במדרש (אסתר רבה ז, יח) מובא שאליהו הנביא הופיע לפני מרדכי וגילה לו שיש מקום לביטול גזירת המן משום שהגזירה לא היתה חתומה בדם אלא בטיט ולפיכך עתיד הקב"ה שישמע לתפילות ישראל ויצילם.
אגדה נפוצה המובאת בכמה ספרים (הגאון החסיד מווילנא, אבי הישיבות, הגרב"צ פלמן ב'שלמי תודה' מספר זאת בשם הגרי"ז, ומציין שם מקורות נוספים) מספרת שעני אחד שאל את הגר"ח מוואלז'ין היכן רמוז דבר זה, וגילה לו שרמוז בפסוק 'אם על המלך טוב יכתב לאבדם', המילה לאבדם ניתנת להקרא גם 'לא בדם' וכוונת הפסוק אם על המלך הקב"ה טוב יכתב הגזר דין לא בדם כי אם בטיט בלבד. הגר"ח התפעל מהחידוש, ואמרו לרבו הגר"א, ואמר לו שדברי רזין אלה גילה לך אותו זקן שגילה אותם בזמנו למרדכי היהודי, זכית לגלוי אליהו.
ומה שיש לפקפק באמינות הסיפור הוא שאימרה זו כבר נפוצה כמה דורות לפני הגר"א, והביאה החיד"א בספר 'כסא דוד' (דרוש י' - לשבת זכור) בשם הרב מהר"ח הכהן המפרש כן בשם רבו הרב מהרח"ו זצ"ל 'יכתב לאבדם שהמליץ היה אומר יכתב לא בדם כלומר שלא יהא חתום בדם'.
ובספר 'ארץ החיים' על תהילים (להרב חיים כ"ץ נכד הסמ"ע) כתב אימרה זו בשם ספר שחיבר אביו 'דרוש שמואל'.
וכבר ברוקח הובא נוטריקון זה, אלא שפירש לא בדם שרצה המן לתלותם על העץ.
ועיין בספר 'קהלת יצחק' (ספר דרשות לר"י מוילנא מימי הבית הלוי) כתב ששמע שמי שהשמיע רמז זה להגר"א היה ר' יעקב באזע שמו אחד מגדולי חסידי הדור הנסתרים שהיו בימי הגר"א ז"ל.