הניקוד במלות עד דלא ידע

[מעיין]

משפט של מיחייב איניש לבסומא וכו' היא ארמית ומ"מ רגילין לבטאות את סוף המשפט בלשון הקודש דלא [בחולם] ידע[בקמ"ץ ופתח]
וראיתי מקשים למה לא ידע [צירי ופתח] בלשון עתיד
והרה"ק מסאטמאר דקדק כן באמצע דבריו והעיר דשמא תאמר שאכן כן הניקוד, כיון דאין ניקוד לפנינו מ"מ כיון כן שמעתי מבטאין מאבותי ורבותי למעלה בקודש, כן הוא הנכון
ואני תמה
למה לא הנכון דלא [בקמ"ץ כארמית] ידע [או בחיריק היוד כארמית בעתיד, או עכ"פ בשו"א כארמית בעבר]

[בן ראובן]

ידע [או בחיריק היוד כארמית בעתיד, או עכ"פ בשו"א כארמית בעבר]

בקמץ, כארמית בהווה.

[מעיין]

האם הנכון להשתמש בהווה, ובמיוחד בצירוף מלת לא.
ומה ניקוד הנכון במלת דלא?

[בן ראובן]

בארמית ודאי משתמשים ב"לא" בהווה.

"דלא" בקמץ (אלא שמאחר שהמלה שלאחריו פותחת ביו"ד, הרי לפי ההגייה האשכנזית המקובלת קשה להבחין אם הדובר הגה "דלא" בקמץ או בחולם).

[מעיין]

כמדומה שארטסקרול ומתיבתא שניהם נקדו בחולם

[בן ראובן]

א"כ טעות בידם לענ"ד.

[חגי פאהן]

ארטסקרול בד"כ מנקדים 'לא' בחולם גם בארמית, בפירוש על הגמרא. בפירוש על התוס' זה מנקד אחר ושם בקמץ.
אבל בארמית שבתנ"ך ובסידורים רק בקמץ.

לגבי עתיד, בארמית בבלית נסתר בעתיד מתחיל בל'.

[בברכה המשולשת]

על הניקוד של מימרא זו יש מאמר של החוקר צמח קיסר נ"י.

[כדכד]

ארטסקרול בד"כ מנקדים 'לא' בחולם גם בארמית, בפירוש על הגמרא. בפירוש על התוס' זה מנקד אחר ושם בקמץ.
אבל בארמית שבתנ"ך ובסידורים רק בקמץ.

לגבי עתיד, בארמית בבלית נסתר בעתיד מתחיל בל'.

הארמית של הגמרא זו הארמית של תרגוםאונקלוס וכשם שבתרגום מנוקד לא בקמץ כך גם בגמרא ופשוט שהרב בן ראובן צודק והמנקד הזה טועה

[ביקורת תהיה]

הנכון להשתמש בהווה?

נכון כנכון היום! ובלה"ק: חייב אדם להשתכר בפורים עד שאינו יודע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'.
ובר מן דין, בארמית נהוג להשתמש בצורת ההווה גם בלשון עתיד. ומליץ אחד מני אלף:

כָּל הַמִּצְוֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן, חוּץ מִן הַטְּבִילָה וְשׁוֹפָר.
שׁוֹפָר מַאי טַעְמָא? דִּלְמָא מִקַּלְקְלָא תְּקִיעָה.

[מעיין]

יישר כוחכם
עכשיו שאנו יודעים הניקוד הנכון בעד דלא ידע
נוכל לעסוק בתכלית הידיעה שלא נדע :)

[אבא יודן]

על הניקוד של מימרא זו יש מאמר של החוקר צמח קיסר נ"י.

מי ישקני מבור בית קיסר?

[חגי פאהן]

ארטסקרול בד"כ מנקדים 'לא' בחולם גם בארמית, בפירוש על הגמרא. בפירוש על התוס' זה מנקד אחר ושם בקמץ.
אבל בארמית שבתנ"ך ובסידורים רק בקמץ.

לגבי עתיד, בארמית בבלית נסתר בעתיד מתחיל בל'.

הארמית של הגמרא זו הארמית של תרגום אונקלוס וכשם שבתרגום מנוקד לא בקמץ כך גם בגמרא ופשוט שהרב בן ראובן צודק והמנקד הזה טועה

מסכים לגמרי. רק שבתרגום נסתר עתיד מתחיל בי' כמו בעברית, ובגמרא בל'.

[מעיין]

הנכון להשתמש בהווה?

נכון כנכון היום! ובלה"ק: חייב אדם להשתכר בפורים עד שאינו יודע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'.
ובר מן דין, בארמית נהוג להשתמש בצורת ההווה גם בלשון עתיד. ומליץ אחד מני אלף:

כָּל הַמִּצְוֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּתָן, חוּץ מִן הַטְּבִילָה וְשׁוֹפָר.
שׁוֹפָר מַאי טַעְמָא? דִּלְמָא מִקַּלְקְלָא תְּקִיעָה.

אף שאפשר כדבריו דמשתמשים בצורת ההווה גם בעתיד
מ"מ לענינינו אפשר לומר דלפי המהלך (יד אפרים ועוד) דעד ולא עד בכלל יותר נכון ההווה מעתיד, וגם להמהלך דלא ידע הוא פטור (שפת אמת ועוד) יותר נכון ההווה מן העתיד ודו"ק
----
דרך אגב מה שראיתי מביאין דלמהלך דלא ידע הוא פטור, מתחייב שוב שנית תיכף אחר שנתיישבה דעתו משכרותו, זה אין מוכרח כלל ולא אמרו כן רק להגדיר הדבר ולצחות, דהיעלה על הדעת שנאמר דחיוב לבסומי הוא בכל היום, מה שיחוייב לפי זה, להקדים להתפלל כוותיקין ותיכף אחר כך ישלח מנות ויקיים מתנות לאביונים, ושוב יהי' כל היום במצב מבושם, והלא לא ראינו גם למהדרין ומדקדקין לנהוג כן רק המיוחדים אחד או שנים בדור השותים לרוי' גם בכל השנה ועומדים ומצפים מתי יבוא האי יומא ואקיימנה בכל הפירושים, ולאו דוקא מן המהדרים במצוות.

[מעיין]

הוקפץ
ואשנה הבקשה מאבא יודן

מי ישקני מבור בית קיסר?

להעלאת המאמר מהחוקר צמח קיסר על האי ענינא

[במסתרים]

הוקפץ
ואשנה הבקשה מאבא יודן

מי ישקני מבור בית קיסר?

להעלאת המאמר מהחוקר צמח קיסר על האי ענינא

קצתו או כולו מובא כאן עמוד 70
https://upload.maanelashon.org/2022/03/ ... %D7%A7.doc

[הצעיר שבכהונה]

והנה הקטע הנ״ל מתוך התלמוד המנוקד לפי מסורת תימן.
והבוחר יבחר

לבסומי.png (55.82 KiB) נצפה 236 פעמים