פורום אוצר החכמה

האם יש חשש להשתכר בפורים שחל להיות בערב שבת, יותר מכל שנה, וזאת משום שעל ידי כן יתכן שלא יוכל לאכול סעודת שבת?

האם נתבאר הדבר בפוסקים?

שו"ע הרב, רמט,ו (בהמשך לאיסור קביעת סעודה גדולה של משתה בעש"ק):

במה דברים אמורים בסעודת הרשות או אפילו סעודת מצוה אלא שאין זמנה בערב שבת שיכול לדחותה ליום אחר ולעשות הסעודה באותו יום אבל אם זמנה היום ... לפיכך מותר לעשות הסעודה ג"כ בו ביום ואם אח"כ לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה אין בכך כלום כיון שזוהי גם כן סעודת מצוה ויאכל למחר ביום שלש סעודות כמ"ש בסי' רע"ד:

זכור לי בשם החידושי הרי"ם שראה פעם אדם שיכור בשבת ושאל איך יתכן להיות שיכור בשבת הרי כתוב ושמרו בני ישראל את השבת שלכל ישראל יש דיני שומר בשת ושומר חייב להיות דרוך וכיצד אפשר להשתכר. כוונתו כנראה הייתה כפי שרואים היום ל"ע בחוש שאותם המשתכרים באים ל"ע לידי חטא וד"ל.
כידוע הוא שנא שיכורים מאוד עיין ליקוטי הרי"ם פורים.

מזה שמצויין ש'הוא שנא שיכורים' - משמע שאכן היו הרבה כאלה בתקופתו...

ראה המצו"ב להנאתך ולטובתך.
אשמח אם מישהו ימצא לי את מה שהבאתי לעיל שלא מצאתי.

לא ראיתי כאן שהוא שנא שיכורים מאוד

מחולת המחנים כתב:האם יש חשש להשתכר בפורים שחל להיות בערב שבת, יותר מכל שנה, וזאת משום שעל ידי כן יתכן שלא יוכל לאכול סעודת שבת?

האם נתבאר הדבר בפוסקים?

למה הדיון כאן שונה מבכל שנה, שיש חשש שלא יברך ברכת המזון ולא יתפלל ערבית?

כשחז"ל תקנו לשתות עד דלא ידע הם סברו שאחרי זה אפשר לברך ברכת המזון?

שמעתי טענה כזאת:
לכאורה קשה על אזהרת הפוסקים שלא ישתכר באופן שלא יוכל לקיים מצות, הרי הוא עוסק במצוה?
ותירץ המתרץ, שכ ברי הפוסקים הם כשיבוא לזלזל במצות מתוך קלות ראש, אבל אם יאנס בגופו שרי, והוכיח זה ממעשה דבני ר"ג.
מה דעתכם?

שאלת תם: איך קיימו הכהנים בבית המקדש - שהיתה משמרתם בשבוע של פורים - את החיוב לבסומי בפוריא?

ובשלמא הכהנים האשכנזים, הסתמכו על דברי הרמ"א, אך הכהנים הספרדים איך קיימו את פסקו הברור של מרן?

על מקרא מגילה נאמר שדוחה עבודה, לא על חייב לבסומי.

אפשר לכאורה להביא כהנים מערים אחרות שכבר חגגו פורים בי"ד ויבואו מאוחר כך שלא יתחייבו בט"ו, ואז הכהנים הירושלמים פנויים לקיים מצות היום.

דרומי כתב:שאלת תם: איך קיימו הכהנים בבית המקדש - שהיתה משמרתם בשבוע של פורים - את החיוב לבסומי בפוריא?

ובשלמא הכהנים האשכנזים, הסתמכו על דברי הרמ"א, אך הכהנים הספרדים איך קיימו את פסקו הברור של מרן?

אולי סיימו את העבודה בזריזות של כהנים, ואח"כ החלו לשתות.

דרומי כתב:אפשר לכאורה להביא כהנים מערים אחרות שכבר חגגו פורים בי"ד ויבואו מאוחר כך שלא יתחייבו בט"ו, ואז הכהנים הירושלמים פנויים לקיים מצות היום.

אפשר גם להביא כהנים ספרדים .....

מזכיר לי את השאלה של הרב ארוש מי יעבוד בבית המקדש בראש השנה?
[לפי השיטות שביהמ"ק יקדם לתחיית המתים]

איפה הרב ארוש הזה?

בישיבת חוט של חסד.

לענין כתב:מזכיר לי את השאלה של הרב ארוש מי יעבוד בבית המקדש בראש השנה?
[לפי השיטות שביהמ"ק יקדם לתחיית המתים]

הוא גם שאל את זה בפורום פורים, או בפורום ר"ה?

שומע ומשמיע כתב:

לענין כתב:מזכיר לי את השאלה של הרב ארוש מי יעבוד בבית המקדש בראש השנה?
[לפי השיטות שביהמ"ק יקדם לתחיית המתים]

הוא גם שאל את זה בפורום פורים, או בפורום ר"ה?

בס"ד
התמיהה נשגבה הרבה הרבה יותר, היאך ייתכן שבית המקדש יקום וייבנה בירושלים, הרי המקום הקדוש שכל העליונים ותחתונים תשוקתם אליו היא אומן. ולמה לעזוב את המקום המקודש ביותר וללכת למקום ש.. נו ס"ה כותל מערבי.
פליאה לא אוכל לה.

אבקש שלא להכליל בהודעה אחת ציטוט ממני בכפיפה אחת עם כזאת אמירה.

במחילה מכבוד תורתו שיחיה - שאני מכבדו כרום ערכו ומעלתו - ואת ימיו אנו שותים. אחרון אחרון חביב.

עם כל הכבוד לכל מה שהזכירו כאן, אינו דומה כלל לפסק דין בשולחן ערוך (ולמעלה בקודש).

דרומי כתב:עם כל הכבוד לכל מה שהזכירו כאן, אינו דומה כלל לפסק דין בשולחן ערוך (ולמעלה בקודש).

היכן נאמר בשו"ע לגבי שכרות בפורים שחל בערב שבת? (כת"ר הביא זאת לעיל משו"ע של בעה"ת. הלא כן?)

התכוונתי לפסק השו"ע בסי' תרצה, לגבי חיוב עד דלא ידע, ולא חילק בין פורים לפורים.

בברכה המשולשת כתב:

דרומי כתב:עם כל הכבוד לכל מה שהזכירו כאן, אינו דומה כלל לפסק דין בשולחן ערוך (ולמעלה בקודש).

היכן נאמר בשו"ע לגבי שכרות בפורים שחל בערב שבת? (כת"ר הביא זאת לעיל משו"ע של בעה"ת. הלא כן?)

אני הבאתי מבעל התניא, שלא כתב במפורש על פורים, אבל כתב במפורש שלא צריכים להיות מוטרדים מסעודת שבת כשעוסקים בסעודת מצווה בעש"ק.

שומע ומשמיע כתב:

לענין כתב:מזכיר לי את השאלה של הרב ארוש מי יעבוד בבית המקדש בראש השנה?
[לפי השיטות שביהמ"ק יקדם לתחיית המתים]

הוא גם שאל את זה בפורום פורים, או בפורום ר"ה?

צריך לזכור שמכנים אותו בשם "שר החיוך", וברור שהוא אמר את זה כ"מילי דשטותא".
ובאווירת ימי הפורים הבעל"ט, זה מזכיר לי את מה שאומרים על קבוצה מסוימת באוכלוסיה, שגם אחרי בנין ביהמ"ק - הם ימשיכו ללכת לכותל...

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

דרומי כתב:עם כל הכבוד לכל מה שהזכירו כאן, אינו דומה כלל לפסק דין בשולחן ערוך (ולמעלה בקודש).

היכן נאמר בשו"ע לגבי שכרות בפורים שחל בערב שבת? (כת"ר הביא זאת לעיל משו"ע של בעה"ת. הלא כן?)

אני הבאתי מבעל התניא, שלא כתב במפורש על פורים, אבל כתב במפורש שלא צריכים להיות מוטרדים מסעודת שבת כשעוסקים בסעודת מצווה בעש"ק.

ועל זה בודאי שאין פסק של השו"ע.

דרומי כתב:התכוונתי לפסק השו"ע בסי' תרצה, לגבי חיוב עד דלא ידע, ולא חילק בין פורים לפורים.

השו"ע הביא את לשון הגמרא. מה גם שבקלות אפשר לומר שהכוונה היא לסעודת פורים בבוקר (כמנהג המקובלים ועוד), שהרי השו"ע לא ציין שיש לעשות סעודת פורים אחה"צ, לא כל שנה וק"ו לא כשפורים חל בער"ש

מחולת המחנים כתב:האם יש חשש להשתכר בפורים שחל להיות בערב שבת, יותר מכל שנה, וזאת משום שעל ידי כן יתכן שלא יוכל לאכול סעודת שבת?

האם נתבאר הדבר בפוסקים?

הביאור הלכה (סי’ רמ”ט ד”ה מותר) הביא את דברי המג”א וכפי שביארו הפמ”ג, שאם סועד סעודת ברית מילה ביום ששי ויודע שמחמת זה לא יוכל לקיים כלל את סעודת ליל שבת משום שזו תהיה אכילה גסה, חל עליו דין “העוסק במצוה פטור מן המצוה” ולא יאכל סעודת ליל שבת אלא יאכל למחרת ג’ סעודות ביום, כפי שנפסק בסי’ רע”ד במי שלא סעד סעודת ליל שבת. והביאור הלכה פליג על כך כיון דסעודת ליל שבת היא חובה מצד הדין, מה שאין כן סעודת מילה ופדיון הבן שאינן אלא למצוה בעלמא אך לא חובה כלל, וא”כ אם משער שע”י אכילתו יתבטל לגמרי מסעודת לילה יש לו למנוע מזה.
אולם, נראה לכאו' שגם הבה”ל יודה שסעודת פורים שחייבים בה מעיקר הדין כן תדחה סעודת ליל שבת באופן הנ”ל. - אמנם, יש לציין שאם יודע שסעודת הפורים עצמה לא תפריע לו כלל לסעודת ליל שבת, אולם אם ישתכר לא יוכל לקיים את סעודת ליל שבת, לכאורה היה צ"ל שיהא אסור לו להשתכר. שכן פרט זה של שכרות בפורים ודאי שאינו מעיקר הדין, שהרי פסק כבר הרמ”א (תרצ”ה ס”ב) שישתה יותר מלימודו ודיו.
וכבר הביא הבה”ל (שם) את דברי החיי אדם: “היודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מן המצוות, בנטילת ידיים וברכה וברכת המזון, או שלא יתפלל מנחה או מעריב, או שינהג קלות ראש, מוטב שלא ישתכר, וכל מעשיו יהיו לשם שמים” עכ”ל.

במהרי''ל כתוב [מנהגים אות טו] דנוהגין לעשות הסעודה אחרי מנחה כי אם סועדין מקודם אסורין להתפלל מנחה משום דתפילת שיכור תועבה לפ''ז יוצא שאין להשתכר בשחרית משון חשש שכרות במנחה ולפ''ז פורים שיוצא בערב שבת וההלכה היא שמקדימין הסעודה לשחרית מפני כבוד השבת מה יהא דינו [ולפ׳׳ז מדוע שונה תפילת מנחה ממעריב שגם אז יש חשש שכרות ומדוע לא חילקו הפוסקים בין פורים לפורים]?