מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 13, 2011 10:53 pm

בספר הצדיק ר' שלמה מובא על הצדיק ר' שלמה בלאך זצ"ל תלמיד הח"ח שמנהגו היה לאכול סעודת פורים לפני הצהרים, כי אמרו באיישישוק בשם רבינו הגר"א לאכול סעודה במאכלי חלב, סעודת ולא יעבור כתיב תיכף במוצאי פורים, ולעת זקנתו בהיותו על שולחן אחרים הקפיד עכ"פ שלא תמשך הסעודה עד הלילה.

האם ידוע לאי מי מקור מוסמך על מנהג מעין זה?

(בהמשך אציג אי"ה בירור מקיף בענין הנהגת רבינו הגר"א בסעודת פורים מאשר עמי בכתובים, והמסקנא העולה היא כי הגר"א אכל לאחר תפילת המנחה סעודת הפורים, ולפי"ז צ"ע ביותר שמועה זו!).

שיבר
הודעות: 847
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי שיבר » א' מרץ 13, 2011 11:11 pm

מעניין שדווקא מביאור הגר"א בהל' מגילה עולה שמי שהתחיל סעודתו בלילה - מוצאי פורים - אומר ועל הנסים בברהמ"ז, כל עוד לא התפלל מעריב. הוא לומד את זה מתפילת נעילה ביו"כ.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' מרץ 14, 2011 8:08 pm

הנה מש"כ בענין הנהגת רבינו הגר"א בסעודת פורים שעולה מזה כי הגר"א אכל אחר תפילת המנחה.

כתב במעשה רב סי' רמח: סעודת פורים עיקרה ביום, על כן הנכון לכוין לצאת בסעודת שחרית. והוא ז"ל עשה סעודתו במשתה ושמחה כולה ביום, וכשהחשיך התפלל מעריב וחזר ללימודו.

ובתוספת מעשה רב סי' ע: ואדמו"ר החסיד עשה סעודתו מיד אחר התפילה, [ואחר כך] ישב על שולחנו כל היום, ואכל ושתה הרבה למאוד לקיים חיוב עד דלא ידע, ולעת ערב בירך ברכת המזון ופג יינו והתפלל תפילת ערבית.

הנה מדברי התומע"ר נראה שהגר"א עצמו נהג לאכול הסעודה אחר תפילת מנחה, ועשה הסעודה מיד אחר התפילה, וכך עשה כל הסעודה כולה ביום, ותיכף כשהחשיך סיים הסעודה והתפלל מעריב, וצ"ל דמש"כ במע"ר שנכון לצאת בסעודת שחרית היינו שכך הורה לרובא דעלמא שמנהגם הוא להתחיל סמוך לערב, שהעצה היעוצה היא שלכה"פ יכוונו גם בסעודת שחרית לצאת יד"ח הסעודה.

וכן נראה ממש"כ הרמ"א שנוהגים להתפלל מנחה תחילה בעוד היום גדול, ואח"כ נוהגים לעשות הסעודה, והגר"א בביאורו ס"ק ו כתב: עי' מ"א בשם תה"ד ונמשכין ברוב עד המנחה, ואסורין להתחיל קודם מנחה. ולכך נראה דהגר"א ג"כ קיים דברי הרמ"א שאכל הסעודה רק לאחר המנחה, אלא שהתחיל מיד לאחר המנחה ואכל כל הסעודה ביום.

ונראה עוד, דהנה כתב הרמ"א לעיל בסעיף א: מצוה להרבות בסעודת פורים. והגר"א בביאורו הביא לזה מקור מדברי הגמ' במגילה ז,ב: אמר אביי כי נפיקנא מבי מר הוי שבענא, כי מטאי להתם קריבו לי שתין צעי דשתין מיני קדירה וכו'.

הרי מבואר שישנו ענין מיוחד של ריבוי אכילה בפורים יותר משאר ימים טובים, ומהאי טעמא האריך הגר"א על שולחנו 'ואכל ושתה הרבה למאוד'. ומה"ט סבר שלא לצאת יד"ח הסעודה בסעודת שחרית יען כי בסעודה זו יהא מחויב לקצר משום שהוא טרוד בשאר מצוות היום.

[ונפ"מ באיזו סעודה מכוין לצאת יד"ח הסעודה, דהנה כתב הרמב"ם (שם ב,טו), וז"ל: כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות. והנה אם מכוין לצאת בסעודת שחרית הרי צריך לאכול בשר ולשתות יין בסעודה זו, ופשוט].

ויתבאר היטב לפי דברי הגר"א (מובא בליקוטי הגר"א) שמביא את דברי האר"י הק' דיום הכיפורים יש בו רמז כ-פורים, היינו שיו"כ הוא כמו פורים. וביאר הגר"א, וז"ל: ענין פורים שהוא כנגד יוה"כ וכו', רק ביום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה נגדו פורים, ולכן בו הרבה משתה, כי אין לך יום טוב בישראל כיום הכיפורים וכו', וכולן קבלת התורה, יוה"כ כמ"ש בסוף תענית ופורים כמ"ש הדר קבלוה בימי אחשורוש, ולכן הוא נגד יוה"כ, עכ"ד.

ולפי"ז מבואר ענין האריכות בסעודת פורים יתר על שאר יו"ט כיון שאין בפורים החציו לה', וכולו לכם הוא .

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מרץ 15, 2011 12:23 pm

שיבר כתב:מעניין שדווקא מביאור הגר"א בהל' מגילה עולה שמי שהתחיל סעודתו בלילה - מוצאי פורים - אומר ועל הנסים בברהמ"ז, כל עוד לא התפלל מעריב. הוא לומד את זה מתפילת נעילה ביו"כ.


כוונתך ודאי לדברי הגר"א בביאורו סי' תרצה,י, ושם מיירי בהדיא כמבואר בלשון המחבר שהתחיל ביום.

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי אליהוא » ג' מרץ 15, 2011 2:41 pm

אין עוד מקור. יש דוגמא אולי ממנהג הגר"א בחמץ במוצאי פסח וחדש בט"ז ניסן.

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי סעדיה » ו' מרץ 18, 2016 8:27 am

נוטר הכרמים כתב:בספר הצדיק ר' שלמה מובא על הצדיק ר' שלמה בלאך זצ"ל תלמיד הח"ח שמנהגו היה לאכול סעודת פורים לפני הצהרים, כי אמרו באיישישוק בשם רבינו הגר"א לאכול סעודה במאכלי חלב, סעודת ולא יעבור כתיב תיכף במוצאי פורים, ולעת זקנתו בהיותו על שולחן אחרים הקפיד עכ"פ שלא תמשך הסעודה עד הלילה.

האם ידוע לאי מי מקור מוסמך על מנהג מעין זה?

(בהמשך אציג אי"ה בירור מקיף בענין הנהגת רבינו הגר"א בסעודת פורים מאשר עמי בכתובים, והמסקנא העולה היא כי הגר"א אכל לאחר תפילת המנחה סעודת הפורים, ולפי"ז צ"ע ביותר שמועה זו!).

להעיר מדברי המשך חכמה בביאורו למגילת אסתר ד'ולא יעבור' הוא דוקא ממחרת הפורים ולא במוצאי פורים.

עושה חדשות
הודעות: 12558
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 14, 2017 12:31 am

נוטר הכרמים כתב:
שיבר כתב:מעניין שדווקא מביאור הגר"א בהל' מגילה עולה שמי שהתחיל סעודתו בלילה - מוצאי פורים - אומר ועל הנסים בברהמ"ז, כל עוד לא התפלל מעריב. הוא לומד את זה מתפילת נעילה ביו"כ.

כוונתך ודאי לדברי הגר"א בביאורו סי' תרצה,י, ושם מיירי בהדיא כמבואר בלשון המחבר שהתחיל ביום.

עי"ש ס"ק יא.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי דרומי » ג' מרץ 14, 2017 3:41 pm

יש להעיר,שלכאורה ממידת 'עד דלא ידע' הוא לא להסתכל על השעון, כלומר: מי ש'לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' הרי הוא גם 'לא ידע בין יום י"ד לליל ט"ו'... ואולי זה באמת אחד הטעמים לנוהג הנפוץ שממשיכים את הסעודה גם בערב.

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי ידידיה » ג' מרץ 14, 2017 6:01 pm

שמא כל הנ"ל הוא ראיה רק לפרזים, שמוצאי פורים שלהם הוא ט"ו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 14, 2017 6:50 pm

ידידיה כתב:שמא כל הנ"ל הוא ראיה רק לפרזים, שמוצאי פורים שלהם הוא ט"ו.


כך ראיתי בשם מרן הגרשז"א

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ג' מרץ 14, 2017 7:11 pm

נוטר הכרמים כתב:הנה מש"כ בענין הנהגת רבינו הגר"א בסעודת פורים שעולה מזה כי הגר"א אכל אחר תפילת המנחה.

כתב במעשה רב סי' רמח: סעודת פורים עיקרה ביום, על כן הנכון לכוין לצאת בסעודת שחרית. והוא ז"ל עשה סעודתו במשתה ושמחה כולה ביום, וכשהחשיך התפלל מעריב וחזר ללימודו.

ובתוספת מעשה רב סי' ע: ואדמו"ר החסיד עשה סעודתו מיד אחר התפילה, [ואחר כך] ישב על שולחנו כל היום, ואכל ושתה הרבה למאוד לקיים חיוב עד דלא ידע, ולעת ערב בירך ברכת המזון ופג יינו והתפלל תפילת ערבית.

הנה מדברי התומע"ר נראה שהגר"א עצמו נהג לאכול הסעודה אחר תפילת מנחה,


זו הפרשנות גם שלכם לדברי התומע"ר? שה"תפילה" הנ"ל היא תפילת מנחה ולא שחרית?

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי אפשר » ג' מרץ 14, 2017 7:23 pm

להעיר דלפי מנהג הגר"א, יוצא שויתר על מצות תפילין דכולא יומא!

בגוף הדבר בענין ולא יעבור יל"ע אם זה איסור או רק משפט, דהיינו שאסור לקיים בט"ז מהמצוות, או שזה רק משפט שלא שייך לקיים המצוות, והו"ל כמכה ראשו בכותל בעלמא. [ויל"ד מצד בל תוסיף].
ואלו הנוהגים שלא לומר תחנון בט"ז וי"ז לכאו' עוברים על ולא יעבור אם הוא איסור. ואך בט"ז גופא אולי יש מקום להקל מצד לפניהם ואחריהם. אבל יז הוא לכאו' לא יעבור.
ועי' ט"ז תרפח, ד דיש מקום להעמיס בדבריו דס"ל דאינו אלא משפט ולא איסור, עיי"ש היטב בקושית מהרש"ל ושאר דבריו.

ויש מעשה כמדומה עם הישועות יעקב ששמע על אחד מגדולי חסידות שאינו אומר תחנון כל אדר והתרעם בפניו על מנהגו, היתכן, וענהו הנ"ל הרי זה פסוק מפורש. נשתתק הישועות יעקב, היכן הפסוק, ואמר לו הרי כתוב והחודש אשר נהפך להם וגו', הרי דכל החודש בכלל ההיפוך וכו'. ע"כ קראתי, וכמובן שקראתי במקורות חסידיים, ושם ציירו הסיפור כאילו המתנגד הישועות יעקב יצא בבושות פנים, וכדומה.

אבל אילו אני הייתי הסופר הייתי מוסיף קטע, 'וע"ז ענה לו הישועות יעקב, הלא עיין בירושלמי ריש מגילה דשם איתא, דהחודש אשר נהפך הוא רק עד ט"ו בחודש, ולא יותר, דעל יותר מט"ו בחודש יש דין ולא יעבור, וכמו שפירשו שם שני הכתובים דלא ליסתרו, והובא הכל בבית יוסף סי' תרפח, ונשתתק האדמו"ר והתחמק ויצא לו'.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי אפשר » ג' מרץ 14, 2017 8:02 pm

נוטר הכרמים כתב:ויתבאר היטב לפי דברי הגר"א (מובא בליקוטי הגר"א) שמביא את דברי האר"י הק' דיום הכיפורים יש בו רמז כ-פורים, היינו שיו"כ הוא כמו פורים. וביאר הגר"א, וז"ל: ענין פורים שהוא כנגד יוה"כ וכו', רק ביום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה נגדו פורים, ולכן בו הרבה משתה, כי אין לך יום טוב בישראל כיום הכיפורים וכו', וכולן קבלת התורה, יוה"כ כמ"ש בסוף תענית ופורים כמ"ש הדר קבלוה בימי אחשורוש, ולכן הוא נגד יוה"כ, עכ"ד.

להעיר לשון תיקו"ז תיקון כא פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מענוי לענג.

איש בער
הודעות: 573
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 11:42 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי איש בער » ג' מרץ 14, 2017 8:45 pm

לעומקו של דבר כתב:זו הפרשנות גם שלכם לדברי התומע"ר? שה"תפילה" הנ"ל היא תפילת מנחה ולא שחרית?

גם אנא זעירא לא הבנתי דברי נוה"כ בזה, ואדרבה, לשון "ישב על שלחנו כל היום" משמע כל היום - כפשוטו.

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי סעדיה » ג' מרץ 14, 2017 8:50 pm

אפשר כתב:להעיר דלפי מנהג הגר"א, יוצא שויתר על מצות תפילין דכולא יומא!

ועל מצות ת"ת לא קשה בעיניך?

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ג' מרץ 14, 2017 8:56 pm

איש בער כתב:
לעומקו של דבר כתב:זו הפרשנות גם שלכם לדברי התומע"ר? שה"תפילה" הנ"ל היא תפילת מנחה ולא שחרית?

גם אנא זעירא לא הבנתי דברי נוה"כ בזה, ואדרבה, לשון "ישב על שלחנו כל היום" משמע כל היום - כפשוטו.

לאיד"ג בולטת ההתעלמות מתפילת מנחה, שלפי"ז צ"ל שהתפלל אותה על שולחנו.

אפשר
הודעות: 999
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי אפשר » ג' מרץ 14, 2017 9:12 pm

סעדיה כתב:
אפשר כתב:להעיר דלפי מנהג הגר"א, יוצא שויתר על מצות תפילין דכולא יומא!

ועל מצות ת"ת לא קשה בעיניך?

לא, כי זה דינא דגמ' מגילה ז ע"ב.
וכבר ידוע המג"א ומשנ"ב וכו' סו"ס תרפו.

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי סעדיה » ד' מרץ 15, 2017 7:14 am

אפשר כתב:
סעדיה כתב:
אפשר כתב:להעיר דלפי מנהג הגר"א, יוצא שויתר על מצות תפילין דכולא יומא!

ועל מצות ת"ת לא קשה בעיניך?

לא, כי זה דינא דגמ' מגילה ז ע"ב.
וכבר ידוע המג"א ומשנ"ב וכו' סו"ס תרפו.

יעויין בדברי יואל (חו"מ סי' קל"ו סוף אות ב') שגדר מצוות תפילין כגדר מצוות ת"ת.

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' מרץ 17, 2017 5:46 pm

נוטר הכרמים כתב:בספר הצדיק ר' שלמה מובא על הצדיק ר' שלמה בלאך זצ"ל תלמיד הח"ח שמנהגו היה לאכול סעודת פורים לפני הצהרים, כי אמרו באיישישוק בשם רבינו הגר"א לאכול סעודה במאכלי חלב, סעודת ולא יעבור כתיב תיכף במוצאי פורים, ולעת זקנתו בהיותו על שולחן אחרים הקפיד עכ"פ שלא תמשך הסעודה עד הלילה.

האם ידוע לאי מי מקור מוסמך על מנהג מעין זה?

(בהמשך אציג אי"ה בירור מקיף בענין הנהגת רבינו הגר"א בסעודת פורים מאשר עמי בכתובים, והמסקנא העולה היא כי הגר"א אכל לאחר תפילת המנחה סעודת הפורים, ולפי"ז צ"ע ביותר שמועה זו!).

דין דולא יעבור נאמר רק על הקריאה ולא אשאר מצוות היום

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' מרץ 16, 2019 8:03 pm

לאחרונה עסקתי מעט שוב בענין זמן סעודת פורים אצל רבינו הגר"א שנידון כאן, ואעתיק מה שעלה במצודתי בס"ד. (נוסף על כל האמור כאן).

הכרעת הרמ"א ע"פ המנהגים

[א] כתב הרמ"א (סימן תרצה סעיף ב):
ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה, וערבית יתפללו בלילה. ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול; ורוב הסעודה צריכה להיות ביום (מנהגים), ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה הוא ליל ט"ו.

פסק הרמ"א מבוסס על דברי המנהגים (ר"א טירנא פורים עמ' קס) כמו שהרחיב בדרכי משה כאן (ס"ק ד),
ובמנהגים שלנו כתוב דיש לעשותה בבוקר כשחל פורים ביום ששי אבל בשאר ימות החול מתפללין מנחה ואחר כך אוכלין סעודת פורים וכן נוהגין וכתבו מנהגים דרוב הסעודה צריכה להיות ביום, אבל בתרומת הדשן סימן ק"י כתב רוב העולם נוהגין לעשות עיקר סעודת פורים בערב ונמשכים עד הלילה ורוב הסעודה היא בלילה ונתן טעם לדבר ומכל מקום כתב דהוא ורבותיו נהגו לעשות עיקר הסעודה בשחרית.

והעולה מדברי הרמ"א שהכריע כספר המנהגים, א' לעשות סעודת פורים אחר מנחה, ואת רובה ביום ולא בלילה, ולא כמו המנהג שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה בליל ט"ו. ב' לא לעשותה בבוקר.

ובדברי הרמ"א לא משמע שהזמן של הסעודה הוא בשחרית אלא שזה נדחה מסיבות שונות, אלא שכך עדיף לכתחילה לעשות הסעודה לאחר מנחה בעוד היום גדול.

דברי התרומת הדשן לגבי ההנהגה לכתחילה ולימוד זכות על המנהג; ביאור דבריו ואם קאי דווקא על יום י"ד; הכרעת המשנ"ב

[ב] אולם במשנה ברורה (ס"ק ט) מובא,
"כתב א"ר בשם של"ה המשובח מי שעושה סעודה בשחרית" . ובס"ק ח כתב המשנ"ב שהטעם דלא נהיגי [העולם] לעשותה בשחרית משום שטרודים במשלוח מנות ונמשכין ברוב עד המנחה ואסורין להתחיל בסעודה קודם מנחה.


ובשער הציון הערה מקורו מדברי תרומת הדשן. והנה זה לשון התשובה בתרומת הדשן (סימן קי).
שאלה: בהרבה מקומות נהגו בעלי בתים וגם ת"ח לעשות עיקר סעודת פורים בערב. והולכין לבהכ"נ ומתפללין מנחה ולא ערבית, וחוזרין לבתיהן ומתחילין בסעודה ביום ונמשכין בה עד הלילה, ורוב הסעודה היא בלילה. יש טעם למנהג או לאו.
תשובה: יראה דיש למצוא טעם וסמך קצת למנהג זה. מצאתי הועתק תשובה אחת וז"ל: שמעתי מה"ר טוביה בשם ריב"א, שכל מאכל שלוקחים הבחורים זה מזה אפילו שלא ברשות, משום שמחת פורים משעת קריאת המגילה עד לילה סעודת פורים, שהן שני לילות ויום אחד, אין בהם משום גניבה ולא משום גזילה. ואין להזמינו לבית דין ואין חוששין עליו, ובלבד שלא יעשו שלא כהוגן על פי שבעה טובי העיר, עכ"ל מתשובה זו. משמע להדיא דלילה שנייה עיקר היא לסעודת פורים. ועדיין לריב"א גופיה תקשה מהאי טעמא דהא ודאי לילה שנייה ליל ט"ו, והיאך יוצאין בה ידי סעודת יום י"ד, לדידן דבני עיירות אנו שהרי קורין רק בי"ד. וכתב רמב"ם דדוקא י"ד לבני עיירות, ולבני הכרכים ט"ו במשתה ושמחה, אף על גב דלענין הספד ותענית שוין זה בזה.
ונראה טעם לדבר משום דבארבעה עשר שחרית צריך שיהוי בקריאת מגילה, ואח"כ הוא טרוד ושולח מנות ומתנות לאביונים, ואין פנאי לאכול בסעודה בשמחה ובתענוג. ולכך קבעוה קדמונינו מקצתה בערב ולהתחיל מבעוד יום, ג"כ קודם תפילת ערבית, כדי לקיים מצות סעודה ביום שהוא עיקר. ונמשך ביה מאז בפנאי ובתענוג עד הלילה ובלילה עצמה. וחשיב הכל סעודה אחת. ואשכחן כה"ג דמבטלין סעודת מצוה בשביל מצות אחרות. בפרק אותו ואת בנו מפרש התוספות (חולין פג ע"א תד"ה וכדברי) אמאי לא חשיב התנא יום טוב של סוכות בארבעה פרקים בשנה שרגילין בסעודה גדולה כדמוכח התם. משום דטרידי במצות סוכה ולולב באותו ערב יום טוב, לא היו רגילין להרבות בסעודה. אף כי ישבתי מנהג זה, מ"מ רבותי ואני אחריהם נהגינן עיקר הסעודה בשחרית, כמדומה שכן נהגו ברינו"ס.

העולה מדברי התרומת הדשן:
(א) מנהג המון העם היה להתחיל את סעודת פורים לאחר תפילת מנחה (קטנה), ורוב הסעודה ועיקרה היתה בלילה.
(ב) מעיקרא היה התקנה שרק יתחילו הסעודה מבעוד יום וימשיכוה בערב, מחמת שבארבעה עשר שחרית הוא טרוד ושולח מנות ומתנות לאביונים ואין פנאי לאכול בסעודה בשמחה ובתענוג, ולכן קבעו שיתחיל הסעודה ביום שהיא עיקר, וגם כל ההמשך נחשב כ'סעודה אחת'.
(ג) כל דבריו הם בתורת ישוב למנהג, אבל בעל התרוה"ד ורבותיו נהגו עיקר הסעודה בשחרית.

ובדברי התרוה"ד נתבאר שבאמת עיקר הסעודה בשחרית, וזה שלא כמשמעות הרמ"א בשם המנהגים, ולדבריו כל האיחור לזמן מנחה נובע מהטירדא בשאר מצוות היום בשחרית.

והנה לא נתבאר בדברי התרוה"ד אם ענין התקנה שנהגו להמשיך הסעודה בלילה ונחשב כסעודה אחת, זה דווקא בסעודת יום י"ד שנמשכת לט"ו, או שכן יהיה הדין בסעודת יום ט"ו במוקפין הנמשכת לט"ז, ובלבוש מפורש דהיינו דווקא בסעודת יום י"ד הנמשכת לט"ו, וז"ל, מיהו ימשוך שמחתו גם תוך הלילה. ונוהגין לעשות הסעודה לאחר מנחה, ומתפללין מנחה בעוד היום גדול כדי לאכול רוב הסעודה ביום, וכשהיא נמשכת עד הלילה אז לית לן בה, כי חייב אדם במשתה ושמחה בשני הימים י"ד וט"ו, וכן נהגו, דימי משתה ושמחה כתיב משמע שני הימים, ונהגו לשמוח אף בליל ט"ו שביניהם.

וכן נראה בחי' הגרע"א לשו"ע סי' תרצה ציין לדברי מהר"ם מינץ בסוף תשובותיו, וז"ל:
נמצא בתשו' רבינו טוביה בשם ריב"א, שכל מאכל שחוטפים הבחורים משום שמחת פורים אפילו שלא ברשות משעת מקרא מגילה, עד סוף סעודת פורים שהם ב' לילות ויום אחד, אין בהם משום גזל.


ובספר הליכות שלמה פרק יט הערה 28 כתב שכל מה שהקלו הפוסקים לעשות כן הוא רק בערי הפרזות משום דסו"ס יום ט"ו הוא ג"כ קצת יום שמחה להם, כמש"כ הרמ"א בסעיף ב, אבל מוקפין דמוצאי פורים דידהו בט"ז אדר שאין בו שום דיני שמחה, אין לדמותן לפרזים לענין זה.

ועכ"פ בדברי המשנ"ב נראה שנטה יותר לדעת התרוה"ד, ומתוך כך העתיק מתחילה את דברי הא"ר והשל"ה ש'המשובח מי שעושה הסעודה בשחרית', ולאחר מכן העתיק את טעמו של התרוה"ד לדחיית זמן הסעודה.

וטעמו של המשנ"ב משום שנמשך אחרי המג"א שבסק"ה העתיק דברי תרומת הדשן (סי' קי) ועשאם עיקר.

הנהגת רבינו הגר"א

[ג] בספר מעשה רב להגר"א (סי' רחם)
'סעודת פורים עיקרה ביום, על כן הנכון לכוין לצאת בסעודת שחרית, והוא ז"ל עשה סעודתו במשתה ושמחת כולה ביום וכשהחשיך התפלל מעריב וחזר ללמודו.

ובתוספת מעשה רב איתא,
אדמו"ר החסיד עשה סעודתו מיד אחר התפילה, ואחר כך ישב על שולחנו ואכל ושתה כל היום הרבה למאוד לקיים חיוב עד דלא ידע, ולעת ערב בירך ברכת המזון ופג יינו והתפלל תפילת שחרית.

ובלשון התוס' מע"ר לא ברירא מילתא אם הגר"א עצמו נהג לאכול הסעודה אחר תפילת שחרית או אחר תפילת מנחה, והיה מקום לבאר שאמנם רבינו הגר"א עצמו נהג לאכול אחר מנחה, וכדברי הרמ"א, ומש"כ במע"ר שנכון לצאת בסעודת שחרית היינו שכך הורה לרובא דעלמא שמנהגם הוא להתחיל סמוך לערב, שהעצה היעוצה היא שלכה"פ יכוונו גם בסעודת שחרית לצאת יד"ח הסעודה.

ולכאורה יש לדון מפני מה לא נהג רבינו הגר"א לקיים את סעודתו בשחרית, אחר שבדבריו נראה שתפס לעיקר את דברי התרוה"ד.

ויסוד נידון זה מתעורר כבר בדברי המנהגים והכרעת הרמ"א, שנראה בדבריהם שהטעם שנוהגים לעשות הסעודה אחר מנחה היא לא גדר של דחיה כדברי התרוה"ד, אלא כך הוא המנהג מלכתחילה, וצ"ב בטעמא דמילתא.

ובדברי רבינו הגר"א בביאורו שציין על דברי הרמ"א שנוהגים סעודת פורים לאחר מנחה, וז"ל,
עמ"א ס"ק ה' בשם ת"ה ונמשכין ברוב עד המנחה ואסורין להתחיל קודם מנחה,
היה נראה שאף טעמו של הרמ"א שעושים הסעודה לאחר מנחה הוא מטעם שאין להתחיל קודם מנחה, והטעם שאין מתחילים קודם לזמן זה היינו משום שנמשכים בקיום שאר מצוות היום. נראה שב' השיטות הולכים אל מקום אחד.

ביאור הגר"א ויינר שליט"א שניהוג השמחה בפורים כמו בשאר יום טוב

[ד] אבל בדברי המעשה רב נראה שיש כאן טעם יסודי להנהגה זו, ולא ענין של דחיה בעלמא מחמת הטירדא במצוה.

ואלופי ומיודעי הגאון רבי אליהו ויינר שליט"א ביאר ע"פ דברי הרמב"ם בהלכות יום טוב (פ"ו הי"ט),
אף על פי שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה, לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו, אלא כך היא הדת, בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלין, והולכין לבתי מדרשות קורין ושונין עד חצי היום, ואחר חצי היום מתפללין תפלת המנחה וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות שאר היום עד הלילה.

ומבואר שכך היא צורת קיום מצוות שמחת יו"ט אליבא דר' יהושע (פסחים סח, ב) דקיי"ל כוותיה, דבעינן חציו לד' וחציו לכם, שבבוקר עוסקים בתפילה ובתורה ורק מחצות היום ואילך עוסקים במאכל ובמשתה.

והנה בפסחים (סח, ב) איתא, אמר רב יוסף הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם. ומבואר שגם פורים נכלל בגדרי מצות השמחה של כל יו"ט, ובגמ' מגילה (ה, ב) מבואר דהטעם דלא כתיב במגילה 'יום טוב' משום דאיסור מלאכה לא קבילו עלייהו. ומשמע ששוו בשאר הדינים פורים ויו"ט, ומעתה יש לומר שאף דאמרינן דלר"א שבכל יו"ט ניתן לקיים כולו לד' מודה דבפורים בעינן נמי לכם, לר' יהושע דקיי"ל כוותיה חציו לד' וחציו לכם נוהג גם בפורים, וא"כ גם בפורים עבדינן כמו הסדר המבואר ברמב"ם הנ"ל לגבי יו"ט. ולכן נהג רבינו הגר"א לעשות הסעודה רק לאחר מנחה כמו בכל יו"ט.

והג"ר אליהו שליט"א הציע הדברים בפני רבינו הגר"ש אויערבאך זצוק"ל וישרו בעיניו.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' פברואר 01, 2021 1:58 am

הרב הנוטר, הבאת את הסתירה אך חמקת ממנה.
בגמ' משמע שבפורים בעינן נמי לכם, ואילו הגר"א אומר שבפורים כולו לכם.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2062
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ב' פברואר 01, 2021 11:11 am

שבטיישראל כתב:
נוטר הכרמים כתב:בספר הצדיק ר' שלמה מובא על הצדיק ר' שלמה בלאך זצ"ל תלמיד הח"ח שמנהגו היה לאכול סעודת פורים לפני הצהרים, כי אמרו באיישישוק בשם רבינו הגר"א לאכול סעודה במאכלי חלב, סעודת ולא יעבור כתיב תיכף במוצאי פורים, ולעת זקנתו בהיותו על שולחן אחרים הקפיד עכ"פ שלא תמשך הסעודה עד הלילה.

האם ידוע לאי מי מקור מוסמך על מנהג מעין זה?

דין דולא יעבור נאמר רק על הקריאה ולא אשאר מצוות היום


מחלוקת רשב"א ור"ן לגבי פורים שחל בשבת, אכן להלכה נפסק דמאחרין הסעודה וכ"ד הגר"א.

עושה חדשות
הודעות: 12558
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: סעודת 'ולא יעבור' כתיב

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 18, 2024 10:12 pm

עושה חדשות כתב:
נוטר הכרמים כתב:
שיבר כתב:מעניין שדווקא מביאור הגר"א בהל' מגילה עולה שמי שהתחיל סעודתו בלילה - מוצאי פורים - אומר ועל הנסים בברהמ"ז, כל עוד לא התפלל מעריב. הוא לומד את זה מתפילת נעילה ביו"כ.
כוונתך ודאי לדברי הגר"א בביאורו סי' תרצה,י, ושם מיירי בהדיא כמבואר בלשון המחבר שהתחיל ביום.
עי"ש ס"ק יא.
הגר"א שם מבאר למה בתר תחלת סעודה אזלינן לומר על הניסים בסעודה שנמשכה ללילה, "העיקר דכל שנמשכה קדושת שבת או שחלה מזכירים של שבת ולכן מתפלל בליל שבת שתים של שבת וכן מזכיר בבה"מ של שבת כמ"ש בתוספתא וכן בנעילה מזכיר של שבת הואיל ועדיין לא התפלל מעריב ועדיין קדושת שבת", האם כוונתו שגם בפורים שייך לומר דנמשך היום של פורים כל זמן שלא התפלל מעריב?


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים