למה קוראים המגילה אחר קריאת התורה

[השעיר החיי]

ולא לפני כשאר מגילות?
ומאידך אחריהם אומרים קדיש משא״כ מגילה

[דרומי]

שים לב שאתה עצמך כותב 'המגילה' בלי להסביר אפילו לאיזה מגילה הכוונה!

כלומר, זו היא המגילה בה"א הידיעה, ושאר המגילות זה ברמה אחרת

וק"ל

[השעיר החיי]

צודק. וודאי אינו דומה חיוב קריאת מגילת אסתר מדינא לבין שאר המגילות. ועדיין למה ההבדל הזה מתבטא בשתי התופעות הנ"ל - זמן קריאתה וקדיש. או ביתר דיוק מה הקשר בין התופעות הנ"ל למעמדה?

[עזריאל ברגר]

אולי כדי לסמוך קריאת התורה לתפילה?
בפורים ובתשעה באב - לתפילת שחרית, ובג' הרגלים (אולי קשור לזה שיש בהם הלל?) - למוסף.

[השעיר החיי]

אולי במקום ההלל זה קשור לאם כבר אמרו קדיש תתקבל לפני קריאת התורה ועדיין צריך מילתא בטעמא למה זה משפיע.
ואולי קשור להא דאיתא בתוס דף ד. שבמקור היו מחזקים את הספר תורה פתוח בזמן קריאת מגילת אסתר, דבר שאין ראוי לעשות כן בשאר המגילות שבמועדים, ועדיין ועדיין צ"ע.

[חיימקה]

שש"כ פנ"ח ה' ק"ו

[השעיר החיי]

יש"כ!

אכן באשי ישראל הביא גם את הגרש"ז בשמירת שבת וגם את הרב שטרנבוך בתשובות והנהגות. העתקתי להלן.

ששכ.png (29.77 KiB) נצפה 3926 פעמים

תשובות והנהגות.png (69.16 KiB) נצפה 3926 פעמים

א. צריך להבין קצת יותר למה אם זה לא חובה לא ינהגו בכל זאת לפי הכלל של תדיר ושאינו תדיר.

ב. מפורש במסכת סופרים (שהוא המקור לכל המגילות חוץ מאסתר) לגבי מגילת איכה שאם אומרים אז אומרים אחרי קריאת התורה:

"יש שקורין ספר קינות בערב, ויש מאחרין עד הבוקר, לאחר קריאת תורה. שלאחר קריאת תורה עומד החזן וראשו מתפלש באפר, ובגדיו מפולשין, וקורא בבכיה וביללה. אם יודע לתרגמו - מוטב. ואם לאו, נותנו למי שיודע לתרגם בטוב, ומתרגם, לפי שיבינו בו שאר העם והנשים ותינוקות, שנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים". (פרק יח)

ומאחר והוא לכאורה מאותו דין כמו שה"ש רות וקהלת, כמו שכתוב שם בפרק יד:

ברות ובשיר השירים, באיכה ובמגילת אסתר, צריך לומר על מקרא מגילה

למה באיכה שאינו הלכה הוא אחרי קריאת התורה, ומאידך למה דינם של שה"ש ורות יהיה שונה מאיכה לגבי מיקום הקריאה שלו?

ג. נשאר הנושא של ההבדל לגבי קדיש אחר כך.

שוב תודה

[יהושע100]

הסתפקתי השנה לבני המוקפין, שאינם קוראים בתורה, האם יש לקרוא את המגילה לפני 'ובא לציון' כרגיל או שמא בסוף התפילה, ותורף הספק הוא שבטעם קריאת המגילה לאחר קריאה"ת ולפני ובא לציון יש שני טעמים.

טעם א' הובא בספר שו"ג להסמיך את המגילה ל'ובא לציון' משום הפסוק 'ואתה קדוש' שע"פ חז"ל הוא המשך של המזמור שאמרה אסתר 'א-לי א-לי למה עזבתני' ובו נאמר 'אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי' שמשם למדו קריאת מגילה ביום ובלילה.
וטעם ב' הובא בספר יפה ללב (לגבי השארת ספר תורה על הבמה) משום שעל הפסוק 'ליהודים היתה אורה' דרשינן 'אורה זו תורה' מסמיכים המגילה לקריאת התורה ולא מחזירים הספר קודם ( - ולכאורה בכל מקרה אין מחזירים את הספר אם קוראים המגילה קודם ובא לציון משום 'ואתה קדוש', ומזה רואים שהוא משום קריאת התורה וכנ"ל) ושני הטעמים הובאו בסמיכות בכה"ח סימן תרצג ס"ק כה וס"ק כח.

יוצא שבעצם השאלה היא האם קריאת המגילה במקומה בסדר התפילה היא משום קריאת התורה או משום 'ובא לציון' ונפק"מ בשנה זו שיש 'ובא לציון' ואין קריאת התורה. עכ"פ, כמדומה לי שלמעשה נוהגים גם בפורים משולש לקרוא לפני ובא לציון.

האם יש מישהו שדן בזה או בכיו"ב?

[בקרו טלה]

יש נוהגים [עכ"פ מנהג גור] שמחזירים הס"ת לאחר קריאת המגילה

אמרי אמת ליקוטים.png (24.68 KiB) נצפה 2570 פעמים

[עזריאל ברגר]

יש נוהגים [עכ"פ מנהג גור] שמחזירים הס"ת לאחר קריאת המגילה

אמרי אמת ליקוטים.png

וכן הוא מנהגנו - חב"ד, ע"פ הוראת הרבי מליובאוויטש (לאחר שבשנים קדומות היו נוהגים לפעמים כך ולפעמים כך).

[לבי במערב]

. . (לאחר שבשנים קדומות היו נוהגים לפעמים כך ולפעמים כך).

אינו מדויק כ"כ. ראה 'אוצר מנהגי חב"ד - אדר' ע' רסז.

[מוטוש]

יש נוהגים [עכ"פ מנהג גור] שמחזירים הס"ת לאחר קריאת המגילה

אמרי אמת ליקוטים.png

אף בעדות המזרח נוהגין כך...