ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון בחו"ל

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
שבטיישראל
הודעות: 1706
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון בחו"ל

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' מרץ 04, 2011 9:42 am

ידוע הפולמוס בענין העיר פראג אי הוה מקוף חומה מימות יהושע בן נון

לאחרונה שמעתי על עיירה בגאליציע שנהגו לקרות מגילה בט"ו
האם למאן דהו ידוע הפרטים ?

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון בחו"ל

הודעהעל ידי גוראריה » ו' מרץ 04, 2011 12:26 pm

היתה עיירה בפולין [אולי בחבל גליציה] ושמה באמבעליץ, והיתה מוקפת הרים מכל עברי'. נהגו שם כדעת הפוסקים שהיקף טבעי חשיב כחומה וקראו בט"ו.

א"י אם רק בט"ו או דנהיגי לחומרא. בפרט דתליא בשאלה אם צריך שהיישוב יהיה מימי יהושע [ולכאורה צע"ג אם הי' בכלל יישוב בפולין אז. אמנם עיין קב הישר פ' ק"ב], אבל כך מסורת בידינו מיוצאי המקום.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10185
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון בחו"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' מרץ 04, 2011 2:02 pm

מוקפין שאינם מימות יהושע
למקורו של מנהג
יואל אליצור
מכלול א'


תוכן המאמר:
[א] בערים רבות בעולם נהגו לקרוא את המגילה בי"ד ובט"ו
[ב] לדעת רש"י ובעלי התוספות קריאת המגילה תלויה בקדושת ערי חומה דאורייתא
[ג] "פרזי-פרזי" - טעם ולא אסמכתא בעלמא
[ד] עיר חומה שלא הייתה מוקפת בימי יהושע
(ה] מנהג הפורים בט"ו בערי מבצר מאוחרות - מקורו בתפיסה הלכתית, ולא בהשערה היסטורית

תקציר: כיצד קובעים האם עיר נחשבת לעיר מוקפת חומה או לעיר פרוזה לענין קריאת מגילה.

מילות מפתח: מגילה, מוקפין, פרוזין, פורים,



[א] בערים רבות בעולם נהגו לקרוא את המגילה בי"ד ובט"ו
בעיר קושטא היה נהוג מקדמת דנא לקרוא את המגילה בי"ד ובט"ו באדר, כדין הערים המסופקות. הגאון ר' שלמא חעלמא, בעל "מרכבת המשנה", שנזדמן לשם בשנת התקל"ט, תמה על מנהג זה:
"הואיל ונודע הדבר שקושטא, היא קונסטנטינופול, נוסדה ונבנתה על ידי קיסרי ביזנטיון בתקופת האמוראים [את המקורות לכך שאב בעל "מרכבת המשנה" מ"מוסף הערוך" לר' בנימין מוספיא עי"ש], אם כן - האיך סלקא דעתך להסתפק דמוקפת חומה מימות יהושע בן נון?" ("מרכבת המשנה", הל' מאכלות אסורות פ"א, ה"ח)..

ואולם, מפי סופרים וספרים יש ללמוד, שמנהג זה - להיות עושים את שני הימים בכל שנה ושנה כדין המסופקים, היה נהוג בתפוצות ישראל בכמה וכמה ערים מפורסמות. מלבד ערים הידועות כקדומות, כגון דמשק, חלב, מוצול (היא ניגוה), אשר בהן הקריאה בט"ו מוצדקת, הרי מתברר שכך היה נהוג בבגדד (ראה "בן-איש-חי" שנה א', פר' תצוה, סי' יד), בשתי ערים באפגניסטן, בעיר בנדי שלחוף הים הכספי ובעיר באקו שלחוף הים השחור (עיין במאמרו של מהר"ש דבליצקי בעניין זה ב"שערים", י,ג באדר תשל"ה, וב"איגרת הפורים השנית" לרח"ז גרוסברג, ירושלים, תשל"ו, עמ' כז), וכך נהגו בפראג ("תשובה מאהבה" ח"א, סי' ר"י, "חיי אדם" קנה, ס"ה), וגם בעיר קטנה אחת במחוז לובלין, שהיה בה מבצר עתיק יומין (מהר"ש דבליצקי במאמרו הנ"ל). בערי יוון ותורכיה היה כנראה נהוג הדבר ברוב הערים (כך מסר לי מוהר"ש דבליצקי במכתב ממוצש"ק חיי שרה, תשמ"ה).
וגדולה מזו מצאנו בדברי הראשונים וכבר בתשובות הגאונים, שבכל עיר מוקפת חומה היו נוהגים לקרות בי"ד ובט"ו, כמו שהביא מרן הב"י באו"ח סי' תרפח, בשם ר' יוסף אבי הרב המגיד, שקרא תגר על מנהג זה. וכן משתמע מתשובת גאון המובאת בכפתור ופרח פ"ח (הוצ' לונך, עמ' קמב) וברדב"ז ח"א, סי' רנ"ב, ונרמזה בב"י תרפ"ח, שהיה ידוע מנהג זה (והגאון התנגד לו).
נראה אפוא, שהמנהג לעשות פורים שני ימים היה רווח בימים הראשונים יותר, והלך ופחת, כי לא בכל מקום הייתה רוח חכמים נוחה הימנו.

מנהג של פשרה הובא בתשובת הראנ"ח1:
"שנהגו בקצת מהקהילות בימי הפורים בעיירות המסופקות אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון או לא ונוהגין דין פורים בי"ד ובט"ו... וביום ט"ו אין קורין את המגילה בלשון הקודש, אלא בחיבור שיש להם בלעז יווני מסופר בה כל הכתוב במגילת אסתר, ובכללה דברי רז"ל ומדרשותיהם שדרשו בה..."

ראנ"ח התנגד למנהג זה, ושיער, שהקדמונים נהגו כן רק כשחל פורים בשבת או שקראוה אחר שיצאו כבר ידי חובתם ממגילה בלשון הקודש.
וראה בתשובת הרדב"ז, שם, החוזר ומזכיר את המנהג שנהגו בכמה מקומות, ללא אסמכתא של ממש, לקרוא גם בט"ו. ואף שאין המנהג מקובל עליו לכתחילה, מכל מקום הוא מסיים:

"ואין לגעור באותם שקורין אותה בי"ד וט"ו; כיוון שקורין אותה בלא ברכה, לא הפסידו כלום, והלוואי שיזכירו נפלאות ה' בכל יום ועוד, דמנהג אבותיהם בידיהם. ושמא בדורות הראשונים נפל מחלוקת בקבלה, כמו שאירע בהוצל, והיו קורין בי"ד ובט"ו. ואפשר שגם אילו היה להם כעניין זה, ולכן אין לבטל מנהג אבותיהם בדבר, שהוא קרוב לשכר ורקיק להפסד."

בדור מאוחר יותר מצאנו שוב לר' ישעיה הלוי בעל השל"ה, המציין שגם בחו"ל הרבה מקומות יש בהם ספק מוקפין מימות יהושע (והובא במ"א תרפח, סק"ד). אף בדור האחרון כותב הראשון לציון, הג' רב"צ הי עוזיאל, שהקריאה בי"ד ובט"ו היא "מנהג רוב העולם" (משפטי עוזיאל תניניו, ח"א,, אוהב ס" ו).

והדבר מתמיה: כלום סברו בני כל המקומות הללו שיש לחשוש לעירם שמא היא מוקפת מימות יהושע בן נון?
והלוא מוסכם הדבר וברור, שבסתם מקומות אין חוששים להיקף מימות יהושע, אלא כשיש ספק ממשי, כספקה של טבריה שים כינרת חומתה2, או שנחלקו בקבלתן היכן מקומה של עיר הנזכרת בספר יהושע3 או עיר קדומה ביותר ומוחזקת כמוקפת חומה, ונסתפק להם בחומתה אם היא מימות יהושע או מאוחרת יותר4, וקל וחומר שלא יעלה על הדעת שבארצות הצפוניות, הרחוקות מאוד מכל הארצות הנושבות בימי קדם, תהיה בכלל מציאות של עיר מוקפת חומה מימות יהושע, וכדברי "בעל הלבוש" (הובא ג"כ במג"א תרפח, סק"ד):"דמדינות אלו אין להסתפק, לפי שהם בצפון ורחוקים מא"י, וידוע שלא היו מיושבים בזמן יהושע."


[ב] לדעת רש"י ובעלי התוספות קריאת המגילה תלויה בקדושת ערי חומה דאורייתא
נראה לי, שאת הרקע למנהג ישראל זה יש לבקש מצד אחר. בברייתא, במגילה י, אומר ר' ישמעאל ב"ר יוסי, לפי שיטתו שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא, "ולא אלו בלבד, אלא כל שתעלה בידך מסורת מאבותיך שהן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כל המצוות הללו נוהגות בה". וכתב רש"י: "'כל המצוות הללו' - כגון חליטת בתים ושילוח מצורעים וקריאת מגילה בט"ו."
על דברי רש"י אלו כבר תמה בעל "טורי אבן" (ב, ע"ב, ד"ה "אלא שושן"): במה שייכת קריאת המגילה למחלוקת על קדושת א"י? הלוא דין מוקפין נוהג בחו"ל כבא"י, ורש"י עצמו כתב כן בתחילת המסכת (ב, ע"ב, ד"ה "אלא שושן") מכיוון שכך, דין ערי חומה לעניין חליטת בתים ושילוח מצורעים הלוא תטי בקדושת העיר, מה שאין כן קריאת המגילה: זו אינה אלא שאלה היסטורית, ומה שייך זה לזה?
והנה, המעיין בדברי התוספות (בדף ג', ע"ב, ד"ה "והתניא") ימצא, שאף הם סוברים שדין מוק"ח מימות יב"נ של מגילה תלוי בקדושה ראשונה ושנייה5 דהיינו שלמ"ד קדושה ראשונה קידשה לעיל, אף לקריאת המגילה אין אנו צריכים לחומה עכשיו, אלא די בחומה שהייתה בשעה שכבש יהושע את הארץ6, ואילו למ"ד לא קידשה לע"ל, צריכה להיות לעיר חומה בפועל.
בעל "טורי אבן", שעמד גם כאן על כוונתם של בעלי התוספות, הקיף את דבריהם בחבילי קושיות, וסוף דבר הוא דוחה את שיטתם, ומדגיש: "דקריאת מגילה בט"ו לאו בקדושת חומה כקדושת א"י תליא, אלא כל שהייתה מוקפת חומה מימי יהושע סגי."
בעיקרי הראיות ובקביעה הסופית כבר קדמו הרמב"ן בחידושיו בראש המסכת. תפיסה זו, שהכול תלוי במה שהיה במציאות בימי יהושע, ולא בקדושה, אף היא מוסכמת כפי הנראה על הרמב"ם, הטוש"ע ושאר פוסקים.
אבל לא כן דעת רש"י ובעלי התוספות. הם סוברים, כאמור, שדין מוקפים דמגילה תלוי בקדושת ערי חומה. נראה לי, שאם נבין כהלכה את טעמה ואת מקורה של שיטה זו, יסורו מאליהן כל הטענות שנטענו נגדה. על כך אנסה לעמוד להלן.


[ג] "פרזי-פרזי" - טעם ולא אסמכתא בעלמא
הטעם שבגינו תלו חכמים את המוקפין ביהושע ולא בימי אחשורוש נאמר בירושלמי, ריש מגילה:
"ר' סימון בשם ריב"ל: חלקו כבוד לא"י, שהייתה חרבה באותן הימים, ותלו אותה מימות יהושע בן נון."
הטעם הזה הובא ע"י הרמב"ם (פ"א, ה"ה), ובעקבותיו הלכו הב"י, מ"א, ט"ז, הגר"א בביאורו (ריש, סי' תרפ"ח) ועד הפוסקים האחרונים כ"חיי אדם", "משנה ברורה", "ערוך השולחן", "כף החיים" ועוד.

אבל בתלמוד שלנו הבבלי נאמרו דברים אחרים:
"ותנא דידן (התולה בימות יהושע ולא בימות אחשורוש) מאי טעמיה?
יליף "פרזי"-'פרזי". כתיב הכא 'על כן היהודים הפרזים', וכתיב התם 'לבד מערי הפרזי הרבה מאד' מה להלן מימות יהושע בן נון, אף כאן מימות יהושע בן נון" (ב, ע"ב).7

ליסוד זה של "פרזי"-נפרזי" צריך ביאור:
ראשית, אין כאן נתינת טעם, אלא רק ראיה שכך הייתה התקנה, אך כיוון שהדבר היה מסור מלכתחילה למרדכי ולבית דינו, צריכים אנו לדעת מפני מה תיקנו מה שתיקנו. אין זו תשובה לשאלה "תנא דידן מאי טעמיה", אלא לכל היותר ל"מנא הני מילי".
ושנית, כל עצמה של גזרה שווה מהתורה לכתובים אינה מובנת.

רבותינו הראשונים הבינו, כנראה, בדרך כלל, שאין כאן גזרה שווה ממש, ולא נימוק לטעם ההלכה ולמקורה, אלא רמז ואסמכתא בעלמא, וכמו שכתב הריטב"א בחידושיו ריש מגילה:
מסתברא לי, דלאו למימרא דגמר 'פרזים'-'פרזים' בגזרה שווה, דהא ליכא למיסר דנעביד גז"ש (בדאורייתא) [מדאורייתא] למגילה אלא לומר שניתנה לידרש ללמוד מלישנא שמשמשת לשון פרזים (פרזים) דמגילה (לפרזים) [כפרזים] דאורייתא והוכחת לשון בעלמא הוא." עכ"ד.

מעתה, טעם התקנה, מאחר שלא נתפרש בבבלי, הרי הוא בוודאי כדברי הירושלמי. על כן השמיטו כל הפוסקים טעמא דפרזי-פרזי, שאינו אלא גילוי לשון, והביאו תחתיו את דברי הירושלמי, שהם טעם עיקרי.

אך בסופו של דבר מפליא, שהבבלי מתעלם מן הטעם היסודי של ההלכה, ועל השאלה הנכוחה, "ותנא דידן מאי טעמיה", והוא משיב באסמכתא שאין בה תשובה לשאלה.
על כן נראה לי, שרש"י ובעלי התוספות לא כך תפסו. הם סברו, שהילפותא "פרזי"-"פרזי" היא באמת טעם, ולא אסמכתא בעלמא. כיצד? מאחר שמצאנו בתורה חילוק בין פרזים למוקפים לעניין חליטת בתים ושילוח מצורעים, מסתבר שגם כשבאו מרדכי ובית דינו לחלק בתקנתם בין פרזים למוקפים, מסתמא כעין דאורייתא תיקון, שעיר הנחשבת עיר חומה לעניין ההלכות שמדאורייתא היא תהיה עיר חומה גם לעניין מגילה, ועיר שהיא מערי החצרים לדיני תורה תהא פרזית אף לעניין מגילה. ורמז מרדכי את הדבר בכך שהשתמש באותה הלשון שבה חילקה התורה בין הערים המוקפות לבין הפרזיות בערי חבל ארגוב.

אמנם, מאחר שמגילה אינה חובת קרקע ואינה דבר התלוי בקדושת המקום ו"מהודו ועד כוש כתיב", על כן אין נכון שיהיה החילוק בין פרזים למוקפים תלוי בקדושת ערי חומה שבא"י. לפיכך תיקנו, שדין מוקפים דמגילה יהיה כעין דין ערי חומה של תורה, אבל לא כמוהו ממש, היינו שעיר אשר דוגמתה בא"י נקראת "עיר חומה" הרי היא מוקפת לעניין מגילה גם בחו"ל. ומאחר שלא לגמרי הושוו מוקפים דמגילה לדין ערי חומה דאורייתא, משום כך יכלו לחלק ביניהם גם בכך שיהא הסמוך והנראה נוהג כהכרך שלא יהיו אגודות אגודות8, מה שאין כן בע"ח דאורייתא, כל שהוא חוץ לחומה אינו בכלל.
וראה בתוספות (ג, ע"ב, ד"ה "כרך"), שנתבאר מכלל דבריהם שאת הגדרת שם העצם "עיר חומה" אנו שואבים מדין ערי חומה, ולכן ממעטים גם לעניין מגילה ישב ולבסוף הוקף, "דלא מצינו בשום מקום דחשיב חומה שלה"9. אבל פרטי הלכותיה של עיר חומה דאורייתא אינם מעכבים במגילה, הואיל והם דינים הנוגעים למצווה הנוהגת בעיר אבל לא לעצם מהותה של עיר החומה. לכן נסתפק חזקיה (מגילה ה, ע"ב), מה מגדיר את החומה: ה"מיגניא" או ה"מיכסיא" ובטבריה, שימה חומתה מצד אחד, "מיגניא" איכא ו"מיכסיא" ליכא, ואם מיגניא עיקר נחשבת טבריה מוקפת לעניין מגילה, אע"פ שלדיני ע"ח דאורייתא נתמעטה (מן "סביב") עיר שחומתה אינה שלמה.
וכן לא הוזכר בגמרא10 הפסול של "שור איגר", אלא בעיר חומה דאורייתא, ולא לעניין קרהמ"ג, כיוון שאין זה חיסרון בהגדרת "עיר חומה", אלא דין פרטי מגזרת הכתוב ("הבית אשר לו חומה").

מעתה ברור לשיטה זו, שעיר אשר כדוגמתה בא"י ראויה להתקדש בקדושת ערי חומה היא תהיה מוקפת לעניין מגילה אפילו בחו"ל. כדי לקבוע איזו היא העיר הנכללת בכלל זה, עלינו להיזקק לשאלה היסודית של ירושה ראשונה וירושה שנייה ותוקפה לא אכנס כאן למיצויה של שאלה עמוקה זו.

לצורך הדיון שלנו נציג את תמצית הדברים:
להלכה אנו פוסקים כהרמב"ם ובעלי התוספות (יבמות פ"ב, ע"ב) וכפי שנראה מסוגיות הבבלי והירושלמי כך נהגו למעשה בזמן התנאים והאמוראים, שקדושה ראשונה של א"י קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא, וקדוש הארץ משעלה עזרא היא קדושה חדשה, והיא הקובעת את קדושת א"י (חוץ מהמקדש וירושלים) גם בזמן הגלות. הקדושה הראשונה בטלה, מפני שהיא כיבוש רבים, וכיוון שנלקחה הארץ מידיהם, בטל הכיבוש, מה שאין כן קדושה שנייה, שלא קידשה בכיבוש אלא בחזקה - היכולת להחזיק במקצת הארץ גם ללא שלטון מרכזי אינה בטלה לעולם. בניגוד לקדושה הראשונה, שנעשית ע"י הרבים, "בפעם אחת את הכול לקחו במלחמה", ונמשכת כל זמן שכיבוש הרבים באופן כללי עדיין קיים, הרי הקדושה השנייה בנויה על חזקה של הייחודים, ו"ראשון ראשון קונה ומתחייב" - בכל עת נקבעת הקדושה לפי המצב העכשווי של כל מקום ומקום; העיירות והתחומים המוחזקים בידי ישראל והוחזקו ע"מ שיתקדשו הם החייבים בתרומה ובשביעית11 [גם מקומות שהוחזקו בעבר, מימות עזרא ואילך, אע"פ שנעזבו, הרי הם כדבר שנאסר במניין וקדושתם לא פקעה אא"כ נמנו עליהם והתירום]; ערי חומה הרי הן קדושות רק אם חומתן קיימת12 אנו פוסקים שבמקדש ובירושלים הקדושה הראשונה קידשה לע"ל, אך למאן דאמר לא קידשה, גם כאן מותנית קדושת המקום בבית בנוי בפועל, ולכל הפחות קלעים להיכל ולעזרות.
במסילה עקרונית מעין זו להבנת מהותה של הקדושה השנייה הלכו הריעב"ץ ב"מור וקציעה", קונטרס יישוב א"י (או"ח שז), והרש"ש בהגהותיו בסוף מסכת עדיות. סוגיות הגמרא לפי פשוטן מתיישבות יפה לשיטה זו. מדברי הרמב"ם
- והראב"ד בכמה מקומות והתוספות שלנו (במגילה ג, ע"ב) נראה, שכך דעתם, ואכמ"ל13.


[ד] עיר חומה שלא הייתה מוקפת בימי יהושע
עוד נותרה לנו שאלה אחת לבירור:
האם אפשר לקדש בקדושה שניה עיר חומה שלא הייתה מוקפת בימי יהושע? מלשון הרמב"ם, הל' שמו"י, פי"ב הט"ו והט"ז נראה, שלדידן, דקיי"ל קדושה ראשונה לא קידשה לע"ל, הרי מימי עזרא נתקדשו כלל הערים המוקפות באותה עת, וכן לעתיד לבוא, ללא תלות במה שהיה בימי יהושע.
אך המהרי"ט בחי"ד, סי' לז, הובא במל"מ כאן, סובר, שעיר חומה יכלה להתקדש בקדושה שנייה רק אם הייתה מוקפת גם בימות יהושע. ה"טורי אבן" (מגילה י, ד"ה "מצאו"), עם שהוא מדגיש שבדברי הרמב"ם משמע שאין קפידא שתהיה העיר מוקפת גם מימות יהושע, הוא עצמו סובר כמהרי"ט מדיוק המשניות במס' ערכין.
אך ה"מנחת-חינוך", מצווה שמא, דעתו שמסברא אין סיבה לדרוש שהערים המתקדשות בקדושה שנייה יהיו דווקא מאותן שהיו בימי יהושע מהערים שנמנו בסוף מס' ערכין במקרה היו מוקפות גם בימי יהושע, מאחר שא"י הייתה מיושבת ביותר בימי יהושע וחרבה בימי עזרא והערים שהמשיכו להתקיים היו ערים ישנות). וכן תפס לפשוט הראי"ה קוק זצ"ל, שגם ערים חדשות יכולות להתקדש (מצוות ראייה, סי' תרפח) והחזון איש, שביעית, סי' ג, סקי"ד, ד"ה שו"ר, ועי"ש.
וראה למוהר"ר שאול ישראלי, בתחומין א', עמ' 125-126, שמנמק את דעת מהרי"ט בנימוק ממוני (הפיכת עיר חצרים לעיר חומה הרי היא מקפחת את בעליה), ותומך בה בכל עוז.


(ה] מנהג הפורים בט"ו בערי מבצר מאוחרות - מקורו בתפיסה הלכתית, ולא בהשערה היסטורית
לדעת הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א, הר"ן והשו"ע אין בכל מה שאמרנו בדבר מהות הקדושה השנייה וחלותה בארץ ובערי חומה שום נגיעה לקריאת המגילה. במגילה, מפני כבוד א"י (ובניגוד לחליטת בתים ושילוח מצורעים) קובעת רק השאלה ההיסטורית אם הייתה העיר מוקפת בימי יהושע.
ואולם, כפי שנתבאר, אין בתלמודנו הבבלי זכר לסברה זו, ויש בין רבותינו הראשונים הסוברים שהעיקרון אשר לפיו נקבע מיהו פרוז ומיהו מוקף לעניין מגילה הוא שתהא העיר עיר חומה לפי ההגדרות שמדאורייתא. אמנם הדינים שנתנה תורה למצוות חליטת בתים אינם תקפים כאן, ועל כן קורים גם חוץ לכרך בסמוך ונראה, וקורין בו גם אם חרב ונעשה של גויים (עיין בריטב"א, בריש מגילה, ובביאור הגר"א תרפ"ה, פירוש ראשון), ואפילו הוא בחוצה לארץ, ואין מקפידים במגילה על "סביב פרט לעיר שימה חומתה"14"הבית אשר לו חומה פרט לעיר שגגותיה חומתה"15. ומכלל הדברים ברור, שקידוש הכרך (בפה או באופן אחר) אינו תנאי לעניין מגילה.

מכיוון שכך, יש לומר לפי שיטה זו, שהואיל ואנו פוסקים שקדושה ראשונה לא קידשה לע"ל, הרי כל עיר אשר במצבה הנוכחי כהיום היא מוקפת חומה, הרי היא קוראת בט"ו. ולהפך - עיר אשר בוודאי הייתה מוקפת בימות-יהושע, אבל עכשיו אין לה חומה - הרי היא פרזית לעניין פורים.
יפה מתבאר לשיטה זו ספקו של חזקיה בטבריה. לפי הדעה המקובלת, צריכים אנו להידחק ולומר, שהמצב של ים מצד אחד, ללא חומה, היה קיים בימי בית שני (ולכן נתמעטה מכלל ערי חומה של תורה), ומלבד זאת גם הייתה מסורת בטבריה, שהילכה מימות יהושע, שאף ברקת הקדומה כך היה המצב (ולכן נסתפק בה חזקיה לעניין קרהמ"ג). ידיעה זו הייתה כה בטוחה ומוסכמת, עד שהגמרא לא יכלה לבאר שספקו של חזקיה היה לגבי עצם המצב ברקת העתיקה. לעומת זאת, לפי השיטה הניצבת בזה, המציאות של "ימה חומתה" הייתה אך ורק בטבריה שהכירו התנאים (וכידוע מסוגיות עירובין שהייתה בימה של טבריה מחיצה תלויה מעל המים), ואילו השאלה ההיסטורית שמשעת כיבוש הארץ לא עמדה כלל לדיון.
מעתה מסתבר, שהמנהג הקדמון שהיה נפוץ ביותר, לקרוא (גם) בט"ו בעיר חומה בכל העולם, לא היה מבוסס על הנחה היסטורית כאילו הערים הללו קיימות ומוקפות מימות יהושע, אלא על מהלך הלכתי זה שהצגנו כאן.
לאחר שנתלבנו ונתבררו הדברים, בינותי בספרים וזכיתי למצוא את תמצית הרעיון שהועלה בכאן בספר "מור וקציעה" לר' יעקב עמדין.
וכך כותב הריעב"ץ (או"ח סי' תרפח):
"בטור ואפי' הכרך אינו מוקף חומה עתה. כתוב בב"י, וזה פשוט. ולי הצעיר עדיין צל"ע, לפי שזה יצא לו להטור מדברי הרמב"ם ז"ל, דפסק כריב"ל דס"ל כר' אלעזר ברבי יוסי, ופליגי רבנן עליה, וכמ"ש גם התוס'. ואי משום דמותיב מיניה תלמודא לא מוכה כולי, האי דהכי קי"ל, אלא כמ"ש תוס' דידע דע"כ ס"ל לריב"ל כוותיה משו"ה אקשי מיניה עליה דריב"ל, אע"ג דלית הלכתא כוותיה ותלמודא איידי דאייתי לדריב"ל קמייתא מסיק לכולהו מיליה וצ"ע. ובהל' שמיטה ויובל השיגו הראב"ד ז"ל בזה עי"ש."

להלכה, בסופו של דבר, אנו נוקטים בעקבות רוב הראשונים והאחרונים, ומהם בעלי השו"ע ונושאי כליהם, שהעיקר כר' סימון בירושלמי, שכבוד א"י הוא הגורם כאן, וממילא אין הערים המוקפות של מגילה נקבעות אלא לפי ימות יהושע בן נון.
ומכל מקום, זכינו כאן לרדת לעומקה של שיטה אחרת שהגיונה בצדה, דרכה בסוגיות הגמרא מרווחת, ונושאיה הידועים לנו הם מגדולי הראשונים. יאה היא להאיר מנהג קדמון בישראל: "אם אינם נביאים, בני נביאים הם."16



הערות:


1. "מים עמוקים" שו"ת לר' אליה מזרחי, ור' אליה ן' חיים, ברלין, תקל"ח, סי' עט. מסקנת התשובה הובאה במג"א, ס" קצ, סקי"ג. בעטרת זקנים, סי' תרפח, הובא רק המנהג בשם "תשובת ראב"ש" (וצ"ל ראב"ח) ולא הזכיר שמסקנת התשובה לאסור מנהג זה, וכבר תפס עליו בזה מהרש"ם ב"דעת תורה", סי תרפח, ס"ד.
2. גמ', מגילה ה, ע"ב.
3. רמב"ן ור"ן ריש מגילה. ואע"פ שהם סוברים שאין זו אלא מידת חסידות, הב"י, סי' תרפח, הביא דבריהם גם לדידן, דקיי"ל שקריאת הספק היא חובה [ותמוהים בעיניי דברי הרמב"ן שם, שבטבריה נסתפק להם אם היא רקת דקרא, שזה נראה כסותר לדברי הגמ' דמגניא ומכסיא נסתפק וליכא למ"ד דטבריה לאו רקת היא, וצ"ע]
4. המאירי, בשם מקצת גאונים. פר"ח תרפ"ח ד' מדיוקא דב"י. וכן יש לדייק מל' הרמב"ם במגילה פ"א. העירני על כך מוהר"י קאפח, ושוב הודיעני שמצא דיוק זה בספר "חלק יעקב" לר' יעקב אלבעלי שאלוניקי תקפד. וראה ב"כף החיים' תרפ"ח, אות כ, שמסתמיות דברי השו"ע ואחרונים נראה שלא תפסו אופן זה של ספק לעיקר. עכ"פ ברי שאחזוקי ספיקא במקום שאין לו שורש וענף לא מחזקינן.
5. אין כאן המקום להאריך בפרטי סוגיה זו. פשוטה של הגמרא, שנתקשו בה התוספות, נתבאר לפי השיטה המקובלת (שדין קרהמ"ג אינו תלוי בקדושת הארץ) ע"י הרמב"ן בחידושיו כאן לכן הוא בתוס' הרא"ש), ובדרך אחרת ע"י הריטב"א וטורי אבן, ועיין שם.
תירוצם של התוס' קשה להבנה כפי שהוא, וראה במהרש"א ומסורת הש"ס, שהגיהו את נוסחתו, וב"פני יהושע" שפירש דבריהם בדרך מיוחדת לו. ועיין עוד בהגהת "תפארת למשה" הנדפסת בש"ס וילנא אחרי מהרש"א. לדרך שבה נפרש את תירוצם של התוספות יש השלכה גם על הדרך העקרונית שבה הם מפרשים את מהות ההבדל בין קדושה ראשונה לשנייה [וראה מה שרמז בזה בחזון איש שביעית, סי' ג, סקי"ד, סוף ד"ה שו"ר], ואכמ"ל.
6. זה פירושו של "ימות יהושע בן נון". ראה רמב"ם, הל' שמו"י ב, טו. ולפי ה"פני-יהושע" (ג, ע"ב), זוהי כוונת ההלכה ב"כרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר", ועיי"ש. הטו"א (ב, ע"ב, ד"ה "וכתיב") מסיק, שכל עיר מערי א"י נמדדת לפי השעה שבה היא נכבשה.
7. הלימוד "פרזי"-"פרזות" יחד עם לימוד אחר הדומה לו "ישיבה"-"ישיבה", מובא גם בירושלמי, אחר דברי ר' סימון.
8. לפי רוב הראשונים ביבמות יד, ע"א (הרי"ף והתוס' והר"א אב"ד המובא ברמב"ן והרשב"א והרא"ש בתירוץ שני והנמוק"י) נראה, שאילו היה הססוך קורא בי"ד היה בזה משום "לא תתגודדו" דאורייתא [ז"א, שאילו היו חכמים חייבים לתקן כדאורייתא ממש הרי היו צריכים להגביל את דינם רק לכרך שאין דיורים חוץ לחומתו]. ולהרמב"ן והרא"ש בתירוץ ראשון עכ"פ יש גנאי בדבר, וכלשון הריטב"א שם: "וכיוון שהדבר ביד אנשי כנסת הגדולה לתקן, מוטב שיתקינו לכולם זמן אחד או שיעשו בי"ד ובט"ו."
9. כי כן דרך הערים, שבתחילה מתיישב בהם יישוב מועט, ואז מקיפין סביב לדירה וחוזרים ובונים דיורים רבים לפנים מן החומה (ר"ן וכפי שפירשוהו באשל אברהם מבוטשאטש וערוך השולחן סי' תרפח). ובלא זה משסע ליה לריב"ל דלא מיקרי "עיר חומה", ועיין בטו"א שנתקשה בדברי תוס' אלו.
10. וכן לא הזכירוהו הפוסקים בהלכות מגילה (והרמב"ם הביאו בהלכות שמיטה ויובל ששם מקומו). מובן שלפי הרמב"ם ורוב הפוסקים, שדין מוקפים דמגילה הוא דין היסטורי התלוי ביהושע בן נון ואשר אין לו זיקה לקדושת ע"ח, בוודאי שפרטי דיני ע"ח של תורה אינם עניין למגילה כלל.
11. ולדעת הרמב"ם כנראה אין צריך לקדשם בפה או במעשה, אלא די בכוונה, כמו שדייק מלשונו החזו"א בשביעית ג, ס"ק א. ועיין ברש"י, שבועות טז, ע"א, וברש"י ובתוס', ערכין לב וטו"א, מגילה י.
12. עיין ברמב"ם ובראב"ד, הל' שמו"י פי"ב. הקדושה חלה לעניין שילוח מצורעים הנוהג גם בזמן שאין יובל. ראה רש"י ורשב"א בחידושיו בברכות ה', ע"ב ומל"מ, שמו"י פ"י ופי"ב. לפי התוספות בברכות ה, הסוברים שאין שילוח נוהג, יש לומר שהקידוש שמקדשת קדושת עזרא הוא לעניין שאם נזכה שיהיו יושביה עליה מיד ינהגו בה כל הדינים.
13. דברי בירור בסוגיה זו בדעתי לפרסם אי"ה בעתיד.
14. וטבריה נחשבת למוקפת ודאית. "לחזקיה מספקא ליח לרבי פשיטא ליה" (מגילה ה, ע"ב), וכן כתבו להדיא הריטב"א בריש מגילה ו"כפתור ופרח" פרק ח (מהד' לונך, עמ' קמב), שהלכה כרבי, וכן נראה מדברי הרמב"ם והשו"ע שהביאו להלכה את ספקו של רב אסי בהוצל ולא הביאו את ספקו של חזקיה בטבריה.
15. ראת לעיל הערה 10.
16. בעיון נוסף בדברי ראשונים מצאתי, שהריטב"א בריש מגילה נוקט בדרך קרובה לזו שהצענו כאן, אך בהבדלים יסודיים. אף הוא מבאר שהטעם שלא תלו באחשורוש הוא מפני ש"כעין דאורייתא תיקון", אך את הסברא הזאת הוא תולה דווקא בדברי ר' סימון שבירושלמי, ומפרש: "כדי לחלוק כבוד לא"י, אע"פ שחרבה, עדיין מצוות שלה חשובות [בעינינו] ואנו סומכים בהם תקנתנו זאת." [את "פרזי"-"פרזי" דווקא הוא מפרש לקמן כגילוי לשון בעלמא, וכמו שהבאתי בשמו בגוף המאמר.]
הריטב"א אינו מחלק, כמו שדייקנו מן התוספות, בין הגדרת עיר חומה לבין דיני ע"ח של תורה, אלא אוסר בסתם שחכמים היו רשאים להשוות את דינם לדין תורה במקצת עניינים, ולא בכולם. משום כך הוא קובע שאף למ"ד לא קידשה לע"ל, כאן העמידו את הדבר על הקדושה הראשונה, ואע"פ שבעלמא קיי"ל שבטלה.
קביעה אחרונה זאת מרחיקה את הריטב"א משיטת רש"י ובעלי התוספות, כפי שניסינו לבארה כאן, ומבטלת את הנפקא-מינה העיקרית שהוצאנו ממנה. [ושוב מצאתי במצוות ראייה, סי תרפח שכיוון למהלך זה של הריטב"א מראשו ועד סופו, ועי"ש.]

-----------------------------------------------
העיירה במחוז לובלין בה קראו בט"ו נקראה וולנוויץ.
------------------------------------------------
בשו"ת זבחי צדק החדשות, יש תשובה למשפחת ששון ומשם למדתי שגם בבומבי קראו [גם] בט"ו.

היא שיחתי
הודעות: 3272
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון בחו"ל

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' מרץ 10, 2014 12:34 am

יש להביא קצת ראיה דהיו ערים מוקפות חומה בחו"ל שחשו להם בעלי התוספות
ממש"כ תוס' מגילה ו:
ויש שנוהגין לעשות ימי משתה ושמחה בארבעה עשר ובחמשה עשר של אדר הראשון

וצ"ב מהו 'חמשה עשר' והלא אף באדר ב' אין משתה ושמחה נוהג בט"ו לבן י"ד וכדכתב ר"פ בהגהת סמ"ק סי' קמח (אם כי משמע דקצת נסתפק בזה)
ושמעתי בזה, דהמנהג שהצביעו עליו התוס', הוא על ערים המוקפות חומה בחו"ל

אך הוא תימה לאור מה שהובא כאן לעיל מתוס' דף ג' שדעתם דדין מוקפות חומה תלי בקדושת אר"י ואינו שייך בחו"ל

לא ידען
הודעות: 839
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון בחו"ל

הודעהעל ידי לא ידען » ב' מרץ 10, 2014 2:12 am

היה פעם בפורום על אודות העיר וונאלוויץ (או שם דומה) במחוז לובלין.
viewtopic.php?f=26&t=12800&p=119691&hilit=%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96+%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F#p119612

בברכה המשולשת
הודעות: 8256
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון בחו"ל

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מרץ 10, 2014 8:00 am

היא שיחתי כתב:יש להביא קצת ראיה דהיו ערים מוקפות חומה בחו"ל שחשו להם בעלי התוספות
ממש"כ תוס' מגילה ו:
ויש שנוהגין לעשות ימי משתה ושמחה בארבעה עשר ובחמשה עשר של אדר הראשון

וצ"ב מהו 'חמשה עשר' והלא אף באדר ב' אין משתה ושמחה נוהג בט"ו לבן י"ד וכדכתב ר"פ בהגהת סמ"ק סי' קמח (אם כי משמע דקצת נסתפק בזה)
ושמעתי בזה, דהמנהג שהצביעו עליו התוס', הוא על ערים המוקפות חומה בחו"ל

אך הוא תימה לאור מה שהובא כאן לעיל מתוס' דף ג' שדעתם דדין מוקפות חומה תלי בקדושת אר"י ואינו שייך בחו"ל


כמדומני שיש שיטות בראשונים דלא כרבינו פרץ, וכמו כן יש שיטות שבאדר א אין הבדל בין פריזים למוקפין

עושה חדשות
הודעות: 5955
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון בחו"ל

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 24, 2017 12:29 pm

דא"ג,
הרס"ג על מגילת אסתר מדגים שמצאנו גם בתורה חילוקי דינים בין מקומות, כמו שחילקו רבנן בין פרזים למוקפין: איסור שחוטי חוץ, פדיון מע"ש חוץ לירושלים, ריחוק מקום לקרבן פסח, ויו"ט שני של גלויות.


חזור אל “פורים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים