הודעהעל ידי מתעמק » ד' אפריל 06, 2011 6:14 pm
מה נעשה, אין לנו גישה לספרים הנמצאים רק בספריות, ולזה תודתינו נתונה לאוצר החכמה (ושאר המאגרים) שנתנו לנו אפשרות לעיין בספרים רבים תוך כדי ישיבה בבית.
לגוף הענין. אחר העיון בעמודים המצורפים ממאמרו של כשר, לא אדע למה לנו להזדרז לקבל גירסא מחודשת שמצא היינימן, וכנראה אף חשב שגילה פיוט לא נודע ולא שמצא רק גירסא שונה (כמובן, כבתתי הדברים לאור המתבאר פה, ולא בדקתי במאמרו של היינימן, מחמת חסרון גישה לספרים בלתי מצויים בשוק הספרים). מצד קשר הדברים נראה לענ"ד הגירסא שבמחזורים יותר מגירסת כתב היד.
הפיוט הנוסף שמציין אליה כשר, נראית כתובה ברוח המליצי השורר בפיוטים, ופשוט שאם לא בהצטבר עוד מקורות לא היה אדם שיקבל הדברים בפירוש מילולי.
אז עיקר התגלית שנשאר היא הליקוט המדרשי מתקופת הראשונים. אך מה מכריחני לקבל דברי המדרש הנורא האלו, מי מעיד על אמיתתה, היכן בספרי הראשונים ציטטו קטעים ממדרש זו. ראה מש"כ הגרי"י וייס בישורון כא עמוד תשנו ואילך על תופעת מדרשים כאלו. וכש"כ בכה"ג שאף לדברי המעתיק אין זה נמצא אלא ב"ליקוט" מ"אגדות של דברות".
נוסף לכך, דברי ה"מדרש" האלו מוקשים מיניה וביה. אם משה "נלחם עמהם כשור נגח", איך זה ש"משה לא ידע כי קרן אור פניו"? ובכלל, תמיהני על אדם שאינו מבחין בקרנים גדולים שנולדו בפניו אף בלי הבטה במראה. (לא אגיב על תפיסתו של מחבר המדרש הזה במושגי המלאכים וסביבות הכסא, כאילו היה זה איזה גן ילדים חלילה).
בתקוה שאינני פוגע במישהו