שמואל דוד כתב:מדוע אצל אסתר לשון תענית ואצל גדליה לשון צום?
שמואל דוד כתב:יישר כח. עכשיו מובן מדוע לא אומרים תענית גדליה, מ״מ מדוע לא אומרים צום אסתר.
אני חושב שהקטע הבא משיב על השאלה היטב:זה יותר מאלף שנה שעם ישראל (שומרי מצוות) צם בי"ג באדר בערב פורים. ברם, מה מקורה של תענית זו המכונה "תענית אסתר", איש אינו יודע. אסתר לא צמה בי"ג באדר. שלושה ימי צום המוזכרים במגילה, היו דווקא בניסן ולא באדר [...] בתורה מוזכר צום יום הכיפורים בלבד, ובימי הנביאים נוספו עוד שלושה צומות: צום הרביעי (י"ז בתמוז); צום השביעי (צום גדליה) וצום העשירי (עשרה בטבת) המוזכרים ע"י הנביא זכריה (ח,יט; "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי"). תענית אסתר אינה מוזכרת בנביאים וגם לא במשנה ובגמרא. גם ר' יצחק אלפסי (1013-1103), הרי"ף, הנחשב לראשון משלושת גדולי הפוסקים בישראל, לא הִזכירה.
איש אינו יודע מתי הוחלט לצום ב"תענית אסתר" [...] המקור הראשון שנזכרת בו "תענית אסתר" הוא ב"שאילתות דרב אחאי גאון" (פרשת ויקהל שאילתא סז,יח). ר' אחאי גאון חי ופעל במאה ה-8. בשל ויכוח עם ראש הגולה, שסרב למנותו לראש ישיבת פומבדיתא, הוא עלה ארצה וכאן סיים את סיפרו.
(הרב קורמן, "אתר הניווט בתנ"ך)
כלומר: "תענית אסתר" הוכרזה לראשונה במאה השמינית לספירתם. השם שניתן לה נבחר רק כי היה
נפוץ ("אפנתי") יותר באותה תקופה, ובזכות עובדה זו נצרב כך במסורת, עד היום.
יש מי שניסו לטעון שיש הבחנה הלכתית במשמעות, ש־"צום" הוא רק זה שיש בו חיוב מעיקר הדין, ו־"תענית" הוא המונח הכללי.
כך לדוגמא פסק הרמ״א על "תענית אסתר", שהיא מנהג שאין בו חיוב, ועל כן יש בו הקלות רבות (שאפילו מי שרק כואבות לו עיניו יכול להקל, אך מי שחש בטוב עדיף שלא יפרוש מהציבור).
לפי זה "תענית אסתר" הוא מנהג לזכר "צום אסתר", כלומר הצום שהיהודים צמו בזמן אסתר, שהיה בו חיוב הלכתי משום תענית ציבור (ועל כן במגילה מכונה בשם "צום").
עם זאת, נראה שזו הבחנה מחודשת, ובמקור באמת אין הבדל בין השניים במשמעות.
המילה "צום" מופיעה הרבה פעמים גם בקשר לתענית אסתר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 25 אורחים