מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הערות במגילת אסתר

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
ישועות ישראל
הודעות: 53
הצטרף: ד' פברואר 09, 2011 2:17 pm

הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי ישועות ישראל » ג' מרץ 15, 2011 9:08 pm

כל עבדי המלך וגו' אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית

ויש להקשות, אין הכי נמי שאין לבוא אל המלך בלי רשות, אבל למה לא ביקשה אסתר רשות ממשרתי המלך שיש לה דבר נחוץ לדבר עם המלך? ולכל היותר אפשר להזמין תור "אפוינטמנט" (בלע"ז) להיכנס אל המלך.
הלא כל שר ושר יכול לבקש רשות מהמלך להיכנס לדבר עמו, כדמצינו שהמן רצה לתלות את מרדכי בא בבוקר אל המלך, וכן כשרצו בגתן ותרש להרוג את אחשורוש מיד אמרה אסתר להמלך, אלא וודאי שברשות אפשר לכל אחד להיכנס אל המלך, בפרט המלכה עצמה אין במציאות כזה שלא תוכל להיכנס לכה"פ עם רשות.

ואם כן למה היתה צריכה למסור את נפשה ואת כל היהודים ולבוא אל המלך אשר לא כדת?
ולמה ועל מה היו צריכים כל היהודים לצום שלשת ימים?

והקושיא ביותר: ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום
איך זה יתכן במציאות שגוי כאחשורוש יהיה פרוש שלושים יום? אחרי שהפסוק מעיד "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים", ולפי המדרש דלכך רצו בגתן ותרש להרוג את המלך כיון מרוב אהבתו לאסתר לא היה ישן בלילה.

גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: קושיא עצומה על מגילת אסתר

הודעהעל ידי גוראריה » ג' מרץ 15, 2011 9:16 pm

היא לא היתה אשתו היחידה וכמאה"כ ובהקבץ בתולות שנית. וכד' חז"ל אין אשה מתקנאה וכו'. ובזה גם מובן שלא יכלה לבוא בכל עת. צא ולמד מהמלכים שלפניו 'שגלתך ולחנתך' וכו'.
וד"ז היה נוהג בשושן מאד וצא ולמד מהמן שהי"ל 208 בנים וודאי דלאו כולהו מזרש נפקו. וכי צפרדע היתה ומתזת נחילים?

הפלא ופלא
הודעות: 362
הצטרף: ב' מאי 10, 2010 3:24 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי הפלא ופלא » ג' מרץ 15, 2011 10:38 pm

יועיל מאד לכתוב גם ווארטים ופנינים על המגילה. ואולי לפתוח על כך אשכול נפרד.

מדהים איך בכל שנה שומעים על דיוקים ותמיהות חדשות ומעניינות במגילה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 16, 2011 7:48 am

הנה דבר נחמד שכתבתי משכבר הימים.

ו,יא ויקח המן את הלבוש ואת הסוס.

במגילה טז,ב: אזל לגביה דמרדכי, אשכחיה דיתבי רבנן קמיה ומחוי להו הלכות קמיצה, אמר להו במאי עסקיתו, אמרו ליה, בזמן שביהמ"ק היה קיים, מאן דמנדב מנחה מייתא מלי קומצא דסולתא ומכפר ליה, אמר להו, אתי מלי קומצא קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי. וברש"י, הלכות קמיצה - דריש בענינו של יום וששה עשר בניסן היה הוא יום תנופת העומר.

והנה לעיל הועתק לשון הגמ' יג,ב שמבואר שזכות מחצית השקל הכריע את כף העשרת אלפים ככר כסף, ויל"ע אם הוי פלוגתא.

ונראה בדרך חידוד, לחבר את היריעות והיה האהל אחד, דהנה במשמר הלוי מובא כאן מכתב מבעל משנת חיים שליט"א, ושם מייתי כדלהלן.

בתו"כ ויקרא חובה פי"ג,טו...מלמד שאינה באה אלא משל ציבור. ופי' הראב"ד מתרומת הלשכה וכו' כי שיהיה לכולם חלק בה.

והקדוש הגר"מ זמבא הי"ד תמה בזרע אברהם (יד,כג), למאי הדגיש הראב"ד דווקא מתרומת הלשכה, והרי גם אם היו גובים מכל ישראל מגבית מיוחדת הוי בכלל של ציבור. ויצא לידון בדבר החדש, דאף כי כל קרבנות ציבור מהני גם ע"י גביה לצורך כך, מ"מ בקרבן העומר נאמר גזירת הכתוב דבעינן מתרומת הלשכה דווקא וכדי שיהיה לכל אחד מהן חלק בה, עכ"ד שם.

והנה מחצית השקל היה הולך לתרומת הלשכה כדתנן בשקלים פ"ג, והרי הקרבן שודאי היה בא מאותן המעות ולא ממעות אחרים של נדבות ציבור, הוא קרבן העומר שלא יכול ליקרב מהן, ומעתה ב' הענינים דמחצית השקל ומנחת העומר עולים בקנה אחד, ואין כאן שום פלוגתא.

שוב ראיתי בזה דברי רש"י בהושע (ג,ג), וז"ל: ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחומר שעורים ולתך שעורים - ת"י ופרקתינון במימרי ביום חמשה עשר לירח ניסן ויהב ית תקליא כיפור לנפשיהון ואמרית דיהון מקרבין קדמי עומר ארמותא מעללת שעורין. כלומר, לא הוגעתים בדברים קשים, בחמשה עשר כסף בגימט' ניסן, ובפסיקתא הוא נדרש בט"ו כסף בט"ו בניסן וחומר ולתך הרי ארבעים וחמשה שהחומר ל' סאה והלתך חצי חומר.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' מרץ 16, 2011 7:49 am

וזאת אשר נתחדש לי היום תלי"ת באשמורת הבוקר.

ובעיקרא דמילתא, הנה רש"י כאן פירש: הלכות קמיצה –דורש בענינו של יום וששה עשר בניסן היה הוא יום תנופת העומר. והקשה המהרש"א, היאך יתכן לומר שנתכוונו על מנחת העומר, והרי אמר בסמוך דאמר להו מאן דמנדב מנחה מייתי מלוא קומציה דסולתא, ובזה ודאי אין הכוונה על העומר שאינה באה בנדבה, וגם לא היה העומר סולת שהרי מן שעורים בא, ויעו"ש שמפרש בענין אחר.

וליישב דברי רש"י, שכבר הביא המהרש"א שכן מפורש בילקוט שעסקו במנחת העומר נראה לפי מה שכתב בהגהות חשק שלמה כאן דבר נפלא בשם אביו לפרש לשון המד"ר דאיתא דאמרו לו שבמצוות העומר היו עסוקין, תמן אמרי הלכות קמיצה אחוו ליה ודבר אחד שהיו קומצין מן העומר. ופי' המתנו"כ: דבר אחד – חלק אחד, ואינו מובן כלל. וביאר הר"ר ישראל משה הכהן ז"ל שכוונת המדרש להקשות דתמן אמרו דהלכות קמיצה אחוו ליה, ושם אמרו שבהלכות העומר היו עסוקין. ומתרץ המדרש דדבר אחד, כלומר, שהכל דבר אחד שהיו קומצין מן העומר, ומשו"ה אמרו בבבל דבהל' קמיצה אחוו ליה, ויעו"ש שנדחק להכניס זה גם בדברי המתנו"כ, ומסיים 'ודפח"ח'.

ולפי דבריו שהיו עסוקים בדין המסוים של קמיצת העומר נראה, דאמנם פרשת קמיצה בתורה לא נאמרה בפרשת העומר כלל, אלא בפר' ויקרא גבי מנחת נדבה שמתנדב מנחת סולת וקמץ ממנו הכהן, ומעתה י"ל שאף שבמנחת העומר היו עסוקין, להראות להם דין הקמיצה משתעי בדין מנחת סולת הבאה בנדבה, וזה כפתור ופרח.

ישועות ישראל
הודעות: 53
הצטרף: ד' פברואר 09, 2011 2:17 pm

Re: קושיא עצומה על מגילת אסתר

הודעהעל ידי ישועות ישראל » ד' מרץ 16, 2011 8:42 am

גוראריה כתב:היא לא היתה אשתו היחידה וכמאה"כ ובהקבץ בתולות שנית. וכד' חז"ל אין אשה מתקנאה וכו'. ובזה גם מובן שלא יכלה לבוא בכל עת. צא ולמד מהמלכים שלפניו 'שגלתך ולחנתך' וכו'.


אף שהיה לו גם פלגשים, אבל אסתר היתה המלכה והעיקר, ואחשורש אהב אותה מכל הנשים.

ובכל אופן הקושיא הראשונה במקומה עומדת, למה לא ביקשה רשות להיכנס?

ישועות ישראל
הודעות: 53
הצטרף: ד' פברואר 09, 2011 2:17 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי ישועות ישראל » ד' מרץ 16, 2011 12:01 pm

עוד כמה הערות במגילה:

א. ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך. למה סירב המלך לקחת את הכסף, האם שונא בצע היה?

ב. ויגד לו המלך את כל אשר קרהו "ואת פרשת הכסף אשר אמר המן". למה סיפר מרדכי לאסתר אשר רצה המן ליתן הכסף לאחשורוש, הלא סוף כל סוף אחשורש לא לקח את הכסף, ומאי נפק"מ בכל זה?

ג. כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד. וקשה איזה מכירה היתה כאן, הלא המלך לא קיבל פרוטה אחת מכל העסק הזה?

ד. מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן. קשה מאוד, איך אחשורש נעשה פתאום כתם, ועושה את עצמו כאינו יודע, הלא הוא בעצמו נתן הטבעת להמן, והסכים לכל זה "והעם לעשות בו כטוב בעיניך"?

ה. ויאמר המלך תלוהו עליו. למה ועל מה? מה חטאתו ופשיעתו שנתחייב מיתה, ולמה לא אמר המן לאחשורוש: אדוני המלך! בס"ה הצעתי זאת להמלך, ואם המלך מתחרט ורוצה לחזור, זכותך, אבל למה מגיע לי איזה עונש, מה פשעי ומה חטאתי?

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי יאיר » ד' מרץ 16, 2011 12:35 pm

שאלות טובות.

http://ladaat.net/forum/index.php?PHPSE ... #msg517221

[לחסומים, התשובות]:

"בואו וראו איזה פשע ורעה גדולה שעשה המן, עד שנתחייב מיתה בתליה כאחד הפושעים הגדולים.

דהנה, המן הרשע אחרי שהגדילו המלך למשנה למלך, אמר בלבו שכבר הגיע הזמן שיתנו את כתר מלכות בראשו, והוא ימלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה, וחשב עצות ותחבולות איך להפיל את אחשורוש בפח ויצטרך לפרוש מן המלוכה, ואז יקח המלוכה לעצמו. וכעת שהגיע לו הזדמנות בענין מרדכי הצדיק להשמיד את כל היהודים, עלה במחשבתו שעכשיו הוא ההזדמנות גדולה שיכול להפיל את אחשורוש בפח, כדלהלן.

"ויאמר המן לאחשורוש ישנו עם אחד וגו' ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שוה להניחם. אם על המלך טוב יכתב לאבדם, ועשרת אלפים ככר כסף אשקול וגו'". דהנה המן רצה ליתן שוחד להמלך, שאחרי שכבר יהיה ההשמדה ח"ו מכל היהודים, אז יכריז קבל העם ויאמר: רבותי, המלך הוא בוגד באנשי מדינתו, אתם יודעים למה הרגו את כל היהודים ממדינתינו, לפי שהמלך אחשורוש קבל שוחד עשרת אלפים ככר כסף, לכן מוכרחים תיכף ומיד לסלק אותו מכסא מלכותו, וכמובן שאז יקחו במקומו את המשנה למלך, את המן בעצמו.

אחשורוש אחר ששמע את כל דיבוריו של המן, ובפרט את עשרת אלפים ככר כסף, אמר להמן: תן לי יום אחד להתבונן בזה, כיון שעשרת אלפים ככר כסף סכום גדול כזה אינו בנמצא בכל יום, תבוא למחר ואני אענך.

אחשורוש יושב על כסאו ומתבונן על כל הנ"ל, דלמה ועל מה רוצה המן ליתן לו סכום אדיר כזה, ועלה על לבו חשד גדול שהמן רוצה עם הכסף להפיל אותו בפח, לעת עתה אינו יודע מה ואיך, אבל לבו נקפה לו שעל דבר כזה עוד יכול לשלם ביוקר. מיד אמר להמשרת לקרוא את המן, "ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך", איני צריך להכסף שלך, אוצרותי הם מלאים בכסף ובזהב, אמנם בענין להשמיד את כל היהודים גם אני מסכים אתך (כאמז"ל אחשורוש היה רשע יותר מהמן), "והעם לעשות בו כטוב בעיניך".

ויצא המן מאחשורוש חפוי ראש, כל עצתו ומחשבתו נתבטלה כרגע, אף שבענין השמדת היהודים אכן קבל את הסכמת המלך, אבל בענין ליקח את המלוכה לא עלתה בידו. עם כל זה הוא לא נתייאש לגמרי, וחשב הרבה בזה, עד שנפל במחשבתו שגם בזה הוא יוכל להוציא מכח אל הפועל את מזימתו הרעה.

"ויקראו סופרי המלך וגו' ויכתב ככל אשר צוה המן", דהיינו המן בעצמו צוה לסופרי המלך שיכתבו בהאגרת את כל הסיפור שהיה לו עם המלך כמו שהוא, וכלשון הזה: שהשר הגדול המן הציע להמלך אחשורוש להשמיד את כל היהודים, והבטיח שבשכר זאת יביא לגנזי המלך עשרת אלפים ככר כסף, והמלך הסכים לכל זה ונתן להמן את טבעתו, עד כאן לשון האגרת. - ולא זכר כלל מזה שהמלך סירב לקחת את הכסף, כענין "שתיקה כהודאה". והמן חשב בלבו שגם באגרת הזה יש לו די הוכחות להכריז קבל עם ולהראותם שהמלך קיבל את השוחד, ואז הוא ימלוך תחתיו.

אמנם, לבו של המן נקפו מאוד, כיון שדרך הוא מכל המכתבים היוצאים מאת המלך משאירים מכתב אחת בארכיון המלך, כספר הזכרונות, ואם יקרה שהמלך יסתכל בין המכתבים ויראה את השקר שכתב המן כאילו המלך קיבל את עשרת אלפים ככר כסף, אז אחת דתו להמית. לכן בהאגרת האחת הזאת המיוחדת לארכיון המלך, צוה המן שלא לכתוב כלום מהבטחת המן ליתן כסף לאחשורוש, כדי שהמלך לא יוודע ממזימתו הרעה.

והנה, מרדכי הצדיק שידע את כל אשר נעשה ברוח הקודש, ידע גם מהזיוף של המן בהאגרת. ואסתר המלכה אכן ידעה מכל הגזירה, וגם ראתה את האגרת הזאת הנשארה בארמון המלך, לכן "ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה", דהיינו ששאלה ממרדכי מה אפשר לעשות לזה אם יש לו איזה עצה לזה. "ויגד לו מרדכי וגו' ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול", מרדכי הגיד לאסתר אשר המן כתב בהאגרת זיוף גדול, מענין פרשת הכסף הנ"ל, "ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר", מרדכי הצדיק נתן להראות את אסתר את הכתב אשר נתן בשושן דייקא, אשר כתוב מפורש שהמלך קיבל את הכסף, ולא כהאגרת אשר נמצא בארמון המלך שלא נזכר כלום מהכסף, "ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו", מרדכי צוה עליה שתבוא אל המלך ולגלות לו את הזיוף הנורא מה שעשה המן נגד המלך אחשורוש.

והנה אסתר כשראתה את האגרת הזאת אשר נתן בשושן, לא יכולה להאמין מה שראתה בעיניה, אשר כתוב מפורש שחור על גבי לבן שאחשורוש קיבל עשרת אלפים ככר כסף, כעת כבר ידעה מה לעשות.

אסתר הזמינה את המן אל המשתה אשר עשתה, וביום השני ויאמר המלך מה שאלתך, אז התחילה לבכות ותאמר, "תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי כי נמכרנו אני ועמי להשמיד". ויאמר לה המלך, אכן אני יודע מהגזירה הזאת וכן נתתי הסכמה לזה, אבל מה זאת שאמרת "כי נמכרנו"? האם מכרתי אותם? האם קבלתי כסף לזה? ותאמר אסתר להמלך, כן נמכרנו! כיון שהמלך קיבל על זה עשרת אלפים ככר כסף! ובאותו רגע הוציאה את האגרת אשר נתן לה מרדכי, והראה זאת להמלך אשר כתוב מפורש שהמלך קיבל את הכסף, המלך נתמלא בכעס נורא, וצעק: "מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן", דהיינו לכתוב את השקר הגדול הזה, "ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה", אשר כל מטרתו אחת הוא, להפיל את המלך בפח וליקח את המלוכה לעצמו.

"והמלך קם בחמתו ממשתה היין וגו' ויאמר המלך תלוהו עליו", לפושע גדול כזה אשר משתמש עם נאמנות המלך בנתינת הטבעת לצורך עצמו ובפרט לרעתו של המלך, אין מיתה רק בתליה. "ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה".

"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"

(והוא פירוש נחמד מאוד הפלא ופלא, והוא רחום יכפר עון וגו')
---------------------
(נ.ב. למען הסר ספק: הפירוש הזאת לא מלבי יצאת ח"ו, אלא ראיתי זאת באיזה ספר מהקדמונים)"

איש אשכולות
הודעות: 276
הצטרף: ג' מרץ 01, 2011 10:35 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי איש אשכולות » ד' מרץ 16, 2011 10:47 pm

יאיר, אכן הפירוש הפלא ופלא.
בטח תשמח לטרוח בשבילנו להזכר באיזה ספר ראית כן.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי יאיר » ד' מרץ 16, 2011 11:09 pm

זה לא אני כתבתי..רק העתקתי את הציטוט מהלינק שהבאתי.

אישי
הודעות: 189
הצטרף: ב' ינואר 12, 2015 10:38 am

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי אישי » ו' מרץ 06, 2015 12:34 am

רצוי לרוב אחיו
מבואר בחז"ל שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. וצ"ב לשם מה נכתב זה במגילה, וכי בגנותו דיבר הכתוב?
וי"ל דאדרבה קמ"ל דאף דפירשו ממנו מקצת, מ"מ רוב סנהדרין לא פירשו ממנו והסכימו למעשיו, והלכה כרוב. וללמדנו, שלעולם לא ימצא שיהא פרנס הדור רצוי לכל אחיו, אלא כל שהוא רצוי לרוב אחיו, הרי זה ראיה שהוא ראוי לכך.

יהודי של פעם
הודעות: 23
הצטרף: ש' מרץ 05, 2016 11:35 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי יהודי של פעם » ב' מרץ 07, 2016 6:25 pm

אישי כתב:רצוי לרוב אחיו
מבואר בחז"ל שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. וצ"ב לשם מה נכתב זה במגילה, וכי בגנותו דיבר הכתוב?
וי"ל דאדרבה קמ"ל דאף דפירשו ממנו מקצת, מ"מ רוב סנהדרין לא פירשו ממנו והסכימו למעשיו, והלכה כרוב. וללמדנו, שלעולם לא ימצא שיהא פרנס הדור רצוי לכל אחיו, אלא כל שהוא רצוי לרוב אחיו, הרי זה ראיה שהוא ראוי לכך.

יש לשים לב, כמובן, שדרשה זו של רצוי לרוב אחיו מלמד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין, היא רק דרשה!
על פי פשוטו של מקרא הכוונה רצוי לאחיו הרבים, כמו המהולל ברוב התשבחות, שהכוונה בריבוי התשבחות.

ישראל אליהו
הודעות: 1797
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' מרץ 07, 2016 10:25 pm

יהודי של פעם כתב:
אישי כתב:רצוי לרוב אחיו
מבואר בחז"ל שפירשו ממנו מקצת סנהדרין. וצ"ב לשם מה נכתב זה במגילה, וכי בגנותו דיבר הכתוב?
וי"ל דאדרבה קמ"ל דאף דפירשו ממנו מקצת, מ"מ רוב סנהדרין לא פירשו ממנו והסכימו למעשיו, והלכה כרוב. וללמדנו, שלעולם לא ימצא שיהא פרנס הדור רצוי לכל אחיו, אלא כל שהוא רצוי לרוב אחיו, הרי זה ראיה שהוא ראוי לכך.

יש לשים לב, כמובן, שדרשה זו של רצוי לרוב אחיו מלמד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין, היא רק דרשה!
על פי פשוטו של מקרא הכוונה רצוי לאחיו הרבים, כמו המהולל ברוב התשבחות, שהכוונה בריבוי התשבחות.

כתוב בגמ' מלמד שפרשו ממנו..
זו לא דרשה, אלא משמעות.

יהודי של פעם
הודעות: 23
הצטרף: ש' מרץ 05, 2016 11:35 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי יהודי של פעם » ב' מרץ 07, 2016 11:15 pm

ישראל אליהו כתב:כתוב בגמ' מלמד שפרשו ממנו..
זו לא דרשה, אלא משמעות.

נכון, כך כתוב, וזו דרשה שנדרשת מהמילה "לרוב", אך זו לא משמעות.

ישראל אליהו
הודעות: 1797
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ב' מרץ 07, 2016 11:21 pm

יהודי של פעם כתב:
ישראל אליהו כתב:כתוב בגמ' מלמד שפרשו ממנו..
זו לא דרשה, אלא משמעות.

נכון, כך כתוב, וזו דרשה שנדרשת מהמילה "לרוב", אך זו לא משמעות.

"מלמד" זה משמעות.

הרוצה להחכים
הודעות: 362
הצטרף: א' מרץ 01, 2015 4:54 pm

Re: קושיא עצומה על מגילת אסתר

הודעהעל ידי הרוצה להחכים » ה' מרץ 10, 2016 2:51 pm

ישועות ישראל כתב:
גוראריה כתב:היא לא היתה אשתו היחידה וכמאה"כ ובהקבץ בתולות שנית. וכד' חז"ל אין אשה מתקנאה וכו'. ובזה גם מובן שלא יכלה לבוא בכל עת. צא ולמד מהמלכים שלפניו 'שגלתך ולחנתך' וכו'.


אף שהיה לו גם פלגשים, אבל אסתר היתה המלכה והעיקר, ואחשורש אהב אותה מכל הנשים.

ובכל אופן הקושיא הראשונה במקומה עומדת, למה לא ביקשה רשות להיכנס?

כמדומני שבספרו המצויין של י' לנדי "ויהי בימי: האימפריה הפרסית" כתוב שלמלכי פרס היו שני ארמונות, ארמון חורף בשושן וארמון קיץ בפרספוליס. ורק המלך נסע מהכא להתם, ואילו המלכות נשארו במקום מגוריהן במשך כל השנה כולה. הוא אף מציין (אני מצטט מזכרוני, ואיני בטוח) שכל סיפורי המגילה בין אחשוורוש לאסתר קרו דווקא בחדשי החורף, וזה מתאים למסופר שמרדכי ואסתר גרו ב"שושן הבירה", ועפ"ז היתה אסתר "מלכת החורף". אם אמת נכון הדבר אפשר לתרץ, שאסתר נסעה לפרספוליס בחודש ניסן כדי לבקש מלפני אחשוורוש על עמה, ושם אכן לא היתה לה רשות כניסה.

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 25, 2018 3:17 pm

איש אשכולות כתב:יאיר, אכן הפירוש הפלא ופלא.
בטח תשמח לטרוח בשבילנו להזכר באיזה ספר ראית כן.

מפי הרה"ג רבי יוסף חיים זוננפעלד זי"ע, רב דשופריא קדישא דירושלים, שראה זאת בכתב יד עתיק מכמה מאות שנים במוזיאון בלונדון

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 25, 2018 3:22 pm

http://forum.ladaat.info/viewtopic.php?p=171782#p171782

קושיות עצומות במגילת אסתר


הנה מצינו בהמגילה כמה דברים שקשה מאד להבינם, (אף שבאמת הכל היו נסים מהקב"ה, אמנם הלא הנס היתה מוסתר בדרך הטבע, וצריכים להבין אותם בפשטות ג"כ), ונפרט אותם בקיצור:

א. "ועשרת אלפים ככר כסף אשכול על ידי עושי המלאכה". צריכים להבין, למה רצה המן ליתן כסף לאחשורוש, האם אחד משרי המלוכה מציע לחקוק איזה חוק או איזה גזירה לטובת המלוכה, והמלך מבין מעצמו שזה לטובתו (ואת דתי המלך אינם עושים), הוא מחויב ליתן כסף לזה.

ב. "הכסף נתון לך". גם זאת קשה, למה סירב המלך ליקח את הכסף, האם שונא בצע היה, בפרט בסכום כזה שלפי החשבון היתה סכום עצום מאוד.

ג. "לדעת מה זה ועל מה זה". וקשה איך יתכן שאסתר לא היתה יודעת כלל מה שנתרחש בארמון המלך, בעת שכל העמים בכל מדינות המלך כבר דיברו מזה, כמובא באריכות בחז"ל.

ד. ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו "ואת פרשת הכסף אשר אמר המן". למה ועל מה סיפר מרדכי לאסתר עם הכסף אשר "רצה" המן ליתן לאחשורוש, הלא סוף כל סוף אחשורוש לא לקח את הכסף, ומה היה הצורך שאסתר תדע מזה.

ה. "ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר". גם כן קשה איך יתכן שאסתר לא ראה את פתשגן הכתב, הלא האגרת היתה נפוצה בכל מדינות המלך גלוי לכל העמים.

ו. "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד". וקשה איזה מכירה היתה כאן, הלא המלך לא קיבל שום פרוטה מכל העסק הזה.

ז. "מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן". קשה מאד להבין, איך אחשורוש נעשה פתאום כתם, ועושה את עצמו כאינו יודע כלום, הלא הוא בעצמו נתן את הטבעת להמן, והסכים לכל זה "והעם לעשות בו כטוב בעיניך".

ח. "ויאמר המלך תלוהו עליו". למה ומה גודל פשיעתו שנתחייב מיתה בתליה, ולמה לא טען המן ולומר לאחשורוש: אדוני המלך! בסך הכל הצעתי זאת להמלך, ואם המלך מתחרט ורוצה לחזור, זכותך הגדול, אבל למה מגיע לי מיתה, מה פשעי ומה חטאתי?

בואו וראו איזה פשע ורעה גדולה שעשה המן, עד שנתחייב מיתה בתליה כאחד הפושעים הגדולים.

דהנה, המן הרשע אחרי שהגדילו המלך למשנה למלך, אמר בלבו שכבר הגיע הזמן שיתנו את כתר מלכות בראשו, והוא ימלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה, וחשב עצות ותחבולות איך להפיל את אחשורוש בפח ויצטרך לפרוש מן המלוכה, ואז יקח המלוכה לעצמו. וכעת שביקש המן להשמיד את כל היהודים, צץ במחשבתו שעכשיו הוא ההזדמנות גדולה להפיל את אחשורוש בפח, כדלהלן.

"ויאמר המן לאחשורוש ישנו עם אחד וגו' ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שוה להניחם. אם על המלך טוב יכתב לאבדם, ועשרת אלפים ככר כסף אשקול וגו'". דהנה המן רצה שהמלך יקבל ממנו שוחד, ואחרי שכבר יהיה ההשמדה ח"ו מכל היהודים, אז יכריז קבל העם ויאמר: רבותי, המלך הוא בוגד באנשי מדינתו, אתם יודעים למה הרגו את כל היהודים ממדינתינו, לפי שהמלך אחשורוש קבל שוחד עשרת אלפים ככר כסף, לכן מוכרח הוא תיכף ומיד לעזוב את כסא מלכותו, וכמובן שאז יקחו במקומו את המשנה למלך, את המן בעצמו.

אחשורוש שמע את כל דיבוריו של המן, ובפרט את עשרת אלפים ככר כסף, הלא סכום גדול כזה אינו מציאה בכל יום, ויאמר להמן: תן לי יום אחד להתבונן בזה, תבוא למחר ואני אענך.

אחשורוש יושב על כסאו ומתבונן על כל הנ"ל, דלמה ועל מה רוצה המן ליתן לו סכום אדיר כזה, ועלה על לבו חשד גדול שהמן רוצה עם הכסף להפיל אותו בפח, לעת עתה אינו יודע מה ואיך, אבל לבו נקפה לו שעל דבר כזה עוד יכול לשלם ביוקר. מיד אמר להמשרת לקרוא את המן, "ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך", איני צריך להכסף שלך, אוצרותי הם מלאים בכסף ובזהב, אמנם בענין להשמיד את כל היהודים גם אני מסכים אתך (כאמז"ל אחשורוש היה רשע יותר מהמן), "והעם לעשות בו כטוב בעיניך".

ויצא המן מאחשורוש חפוי ראש, כל עצתו ומחשבתו נתבטלה כרגע, אף שבענין השמדת היהודים אכן קבל את הסכמת המלך, אבל בענין ליקח את המלוכה לא עלתה בידו. עם כל זה הוא לא נתייאש לגמרי, וחשב הרבה בזה, עד שנפל במחשבתו מעשה פראי, שגם בזה יוכל להוציא מכח אל הפועל את מזימתו הרעה.

"ויקראו סופרי המלך וגו' ויכתב ככל אשר צוה המן", דהיינו המן בעצמו צוה לסופרי המלך שיכתבו בהאגרת את כל הסיפור שהיה לו עם המלך כמו שהוא, וכלשון הזה: שהשר הגדול המן הציע להמלך אחשורוש להשמיד את כל היהודים, והבטיח שבשכר זאת יביא לגנזי המלך עשרת אלפים ככר כסף, והמלך הסכים לכל זה ונתן להמן את טבעתו, עד כאן לשון האגרת. - ולא זכר כלל מזה שהמלך סירב לקחת את הכסף, כענין "שתיקה כהודאה". והמן חשב בלבו שגם באגרת הזה יש לו די הוכחות להכריז קבל עם ולהראותם שהמלך קיבל את השוחד, ואז הוא ימלוך תחתיו.

אמנם, לבו של המן נקפו מאוד, כיון שמחוקי המלכות להשאיר מכתב אחת בגנזי המלך מכל המכתבים היוצאים מאת המלך, כספר הזכרונות, ואם יקרה שהמלך יחפש בספר המכתבים וימצא את השקר שכתב המן כאילו המלך קיבל את עשרת אלפים ככר כסף, אז אחת דתו להמית. לכן בהאגרת האחת הזאת המיוחדת לגנזי המלך, צוה המן שלא לכתוב כלום מענין הכסף, כדי שהמלך לא יוודע ממזימתו הרעה.

והנה, מרדכי הצדיק שידע את כל אשר נעשה ברוח הקודש, ידע גם מהזיוף של המן בהאגרת. ואסתר המלכה אכן ידעה מכל הגזירה, וגם ראתה את האגרת הזאת הנשארה בארמון המלך, לכן "ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה", דהיינו ששאלה ממרדכי מה אפשר לעשות לזה אם יש לו איזה עצה לזה. "ויגד לו מרדכי וגו' ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול", מרדכי הגיד לאסתר אשר המן כתב בהאגרת זיוף גדול, מענין פרשת הכסף הנ"ל, "ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר", מרדכי הצדיק נתן להראות את אסתר את הכתב אשר נתן בשושן דייקא, אשר כתוב מפורש שהמלך קיבל את הכסף, ולא כהאגרת אשר נמצא בארמון המלך שלא נזכר כלום מהכסף, "ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו", מרדכי צוה עליה שתבוא אל המלך ולגלות לו את הזיוף הנורא מה שעשה המן נגד המלך אחשורוש.

והנה אסתר כשראתה את האגרת הזאת אשר נתן בשושן, לא יכולה להאמין מה שעיניה ראתה, אשר כתוב מפורש שחור על גבי לבן שאחשורוש קיבל עשרת אלפים ככר כסף, כעת כבר ידעה מה לעשות.

אסתר הזמינה את המן אל המשתה אשר עשתה, וביום הראשון הזמינה אותם ליום השני, כדי להגדיל הפליאה בעיני המלך, וביום השני כשאמר המלך מה שאלתך וגו', אז התחילה לבכות ותאמר, "תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי כי נמכרנו אני ועמי להשמיד". ויאמר לה המלך, אכן יודע אני מהגזירה הזאת וכן נתתי הסכמה לזה, אבל מה זאת שאמרת "כי נמכרנו"? האם מכרתי אותם? האם קבלתי כסף לזה? ותאמר אסתר להמלך, כן נמכרנו! כיון שהמלך קיבל על זה עשרת אלפים ככר כסף! ובאותו מעמד הוציאה את האגרת אשר נתן לה מרדכי, והראה זאת להמלך אשר כתוב מפורש שהמלך קיבל את הכסף, המלך נתמלא בכעס נורא, וצעק: "מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן", דהיינו לכתוב את השקר והזיוף הגדול הזה, "ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה", אשר כל מטרתו אחת הוא, להפיל את המלך בפח וליקח את המלוכה לעצמו.

"והמלך קם בחמתו ממשתה היין וגו' ויאמר המלך תלוהו עליו", לפושע גדול כזה אשר משתמש עם הנאמנות המלך בנתינת הטבעת לצורך עצמו ובפרט לרעתו של המלך, אין מיתתו רק בתליה. "ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה".

"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"


(מפי הרה"ג רבי יוסף חיים זוננפעלד זי"ע, רב דשופריא קדישא דירושלים, שראה זאת בכתב יד עתיק מכמה מאות שנים במוזיאון בלונדון)

איקטורין
הודעות: 473
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי איקטורין » ב' מרץ 07, 2022 2:31 am

וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ--כִּי אֵין לָהּ, אָב וָאֵם;
וּבְהַגִּיעַ תֹּר-אֶסְתֵּר בַּת-אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח-לוֹ לְבַת לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ.

מדוע כשמוזכרת אסתר לראשונה במגילה לא נכתב שהיא בת אביחיל?

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי בקרו טלה » ב' מרץ 07, 2022 3:23 am

איקטורין כתב:מדוע כשמוזכרת אסתר לראשונה במגילה לא נכתב שהיא בת אביחיל?
קבצים מצורפים
מכון ירושלים.pdf
(225.44 KiB) הורד 67 פעמים
עוז והדר.pdf
(446.54 KiB) הורד 70 פעמים

איקטורין
הודעות: 473
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: הערות במגילת אסתר

הודעהעל ידי איקטורין » ב' מרץ 07, 2022 2:56 pm

בקרו טלה כתב:
איקטורין כתב:מדוע כשמוזכרת אסתר לראשונה במגילה לא נכתב שהיא בת אביחיל?

תודה רבה - מעולה!


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים