'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
אברהם צבי
הודעות: 44
הצטרף: א' נובמבר 28, 2010 5:30 pm

'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי אברהם צבי » ה' מרץ 17, 2011 1:36 am

על דינא דגמרא במגילה ז: 'חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' רבו הפירושים והדעות מהו הענין, והאם כפשוטו או כמדרשו, שיעור החיוב או שיעור להפטר וכו' וכו'
אלא שעד הנה לא זכיתי לביאור בדברי רבינו הגר"א ז"ל בביאורו סי' תרצ"ד וז"ל חייב איניש כו' ור"ל בין נקמת המן לגדולת מרדכי והוא מ"ש גדולה נקמה שנתנה כו' [בין שני אותיות שנא' א-ל נקמות ה', ברכות לג. א.צ.] ואמרו גדולה דעה [ג"ז שם, א.צ.] וכיון שנטלה הדעה לא ידע כו' עכ"ל רבינו ז"ל.

והנה תורת הגאון בזה חתומה נתנה, דלא ידענו לו לרבינו בשום מקום שיפרש הלכה פסוקה ע"ד אגדה או מליצה, ויש להבין מה ענין סתום זה שבא ללמדנו, והאם יש כאן גם פתח לידע דעתו בפירוש עד דלא ידע.

אחלה פני הידענים דכאן, ובפרט הבקיאים בתורת הגר"א ז"ל הלא המה אליהוא והנוטר, אשר יבארו אם במ"מ ואם מדנפשייהו דברים סתומים אלו, ושכרם הרבה.

נוטר הכרמים
הודעות: 4967
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' מרץ 17, 2011 8:13 am

נו, נו. להגיד שאנכי בקי בתורת הגר"א, זה כמו להגיד שבעל-בית העוסק בדף היומי מנחות עם שוטנשטיין הוא בקי בקדשים...אנא, במטותא, מאכט נישט 'חוזק'.

ולגוף הענין קטונתי מלפרש בעצמי, ומראה מקום אני לך. רוב המ"מ מאריכים בביאור כל הענין, ויש שהאירו רק זויות אחדות.

[נקטתי הסדר לנחיצותן לנושא הנדון לפי ראות עיני].

שפתי חיים (ר"ח פרידלנדר) ח"ב מועדים עמ' רכג.

קיימו וקבלו (ר"ש ברעוודה) פרק ט עמ' רכג.

האדמו"ר מנאבומינסק שליט"א, קובץ ישורון ה עמ' רפה.

פחד יצחק פורים ענין כג.

מועדים וזמנים ח"ו סי' קי.

פאת שדך (הגרש"ד מונק) ח"ב סי' עח.

יאיר
הודעות: 9875
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי יאיר » ה' מרץ 17, 2011 8:19 am

מי מתנדב לרשום הדברים או לפחות הדברים היותר נראים ומסתברים? (ואל תימרו לי "קריינא וכו'")..

משה ששון
הודעות: 158
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 11:04 pm

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי משה ששון » ג' פברואר 28, 2012 9:58 pm

שמעתי שיהודי אחד בארה"ב הדפיס ספר ובו סיפורים רבים שקיבל, איני זוכר את שם הספר ואולי נקרא פרח שושנה אדומה
או דו יובלין, ובו דרוש ארוך שקיבל שהגר"א אמר בפורים
ובו ביאר את סוד עד דלא ידע ואת סוד הדעת ואת קם רבה וכו'

ס''ק
הודעות: 199
הצטרף: ה' דצמבר 15, 2011 1:28 pm

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי ס''ק » ד' פברואר 29, 2012 4:54 pm

שמענו בזה ע"ד הפשוט: שם בגמ' בברכות מיירו בהבדלה שאומרה בחונן הדעת, [שאם אין דעה הבדלה מנין]. ואמר שם גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות, שנא' א-ל דעות ה'. ואף מקדש ניתן בין שני שמות, וכל מי שיש בו דעה כאילו נבנה ביהמ"ק בימיו. והקשו גדולה נקמה שנתנה בין שני אותיות שנא' א-ל נקמות ה', ותי' במילתא מיהא גדולה היא, דאמר עולא שני נקמות למה, אחת לרעה לאו"ה, ואחת לטובה לישראל.
חזינן, שלדעה יש שלשה תוצאות, הבדלה, מקדש [ותפלה- אם אין דעה תפלה מנין, ירושלמי], ונקמה.
ונתבאר, שהבדלה אינה רק ההכרזה שעכשיו מסתיימת השבת הקדושה והתחיל החול, רק הוא הידיעה, שהיא ההכרה, את הקדש ואת החול, ומתוך כך ליתן ביניהם מחיצה. וכמו המבדיל בין קדש לחול, שהאור ניתן להבחין ולבקר על ידו בין העצמים ולהכירם, ולא בחושך. ואף המקדש ועבודת ה' הם לתכלית חיינו בזה העולם, לידבק בבו"ע, שאף זה נקרא ידיעה. עכ"פ, נת' שהידיעה אינה ידע חיצוני, רק ידיעה הבאה מההכרה הפנימית והעמוקה, והאדם בא על ידה לדבקות, שהוא הרובד הפנימי שבאדם, שהרי אדם שכולו חיצוניות אינו יכול להשתחרר מכבלי הגוף ולהתאחד עם הראוי להתאחד אתו, מפני שיש לו את גבולות הגוף, משא"כ מי שיכול להוריד את המחיצות, זה רק אם זכה לחיות את פנימיותו, שהרי הנשמות יכולות להתדבק יחדו, וזהו הידיעה האמיתית.
וע"ז הוסיפה הגמ' שאף הנקמה גדולה היא, ואף לה שייכות לדעה. והנה מה הפי' של "נקמה". ובפי' רש"ר הירש ז"ל מצינו, שהוא משורש מקום [וקימה], שהרי עד"מ כשאחד רצח, הרי נעשה כאן עיוות ופשע בעולם, ומעשה הנקמה אמור להחזיר את שלטון החוק למקומו. [אלא שבמקרים של נזקין ניתן אף לתקן את הנזק הפרטי ע"י ריפוי וכדו'], וא"כ גם לנקמה אמיתית, שלא רק תעשה צרות לאו"ה בתור "תשלום" על מה שעשו לנו, אלא תעמיד את העולם על מקומו ומצבו האמיתי כמו שהוא אמור להיות, הוי אומר: לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גלולים וגו',לתקן עולם במלכות שד-י, וגו'- ככתוב בתורתך, ה' ימלוך לעולם ועד!, ואנו נוהגין להוסיף- ונאמר והי' ה' למלך וגו' ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד. וא"כ, הרי אף תכלית הנקמה באו"ה היא האחדות האמיתית, לחיות חיים אמיתיים ולא חיים חיצוניים המובילים לתרבות הגוף החיצוני, וממילא לחולשת הידיעה האמיתית.
וז"ב מש"כ אדוננו הגאון החסיד מוילנא עליו השלום, כי זה תכלית השמחה בפורים, לגלות את הידיעה האמיתית על גדולת מרדכי ונקמת המן. ויה"ר שנזכה בקרוב לנצחון דרך מרדכי, שאינה סובלת את החצוניות ואת בילויי הגוף, והיא אומרת- עד שאתה מתפלל שיכנסו ד"ת לפיך- התפלל שלא יכנסו מעדנים למעיך, כי תרבות הגוף שייכת לעמלק, וכל עוד היא קיימת אין כסאו של הקב"ה שלם. [ועל ענין זה של עמלק, נתבאר בארוכה בספר רזין גניזין מבית מדרשו של הרמח"ל].
נ"ב, ואף הקריאה בעיתונים ושבועונים וכדו', הרי אין בהם אלא לשם בילוי בלבד, שהרי לכך נוסדו מעיקרא. [וזה זמנים כבירים שאני אומר שאף את כל ספרי הקריאה הנד' אסור לקרוא אף בחול, שנאמר ובמושב לצים לא ישב, ואף כל הענין הנ"ל].

קריפטו
הודעות: 1
הצטרף: א' ינואר 22, 2012 2:09 pm

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי קריפטו » ה' מרץ 01, 2012 2:58 am

ראיתי ביאור מעניין בס' האשכול -חמיו של הראב''ד-. בהל' פורים כמובן.[אינו תח''י כרגע]
שהיה לקדמונים פיוט שכל בית בו היה נגמר[הקהל ענה]: א. ברוך מרדכי
ובשני ארור המן. אח''כ ברוכה אסתר וכו' על זה הסדר.
ומי ששתוי קצת בנקל היה מתבלבל ולא ידע מה לענות.
[ע''ד הפיוט דימים נוראים 'מלך עליון, מלך אביון -המקורי- שהיה בית כזה ובית כזה, על סדר הא''ב.]

זלמן
הודעות: 36
הצטרף: ד' יולי 06, 2011 1:49 am

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי זלמן » ה' מרץ 01, 2012 2:17 pm

קריפטו.

הרש"ש שם בגמ' פי' כן.

עושה חדשות
הודעות: 7149
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 06, 2017 10:10 pm

נוטר הכרמים כתב:שפתי חיים (ר"ח פרידלנדר) ח"ב מועדים עמ' רכג.
קיימו וקבלו (ר"ש ברעוודה) פרק ט עמ' רכג.
האדמו"ר מנאבומינסק שליט"א, קובץ ישורון ה עמ' רפה.
פחד יצחק פורים ענין כג.
מועדים וזמנים ח"ו סי' קי.
פאת שדך (הגרש"ד מונק) ח"ב סי' עח.

לקצר-רוח שכמותי, מי מתנדב להסביר במילים קצרות את דברי הגר"א הנ"ל במילים פשוטות?

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי הגרח » ד' מרץ 08, 2017 3:16 pm

מאד פשוט אילו ההיית בשושן בזמן המגילה והיו שואלים לדעתך כיצד לסיים את הארוע או בגדולת מרדכי או בלהרוג את המן מה ההיית בוחר (יודגש שבשני המסלולים גזירת השמד ו"הגיוס" מתבטלת) חתיכת דילמה ....
דומני שמכאן אתה יכול להמשיך לבד ......

חלמישצור
הודעות: 1348
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' מרץ 08, 2017 4:27 pm

קצת תמהתי אם מדברים על שיטת רבינו הגר"א בשכרות, איך לא ציינו ת"ח דכאן למסורת המפליאה שמביא רבי דוד שיפמאן (לשונו מובאת בשדי חמד, מערכת ח', כלל צ"ב - חייב, כרך א', מהד' תש"ט, עמ' 384; על ר"ד שיפמאן ראו כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616):
קבצים מצורפים
ללא שם.png
ללא שם.png (33.05 KiB) נצפה 1141 פעמים

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' מרץ 08, 2017 4:35 pm

חלמישצור כתב:קצת תמהתי אם מדברים על שיטת רבינו הגר"א בשכרות, איך לא ציינו ת"ח דכאן למסורת המפליאה שמביא רבי דוד שיפמאן (לשונו מובאת בשדי חמד, מערכת ח', כלל צ"ב - חייב, כרך א', מהד' תש"ט, עמ' 384; על ר"ד שיפמאן ראו כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616):

הלא זה ממש אחד לאחד כמו העובדה בכל מה שאומר לך בעה"ב עשה. ואולי נתחלף לו.
בכ"א בהקדם העובדה ההיא, מה כל כך מפליא? ובכ"ש.

חלמישצור
הודעות: 1348
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' מרץ 08, 2017 4:36 pm

אמנם עדות תלמידיו שונה מעט (תוספת מעשה רב, ע):
ואדמו"ר החסיד עשה סעודתו מיד אחר התפלה, [ואחר כך] ישב על שולחנו כל היום ואכל ושתה הרבה למאד לקיים חיוב עד דלא ידע, ולעת ערב בירך ברכת המזון ופג יינו והתפלל תפילת ערבית. [ולמד כמנהגו].

חלמישצור
הודעות: 1348
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' מרץ 08, 2017 4:38 pm

לעומקו של דבר כתב:בכ"א בהקדם העובדה ההיא, מה כל כך מפליא? ובכ"ש.

אותי מפליא - לא במובן שלא ייתכן אלא שזה דבר מיוחד ולא צפוי לכאורה - שהגר"א סיכן עצמו בשתיית היין, הלכה למעשה

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: 'עד דלא ידע' במשנת הגר"א.

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' מרץ 08, 2017 4:39 pm

חלמישצור כתב:
לעומקו של דבר כתב:בכ"א בהקדם העובדה ההיא, מה כל כך מפליא? ובכ"ש.

אותי מפליא - לא במובן שלא ייתכן אלא שזה דבר מיוחד ולא צפוי לכאורה - שהגר"א סיכן עצמו בשתיית היין, הלכה למעשה

אכן הפלאה אבל בעיקר יש לשאלה בכל שכן על העובדה בכל מה שאומר לך בעה"ב (שהוא גם דין שלא נמצא בפוסקים). והיא עובדה מוסמכת.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים