מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

האם צריך להשתכר בפורים?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
גל גל
הודעות: 127
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי גל גל » ג' מרץ 19, 2019 8:25 am

בס''ד

פורים: האם צריך להשתכר בפורים?

פתיחה

בניגוד לחודש אב בו הצטווינו למעט בשמחה (שו''ע או''ח תקנא) בחודש אדר יש מצווה לשמוח ביותר, ולכן כאשר יש לישראל משפט עם נכרי, עדיף שיכוון אותו לחודש אדר כפי שמופיע בגמרא במסכת תענית (כט ע''א):

''משנכנס אב ממעטין בשמחה, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי (= שיש לו דין עם גוי) לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה (ישתמט ממנו באב שמזלו גרוע, וייפגש איתו באדר שמזלו טוב).''

מדוע יש להרבות בשמחה באופן מיוחד בחודש אדר? בפשטות, טעם הדבר הוא שבחודש זה נעשו ניסים. אך עדיין קשה, שהרי גם בחודשים נוספים התרחשו ניסים, אז למה דווקא חודש אדר מוגדר כחודש שמח?

א. רש''י במקום (ד''ה משנכנס) מסביר, שאדר נחשב חודש שמח, מכיוון שאירעו בחודש זה ניסים ''פורים ופסח''. מה הקשר בין דיני פסח לחודש אדר? מסביר השאלת יעבץ (ב, פח) שמכיוון שבחודש אדר התחילה שרשרת של ניסים שהמשיכה לחודש ניסן, יש להרבות בו בשמחה יותר מבשאר חודשים.

ב. כיוון שונה מופיע בשפת אמת בחידושיו על הש''ס (שם). לדבריו הסיבה שיש להרבות בשמחה בחודש אדר היא, שבאדר עם ישראל היה תורם את התרומה באמצעותה היו קונים קרבנות לשנה החדשה שהחלה בניסן (מחצית השקל). כאשר עם ישראל התנדב הייתה שמחה גדולה, ולכן דווקא משנכנס אדר מרבים בשמחה (ועיין בספר המצוות לרמב''ם מצווה קעא).

רצח בסעודת פורים

הגמרא במסכת מגילה (ז ע''ב) מביאה את דבריו של רבא הפוסק, 'שמחייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', כלומר שצריך לשתות בפורים, עד שהשותה לא יבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. מיד לאחר דברי רבא, הגמרא מביאה סיפור על ר' זירא ורבה שחגגו ביחד את סעודת פורים, סעודה שנגמרה ברצח:

''אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי (= ביחד), איבסום (= השתכר רבה), קם ושחטיה (= שחט) לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה (= כאשר הוא התפקח מהיין, ביקש עליו רחמים והוא חזר לחיים). לשנה הבאה אמר ליה (= רבה לר' זירא): ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי (= בוא אליי ונעשה את סעודת פורים ביחד)! אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא (= לא כל שעה ושעה מתרחש נס).''

כפי שממשיכה הגמרא ומספרת, לאחר מכן, החזיר רבה את ר' זירא לחיים. בפורים הבא שוב הזמין רבה את ר' זירא לסעודה, אבל הפעם הוא סירב, מכיוון שלא כל שעה ושעה מתרחש נס, ואם הוא ישחט אותו עוד פעם, לא בטוח שיצליח להחזיר אותו לחיים. האם רבה באמת רצח את ר' זירא? מצינו כמה פרשנויות:

א. מפשט דברי הגמרא משמע, שהוא אכן רצח אותו וכך עולה מדברי החתם סופר (או''ח א, קפה). החתם סופר הסביר, שהדבר יתכן מכיוון שרבה נולד במזל מאדים, כפי שאומרת הגמרא במסכת שבת (קנו ע''א), ואנשים הנולדים במזל מאדים מועדים לשפוך דמים (לכן עדיף שיהיו שוחטים או מוהלים).

ב. המהרש''א (שם) סירב לקבל שני דברים בפרשנות החתם סופר: לא ייתכן לפרש שרבה באמת רצח את ר' זירא, וכי הוא שופך דמים?! וגם אם הגמרא אומרת שמי שנולד במזל מאדים מועד לשפוך דמים, אין הכוונה שהוא מוכרח לעשות כך, אלא שיש לו נטייה לשפיכות דם, נטיה עליה אפשר להתגבר (כפי שכתב הרמב''ם בשמונה פרקים). לפי שיטתו, רבה גרם לר' זירא לשתות כל כך הרבה יין, עד שכמעט ניזוק ומת מרוב שתיה.

הנקודה השנייה שהמהרש''א חולק היא, שלפי שיטתו ר' זירא לא ממש מת ורבה החזיר אותו לחיים, אלא שהוא רק חלה מאוד, ורבה התפלל עליו שיתרפא (בדומה לכך כתב המאירי, שרבה רק מעך את ר' זירא ולא ממש הרג אותו), ובלשונו:

''קם רבה שחטיה לרבי זירא: דבר תמוה הוא לפרשו כפשוטו, ונראה דרוצה לומר כעין שחטיה, דכפאו לשתות יותר מדאי עד שחלה ונטה למות, ולכך נקטיה בלשון שחיטה דשתיית היין נקרא על שם הגרון מקום שחיטה, וקאמרי (= ואמרו) דהתפלל עליו שלא ימות מחולי זה, עד שנתרפא וחי.''

ג. הרבי מליובאוויטש פירש (שיחות פורים שנת תשמ''ד), שהגמרא מדברת על דרך הסוד. לשיטתו 'יין' הכוונה לסודות התורה, ורבה גילה לר' זירא דברים גבוהים כל כך, שגרמו לנשמתו להתנתק מהגוף. כאשר רבי זירא נטה למות, זה לא היה בגלל שתיית יין גשמי, אלא מרוב שתייה רוחנית, בגלל גילוי רב מדי של 'יין' התורה הגיע רבי זירא 'לכלות הנפש' - דרגה בה מתנתקת הנשמה מהגוף.

כאשר רבה מזמין אותו שנה הבאה שוב לחגוג את מסיבת פורים ביחד, זה מתוך כוונה לפעול בו שוב עילוי רוחני עד לדרגה של 'כלות הנפש'. על כך השיב לו רבי זירא, "לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא". רבי זירא אמנם רצה להתעלות לדרגה של 'כלות הנפש', אבל מכיוון שתכלית כוונת בריאת האדם היא לעבוד את ה' כנשמה בגוף, חשש ר' זירא שאחרי שהוא יגיע 'לכלות הנפש', הנשמה שלו לא תרצה לרדת חזרה ולהתלבש בגוף, ואולי בפעם הזה רבה לא יצליח לחולל נס ולהחזיר את הנשמה לתוך הגוף.

מחלוקת הראשונים

אם כן כפי שראינו, לאחר שהגמרא מביאה את המימרא של רבא שצריך לשתות עד דלא ידע, היא מביאה את הסיפור על רבה ששחט את ר' זירא. מה היחס בין דברי רבא שפוסק שצריך אדם להשתכר עד דלא ידע, לבין סיפור הרצח ממנו עולה שהשכרות מביאה דברים רעים? נאמרו בכך כמה שיטות בראשונים:

א. רבינו אפרים (ר''ן ג ע''ב בדה''ר ד''ה מחייב) והמאירי (ד''ה חייב) פירשו, שהגמרא מביאה את סיפור הרצח לאחר המימרא של רבא, כדי להורות שאין הלכה כרבא, והשתייה והשכרות עלולים להביא לדברים שליליים, ומשום כך אין להשתכר בפורים, ובלשון המאירי:

''חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתיה עד שלא יחסר שום דבר, ומכל מקום אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה, שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות, אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו, ומה שאמר כאן עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, כבר פירשו קצת גאונים שממה שהזכיר אחריו קם רבא שחטיה לרבי זירא נדחו כל אותם הדברים.''

ב. הרי''ף (ג ע''ב) והרא''ש (א, ח) לעומת זאת פסקו כדעת רבא, שצריך להשתכר עד דלא ידע, והשמיטו את הסיפור על רבה ור' זירא, וכך פסק גם השולחן ערוך (תרצה, ב): ''חייב אינש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי''.

מדוע הם בחרו לפסוק כרבא, למרות שמשמע מהסיפור שלא כמותו? אפשר להביא לכך מספר הסברים:

1. אפשר שהסיבה לכך היא, שנהוג לפסוק שההלכה תמיד כדברי האמורא המאוחר יותר בסדר הדורות. רבא חי בדור הרביעי לאמוראי בבל, רבה לעומת זאת חי בדור השלישי, משום כך הלכה כרבא . לפי פירוש זה הסיפור אכן סותר את דברי רבא, אבל למרות זאת הלכה כמותו.

2. הפרי חדש (תרצה, ב) ביאר, שאדרבה, מלשון הסיפור משמע שהלכה כרבא והסיפור הוא סיוע לשיטתו, כיצד? ראשית, הרי רבה הזמין את ר' זירא לשתות שוב, משמע שהוא לא ראה פגם במה שהיה. כמו כן, למרות שר' זירא סירב לשתות שוב עם רבה, הוא לא אמר לו 'אתה רואה שאסור לשתות הרבה בפורים, מכיוון שזה עלול להביא לאסון', אלא ענה לו שלא כל שעה ושעה מתרחש נס, משמע שאין איסור לשתות, אלא יש חשש שמא יקרה שוב פעם רצח, והוא לא יוכל להחיות אותו שוב.

3. אפשרות נוספת מצינו בדברי החתם סופר (שם), על פי שיטתו שראינו לעיל. הוא טען, שרק רבה שמזלו מזל מאדים אסור בשתיה בפורים, כי יש סכנה שיפגע באנשים. אבל רוב העולם שלא נולדו במזל מאדים, יכולים לשתות בפורים ללא כל חשש.

ג. שיטה ממוצעת מובאת באבודרהם, בשם ספר המנהגות (הל' פורים). הם כתבו שהסיפור בא ללמד, שאמנם מותר לשתות בפורים, אבל לא לשתות מדיי כפי שעשה רבה, דבר שעלול להביא לדברים בעיתיים. הראשונים הביאו מספר דוגמאות לשתיה כזאת:

בעבר היו נוהגים לשיר פיוט, שחלק מהשורות היו מסתיימות 'בברוך מרדכי' וחלקן 'בארור המן'. לשיטתו צריך לשתות ברמה שגורמת לכך, שלעיתים האדם יתבלבל בין השורות, ובמקום לסיים את השורה בארור המן, הוא יסיים בברוך מרדכי. כדי להגיע למצב כזה, צריך לשתות (שלא כדעת רבינו אפרים), אך לא בכמות כזו שלגמרי יאבד את הראש (כדעת הרי''ף).

דוגמא נוספת לשכרות במצב בינוני מביא רבינו ירוחם. הגימטריה של ארור המן וברור מרדכי שווה 502. במידה ואדם מגיע לרמה כזאת שהוא לא יכול לחשב את הגימטריה הזאת, פוסק רבינו ירוחם שהוא שתה מספיק כדי לצאת ידי חובת שתיית יין בפורים. כך פסקו גם המהרי''ל (מנהגים פורים, י) המשנה ברורה (תרצה, ס''ק ה), הפרי מגדים (משב''ז ס''ק ב) ועוד, ובלשון הרמ''א (שם ס''ק ב) שצידד בשיטה זו (אם כי לא שלל לגמרי את פסק השולחן ערוך):

''הגה (= רמ''א): ויש אומרים דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו ויישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. (מהרי"ל). ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון לבו לשמים.''

מה צריך לשתות

לפי השיטות שצריך לשתות יין בפורים, האם יש חובה לשתות דווקא יין? נראה שמחלוקת זו תלויה בשאלה מדוע בכלל צריך לשתות יין בפורים, הרי חז''ל במספר מקומות גינו את היין והשפעותיו הרעות, אז מה השתנה בפורים?

א. האבודרהם פירש (פורים, ד''ה ואמר), שחז''ל תיקנו לשתות יין בפורים זכר לכך שנס הפורים סבב סביב יין. בזכות היין שאחשוורוש שתה במשתה, הוא ציווה להביא את ושתי, הרג אותה לאחר שסירבה לבוא, וכך התמנתה אסתר למלכה. כמו כן, בזכות המשתה שעשתה אסתר לאחשוורוש והמן, היא הצליחה להפיל את המן. ובלשון האבודרהם:

''ואם תאמר האיך חייבו חכמים להשתכר בפורים והלא בכמה מקומות בתורה מזכיר שהוא מכשול גדול השכרות כמו נח ולוט. ויש לומר מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כי בתחלה נטרדה ושתי מן המלכות על ידי משתה היין ובאה אסתר תחתיה... וכן ענין המן ומפלתו על ידי משתה היין היה. ולכן חייבו להשתכר בפורים מפני שבא הנס בעבור משתה היין שעשתה אסתר, ועתה יהיה נזכר הנס הגדול בשתיית היין.''

לפי פירוש זה נראה לומר, שצריך לשתות דווקא יין, כי דווקא בו יש זכר לנס המגילה, ואכן יש מספר פוסקים שנקטו כך להלכה.

ב. המהר''ל (אור חדש ג, ז ד''ה הפיל) הביא טעם אחר. כידוע, שם ה' לא נזכר כלל במגילה, למה הושמט שמו של הקב''ה? המפרשים פירשו, שהמטרה הייתה להראות שהקב''ה מנהל את העולם בצורה טבעית, וגם אם אין ניסים גלויים שחותמו של הקב''ה ניכר בהם, עדיין הוא מנהל את העולם מאחורי הקלעים.

המהר''ל טען, שמטרת השתייה היא להגיע למצב שבו האדם מאבד את הדעת ואת השליטה. בזכות איבוד הדעת, אדם מגיע למצב שהוא חסר אונים והוא צריך לפנות אל הקב''ה, ולהכיר בכך שהוא מנהל את העולם, למרות שלעתים לא נראה כך. לפי הגישה הזאת נראה, שאין עניין לשתות דווקא יין, וכל שתייה שתגרום לסחרור, יוצאים בה ידי חובה וכך עולה מפסיקת השולחן ערוך (תרצה).

פורים שמח! מצורף גם כקובץ וורד, הרבה יותר נעים ונוח לקריאה. אפשר להדפיס ולהקריא בסעודת פורים...
קבצים מצורפים
פורים - השתכרות.docx
(31.3 KiB) הורד 39 פעמים

עובדיה חן
הודעות: 1107
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' מרץ 19, 2019 9:41 am

עדיין לכל הנ"ל לא מצאתי הסבר מניח את הדעת למה יש מצוה לשתות ולהשתכר בפורים הרי ידוע בחז"ל וכו כמה השיכרות היא גנאי וצ"ב

דרומי
הודעות: 5045
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי דרומי » ג' מרץ 19, 2019 10:17 am

לא תמצא הסבר שמניח את הדעת - כי כל הענין כאן הוא להגיע לעד דלא ידע

גל גל
הודעות: 127
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי גל גל » ג' מרץ 19, 2019 2:28 pm

עובדיה חן כתב:עדיין לכל הנ"ל לא מצאתי הסבר מניח את הדעת למה יש מצוה לשתות ולהשתכר בפורים הרי ידוע בחז"ל וכו כמה השיכרות היא גנאי וצ"ב


נראה שהכל תלוי באווירה, היין כשלעצמו הוא לא דבר מגונה, ויש בו צדדים טובים. כאשר יוצרים יום אחד בשנה שכולם באווירה מסויימת, אז אין בכך בעיה, ואדרבה זה מוביל לדברים טובים

ישראל אליהו
הודעות: 1397
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 19, 2019 3:10 pm

עובדיה חן כתב:עדיין לכל הנ"ל לא מצאתי הסבר מניח את הדעת למה יש מצוה לשתות ולהשתכר בפורים הרי ידוע בחז"ל וכו כמה השיכרות היא גנאי וצ"ב

ע"פ הסוד, האר"י אומר שגם בהמן ישנו ניצוץ טוב. ועל כן מבני בניו לימדו וכו'.
ובכדי לתקנו יש לומר "ברוך המן", ותיקון זה אינו יכול לבוא אלא ע"י שכרות. עיין בספרי המקובלים.
ואם שגיתי ההי"ב.

גל גל
הודעות: 127
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי גל גל » ד' מרץ 20, 2019 8:41 am

לא כתבתי את זה במאמר, אבל נראה לי שמסופר על היעבץ שהיה שותה עד אובדן הכרה

דרומי
הודעות: 5045
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי דרומי » ד' מרץ 20, 2019 12:42 pm

למיטב זכרוני היעב"ץ מספר כך על אביו החכם צבי

יוצא פוניבז'
הודעות: 555
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 20, 2019 12:54 pm

יש על כך ספר של ר' עמרם טיגרמן (בעל 'תכלה רגל מן השוק בזמנינו'), נמצא בה"ב.

החבר
הודעות: 13
הצטרף: ד' מרץ 13, 2019 9:31 pm
מיקום: צפת

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי החבר » ד' מרץ 20, 2019 3:11 pm

דרומי כתב:לא תמצא הסבר שמניח את הדעת - כי כל הענין כאן הוא להגיע לעד דלא ידע

עינינו של פורים הוא יציאה מההגבלות, העמלק שבתוכי. זה גם מה שמסמל נס הפורים, הרי בתקופה זו בנ"י היו במצב מעולה מבחינה גשמית, ובכל זאת היתה כזאת גזירה נוראית, למה? כי בנ"י לא מוגבלים בטבע, וזה הענין של ההשתכרות.
נערך לאחרונה על ידי החבר ב ה' אפריל 04, 2019 10:03 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עובדיה חן
הודעות: 1107
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' מרץ 21, 2019 11:17 am

שמעתי פשט מחודש לבאר עניין שתיית היין, כי ידוע שיש שמחה פנימית יהודית אמיתית מעומק הלב ,ויש שמחה חיצונית והוללות שנמצאת בד"כ בחוץ,פעמים היצ"ר מגניב איזה מחשבה כאילו בחוץ יש שמחה ואתה שיושב בבימ"ד ועובד ה' לא מספיק שמח,[צו"ל בלע"ז] לפיכך פעם אחת בשנה באים ואומרים לו בוא ותתשתכר שתדע ותראה שאתה לא מפסיד .. ומה בין שמחה אמיתית לשמחה שהיא איננה אמיתית.

קו ירוק
הודעות: 3613
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' מרץ 21, 2019 10:43 pm

על איזה גדולי ישראל בזמנים האחרונים עד היום ידוע שהשתכרו בפורים, מלבד מרן אור ישראל מסלנט?
אמרו שגם מרן הגר"ש אוירבך היה משתכר, אני מתאר לעצמי שהתבסם ות ולא.

לבי במערב
הודעות: 1095
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי לבי במערב » ש' מרץ 23, 2019 11:20 pm

גל גל כתב: . . המהרש''א (שם) סירב לקבל שני דברים בפרשנות החתם סופר . .

ככה"נ נכתב ברוח ימים דנן, בהם מרבים בשמחה וגורמי'...

משה דוויק

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי משה דוויק » ש' מרץ 23, 2019 11:59 pm

הרב איש ספר (ידיד ותיק מישיבת קול תורה).
ראיתי בחוברת של הרב אייזיק בלוי שכתב, שדעת הגר"ש דבילצקי זצ"ל לא להשתכר,וכן נהג.האמנם?

מוטוש
הודעות: 49
הצטרף: ג' פברואר 19, 2019 12:07 am

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי מוטוש » ב' מרץ 25, 2019 11:44 pm

ישראל אליהו כתב:
עובדיה חן כתב:עדיין לכל הנ"ל לא מצאתי הסבר מניח את הדעת למה יש מצוה לשתות ולהשתכר בפורים הרי ידוע בחז"ל וכו כמה השיכרות היא גנאי וצ"ב

ע"פ הסוד, האר"י אומר שגם בהמן ישנו ניצוץ טוב. ועל כן מבני בניו לימדו וכו'.
ובכדי לתקנו יש לומר "ברוך המן", ותיקון זה אינו יכול לבוא אלא ע"י שכרות. עיין בספרי המקובלים.
ואם שגיתי ההי"ב.

שמעתי שבוע שעבר.
בשם רח"ו
לגבי דעתו של רבא על שתיה בפורים.
שזה בא לתקן את חטאו של לוט...
ורבא היה מצאצאי נעמה העמונית
ועמון נולד מלוט...

משה דוויק

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי משה דוויק » ב' מרץ 25, 2019 11:48 pm


מוטוש
הודעות: 49
הצטרף: ג' פברואר 19, 2019 12:07 am

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי מוטוש » ה' מרץ 28, 2019 1:46 am

אין כניסה!
כי אין מנוי!

משה דוויק

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי משה דוויק » ו' מרץ 29, 2019 12:01 am


החבר
הודעות: 13
הצטרף: ד' מרץ 13, 2019 9:31 pm
מיקום: צפת

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי החבר » ג' אפריל 02, 2019 8:50 pm

גל גל כתב:
בניגוד לחודש אב בו הצטווינו למעט בשמחה (שו''ע או''ח תקנא) בחודש אדר יש מצווה לשמוח ביותר, ולכן כאשר יש לישראל משפט עם נכרי, עדיף שיכוון אותו לחודש אדר כפי שמופיע בגמרא במסכת תענית (כט ע''א):


משנכנס אב, ממעטין (איך?) ע"י שמחה

פרנקל תאומים
הודעות: 2489
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' אפריל 03, 2019 3:02 pm

החבר כתב:
דרומי כתב:לא תמצא הסבר שמניח את הדעת - כי כל הענין כאן הוא להגיע לעד דלא ידע

תגובה מדהימה, עינינו של פורים הוא יציאה מההגבלות, העמלק שבתוכי. זה גם מה שמסמל נס הפורים, הרי בתקופה זו בנ"י היו במצב מעולה מבחינה גשמית, ובכל זאת היתה כזאת גזירה נוראית, למה? כי בנ"י לא מוגבלים בטבע, וזה הענין של ההשתכרות.

כוונתו של הרב דרומי היא מסתמא מעין המבואר במהר''ל שפורים הוא כולו חומריות, היות שהגזירה היתה על החומר, ולכן עיקר היום הוא ענייני חומר- משתה ושמחה משלוח מנות ומתנות, ולכן גם אנו מבטלים את הדעת בשתיית ''עד דלא ידע'', כדי להישאר עם החומר בלבד.

סגי נהור
הודעות: 3339
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' אפריל 03, 2019 3:20 pm

זו הודעה שמשקפת הנחה שיש רק למטה מן הדעת, אבל אין למעלה ממנה...

פרנקל תאומים
הודעות: 2489
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: האם צריך להשתכר בפורים?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' אפריל 03, 2019 3:47 pm

לא. זו היא הודעה שמשקפת את המבואר להדיא במהר''ל שפורים כולו חומריות היות שהגזירה היתה על החומר.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 10 אורחים