסיק באמצע המגילה בשהייה אם יכול להצטרף למנין אחר שקורא

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' פברואר 27, 2018 12:40 am

נסתפקתי. דיש מקום לומר שצריך לשמוע כל המגילה וכאן אין זה אלא חצי הקריאה ואין לזה שם קריאה כלפיו, רק ששמע כסדרן, ויל"ע.

חיימקה
הודעות: 1302
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מי שהפסיק באמצע המגילה בשהייה אם יכול להצטרף למנין אחר שקורא

הודעהעל ידי חיימקה » ג' פברואר 27, 2018 1:15 am

למה לא? - ומאי גרע מסי' תרצ ס"ה.

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

ויתאפק - ואזדריז

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ד' פברואר 28, 2018 8:47 pm

מדוע כתב בתרגום [ה, י] כך, ולא כעין 'ולא יכול יוסף להתאפק' שתרגם אונקלוס 'לאתחסנא'.

יבנה
הודעות: 3637
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ויתאפק - ואזדריז

הודעהעל ידי יבנה » ד' פברואר 28, 2018 9:12 pm

תרגום המיוחס ליונתן - תורה בראשית פרק מג
וְשָׁזַג אַפּוֹי מִן דִמְעוֹן וּנְפַק וְאִזְדְרַז וַאֲמַר שַׁווּ לַחְמָא:

כל תרגום השתמש בסגנון הארמית של מקומו וזמנו גם כשענייניהם שוים. וכבר הביאו לענין תרגום גט כריתות ג' תרגומים שונים אף שעניינם א'.

עבד הזמן
הודעות: 278
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

להזכיר שר"י אחר הזכרת המן

הודעהעל ידי עבד הזמן » ו' מרץ 02, 2018 12:10 am

כ' הלבוש שבכל מקום שמזכיר המן יאמרו שם רשעים ירקב, ובמג"א סו"ס תר"צ השיג עליו [לביאור המחה"ש] שכמו שאת נבוכדנצר שחיק טמיא לא אומרים עליו כן כאשר קורין על חייו מדין כבוד מלך ה"ה שעל המן כשקורין בחייו אין לומר שר"י רק אחר שנתלה, ואע"פ שהמן לא היה מלך מ"מ כתיב בחדרי משכבך לא תקלל עשיר.

ויש לומר שדעת הלבוש היא שהמן כלל לא היה עשיר ע"פ מה דאיתא במדרש שהיה עבד של מרדכי שמכר עצמו מחוסר מזונות כשהיו שניהם ראשי גייסות של אחשורוש.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

ילד בן 7 בפרשת פרה?

הודעהעל ידי דרומי » ו' מרץ 09, 2018 2:04 pm

נשאלתי לגבי ילד בן 7 שאינו בא לבית הכנסת בכל שבת. האם חובה להביאו לשמיעת פרשת פרה?

הפשוט בפשטותו
הודעות: 294
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 9:34 am

מי שנא את ישראל יותר, אחשורוש או המן?

הודעהעל ידי הפשוט בפשטותו » ה' פברואר 21, 2019 11:40 am

כמדומני שיש משמעויות בגמ' שאחשורוש שנא יותר. מי עושה סדר בזה?
נערך לאחרונה על ידי הפשוט בפשטותו ב ו' פברואר 22, 2019 10:20 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מי שנא את ישראל יותר, אחשורוש או המן?

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ה' פברואר 21, 2019 2:31 pm

אסתר רבה [ז, כ]
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן (אסתר ג, י), רַבָּנָן אָמְרִין אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵהָמָן הָרָשָׁע, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּרְכּוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ לִתֵּן עֵרָבוֹן לַמּוֹכֵר, בְּרַם הָכָא הַמּוֹכֵר נוֹתֵן עֵרָבוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן.

ופשטות דברי הגמ' [מגילה יד, א] שאחשורוש שנא כהמן.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

פורים באיראן - הוכחה על תורה משמים לדעת הסבא מקלם

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' פברואר 24, 2019 11:59 pm

וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם [ט, כח]
במכתבו כותב הסבא מקלם [חכמה ומוסר, ח"ב ע' מז],
"גרגיר קטן בחזוק האמונה, מה שדברנו ממגילת אסתר: ימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם.
הנה ידוע כאשר שמעתי בפירוש מפי איש נכבד מפרס, כי היהודים שם עתה בשפל המצב, עד שאין להם שום דין ומשפט כאזרחי הארץ, וא"כ איך כתוב במגילת אסתר "לא יסוף מזרעם", הלא שם עיקר משפחת המן הרשע, ושמא יעשו קשר שלא להניחם לזלזל לקרות ולשמוח בפומבי במפלתו, אלא ודאי כיון שכתוב במגילה, שברוח הקדש נאמרה, אין להם יכולת למנוע, וזה ג"כ מופת חושי לתורה מן השמים, כי האיך יכול האדם לגזור על להבא שאינו ברשותו, אע"כ מן השמים היא, ודבריהם - גזירה שאין אדם יכול לבטלה".

יש לציין, כי הגמ' במגילה [ז, א] מוכיחה מכך, כי מגילת אסתר ברוח הקודש נאמרה, "רב יוסף אמר מהכא, וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים. רב נחמן בר יצחק אומר מהכא, וזכרם לא יסוף מזרעם".

גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

מלחמת עמלק בגלות בבל

הודעהעל ידי גימפעל » ב' מרץ 11, 2019 10:29 pm

להעמיד מלך קודם למלחמת עמלק, איך הרגו בני ישראל את העמלקים בזמן נס פורים כשהיו עדיין בגלות בבל.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: מלחמת עמלק בגלות בבל

הודעהעל ידי עקביה » ב' מרץ 11, 2019 10:33 pm

אין איסור מיוחד על הריגת עמלקים קודם להעמדת מלך.
אין חובה כזו.

עכ"פ בפורים לא הייתה זו מלחמת עמלק, אלא הם הרגו את הצוררים להם, שבמקרה או לא, היו עמלקים.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

החוגג פורים בי"ד בפרזים ונוסע למוקפים בליל ט"ו - תשובת הגר"ש דבליצקי זצ"ל

הודעהעל ידי כדכד » ג' מרץ 12, 2019 11:03 am

שאלתי את מו"ר הגר"ש דבליצקי זצ"ל לפני כמה שנים והשיב לי בכתב והנני להעתיק המכתב:
אשיב בקיצור
כל הסוגים שהזכרת שקיימו פורים בי"ד בערי הפרזות ובאו לירושלים בליל ט"ו קודם או אחר שקיעה, מתחייבים שנית רק מחמת הספק, ועל כן אינם יכולים להוציא יד"ח בן ירושלים. הם חייבים במגילה בלי ברכות מעצמם ובכל מצוות היום. על הנסים יאמרו באלקי נצור ובסוף ברהמ"ז ולא יעלו לתורה
.

הרב בן הרב
הודעות: 24
הצטרף: ו' אוגוסט 02, 2013 7:30 pm

קריאת המגילה מדין פרסומי ניסא

הודעהעל ידי הרב בן הרב » ד' מרץ 13, 2019 12:32 am

מפורסם הוא החידוש (בשם הרוגצ'ובי - צפנת פענח הלכות מגילה) שבקריאת המגילה ב' דינים: עצם תקנת חז"ל, וכן קריאתה מדי פרסומי ניסא. והרוגצ'ובי הביא בזה כמה נפק"מ. ומאז הוא שגור בשעורי ראשי הישיבות.

אשמח לכל מראה מקום לספרי שיעורים ודומיהם שהביאו חידוש זה, ביארוהו, העלו על פיו דינים או ביארו דינים קיימים, וכהאי גוונא.

וזה החלי:

http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _25_74.pdf

איש הגבעה
הודעות: 238
הצטרף: א' יוני 04, 2017 12:29 pm

זריזין מקדימין במצות זכור

הודעהעל ידי איש הגבעה » א' מרץ 17, 2019 11:15 am

פגשתי השבת לאחר הנץ יהודי חסידי שהגיע לבית הכנסת ללמוד לפני התפילה קודם שיפליג לבית מדרשו הקבוע שם יתפלל, ואמרתי לו כאן במנין השני עוד מעט קוראים זכור תכנס ותשמע זריזין מקדימין למצוות, והוא ענה לי: מצוה זו זמנה אינו קבוע שהרי אם יקרא בערב שבת ג"כ יצא ידי חובה מה"ת, וא"כ מי אמר שיש כאן זריזין. והשבתי לו שעל הדרבנן בוודאי יש זריזין.
הצדק עם מי- לא ראיתי בפוסקים שדנו בזה.

והיה מקום ג"כ לדון האם יקדים לקר"ש תדיר ושאינו תדיר, וצ"ע.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2063
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: זריזין מקדימין במצות זכור

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' מרץ 17, 2019 11:19 am

למה לא תשאל על קריה"ת עצמה?

הצעיר באלפי
הודעות: 977
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

בעל קורא שחיסר תיבה והציבור קראו לעצמם

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ב' מרץ 18, 2019 2:46 pm

מעשה שהיה בבעל קורא שחיסר (או הבליע) איזה תיבה (באופן שמעכב), ולהציבור לא היה אומץ להעיר בגלל שזה היה מהמילים שבקל ניתן לבלוע, והבעל קורא היה מומחה, ואולי החסרון מצד השמועים שלא שמעו, ולכן כולם קראו לעצמם בתוך המגילה כשירה שהיה להם, אך לאחר שגמר קריאת המגילה, כולם דיברו מזה, וגם מי שעמד ממש ליד הבעל קורא אמר שאכן נראה שחיסר תיבה זו.
מהו הדין בזה ?
האם מכיון שהשומעים קראו לעצמם תיבה זו שהבעל קורא חיסר, יצאו ידי חובתם, או מכיון שהוא לא קרא כדין, לא יצאו ידי"ח ?!


שמר
הודעות: 754
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

פנים חדשות בפורים

הודעהעל ידי שמר » ד' מרץ 20, 2019 2:22 pm

מהו המקור לכך שאי"צ פנים חדשות בפורים (אם ישנו)?
האם נהגו כן למעשה?
והאם כל הנושא הוא רק בסעודת פורים או דילמא גם בש"ב הנעשה בליל פורים?

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

הרב את ריבנו ל' הווה ובחנוכה לשון עבר

הודעהעל ידי שייף נפיק » ד' מרץ 20, 2019 10:42 pm

שמעתי דבר נפלא. אחד הקשה למה בחנוכה הנוסח לשון עבר ''רבת את ריבם'' ובפורים הנוסח לשון הווה ''הרב את ריבנו''?
וביאר, שהנהגת חנוכה היא הנהגה שלא כ"כ שייכת אלינו, הנהגה ניסית גלויה, אבל בפורים שהוא נס נסתר שייך גם אלינו, ולכן נאמר לשון הווה. ודפח"ח.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

משלוח מנות מכספי צדקה

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' מרץ 21, 2019 11:56 pm

מנהל ארגון החסד מחלק בפורים משלוחי מנות מפוארים מכספי העמותה לחשובי התורמים.
האם הוא יוצא בזה י"ח משלוח מנות?
כלומר, האם הוא רשאי לזכות במשלוח קודם נתינתו, אף שבוודאי לא היה רשאי לקנות את המשלוחים המפוארים הללו לעצמו?

הוד_והדר
הודעות: 2389
הצטרף: ד' יוני 30, 2010 2:53 am

שינויי גירסאות בסליחות לתענית אסתר

הודעהעל ידי הוד_והדר » ו' מרץ 06, 2020 9:35 pm

ידועים דברי השערי תשובה בסימן תרפ"ו סק"ה שתיקן [מד"ע] 2 תיקונים בנוסח הסליחות שאומרים בתענית אסתר

א. בד"ה אדם בקום עלינו שנתחבר על ידי רבי מנחם ן' מכיר, ברוב הסידורים כתוב: 'סדר להשתמש בשונים' בד' - והוא ז"ל תיקן שצ"ל סרר ברי"ש.
ב. בד"ה במתי מספר שנתחבר על ידי רבי משלם, בדפוסים כתוב: 'עשת בּשֶלו להשמיד' - והוא ז"ל תיקן שצ"ל 'עשת כִּסְלו'.


התיקון הראשון מצאתי זכרו גם בכתבי היד שגרסי כן.

התיקון השני לע"ע לא מצאתי.


האם יש מי שחקר פיוטי הסליחות לתענית אסתר, או פיוטי רבי מנחם ן' מכיר או פיוטי רבי משלם? או האם יש מי שכבר מצא עוד מקור לתיקון השני

תודה מראש לכל העונים והמסייעים.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

שתיית יין בגיל ארבעים

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' מרץ 08, 2020 6:19 pm

מסופר על הגאון די מודינא, אשר חי באטליה לפני כ – 300 שנה, אשר היה מאוד אוהב יין אפי' לפני גיל 40. אמרו לו, איך הנך מסתדר עם הגמ' בשבת, אמר להם, כ' במשנה באבות – "בן 40 לבינה", כלומר מתי אדם מקבל שכל משכר – בגיל 40 ולכן אז הוא מתחיל להבין ביין, אמר להם, אני עוד לפני גיל 40 הבנתי את טעם היין ולכן שותה אני עוד לפני גיל 40. ועוד אמר פעם, אומרים העולם דיש ליין שבעים טעמים, דיין גימטריא 70, ואני אומר, דשבעים טעמים יש ליין, אך טעם היין משובח מכולם.
אותו גאון זצ"ל היו לו הרבה צרות, אשתו נטרפה עליה דעתה ובנו שלח ידו בנפשו עוד ועוד ייסורים ולכן היה דבוק ליין. הוא חיבר מס' ספרים ובאחד מביאוריו לפס' הנ"ל פירש כך: "יין ושכר אל תשת" – ב"אל" ישנו פָ סֵ ק, כלומר ישנם אירועים שכן מותר לשתות יין, ומתי . . "אתה ובניך איתך", כשאתה מחתן הבנים, תשת יין, "בבואכם אל אהל מועד", כשאתה חונך הבית, תשת, "ולא תמותו", ואם ניצלתם ממות, ג"כ תשת, בסעודת ההודיה, "חוקת עולם לדורותיכם" הוי סעודת ברית, "דחוקה" הוי ברית. "ולהבדיל בין הקודש ובין החול", בהבדלת מוצ"ש צריך להבדיל על היין. "ובין הטמא ובין הטהור", פירוש בין המן למרדכי, בסעודת פורים ג"כ צריך לשתות יין. "ולהורות את בנ"י", פירוש בסעודת סיום ג"כ צריך לשתות יין. ע"כ.
אשמח אם יש מקור קדום לסיפור זה

אהרון 37
הודעות: 294
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

פורים המשולש ביאורים בקרא

הודעהעל ידי אהרון 37 » ג' פברואר 16, 2021 12:52 am

לצורך הכנת שיעור בעניין פורים המשולש, או בשם היותר ראשוני שלו, פורים שחל בשבת, אני מחפש ביאורים שנאמרו במגילת אסתר שמתקשרים לפורים שחל בשבת.
כמו כן, אם יש למישהו איזה משהו פיקנטי בהקשר לזה אשמח מאוד.
האמת, שבפורים שחל בשבת יש הרבה נושאים מרתקים, אבל בכ"ז אשמח לשמוע.

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

מגילת המהרי"ל דיסקין

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ש' פברואר 20, 2021 10:35 pm

בכמה מקומות מוזכרת השמועה שהמהרי"ל דיסקין הוא כתב לעצמו [לא דוקא ממש הוא בפועל] מגילה בת י"א שורות.
האם מישהו יודע מ"מ מוסמך לאשש שמועה זו?

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

ברב עם במקום כיבוד אב

הודעהעל ידי דרך ישרה » ב' פברואר 22, 2021 3:01 am

שאלני א' שאביו מבקש לעשות מנין פרטי לקריאת המגילה משיקולי נוחות. ובמשנ"ב מובא שאין לעשות כן משום ברב עם הדרת מלך. האם יש לו לומר זאת לאביו, או שאין ברב עם דוחה כיבוד אב? (כמו שכתבו הפוסקים כמה דברים שאינו דוחה, כגון גמילות חסדים (כשצריך להשלים לחולה מנין), וכדו').

אריה הכהן
הודעות: 324
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

שאלה בענין תפילין בעת קריאת המגילה

הודעהעל ידי אריה הכהן » ב' פברואר 22, 2021 12:43 pm

כתב המ"ב (סי' תרצ"ג ס"ק ו'), דאין לחוץ התפילין אף שהתפללו כבר, עד אחר קריאת המגילה, דדרשינן 'ויקר' אלו תפילין.
ויל"ע דבלא"ה אין לחלוץ התפילין עד אחר ובא לציון כמבוא' בשו"ע סי' כה' וקריאת המגילה היא קודם 'ובא לציון'?

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: שאלה בענין תפילין בעת קריאת המגילה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' פברואר 22, 2021 12:47 pm

ראה כה"ח שם ס"ק יט, וש"נ.

בראנסוויל
הודעות: 409
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 11:54 pm

Re: ברב עם במקום כיבוד אב

הודעהעל ידי בראנסוויל » ב' פברואר 22, 2021 9:23 pm

דרך ישרה כתב:אין ברב עם דוחה כיבוד אב

א איד
הודעות: 372
הצטרף: ו' ספטמבר 15, 2017 7:07 am

מאי "מלכות אשיא"?

הודעהעל ידי א איד » א' פברואר 26, 2023 10:04 pm

במנות הלוי (אסתר א, א) איתא בשם "תרגום רבה דירושלמי דמגלת אסתר": "הוא אחשורוש בר כורש דממלכות אשיא בר דריוש מדאה".
מה פירוש המילים המודגשות?
החידוש שבדבריו, שכורש הי' בן דריוש המדי, נמצא גם בתרגום שני באותו מקום.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מאי "מלכות אשיא"?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' פברואר 27, 2023 8:40 am

א איד כתב:במנות הלוי (אסתר א, א) איתא בשם "תרגום רבה דירושלמי דמגלת אסתר": "הוא אחשורוש בר כורש דממלכות אשיא בר דריוש מדאה".
מה פירוש המילים המודגשות?
החידוש שבדבריו, שכורש הי' בן דריוש המדי, נמצא גם בתרגום שני באותו מקום.

אולי הכוונה ל"אסיא" (הנזכרת לפעמים בדברי חז"ל גם בשם "עסיא")?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בעל קורא שחיסר תיבה והציבור קראו לעצמם

הודעהעל ידי כדכד » ב' פברואר 27, 2023 10:01 am

הצעיר באלפי כתב:מעשה שהיה בבעל קורא שחיסר (או הבליע) איזה תיבה (באופן שמעכב), ולהציבור לא היה אומץ להעיר בגלל שזה היה מהמילים שבקל ניתן לבלוע, והבעל קורא היה מומחה, ואולי החסרון מצד השמועים שלא שמעו, ולכן כולם קראו לעצמם בתוך המגילה כשירה שהיה להם, אך לאחר שגמר קריאת המגילה, כולם דיברו מזה, וגם מי שעמד ממש ליד הבעל קורא אמר שאכן נראה שחיסר תיבה זו.
מהו הדין בזה ?
האם מכיון שהשומעים קראו לעצמם תיבה זו שהבעל קורא חיסר, יצאו ידי חובתם, או מכיון שהוא לא קרא כדין, לא יצאו ידי"ח ?!

בתור בעל קורא אני יכול להעיד שלפעמים הקורא מבליע תיבה באופן שיתכן שגם העומדים קרוב אליו לא שומעים אבל הוא כן אמר תתיבה זו.
בכל אופן לא הבנתי אם כולם השלימו את הקריאה ממגילה כשרה - מה"ת שלא יצאו בזה

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: שינויי גירסאות בסליחות לתענית אסתר

הודעהעל ידי כדכד » ב' פברואר 27, 2023 10:02 am

הוד_והדר כתב:ידועים דברי השערי תשובה בסימן תרפ"ו סק"ה שתיקן [מד"ע] 2 תיקונים בנוסח הסליחות שאומרים בתענית אסתר

א. בד"ה אדם בקום עלינו שנתחבר על ידי רבי מנחם ן' מכיר, ברוב הסידורים כתוב: 'סדר להשתמש בשונים' בד' - והוא ז"ל תיקן שצ"ל סרר ברי"ש.
ב. בד"ה במתי מספר שנתחבר על ידי רבי משלם, בדפוסים כתוב: 'עשת בּשֶלו להשמיד' - והוא ז"ל תיקן שצ"ל 'עשת כִּסְלו'.


התיקון הראשון מצאתי זכרו גם בכתבי היד שגרסי כן.

התיקון השני לע"ע לא מצאתי.


האם יש מי שחקר פיוטי הסליחות לתענית אסתר, או פיוטי רבי מנחם ן' מכיר או פיוטי רבי משלם? או האם יש מי שכבר מצא עוד מקור לתיקון השני

תודה מראש לכל העונים והמסייעים.

התיקון השני פשוט מסברא וא"צ מקור
מה זה "עשת בשלו"?
ל"עישת כסלו" יש בהחלט מובן

האמת אדרוש
הודעות: 306
הצטרף: ב' דצמבר 12, 2022 3:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

הודעהעל ידי האמת אדרוש » ב' פברואר 27, 2023 5:26 pm

במשנה ברורה סימן תרפ״ה כתב, שמצוות צריכות כוונה ועל כן צריך השומע לכוון לצאת ידי חובת זכר עמלק, וגם צריך הבעל קורא לכוון להוציאו.
ולא הבנתי. מנלן שצריך הבעל קורא לכוון להוציאו? כפשוטו יצא ידי חובתו שפיר על ידי שמיעת הפרשה, שמקיים הדין לזכור מה עשה לנו עמלק וכו׳. ומהכ״ת שצריך הבעל קורא לכוון להוציאו? ולא ראיתי ד״ז בשאר אחרונים, האם מישהו יודע מקור לזה בקדמונים?

צופה_ומביט
הודעות: 4520
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 27, 2023 5:30 pm

האמת אדרוש כתב:במשנה ברורה סימן תרפ״ה כתב, שמצוות צריכות כוונה ועל כן צריך השומע לכוון לצאת ידי חובת זכר עמלק, וגם צריך הבעל קורא לכוון להוציאו.
ולא הבנתי. מנלן שצריך הבעל קורא לכוון להוציאו? כפשוטו יצא ידי חובתו שפיר על ידי שמיעת הפרשה, שמקיים הדין לזכור מה עשה לנו עמלק וכו׳. ומהכ״ת שצריך הבעל קורא לכוון להוציאו? ולא ראיתי ד״ז בשאר אחרונים, האם מישהו יודע מקור לזה בקדמונים?

עיין בספר החינוך מצוה תרג. המצוה היא [לא רק "לא תשכח" בלב אלא] "זכור בפה", והשומע יוצא רק מדין שומע כעונה, ממילא צריך הקורא בפיו ומתוך הכתב לכוון להוציאו.

האמת אדרוש
הודעות: 306
הצטרף: ב' דצמבר 12, 2022 3:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

הודעהעל ידי האמת אדרוש » ב' פברואר 27, 2023 8:17 pm

צופה_ומביט כתב:
האמת אדרוש כתב:במשנה ברורה סימן תרפ״ה כתב, שמצוות צריכות כוונה ועל כן צריך השומע לכוון לצאת ידי חובת זכר עמלק, וגם צריך הבעל קורא לכוון להוציאו.
ולא הבנתי. מנלן שצריך הבעל קורא לכוון להוציאו? כפשוטו יצא ידי חובתו שפיר על ידי שמיעת הפרשה, שמקיים הדין לזכור מה עשה לנו עמלק וכו׳. ומהכ״ת שצריך הבעל קורא לכוון להוציאו? ולא ראיתי ד״ז בשאר אחרונים, האם מישהו יודע מקור לזה בקדמונים?

עיין בספר החינוך מצוה תרג. המצוה היא [לא רק "לא תשכח" בלב אלא] "זכור בפה", והשומע יוצא רק מדין שומע כעונה, ממילא צריך הקורא בפיו ומתוך הכתב לכוון להוציאו.

ומה סוברים האחרונים שמתירים קטן לקרות פרשת זכור? בהכרח לדעתם מקיים ״זכור בפה״ על ידי שמיעת קריאה מתוך ספר.
אך אתה צודק שלהחולקים ומצריכים בר חיובא מצריכים לכאורה גם כוונה להוציא, מאחר שלדעתם הקורא מוציא הציבור יד״ח.

אלא שאינו מוכח כלל שהוא מדין שומע כעונה.

צופה_ומביט
הודעות: 4520
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 27, 2023 8:23 pm

אם כדבריך יש לומר שגם המצריכים בר חיובא אינו כדי להוציא את הציבור ידי חובה, כי אין חובת קריאה, אלא שהמצוה היא שמיעה, אבל שמיעה של חיוב צריכה להיות שמיעה של קריאה מבר חיובא [בשמיעה].

אבל כל זה חידוש אצלי, לומר שאינו דין זכירה בפה [ומתוך הספר, כמדומה כתבו שהחלק הזה הוא מדרבנן] אלא דין שמיעה, והקריאה היא רק היכי תמצי לשמיעה. האם זה מה שדרשו חז"ל "זכור בפה"? תמוה לי מאד.

האמת אדרוש
הודעות: 306
הצטרף: ב' דצמבר 12, 2022 3:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

הודעהעל ידי האמת אדרוש » ב' פברואר 27, 2023 8:31 pm

צופה_ומביט כתב:אם כדבריך יש לומר שגם המצריכים בר חיובא אינו כדי להוציא את הציבור ידי חובה, כי אין חובת קריאה, אלא שהמצוה היא שמיעה, אבל שמיעה של חיוב צריכה להיות שמיעה של קריאה מבר חיובא [בשמיעה].

אבל כל זה חידוש אצלי, לומר שאינו דין זכירה בפה [ומתוך הספר, כמדומה כתבו שהחלק הזה הוא מדרבנן] אלא דין שמיעה, והקריאה היא רק היכי תמצי לשמיעה. האם זה מה שדרשו חז"ל "זכור בפה"? תמוה לי מאד.

כמדומה שהמצריכם בר חיובא הזכירו שהוא כדי להוציא. עיין בפרי מגדים מ״ז בסימן רפב סעיף ד.

ולעיקר מה שתמהת, חשוב להעיר שאף המצריכים בר חיובא לא הזכירו מטעם זה של זכירה בפה. והלא דבר הוא.

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות - בעניני פורים וארבע פרשיות ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' פברואר 27, 2023 8:57 pm

האמת אדרוש כתב:ומה סוברים האחרונים שמתירים קטן לקרות פרשת זכור?

אולי הם סבורים שאין בקריאה זו שום חיוב יותר חזק מקריאה רגילה בתורה שיכול קטן לעלות לתורה ולקרוא (עכ"פ מן הדין).

בן צוער1
הודעות: 30
הצטרף: א' יוני 27, 2021 12:00 pm

להיות כל איש שורר

הודעהעל ידי בן צוער1 » ג' פברואר 28, 2023 12:38 am

כתב בספר דובר שלום אות רפט שצריך לקרוא להיות כל איש שורר בשי"ן ימנית. האם אכן כך נהוג לקרוא בבעלז?

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: להיות כל איש שורר

הודעהעל ידי במסתרים » ג' פברואר 28, 2023 1:42 am

קוראים פעמיים.
viewtopic.php?t=4282


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים