נחלקו מערבאי ומדינחאי בנוסח המגילה (ב, יד) אם אל יד שעשגז, או על יד שעשגז.
למעשה המנהג כמערבאי לכתוב ולקרוא אל יד שעשגז.
ולכאורה כיום שכבר נוהגים לחזור על כמה תיבות מסופקות, אפילו במקרים שהספק הוא קלוש ונגד המסורה, האם יש סיבה שלא לנהוג כן גם במקרה כעין זה, ששני הנוסחאות הם ב' צדדים במסורה עצמה. ואם כי העיקר כנוסח מערבאי, וכן יש לנהוג לגבי הכתיבה, אך לגבי הקריאה שאפשר לצאת בקל ידי כו"ע מ"ט לא יחמירו בכך.
ואם אמנם המנהג היה שאין חוזרים כלל על פסוקים, ניחא, אבל מאחר שכבר פשט הנוהג לחזור על ב' הפסוקים של לפניהם ולהרג, (ואפילו אצל קהילות הספרדים), ובקהילות שונות הוסיפו עליהם פסוקים שונים כהנה וכהנה, למה יגרע נוסח שיש לו מקור איתן מכל שלל הנוסחאות שנוהגים לחזור עליהם.
- מקראות גדולות שעשגז.JPG (22.06 KiB) נצפה 1325 פעמים
- לנינגרד שעשגז.JPG (14.94 KiB) נצפה 1325 פעמים
מגילה מנוקדת ישנה כנוסח מדנחאי
- על יד שעשגז.JPG (22.33 KiB) נצפה 1325 פעמים
אגב, גם בתרגום שני: "על ידוהי דשעשגז". (ודלא כבתרגום ראשון: "לידא דשעשגז").