פורום אוצר החכמה

וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם
בדיני מגילת אסתר, אנו מוצאים דין שאינו נמצא כ''כ בדיני מצוות אחרות, והוא חיוב העיר מחמת ''עשרה בטלנים'' שבה, ויש לבאר גם מהו השם 'עשרה בטלנים', היה מקום לומר, עשרה לומדים, עשרה ת''ח, וכו'.
אלא הביאור הוא דכל קטרוגו של המן היה ''ואת דתי המלך אינם עושים'' וברש''י (שם) דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י, שבת היום פסח היום, דהיינו בטלנים המחפשים להשתמט מחובת המלך, ע''י תירוצים של שבת היום, פסח היום, ממילא הנצחון הגדול על המן הוא, שאומרים לו דווקא בעיר שישנם את אותם 'בטלנים', כמו שכינית את אותם ת''ח, יש לה חשיבות מיוחדת לקריאת המגילה וכו'.
ועוד יש להוסיף דהנה מצינו בגמ' (מגילה ט''ז ע''א) אמר להו (המן) אתא מלי קומצי קמחא דידכו, דהיינו קרבן מנחת העומר שלכם, דחה את הגזירת עשרת אלפים כיכר כסף שלי, ע''כ.
וזמן הבאתו של אותו קרבן העומר, למדו חז''ל מקרא ד''ממחרת השבת'', משא''כ הצדוקים שלמדו ממחרת השבת כפשוטו, וע''ז אומר להם המן, ''מלא קמצי דידהו'', הכח של הרבנן שלכם, העשרה בטלנים שלכם, ''דחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי'', הוא הוא שביטל את הגזירה של עשרת אלפים כיכר כסף שלי.


לעוד חידושים על המגילה
https://forum.otzar.org/download/file.php?id=102180

בסייעתא דשמיא מצורף בזה גליון "לב להבין" פרשת תצוה - פורים
לב הדברים - ביאורי מקראות בפרשת תצוה

ב' גדרים בקדושת הכהנים - בזכות עצמם ומצד היותם 'בני אהרן' • אשר מלאתיו רוח חכמה - במאי משתעי קרא • מדוע מזבח הקטורת נדחה עד אחר בגדי הכהונה וקרבנות המילואים • ימי הפורים האלה - משמעות תקנת ב' ימי פורים • ב' עניינים בשמחה - שמחת ההצלה ושמחת הנקמה • משמעות גדר עיר שמוקפת חומה • מה ראו לחלוק כבוד לארץ ישראל
לב לדעת- מענין המועד

'אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים' - מארבע כוסות ועד דלא ידע
מה נשתנתה שמחה יתירה זו מכל מועדי השנה • מאמתי ציוונו להשתכר • מה ראו על ככה • מדוע אסתר נרמזה בגוון של הסתר פנים • ב' תקופות בדברי ימי העם • נס חג הפורים כנקודת המעבר להנהגה הנסתרת • מדוע אין הנהגת ה' הולכת ומתגלה • עומק הגילוי - במה שאין נצרכים לנס • ייחודו של נס פורים - מלבד בהיותו הארה לשעתו יש בו תקווה לעתיד לבוא • מדוע 'עד דלא ידע' לא מהווה סתירה לכל עניינו של יום • שמחת הפורים - לא מתוך הכרה ועבודה - אלא מתוך המציאות הפשוטה • ההודאה לה' - עוד טרם שייעשה לנו נס, על היותו מבטחינו ומשענינו • לבסומי - להסיר את מחיצות הדעת ולהישאר עם השקפת הייחוד • הדר קיבלוה מאהבה - ברית שאינה תלויה בדבר • 'הם לא עשו אלא לפנים' - גילוי הנקודה הפנימית שבלב • 'שתו ושכרו דודים' - משתה הרעות שנותן תקווה לעתיד לבוא
כמו"כ מצ"ב מאמר מגילת ההסתר גילוי לדורות

פורים המשולש

זמירות לפורים
דבר נאה ומתקבל.

גל של אגוזים כתב:פורים המשולש

על מחבריהם של קונטרסי פורים המשולש ראה כאן
viewtopic.php?f=26&t=55128&p=693628#p693628

תורת המן האגגי

לתרץ איך שייך לומר שבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, כיון דאיתא במכילתא שאין מקבלין גרים מעמלק.

אגרת המלך- חידו"ת ובירורים והערות קצרות בלימוד, בענייני פורים
ובתחילתו רשימות ושו"ת מהגר"ח קניבסקי

פרפרת נאה מידידי הרה"ג ר' אברהם מייזעלס שליט"א ממאנטריאל מח"ס מטבע של אש ועוד

גמולו בראשו מהדורה חדשה

בדברי התוספתא שנשים אינן מוציאות את הרבים יד"ח במגילה ובברכת המזון

לב להבין-ויקרא ומאמר על פורים עד דלא ידע-חג הפורים כהשלמתו של יום ט באב

תורת המן כתב:תורת המן האגגי

לתרץ איך שייך לומר שבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, כיון דאיתא במכילתא שאין מקבלין גרים מעמלק.

מהדו"ח בעזהשי"ת:

תודה רבה שמחתני במאמר זה כן ירבה וכן יפרוץ עוד ועוד

אכי"ר.
חיזקתני, ייש"כ.

מהבה"ח בצלאל שוורץ נ"י מישיבה"ק
סיכום תאריכי המלוכה והגלות שבדף גמ' זה

עריכה; וכעת נשלח עוד -

תולדותיו של מרנא כ"ק מרן האדמו"ר רבשכבה'ג דער 'פורים רב' זיע'א או יבלחט'א
קוים לדמותו
בספר מקור חיים (י"ל בבילגורייא – תער"ב, עמ' עה') כתב: והנה מלפנים בישראל היה המנהג בגלילות ההם משנכנס אדר שמרבין בשמחה עושים פורים קהל, פורים רב, פורים שמש פורים ראש הקהל, והכל בדרך היפך מהראוי לו, לזכר מ"ש במגילה 'ונהפוך הוא'. מנהג זה היה נפוץ גם כמעט בכל תפוצות ישראל, הן בקרב חצרות החסידים והן בקרב קהילות המתנגדים, וכמו"כ בעדות המזרח, והמעיינים בספרי רושמי הקורות יוודעו לכך. ובספר נטעי איתן (ילרבי אברהם זקהיים, י"ל בוורשא בשנת תרס"א) כתב, שהמנהג למנות בישיבות 'פורים רב' הוא מנהג עתיק מקובל במאות השנים הקודמות, גם בישיבות ספרד ואיטליה וצרפת וגרמניה ומשם בא גם לפולין.
בספר זכרון יעקב (לר' יעקב הלוי ליפשיץ. י"ל בקאוונא שנת תרפ"ד, ח"ג עמ' 153) כתב, גם בישיבת וואלאז'ין נהגו תלמידי הישיבה בהסכם גאוני מנהלי הישיבה לעשות כעין משחק בקדושה, בשני ימי הפורים עשו הלולא רבתא ואז 'הסירו' את הרב ואת ראשי הישיבות וההנהלה ממשמרתם, ובחרו תחתיהם חדשים, מנהלים זמניים מתלמידי הישיבה למשרת הרב, כמובן בחרו מבחירי התלמידים, והקפידו דוקא שיהיה הרב החדש גם נואם מצויין שידע להשכיל לדרוש בסגנון סתירי תלמודי חריף ושנון בחידודים כראוי לסדר היום של פורים ושיוכל באופן סתירי לבקר את הנהגת הנהלת הישיבה בדברים חריפים ושנונים... וברשות אלו השתעשו המון חוגג בפורים יחד עם הרב וההנהלה שהיו שבעי רצון לשמוע הגיוני תלמידי הישיבה, רחשי לבם, הטענות והתביעות וההערות לדברים הדרושים תשומת לב, אשר בכל ימות השנה לא העיז שום תלמיד לפצות פה בכל אלה, ובהלולא הזאת הרשות לגלות כל מצפוני הלב, גם הרה"ג שבעי רצון היו מ'הדרשות' לתקן מה שצריך אם צריך, ע"ש עוד בתיאור המעמד ההוא, וכותב, וחבל שלא נרשמו הדברים המצויינים מפי הפורים רב. ובספרי רושמי הקורות מהתקופה ההיא מובא, שבישיבת וואלאז'ין היו ממנים בחור משכמו ומעלה לתפקיד זה, ועצם המינוי הוכיח קבל עם ועדה שבחור זה מרומם בכישרנותיו משאר בני הישיבה, והיה יושב ודורש בסדר היום עוקר הרים וטוחנם זה בזה לסולת, מכניס פיל בקופו של מחט ומוציא קופה של שרצים, פותח בכד ומסיים בחביתין, וכל זה בחריפות מרובה ובבקיאות עצומה להנאתם של השומעים, התלמידים וראשי הישיבה. ובספר נטעי איתן (שם) גם מתאר את מה שהיה עם הפורים רב בישיבת וואלאז'ין, ע"ש.
ובירחון 'הפרדס' (שי"ל בחודש ניסן תש"ג) כתב, ידוע לנו מדורות האחרונים שהיה נהוג בהישיבות ובקהילות חשובות בישראל להחליף בפורים את הרב הקבוע באחר והיו קוראין אותו "פורים רב", כמובן שדבר זה נעשה ברשותו וברצונו של הרב בכדי לבדח את התלמידים והיו מבטלין את תורתן למקרא מגילה ומתבסמים בפורים במשתה ובשמחה, היה נושא נשיאותו ברמה ומלכותו בכל משלה מהודו ועד כוש והיה זורק מרה בתלמידים, אמנם למרות שמטרת הדבר היתה לשמח התלמידים היו בוחרים במורם מעם ובאחד המיוחד בעדרו ואחריות גדולה היתה מוטלת על הנבחר.
בספרי המנהגים כתבו: ונוהגין בני הישיבה למנות רב לפורים ולהתל בו ואח"כ מעבירין אותו ומחדשין את התמנותו בפורים הבא, והוא עפ"י מה שאמרו בגמ' בבא בתרא (קסד' ע"ב), דמי שהיה שר ועברוהו והדר אומוהו נקרא ארכא דיגון, בלישנא דסגי נהור שמהפכים יגון לשמחה, וגם ארכא דיגון ר"ת אד"ר, או א'רכא ד'יגון ר'ב. (טה"מ עמ' תקמ"ח. אודו"מ – פורים).
[ויש שנתנו טעם למנות בפורים 'רב', מפני שהרב חייב לבסומי עד דלא ידע. ומה יהיה אם תזדמן שאלת איסור והיתר דוקא בשעה זו, והשאלה תהיה נוגעת לסעודת פורים? לכן הנהיגו שבשעה שהרב שתוי, יהיה אחר שיוכל לפסוק שאלות...]
אך במנהג מכובד זה יש להזהיר עד מאוד, ולמזהיר ולנזהר שלומים תן וכו', דהנה ידועים דברי חז"ל, שחרבה ירושלים על שביזו בה תלמידי חכמים, ויש להזהר בגחלתן והתורה נתונה לנו לכל ימות השנה וביתר שאת ביום הקדוש פורים שהדר קיבלוה, ומה שמינו 'רב' לאותו היום הוא בכדי להרבות השמחה כמצות היום, אך אין לו רשות בשום פנים ואופן לישא פניו כלפי רבותיו ח"ו. ומוטב לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, וממירא זו נאמרה 'גם' בפורים. ומובא בספר שדה צופים (ב"מ דף נט') שהגאון רבי שמעון סופר ז"ל אב"ד קראקא (מחבר שו"ת מכתב סופר, ובנו של הגאון חת"ס) נפטר מרוב עגמת נפש עקב דברי עלבונות שהוטחו כלפיו על ידי פורים רב.
בספר שיחת חולין של ת"ח החדש (לרבי אברהם סג"ל איטינגא, י"ל במונקאטש בשנת תרס"ט) כתב, כנודע בכל אתר ואתר לבחור בפורים א'יש א'חד לרב וקוראין אותו בשם פורים רב, פעם אחת מינו בפראג את א' מתלמידי הגאון הנוב"י לרב לפורים, וכטוב לב הרב הפירומי ביין עד דלא ידע, דיבר סרה על רבו הגאון הנ"ל ומלט מפיו מתוך שכרותו דברי לעג ובוז נגדו. למחרת כשנתפקח הזכירו לו חביריו את אשר עשה אתמול, והוכיחוהו על הדברים, ויצר לו מאוד והלך להתרפס לפני רבו ולבקש סליחתו על עונו זה, והרב הנ"ל מחל לו, כצאתו מן הבית אמר בן הנוב"י לאביו, הן אתמול שם אותך למטרה והיום מחלת לו, ויאמר לו הנוב"י, הלא שיכור היה ולא בדעת דיבר כדברים האלה, ע"ש.
אולם החיד"א בספרו 'מעגל טוב' מסתייג בכלל ממנהג ה'פורים רב' ומספר, שכאשר ביקר באמסטרדאם בשנת תקל"ח בחג הפורים בביתו של רבי שאול, נכח שם בדרשת דברי הבל ובדחנות של אדם שנבחר להיות רב של פורים ונראה בעיניו כאחד הריקים ועשה דברים בלשון הקודש בחרוז מלוכלך, שאל קושיות מתוך הש"ס ותירץ כמנהגו הידוע, ע"ש. ובעוד ספרים יש שכתבו כנגד המנהג של פורים רב, ואכמ"ל. ומחמת קוצר היריעה קיצרנו. [נכתב בס'ד ע'י א. פלשניצקי].

מקבץ מאמרים על פורים ממה שחנני ה' במשך השנים.
מאמר א - ד' פרשיות וחודש אדר
מאמר ב' - שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו
מאמר ג' - על שם הפור
מאמר ד' - מצוות מחיית עמלק על פי פשוטו
מאמר ה' - עומק העניינים במלחמת עמלק
אות ו' - ביאורים וחידושים במגילת אסתר
אות ז' - מחקר אודות התאריכים במגילת אסתר

לפום ריהטא תוכן הקונטרס אינו תואם לרשימה שכתב כאן מעלתו.

קונטרס בישורון מלך מהבה"ח בצלאל שוורץ נ"י

ספר עתה באתי ממה שחנני השי"ת ברוב חסדו.
מי שילמד בספר אשמח לתת לו ס' חינם אין כסף.

שערי יוסף על הלכות משלוח מנות

צופה_ומביט כתב:

יהודי טבעי כתב:מקבץ מאמרים על פורים ממה שחנני ה' במשך השנים.

לפום ריהטא תוכן הקונטרס אינו תואם לרשימה שכתב כאן מעלתו.

אכן אינו תואם.
במיוחד אני מתענין כעת במאמר אודות התאריכים.
יעזור לי המאמר המובטח של ר' יהודי טבעי, או כל מאמר אחר שעושה סדר בתאריכי המגילה.

מתנצל רק כעת ראיתי את הערותיכם. ואכן המאמר האמור נפלט מהקונטרס. למרות שעבר זמנו, אני מניח כאן את המאמר למי שיתעניין.

לחכמי ורבני הפורום
הא לכם מאמר נפלא בענין מצות זכור ומצות מחיית עמלק וכן בגדר מחיית עמלק שנתקיים בימי אחשורוש.
כמדומני שהקורא בו ירגיש טעם חדש במצות זכור וביום טוב פורים.



הערות והארות יתקבלו בברכה

עלון לב המועדים ד' פרשיות
הערות והארות - אנא שלחו למייל שבפנים

תקציר שאלות ותשובות בהלכות ימי הפורים ועיון בסיפור "מגילת אסתר" - מרדכי אפרתי

ביטול תורה בקריאת המגילה

תורת המן האגגי מהדורה חדשה
בענין בני בניו של המן למדו תורה בבני ברק, לתרץ הא דאמרינן אין מקבלין גרים מעמלק.
גם הוספתי מאמר חדש בענין קושיית התוס' למה לא גירש מרדכי את אסתר.
למי שרוצה ספר מודפס עדיין ניתן למכירה כאן

מאמר עבור הצעירים בני הישיבות {ולא רק]
מה היא הדרך הישרה לעבור את הפורים בלא פרץ וצווחה ברחובותינו.
הן בצד התיאורטי והן במישור המעשי.

הערות והארות מתקבלות בשמחה במערכת.

.השוחט כתב:מאמר עבור הצעירים בני הישיבות {ולא רק]
מה היא הדרך הישרה לעבור את הפורים בלא פרץ וצווחה ברחובותינו.
הן בצד התיאורטי והן במישור המעשי.

הערות והארות מתקבלות בשמחה במערכת.

מאמר מיוחד במינו!

יתברך הדר"ג שליט"א על הבהירות המיוחדת בטוב טעם ודעת.
כבר שלחתי את המאמר לידידים העוסקים במלאכת החינוך, ושמחו עד מאד.