אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחותא

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
יאיר
הודעות: 9266
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי יאיר » ו' פברואר 14, 2014 1:11 am

מן השורה כתב:מצאתי בס' שיח המגילה [מהד' תשע"ד], עמ' רצ"ו, שמובא מהגרח"ק שאמר שהמצוה היא גם בכל משקאות המשכרים. [וכנראה הוא מלשון הגמרא שהזכיר הרב ארזי]. והוסיף שבזה מובן הגמ' בנדרים מ"ט שרבי יהודה היה קשה עליו לשתות יין והיה שותה רק ד' כוסות קידוש והבדלה, ולמה לא הזכירו גם פורים, אלא שבפורים היה שותה שאר משקאות המשכרים.
[וחשבתי, למה לא הביא גם את הגמ' בפסחים ק"ח על מי שהיה חוגר ראשו מפסח ועד עצרת בגלל ד' כוסות, ולמה לא אמרו גם פורים, אבל משם לא קשה כלל, כי אולי רק פסח שהיה ד' כוסות ולא פחות, אבל בפורים היה שותה יותר מלימודו, ודי לו].

מחילה, אין כזו גמ' בפסחים אלא היא הגמ' על ר"י בנדרים מט:

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי איש רגיל » א' פברואר 16, 2014 2:12 am

מן השורה כתב:מצאתי בס' שיח המגילה [מהד' תשע"ד], עמ' רצ"ו, שמובא מהגרח"ק שאמר שהמצוה היא גם בכל משקאות המשכרים. [וכנראה הוא מלשון הגמרא שהזכיר הרב ארזי]. והוסיף שבזה מובן הגמ' בנדרים מ"ט שרבי יהודה היה קשה עליו לשתות יין והיה שותה רק ד' כוסות קידוש והבדלה, ולמה לא הזכירו גם פורים, אלא שבפורים היה שותה שאר משקאות המשכרים.
[וחשבתי, למה לא הביא גם את הגמ' בפסחים ק"ח על מי שהיה חוגר ראשו מפסח ועד עצרת בגלל ד' כוסות, ולמה לא אמרו גם פורים, אבל משם לא קשה כלל, כי אולי רק פסח שהיה ד' כוסות ולא פחות, אבל בפורים היה שותה יותר מלימודו, ודי לו].

א. עצם ראייתו צ"ע, דהא מסתמא הקושי לשתות יין הוא משום השכרות הנגרמת על ידו, ומה יועיל אם ישתה שאר משקאות המשכרים.

ב. בסידור יעב"ץ הוכיח מגמ' זו שמי שקשה עליו היין פטור מחיוב שתיה בפורים.
אגב, ראה שערי תשובה (סימן תרצה) ועיין בסידור עמודי שמים שכת' שאביו הגאון ז"ל היה נוהג בימי בחרותו לקיים המימרא כפשוטו, ומי שהוא חלש בטבעו (או שמשתטה עד שאפשר שיבא עי"ז לידי מעשה או דברים שלא כהוגן) אין לו לשתות יותר מדאי וראיה לדבר ריב"א ודוק עכ"ל, וכוונתו במ"ש ריב"א הוא ר"ת ר' יהודה בר אילעי ר"ל שר"י בר אילעי אמר בירוש' דלא שתי אלא מפסחא לפסחא וחוגרני צדעי כו' משמע דבפורים לא שתה כיון ששתייתו היה מזיק לבריאת גופו. ע"כ.
ובהלויית הרה"ח רבי זלמן לייב אסטולין ז"ל [שבשבת קודש, פורים קטן דמוקפין, חל יום פטירתו] סיפר יהודי שהיה עמו ברוסי' בשנות הזעם, ונתקשה מאד בהבנת דברי היעב"ץ, מה בכך שקשה לו, חייב זה חייב [תראו מה זה רוסי אמיתי]. וראה שהיעב"ץ מביא ראיה מריב"א, וחשב שהכוונה לריב"א מבעלי התוס'. ניגש אותו יהודי לר' זלמן לייב ושאלו אם יודע לאיזה דבר מדברי ריב"א כוונת היעב"ץ. נתהרהר ר' זלמן לייב לרגע או שניים, ומיד פתר לו שכוונתו לרבי יהודה בר עילאי וכנ"ל מהשערי תשובה. וכל זה ללא עיון בספרים, וכשהגוף מיוגע ומסובל מעולם של הרשעים.

מן השורה
הודעות: 300
הצטרף: א' דצמבר 22, 2013 8:59 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי מן השורה » א' פברואר 16, 2014 8:32 pm

תודה לרבי יאיר, כתבתי בלי עיון.
ההערה על הראיה של הגר"ח, הערה טובה. [צריך לשלוח לו].

תיקונים
הודעות: 136
הצטרף: ד' ינואר 08, 2014 11:47 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי תיקונים » ו' פברואר 21, 2014 12:24 am

מטריד אותי תמיד.
ואשתדל להמשיך עד פורים בלי נדר.
חסידות משכנות הרועים מה הפשט? ועיין רש"י שפירש משכנות הרועים הלוא הם האומות
חסידות תולדות אברהם יצחק מה הפשט? והיכן כתוב תולדות אברהם יצחק כנראה משהו התבלבל עם אלה תולדות אברהם אברהם הוליד את יצחק.
עד כאן לעת עתה.

בן החבורה
הודעות: 408
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 6:36 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תובב"א

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי בן החבורה » ו' פברואר 21, 2014 12:32 am

ואגב אורחא אולי תוכל להסביר לי מה הפשט 'אדמו"ר ממשכנות הרועים' ו'אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק/אהרן' (וכן אדמו"ר מדושינסקי ואדמו"ר מקהל חסידי ירושלים).

הוה אמינא
הודעות: 592
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי הוה אמינא » ו' פברואר 21, 2014 12:36 am

שאלה שדשו בה רבים:
"בקשו לשלוח יד במלך אחשוורוש" כלומר שהם היו שומרי הסף וכדין שומרים בקשו לעשות שליחות יד.
והרי אין שמירה לאדם שהוקש לקרקעות?
וחשבתי לתרץ דדין אדם הוקש לקרקע נלמד מוהתנחלתם אותם לבניכם לרשת וגו' שעבר הוקש לקרקע, ובן חורין נלמד מעבד. אבל מלך אי אפשר שיהיה למד מעבד!
לכן למלך אחשוורוש היה דין מטלטלין.

תיקונים
הודעות: 136
הצטרף: ד' ינואר 08, 2014 11:47 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי תיקונים » ו' פברואר 21, 2014 1:12 am

בן החבורה כתב:ואגב אורחא אולי תוכל להסביר לי מה הפשט 'אדמו"ר ממשכנות הרועים' ו'אדמו"ר מתולדות אברהם יצחק/אהרן' (וכן אדמו"ר מדושינסקי ואדמו"ר מקהל חסידי ירושלים).

משכנות הרועים כפי הנראה ביקשו לומר שבעת הרועים - תולדות אברהם יצחק כפי הנראה היה להם שם כזה או דומה לזה. שאם לא כן היה להם לקרוא תולדות משה ואהרן לדוגמא.
על קהל חסידי ירושלים ועוד כהנה בהמשך אי"ה.

בן החבורה
הודעות: 408
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 6:36 pm
מיקום: ירושלים עיה"ק תובב"א

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי בן החבורה » ו' פברואר 21, 2014 1:16 am

לא הבנת שאלתי. שאלתי על ה'מ'.

תיקונים
הודעות: 136
הצטרף: ד' ינואר 08, 2014 11:47 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי תיקונים » ו' פברואר 21, 2014 1:20 am

צודק. לא שמתי לב למ הדגוש.

אמסטרדם
הודעות: 1499
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי אמסטרדם » א' פברואר 23, 2014 4:11 pm

בדוחק י"ל שהאדמו"ר הוא מקהילת תולדות אברהם יצחק, היינו מאנשי הקהילה ההיא.


אמסטרדם
הודעות: 1499
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי אמסטרדם » ב' פברואר 24, 2014 4:14 am

והחסומים מה תהא עליהם?

ארזי ביתר
הודעות: 1706
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ב' פברואר 24, 2014 9:08 am

אמסטרדם כתב:והחסומים מה תהא עליהם?

יאיר
הודעות: 9266
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי יאיר » ב' פברואר 24, 2014 9:32 am

מאתרים מזרוחניקים..עדיין רוצים? למקרה שכן:

"פרומו: דרשת הרב-צר הרחב לפורים בעת חגיגה
פירוש מצורף בסוגריים מסולסלות כעין אלו {* הפירוש *}
הגמ´ ע"פ הגהות הב"ח (בעל חכמה) והגהות הת"ח (תלמיד חכם)

הדרשה:

צפרא טבא רמשא טבא, טובל ושרץ בידו, יהי כן כנגדו, וכן יהא עימנו וכן יהי רצון. {*אוסף ביטויים שאינם קשורים זה לזה פרט למילים המקשרות ביניהם*}
אמר הרב: לא שנו חכמים ולא הוסיפו נביאים מהכתוב אלא את מה שאינו כתוב{*אלא מה עוד יכולים להוסיף*}, ע"מ שיובן כתבו של דבר לפשוטו{*ברור*}, אולם בימי הפורים שותהו אינו משתכר.{*שגם השפעת היין בימי הפורים בטלה ע"י הקדושה ולכן יש מצווה לשתות בפורים - מתוך דברי הקבלה אם אינני טועה*}
ומקשה המקשן ודורש הדרשן פלפולים.{*שאלות על כך*}
ועונה הגמ´ במסכת שקרים (שקרים עלינו נופלים ואנחנו אותם בולעים ומתפתים - פרק המלבן - דף ט"ז עמודה ד´ - מדובר בגמ´ ירו´{*בגמ' ירו' יש 4 עמודות לכל דף*}):
"ולא הקשו חכמים אלא על הקרוב ועל הרחוק לא הקשו, דרחוק הוא."
אולם גרסת הבבלי אומרת כך (שקרים עלינו - פרק המלבן - דף כ"ח ע"ב):{*מרחיבה יותר מגרסת הירו'*}
"בעו מניה מרב: קשיא לן מקרא ´שלום שלום רחוק ולקרוב´ - אמי תרתי?{*קשה לנו המקרא שלום שלום לרחוק ולקרוב - מדוע פעמיים?*} אמר להו: צאו וראו מה היא דרכה של תורה, אשר מקדימה שלום הרחוק לקרוב ופותחת בשלום שניהם. שנאמר: 'שלום שלום לרחוק ולקרוב'.
רב ורב הונא הוו כרכי ריפתא בצפרא דיום פוריא בהדי הדדי{*היו אוכלים לחם בבוקר יום פורים ביחד*}. אמר רב הונא: וכי אית לן חמרא{*וכי יש לנו יין*}? אמר ליה: לא תקשי לך דלית לן חמרא, דהא לא מקיים איניש סעודת פורים בצפרא{*לא יהיה קשה לך שאין לנו יין משום שאין מקיימים סעודת פורים בבוקר(אלא רק לאחר חצות היום למי שמבין בהלכות)*} . אמר ליה: וכי דקא נעביד לא יצא ידי חובה?{*וכי מי שעשה כן לא יצא ידי חובה?*} והא אמר רבי (משנה מסכת נ(ר)גילה - פרק ג´ - יום הפורים - משנה ד´) ´מצוות סעודת פורים ביום פורים´. אמר ליה: לא תקשי לך, דעיקר תקנתא לצפרא - מתנות לאביונים.{*לפני חצות היום עיקר התקנה היא מתנות לאביונים*} שנאמר ´ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים' - משלוח מנות דאפשר למישדר בצפרא שדיר ופטיר נפשיה.{*משלוח מנות אפשר לשלוח בבוקר (ולא רק לאחר חצות היום) - שולח ופוטר נפשו(=יוצא ידי חובה)*} מתנות לאביונים תלו במקרא מגילה שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה - ואפשר למישדר בצפרא.{*משלוח מנות אפשר לשלוח בבוקר ויוצא ידי חובה (מבוסס על דברי הגמ' במסכת מגילה שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה ולכן אין קוראים בשבת)*} והיכי עביד ´משתה ושמחה´? אלא עביד אחר חצות ולא עבדינן בצפרא.
גמירו ליה.{*סיימו לאכול*} אמר רב: יימר מר מילתא.{*יאמר אדוני דבר תורה*} אמר: ´שלום שלום לרחוק ולקרוב´ דרשה התורה בשלום שניהם וסיימה בקרוב שדרישתו קלה. וכן בימי אחשורוש נהג משתה לשרי מאה עשרים ושבע מדינות וסיים בשושן מדינתו שנאמר: ´עשה משתה לכל שריו ועבדיו, וכתיב בתריה: ´ובמלואת הימים האלה´. אמר ליה: וכי ידע אחשורוש דא מילתא? (=סוד זה) אמר ליה: אין. הוו ליה יהודאי דהוו יתבי בדין" {*ע"פ המדרש - החכמים שהיו שם היו יהודים ומה שנא' "והקרוב אליו..שבעת הסריסים" אמרו היהודים כך אם נאמר לו להרגה - מחר יתפכח מיינו וידרוש דמה מאיתנו, אם נאמר שלא יעשה דבר - בזיון מלכות. ואמרו לאחשורוש: מאז החורבן נטלה מאיתנו עצה ואין אנו יכולים לדון דיני נפשות והלך אחשורוש והביא מעמון ומואב וזה שנא' והקרוב אליו*}

זוהי גרסת הבבלי לגבי הדרשה שדרשנו על הפסוק "שלום שלום לרחוק ולקרוב".
ומקשה התוס´: ומדוע לא דרשה הגמ´ על בני שושן שהיו רחוקים מא"י? שהרי בני א"י הרי הם הקרובים{*לשכינה - שהרי ע"פ ספר עזרא ונחמיה היו באמצע בניין המקדש בימים הללו רק נעצרו באמצע בגלל כתב השטנה*} ובני שושן הרי הם הרחוקים?
ומשיב התוס´ שנמצא בדברי הר"י והרשב"א ור"ת, שאין לדרוש כן. שהרי היה מרדכי מבין הקרובים ופרש לרחוקים ע"מ לסייע לקרובים ככתוב במדרש
(משלחות ששלחו היהודים והגויים למלך בגלל כתב השטנה בימי עזרא ונחמיה שראשי המשלחות היו המן ומרדכי), ולא נדרשה א"י בכל המגילה.
וחותמת המסכת בבבלי בדבר הבא (שקרים עלינו - פרק המתחמן - דף ק ע"ב):
"תנו רבנן: לשקר אין רגלים. וכי אמת הוו ליה רגליים? אלא לא תקשי לך דהא גופא דשקר לית ליה, אלא אם אית ביה מידי (=מאומה, משהו) אמת.{*שגוף השקר אין לו רגליים אלא אם כן יש בו משהו מן האמת - דהיינו אינו יכול להתקיים - וזוהי כוונת הדבר אין רגליים*}
תנו רבנן: שקרנים, תחמנים, מלבנים (רש"י: המשקרים שקר לבן לאכוסי נפשיה), מחליקים (רש"י: מן הצד כלאחר שקר מעבירים אותה), ומזמרים(רש"י: המגמגמים בדיבורם ומעלימים מן האמת)
כולהו אית להו חלק בין ישראל אם ישובו. שנא´: ´אם תשוב ישראל´. ומאי שיבה? הדא הוא דתנן {*זה הוא ששנינו*} (משנה מסכת שתיה חמה - פרק ג´ - כיצד התה - משנה ג´) ´שיבה נענע ולוויז´ה ופלאיו מעמידין את התה על טעמו´.
ומכחשי? הרי הן בין התחמנים והמלבנים והמחליקים והמזמרים. ואי אית בהו כולי האי, מאי קא עביד ותיהוי ליה שיבה? יכחיש הכחשתו."
הדרן עלך המתחמן וסליקא לך מסכת שקרים עלינו.
וכל המשקר אין לו ידיים ולא רגליים ובסוף גם יקצצו לחמור את האוזניים ולגמל יישברו השיניים ויתיישרו הדבשות ואין מה לעשות. {*אוסף משפטים ללא קשר כמו בהתחלה*}
ר´ חנניא בן עקשיא אומר..............(סוף הדרוש)"


----------------------------

אין לקחת כאן כל דבר ברצינות ואין לשאוף לריאות!!!

"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" אמר רב יהודה...ויקר אלו תפילין(מגילה טז: ) ונכתב במגילה "וַיֹּאמֶר הָמָן בְּלִבּוֹ לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי"
וקשה,ושני הדברים נראים כסתרי ההדדי מה לגוי עמלקי שכל רצונו ותוחלתו בעולם להשמיד את עם ישראל הי"ו ולתפילין?! ועוד מוסיפה הגמרא במגילה (ט"ז: ) וכן הוא אומר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש האם יכול להיות שרצה המן ימ"ש לקחת את התפילין הקדושות ולשים בראשו? ועוד קשה,אם המן ימ"ש כל-כך רצה תפילין למה הוא לא הלך לסופר סת"ם ופשוט קנה תפילין (הרי הוא לא היה פרסי)?
ונראה לענ"ד שהמן ימ"ש רצה את התפילין הקדושות שהם בחינת נשק של עמ"י הי"ו כדי להילחם בנו בנשקנו ל"ע, ומכאן פשוט למה המן ימ"ש לא הלך וקנה תפילין אצל סופר סת"ם, וכי איזה סופר סתם ימכור תפילין לגוי ערל שעליו נאמר "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּום"(בר' ו' ה')?
ולכן כאשר הציע המלך להמן ימ"ש "יקר" מיד קפץ כמוצא שלל רב,אבל סובב מסובב הסיבות את המקרה בכך שלהמן ימ"ש היה נדמה ש"יקר" אלו תפילין שהרי המן ימ"ש היה עבדו של מרדכי שליט"א וידע גמרא (בדומה לעבדו של רבן גמליאל) וידע שכתוב ש"יקר"=תפילין, אבל המלך הגוי הפרסי הערל כלל וכלל לא עלה על מחשבתו ש"יקר" זה תפילין שהרי "יקר" היא מילה פרסית כמו שהגמרא במגילה מזכירה.
ואנו הקטנים באלפי ישראל עומדים ומשתאים על הצלת עם ישראל הי"ו
"כי לא מחשבותי מחשבותיכם..."
"רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם"
"ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים"

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי איש רגיל » ב' פברואר 24, 2014 9:42 am

חלש...

אתרוג
הודעות: 14
הצטרף: ו' ינואר 17, 2014 11:49 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי אתרוג » ב' פברואר 24, 2014 11:06 am

מישהו שאל אותי אם יוצאים ידי חובת עד דלא ידע על ידי נטילת קנביס.
שאלתי כמה, ואחד מהם גערער שאני מאוד אוחז ממנו, ואמר לי ברגע שהקנביס יאושר בא נראה קידוש אחד בגור שלא יחלקו קנביס.
כמה שהוא צודק.
הבעיה היא שזה לא רק הגורים.

יאיר
הודעות: 9266
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי יאיר » ב' פברואר 24, 2014 12:14 pm

.
נערך לאחרונה על ידי יאיר ב ב' פברואר 24, 2014 12:37 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ארזי ביתר
הודעות: 1706
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ב' פברואר 24, 2014 2:56 pm

אתרוג כתב:לתשומת לבכם הקובץ למטה אסור בשום אופן להסתכל בה.
והוא הורד מחסום אתרוג דרגה שתים.
לכל השואלים.

מה זה אמור להיות??? מה שאסור בשום אופן להסתכל, אסור להעלות לכאן!!!

אאאא_ב
הודעות: 103
הצטרף: ב' פברואר 24, 2014 2:36 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי אאאא_ב » ב' פברואר 24, 2014 3:15 pm

כוונתו להראות העמים והמדינות שאתרוג חסום אינו חסום.
וכבר כתב על כך כמה וכמה פעמים.
אני מאמין שהוא מבקש לפתוח במלחמה או באתרוג או באינטרנט בכלל.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ב' פברואר 24, 2014 4:22 pm

נזכרתם.
בשעה טובה ספרתי עשרים הורדות.
--
אתרוג, אנא ממך לא אמרתי בשום מקום שאינך צודק, ואתה מנהל מלחמה בצדק ומסיר לך את הכובע אך כפי הנראה אנשים מפחדים מהפרנסה שלהם כמו ארזי ועוד כהנה.
quote=""]נושא: בקשות איימיל מספר טל או כתובות לאישים

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ב' פברואר 24, 2014 4:35 pm

http://forum.etrog.net.il/index.php
אתרוג, כותב לי שהוא כבר פנה והזהיר אותם מאות פעמים ולהם יש רק שאלה אחד המטרידה אותם איך קוראים לך ומה שמך.

תמיד בשמחה
הודעות: 33
הצטרף: ה' פברואר 20, 2014 5:32 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי תמיד בשמחה » ב' פברואר 24, 2014 7:21 pm

תורה של פורים: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=18615
למען החסומים אביא את התגובה הראשונה וחלק מהשנייה (שאר התגובה השנייה לא שייכת לעניינינו) שבה דבר תורה על הקשר בין "ואחות לוטן תמנע" לפורים:


שלום לחברי'ה הקדושים

בפורים יצא לי לראות שכתבו כאן באחד מהאשכולות בשם ר' איציקל על אותו ליל פורים נשגב שזכה להיות במחיצת הרב'ה כשהוא הלך לתת 'משלוח מנות' לר' אהרון ואמר לו בזמנו 'תורה של פורים', וזכור לי ששמעתי איזה תורה כזאת ואולי זה מה שהרב'ה אמר, אז אכתוב אותה כאן, ואני כמובן מתנצל על האיחור רק פשוט לקח לי הרב'ה זמן להיזכר בזה ולהעלות את זה בכתב, ואלו הדברים.
במגילת אסתר (פרק ז) אמרה אסתר המלכה לאחשורוש במשתה היין, וז"ל, כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד, ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שווה בנזק המלך, ע"כ, ולכאורה משמע מהדברים שנמכרה אסתר ועמה בשביל להרוג ולהשמיד ולאבד אחרים, שכך הוא הלשון, וא"כ צ"ב בשביל מה נמכרו לזאת ומה טענת אסתר,ואילו לעבדים וכו' החרשתי.

והנראה לבאר בזה בעזה"י דהנה מתבאר בראשונים שמצוות הייבום הייתה אף קודם מתן תורה (וכיעיין במאירי ריש מס'כ קידושין), וגם האומות העולם היו נוהגים בזה,וידיעה ההלכה שהאח שמייבם את אשת אחיו הוא זה שיורש את ממון האח המת, וכנפסק ברמב"ם (כיעויין בהלכות יבום פ"א הלכה א'), וא"כ אפשר לומר שהמן היה אחיו של אחשורוש, ועפ"י הדין המן הוא זה שראוי ליבם את אשתו, וממילא לירש את כל נכסיו, ולכן המן בהיותו חפץ בממון אחשורוש ובמלוכה קנה את אסתר המלכה ע"מ שתהרוג את אחשורוש, ושוב מהמת שאין לאחשורוש בנים יהיה דין יבום להמן, ויוכל לקחת את כספו.

וזה מה שטענה אסתר, שהם נמכרו ע"מ לקחת את כספי המלוכה ע"י הייבום, וזה כמובן דבר שלא יעשה, אולם המשיכה ואמרה,"ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי", דהיינו שאם המן היה דורש שיגנבו חפצים וכסף מהמלך, שע"י זה אפשר שהם ימכרו מדין עבד עברי, כאמור אם אין לי ונמכר בגנבתי, שהרי אם יתפסו בגניבתם לא יהיה להם מה לשלם,כיוון שהכל יעבור להמן,ושוב ימכרו להיות עבדים עברים לאחשורוש, "החרשתי, כי אין הצר שווה בנזק המלך", משום שבייבום כל הכסף והמלוכה כולה עוברת להמן, משא"ב בגניבה יש חפצים שתוכל לגנוב ויש חפצים שלא תוכל לגנוב, ולכן אין בזה פסידא גדולה למלך.

ועל זה עלה חרון אחשורוש, וקם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן, והנה בזמן זה ראה המן ששוב אין מחשבתו תוכל להתקיים, ועל כן אמר לנקוט בדרך אחרת, והיא, דהנה הגמ' ביבמות (נד:) דנה במצוות ייבום אם שייכת אף בחיי הבעל, וכיעו"ש, וכך אמר המן לעצמו לעשות הלכה, שיש ייבום אף בחיי הבעל, וזהו האמור "והמן נופל על המיטה אשר אסתר עליה", שבא לקיים מצוות ייבום, ועל ידי זה יוכל לקחת את הכסף והמלוכה מאחשורוש, אולם באותו רגע נכנס אחשורוש וראה מעשי המן, והשיב, שכל הדין הנידון בגמ' שם שיש ייבום בחיי הבעל הוא רק באופן שגירשה הבעל, וכמו שכתב שם רש"י להדיא, ולכן כל זמן שהוא לא גירשה לא יוכל המן לייבמה, ולא יזכה בכסף ובמלוכה.

ובאופן זה אפשר להמשיך ולפרש האמור "ופני המן חפו", שר"ל, שהמן נזכר בדברי רש"י, והתבייש בעצמו איך יכל לחשוב ולעשות מעשה נגד דבריו של רש"י, שזוהי בושה נוראה לשכוח דברי רש"י, והבן, והתיישבו הדברים על מכונם בעזה"י.

וכמובן שהדברים הם 'תורת פורים' ואולי זה מה שאמר הרב'ה, מה דעתכם [הרב דופו אולי תשאל את ר' איציקל]?


ביפו, כמו בירושלים בהמשך, רבתה השמחה בפורים בבית הרב קוק. חסידי ברסלב שגם במשך כל השנה מצאו בבית הרב יחס חם, היו בהאי יומא רישי חדוותא. ר' מאיר אנשין ז"ל (שמדי יום ביומו, במשך שעה ארוכה היה לומד קבלה עם מרן הראי"ה) יחד עם חבריו היו רוקדים על השולחן, ולקול השירה והצהלה נמשכו רבים והגיעו לבית הרב. בין ניגון לניגון ובין ריקוד וריקוד, דרש הרב בפני הבאים מעניינו של יום, וכל פעם הפסיק ושתה 'לחיים', ושוב המשיך. כל שאלה וכל הערה זכתה מיד לתשובה מהירה, ולא עוד אלא שנמצא מיד הקשר לשמחת פורים ולכל פרשת גדולת היום. והנה נכנס ובא אחד מיוחד מיקירי יפו, בעל בית סוחר אמיד ורב פעלים, בעל טובה ובעל צדקה, הלא הוא רבי משה בצלאל טודרוסוביץ ז"ל, מייסד המוסד החינוכי "שערי תורה", אשר היה מראשי היוזמים להעלאת הרב מבויסק ליפו. ר' משה בצלאל סיים את סעודת פורים בביתו, ועתה הגיע אל שולחנו של הרב אשר עליו גאוותו. ומכיוון שר' משה בצלאל היה מבוסם במקצת, הרשה לעצמו לפנות אל הרב בנוסח פורימי, ולבקש מהרב להגיד דברי תורה על פסוק שלכאורה לא ניתן לומר שם כלום.

וכך עמד רמ"ב וקרא: רבי, יאמר נא לנו תורה על הפסוק "ואחות לוטן תמנע"! [בראשית לו, כב]. ידע רמ"ב שרב כוחו של הרב, ולא פחד כלל שמא יגרום חלישות דעת כלשהי, אלא שהיה סקרן לראות מה יהיה כאן, איך יפליא הרב לעשות בפסוק כזה? והנה זקף הרב עיניו ונעץ מבטו בקורא ואמר בחיוך רחב: ר' משה בצלאל, הלא פסוק זה כל כולו שייך לפורים, וממנו כל העניין מתחיל! תמה רמ"ב ושאל: הא כיצד? אפוא יש כאן רמז כלשהו לפורים? חזר הרב והשיב: הלא גמרא מפורשת היא במסכת סנהדרין [צט:] שבאה תמנע לידבק בבית אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו, אמרה מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. וממשיכה שם הגמרא להסביר שעל חטא שריחקוה מתחת כנפי השכינה "נפק מינה עמלק דצערינהו לישראל", שהיא היתה אמו של עמלק, סב סבו של המן האגגי צורר היהודים. ונעוצה אפוא האתחלתא של גזירת המן בזה שלא גיירו את סבתו, את אחות לוטן תמנע, והיה אחר כך התיקון של החטא הקדמון הזה, בימי מרדכי ואסתר ב"ורבים מעמי הארץ מתיהדים", שקבלו גרים מאנשי פרס ומדי והכניסו אותם תחת כנפי השכינה.

וכאן התחיל הרב מרחיב את הדיבור על קירוב ועל ריחוק, על אברהם אבינו שמצד אחד נאמר בו ובשרה "ואת הנפש אשר עשו בחרן" [בראשית י"ב, ה], ומצד שני אומר ר' יוחנן שחטא אברהם אבינו בזה שויתר על הנפש של אנשי מלך סדום, שהחזירם ולא גיירם [נדרים לב.] וכו' וכו'. עלה הרב הרים וירד בקעות, ונמשכו דבריו שעתים רצופות באגדה והלכה, כורך יחד זוהר ורמב"ם, ראשונים ואחרונים, והכל מבריק בחריפות ומתרחב בבקיאות, וכל היושבים ליד השולחן והמצטופפים סביבו משתאים למראה השפע הגדול הזה, המעין הנובע, המתגבר והולך, המתגבר ושוטף, וכשסוף סוף גמר הרב, קפץ ר' משה בצלאל ממקומו, תפס את הרב וחיבק אותו ופרץ בקריאה: "רבי, איך האב אייך ליעב!"=רבי, אני אוהב אותך!
('מועדי הראי"ה' עמ' רמ"ח, 'ספר מירון' עמ' 415)
נערך לאחרונה על ידי תמיד בשמחה ב ב' פברואר 24, 2014 7:26 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

נאשער
הודעות: 624
הצטרף: ד' מרץ 02, 2011 2:49 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי נאשער » ה' פברואר 19, 2015 11:54 pm

אשמח מאוד להעלאת פורים תורות-ולומדות לפורים, תודה מראש!

נבח
הודעות: 5
הצטרף: ה' נובמבר 06, 2014 5:33 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי נבח » ו' פברואר 20, 2015 6:30 am

קונטריס תיקון ליל פורים להורדה. ובפי הסכמתו הוא מהולל ומשוגע בפי כל מעקשי תורה
קבצים מצורפים
תיקון ליל פורים מהדורה ג.pdf
(4.61 MiB) הורד 252 פעמים

בקרו טלה
הודעות: 1833
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחות

הודעהעל ידי בקרו טלה » ו' פברואר 20, 2015 11:09 am

מן השורה כתב:מצאתי בס' שיח המגילה [מהד' תשע"ד], עמ' רצ"ו, שמובא מהגרח"ק שאמר שהמצוה היא גם בכל משקאות המשכרים. [וכנראה הוא מלשון הגמרא שהזכיר הרב ארזי]. והוסיף שבזה מובן הגמ' בנדרים מ"ט שרבי יהודה היה קשה עליו לשתות יין והיה שותה רק ד' כוסות קידוש והבדלה, ולמה לא הזכירו גם פורים, אלא שבפורים היה שותה שאר משקאות המשכרים.

אי' בשם השפ"א ע"פ הגירסא יין קשה פחד מפיגו [ואכמ"ל], ולכן בפורים שהדר קבלוה יש את הענין של אימה יראה רתת וזיע שהתורה ניתנה בהם.

אבא יודן
הודעות: 889
הצטרף: ב' אוגוסט 10, 2015 2:34 pm

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחותא

הודעהעל ידי אבא יודן » ה' מרץ 16, 2017 5:18 pm

אורי אגסי כתב:שמעתי מר' בצלאל דים:
ואי' במדרש דהמן היה תלוי במשך שנה שלימה

מקור

שיבר
הודעות: 620
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: אשכוליא דפוריא-עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו-מילתא דבדיחותא

הודעהעל ידי שיבר » ה' מרץ 16, 2017 7:48 pm

אבא יודן כתב:
אורי אגסי כתב:שמעתי מר' בצלאל דים:
ואי' במדרש דהמן היה תלוי במשך שנה שלימה

מקור


קרוב לשנה. נתלה בניסן ובניו באדר שאחריו, ובתרגום וכן בילקוט אסתר תתרנט, מפרט סדר מקומם על העץ וכולל המן עמהם. (וע"ע שו"ת תורה לשמה סי' שכא).




חזור אל “פורים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 2 אורחים