מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ לֵב כַּמַּיִם. לֹא יֻטְהַר בִּזְרִיקַת מָיִם

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
זאנגאלאך
הודעות: 24
הצטרף: ו' ינואר 13, 2017 9:51 am

אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ לֵב כַּמַּיִם. לֹא יֻטְהַר בִּזְרִיקַת מָיִם

הודעהעל ידי זאנגאלאך » א' מרץ 31, 2019 1:17 am

אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ לֵב כַּמַּיִם. לֹא יֻטְהַר בִּזְרִיקַת מָיִם.
מתוך היוצרות. מה הפשט? על מה שבים בתשובה?

כדכד
הודעות: 3969
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ לֵב כַּמַּיִם. לֹא יֻטְהַר בִּזְרִיקַת מָיִם

הודעהעל ידי כדכד » א' מרץ 31, 2019 1:08 pm

אולי אין הכוונה לתשובה אלא לכוונה ליטהר בזריקת המים

שייף נפיק
הודעות: 2037
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ לֵב כַּמַּיִם. לֹא יֻטְהַר בִּזְרִיקַת מָיִם

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' מרץ 31, 2019 1:26 pm

חלק מהטומאות בא על ידי עבירות או מצב שאינו ראוי.

בברכה המשולשת
הודעות: 10502
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ לֵב כַּמַּיִם. לֹא יֻטְהַר בִּזְרִיקַת מָיִם

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מרץ 31, 2019 1:33 pm

הרי בהפטרה הנביא משווה את הטהרה מהחטא לזריקת אפר פרה אדומה

קרית מלך
הודעות: 361
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ לֵב כַּמַּיִם. לֹא יֻטְהַר בִּזְרִיקַת מָיִם

הודעהעל ידי קרית מלך » א' מרץ 31, 2019 2:04 pm

בספר מרבה חיים מהגה"צ רבי חיים ברים זצ"ל יש דברים אודות לשון פיוט זה ומכתב מגה"צ רבי זאב צ'ציק בתשובה לדבריו וז"ל ... הנה ראיתיו [הפייט לפרשת פרה] והלשון אם לא כו' לא יטהר בזריקת מים, ולא קאמר דלא תועיל, והבדל יש כמובן לפי מה שנראה מכל הפיוט דהוא מדבר על חלק הכפרה שבפרה (על חטא העגל) ולא על חלק הטהרה ההלכתי, ומצינו כמ"פ לשון טהרה על כפרת החטא "לטהר אתכם" עיי"ש כל הלשון שמבואר כן בהדיא כו',

עושה חדשות
הודעות: 7952
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ לֵב כַּמַּיִם. לֹא יֻטְהַר בִּזְרִיקַת מָיִם

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 31, 2019 9:14 pm

משך חכמה דברים פרק ז
והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וכו' והסיר ה' ממך כל חלי וכו'. ראה בעקידה דברים מתוקים. ויתכן להוסיף על דבריו, כי כאשר נתבלל דברי תורה בגופם ועמדו בנסיונות ארבעים שנה, אז נתהפך להם החוקים למשפטים. כי הנפש הזך והבהיר משיג מה שמאכלות וביאות אסורות מטמטם הנפש ומרחקים הזכות והזוהר מאור האלקי, ולאנשים כאלה נחשב חוקים למשפטים, והבן. ועפ"י דבריו יתכן מה דאמרו ריש יומא (ד, א) יצא דם ונכנס מים, כי קודם שנתעצם הכהונה באהרן ובניו, היו צריכים לזריקת קרבנות עליהם, שמורה כמו שצריך ליתן נפשו לה', וזה (דברים יב, כג) "הדם הוא הנפש", (במדבר טו, כח) "וכפר על הנפש". ומזה השיגו הכהנים למסור נפשם עבור העבודה והכהונה. אבל לאחר שנתעצם הכהונה באהרן ובניו, אז די בהזאה שמורה על שיהא מך כאזוב וישפוך לב כמים, שזה צריך הכהן הגדול לבלי רום לבבו בהכהונה גדולה ולשפוך לב כמים, כמו שאיתא בפיוט פרשת פרה.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים