ענייני פורים ופרשת שקלים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
היא שיחתי
הודעות: 3303
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

ענייני פורים ופרשת שקלים

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' מרץ 03, 2011 4:14 pm

נתבקשתי להעלות לפורום קובץ וווארטים:

הקדים שקליהן לשקליו
א.
כתוב במסכת מגילה דף יג: "אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו", כלומר דידע הקב"ה שעתיד המן לשקול עשרת אלפים ככר כסף לאחשורוש (כמבואר באסתר ג ט) ולפיכך הקדים וצוה את ישראל לתת מחצית השקל כדי לפדות את נפשם ולהצילם מהמן.
וכתבו התוספות במגילה דף טז. "שמעתי שעשרה אלפי ככר כסף עולין חצי שקל לכל אחד מישראל שהיו שש מאות אלף כשיצאו ממצרים ואמר שיתן לאחשורוש כל פדיונם ודוק ותשכח".
ובחזקוני בפרשתנו ביאר את החשבון היאך עולים העשרת אלפים ככר כסף כנגד שש מאות אלף ישראל שיצאו ממצרים, וזהו החשבון: נתינת מחצית השקל הייתה מבן עשרים ומעלה כמבואר בפסוק יד, וסתם אדם חי עד גיל שבעים כמו שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה, נמצא שכל אחד נתן מחצית השקל במשך חמישים שנה, שהן סך הכל עשרים וחמשה שקלים כל חייו, וכל שקל הוא ד' דינרי כסף ואם כן נתן כל אחד בימי חייו מאה דינרי כסף, וככר כסף שיעורו הוא שישים מאות של דינרים נמצא ששישים איש מישראל נתנו יחדיו ככר אחת, ואם נכפיל לשש מאות אלף שזה שישים כפול עשר אלף יצא לנו שנתנו יחד כל ישראל עשר אלף כיכרות והוא כסכום שהציע המן לאחשורוש וזהו הקדים שקליהם לשקליו.
ב.
ויש להבין הרי בזמן המן היה מספר שונה לעם ישראל ורק בזמן יציאת מצרים היו שש מאות אלף איש, והביאור בזה הוא לפי דברי הרבינו בחיי בבראשית פרק מו שכתב לשון זו "והתבונן מזה מעלתו של יעקב, שנאצלו מכחו שבעים נפש, שמהם יצאו ששים רבוא, כנגד שבעים שמות שנאצלו מן השכינה, שאין מנינם פחות מששים רבוא, והם תכלית כל הדעות. ולכך לא היו ישראל ראוין לקבל את התורה עד שעלו לששים רבוא, כי אז היו כנגד המספר העליון, ואז נתנה התורה בהסכמת הכל, והשכינה אינה שורה בישראל כי אם במנין ששים רבוא שהם שש מאות אלף", ומפורש בדבריו שלעולם אין ישראל פחות משישים רבוא ואין כוונתו מבחינה מציאותית אלא בחלוקת שרשי נשמותיהם של ישראל יש חלוקה של שש מאות אלף.
וכן מבואר בר' צדוק הכהן מלובלין (ליקו"מ עמו' י) וזה לשונו "ולכך אחזו שער חז"ל בכל מקום למספר ששים ריבוא מספר כללי לדור מישראל כמו מה שאמרו (ברכות נ"ח א) אין אוכלוסא פחות מששים ריבוא וכן בשאר מקומות, והיינו כי מספר זה של דור המדבר הוא מספר כללי של ישראל", וכן מבואר בכל הספרים.
ולהרחבה בענין החשבון של השקלים עי' בהגהות הב"ח על התוס' במגילה טז. ובר' צדוק הכהן מלובלין בליקוטי מאמרים עמוד קיא.
ג.
ובבעה"ט ובפרוש הרא"ש על התורה וכן בספר הגימטריאות לר' יהודה ב"ר שמואל החסיד כתבו ש"שקל" עולה בגימטריה לארבע מאות שלושים והוא כמנין "נפש" דהשקל הוא פדיון וכפרה על הנפש.
ד.
איתא בגמרא בבא בתרא י: "א"ר אבהו, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע, במה תרום קרן ישראל? אמר לו בכי תשא", וביאר ר' שמשון מאוסטרופולי שסופי תיבות של "במה תרום קרן" הן "המן" ופירושו ששאל משה להקב"ה איך ינצלו ישראל מגזירת המן וענה לו הקב"ה שינצלו בכי תשא על ידי שיקדימו שקליהם לשקליו וכמבואר בגמרא מגילה יג: שהבאנו דבריה לעיל.
עוד אמר הר"ש מאוסטרופולי שענין זה שהקדים שקליהן לשקליו נרמז בפסוק ט"ז דכתיב , והיה לבני ישראל לזיכרון" וסופי התיבות הן בגימטריה המן, כלומר שנתינת מחצית השקל תהיה זיכרון לפני ה' לכפר על עם ישראל ולהינצל מגזירת המן.

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ענייני פורים ופרשת שקלים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 14, 2017 5:51 pm

חשבון נוסף על הסכום עשרת אלפים וכו' מופיע בס' עבודת הגרשוני על שיה"ש בשם אביו רבי אברהם אחי הגר"א, עי"ש פ"ו פ"י.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים