מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
קמצן_קדוש
הודעות: 205
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » ד' מרץ 04, 2020 4:59 pm

אני מזמין את חברי הפורום להעלות לכאן.
(בד"א בווארטים קצרים ויפים ולאו דווקא בתורות ארוכות).
ואם אפשר בבקשה להשאיר את האשכול לווארטים כנ"ל ולא להסיט אותו לדיונים אחרים כלל. וד"ל.



"כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב (אסתר, ח, ח)."
יש להקשות הלא אם באמת לא ניתן לבטל את כתב המלך, מה פעלו מרדכי ואסתר בשולחם לכל היהודים להנקם מאויבהם? הלא אגרת המלך המקורית כבר נחתמה ונשלחה בשם המלך.
וראיתי מסבירים שבאותה האגרת הראשונה אותה כתב המן נאמר "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים".
ומכיוון שמרדכי ואסתר לא יכלו כאמור לשנות את דבר המלך, לכן הם שלחו לכל היהודים היושבים בכל מדינות המלך את אותה האיגרת אותה ניסח המן - ורק ששינו את הפיסוק והוסיפו נקודה אחת.
וכך כתבו "להשמיד להרוג ולאבד את כל. היהודים".
כלומר לצאת ולהרוג את כל. ואת כ"ז חותם "היהודים".


***


"וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו (אסתר, ז, ט)."
המן יכול היה לעשות עץ נמוך בשביל לתלות את מרדכי, ומה ראה לעשות דווקא עץ גבוה חמישים אמה?
ורצו להוכיח מכאן איך ועד כמה מפלתו של המן נכונה לו עוד משעת עשיית העץ.
דהנה לאחר משתה אסתר אמר חרבונה למלך אחשוורוש "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי עומד בבית המן גבוה חמישים אמה".
ואם היה העץ נמוך מחמישים אמה - חרבונה לא יכול היה להראותו למלך מחצר בית המשתה.
ומעתה יש לומר שלכך מלכתחילה נעשה העץ גבוה וכנ"ל.

עוד רצו לומר דהנה לאחמ"כ בקשה אסתר מהמלך "ואת עשרת בני המן יתלו על העץ".
וקי"ל שהוא אותו העץ עליו נתלה המן.
וא"כ שפיר עשהו המן גבוה חמישים אמה ובכדי שיוכל לקבל את המן ועשרת בניו.


***


שמעתי אומרים אשר המילה "מגילה" רומזת לכל מנהגי פורים;
מגילה - מקרא מגילה.
גלימה - תחפושות.
לגימה - משתה וסעודה.
גמילה - משלוח מנות (מלשון גמול).
מילגה - מתנות לאביונים.



***


"בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: וַיִּמָּצֵא כָתוּב אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ (אסתר, ו, א-ב)".
בנו של המן היה סופר המלך (שמו היה שימשי) וכאשר היה מוטל עליו לכתוב את סיפור הצלת המלך על ידי מרדכי, במקום לכתוב "בגתן ותרש" הוא כתב "בגתן או תרש" וזאת בכדי להמעיט מערך דברי מרדכי.
(כלומר שמרדכי לא אמר במדוייק מי רצה להרוג את המלך, אלא שאמר שהיה זה או בגתן או תרש, ומספק הרגו את שניהם).
ולכן בא המלאך בלילה ההוא וחיבר את האות אל"ף של "או" למילה "בגתן" והאות וי"ו למילה "תרש" ונמצא "אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש" (בשם מדרש).


***



"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי בֶחָצֵר וְהָמָן בָּא לַחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ לִתְלוֹת אֶת מָרְדֳּכַי עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ (אסתר ו, א)."
ומה ראה המן לבוא לבית המלך כבר בלילה ולא חיכה עד לבוקר?
הסביר ר' יונתן אייבישץ שזהו משום שידע המן ש"כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום כולו" (ברכות ט:).
ולכן חשב להקדים ולפעול רעה על מרדכי קודם שיתפלל ויסמוך גאולה לתפילה כנ"ל.


***


כששאלו את המן הילד "מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?" הוא ענה - "תלוי..".



***


"אמר רב שמואל בר יהודה שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות שלחו לה קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות שלחה להם כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס" (מגילה, ז.)
יש שואלים מאי שנא מצות נר חנוכה? הלא גם היא עלולה לעורר קנאה בין האומות על עם ישראל, ואיך קבעוה?
וביאר השפתי חכמים שנר חנוכה שונה שהרי הוא נקבע לזכר נסך פך השמן ולא לזכר ניצחון החשמונאים.
עוד מתרצים, שאכן לגבי נר חנוכה ההלכה היא שבשעת סכנה "מניחו על שולחנו ודיו", וזה על מנת שלא לעורר קנאה עלינו מבין האומות.

שוב יש לשאול מה עונה אסתר לחכמים "כבר כתובה אני על דברי הימים למכלי מדי ופרס" - ומה בכך? והלא עדיין חגיגות ניצחון היהודים על אויביהם עלולה לעורר את קנאת האומות (?).
ושוב תירץ השפתי חכמים ליישב על פי הכתוב בסוף המגילה (י, ב): "וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס".
והנה יש לעיין בזה מדוע באמת לא כתבו במגילה גם את "פרשת גדולת מרדכי"?
ומסביר השפת"ח שגדולת מרדכי לא נכתבה במגילה בכדי שלא "לעורר את הגוים ביותר לקנאה".

וממילא מובן מה עונה אסתר לחכמים "כבר כתובה אני על דברי הימים למכלי מדי ופרס" - רוצה לומר שמה שעלול לעורר את קנאת האומות ביותר, דהיינו "פרשת גדולת מרדכי" - הלא "הם כתובים כבר על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס" - רוצה לומר - ואינם כתובים במגילה.
ולכך בקביעת קריאת המגילה אין צורך לחשוש לקנאת האומות.


***


"ר' נחמיה אומר הדסה שמה ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר" (מגילה, יג.).
פירש רש"י "אסתהר - ירח יפה כלבנה".
וברמב"ן (בראשית ל"ט, כ') מסביר מהו "בית הסוהר" וכותב: "ובעלי הלשון יפרשו "סהר" כיפה עגולה מלשון אגן הסהר (שה"ש ז', ג'). ולפי דעתי שהוא הבור, בית בנוי תחת הקרקע ולו פתח קטן מלמעלה יכניסו בו האסורים וממנו להם אורה. והוא מלשון סיהרא בארמית כאשר אמר (שם ו', ט"ז) צהר תעשה לתבה מלשון צהרים ושנו בהם זה לרוב אורו וזה למיעוט".
וכן כאן (יב.) הובא "דר וסוחרת רב אמר דרי דרי ושמואל אמר אבן טובה יש בכרכי הים ודרה שמה הושיבה באמצע סעודה ומאירה להם כצהרים".
ורש"י כתב "כצהרים - והאי וסוחרת לשון סהרא הוא" (וכמו שאומרים "צהרא טבא וגו'").
וקיצור הדבר הפירוש הוא "אור" או דבר המאיר.


***


"וישנה ואת נערותיה וגו' אמר רב שהאכילה מאכל יהודי ושמואל אמר שהאכילה קדלי דחזירי" (מגילה, יג.).
ע"ז תוספות כתב "קדלי דחזירי: וח"ו היא לא היתה אוכלת".
וברש"י חלק ופירש "כתלי דחזירי - בקונ"וש שמינות. ומתוך אונסה לא נענשה".
בספר 'הערוך' (ערך "קתל") הביא פירוש אחד שהכוונה היא לעורף של חזרת - ראש של חסא.
ובפירוש השני הביא כרש"י וכתב שקתלי דחזירי הם חתיכות בשר חזיר עם קמח וסולת.
ד"א, מה שכתב רש"י "בקונו"ש שמינות" היינו מה שקורין היום בייקונ"ס (Bacons).


***


"וישנה ואת נערותיה וגו' אמר רב שהאכילה מאכל יהודי" (מגילה , יג.).
הקשה הבן איש חי והלא עדיין לא ידעו שאסתר יהודיה, וא"כ מדוע הביא לה מאכל יהודי?
וכתב על זה כך: "שהאכילה מאכל יהודי, רוצה לומר היה לוקח לה בשר משחיטת ישראל באומרם כי זה יפה לגוף שהוא בדוק מטריפות שהם נעשים ע"י חולאים. ועד עתה יש באירופ"א אנשים שאינם ישראל, והם לא אוכלים בשר אלא רק מטבחי ישראל שהוא כשר. ואומרים שגם המלכה של אנגליז ירום הודה אין אוכלת אלא רק בשר כשר שחתום מן החכם שהוא כשר".


***


"ותהי אסתר נשאת חן אר"א מלמד שלכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו" (מגילה, יג.).
שמעתי הסבר יפה: בגמרא בהמשך כתוב שאסתר הזמינה את המן למשתה כדי לעורר את עמ"י לתפילה שלא יאמרו "אחות יש לנו בבית המלך".
ואם כן נראה שכל יהודי שושן ידעו שיש להם אחות בבית המלך.
כאן יש מקום לתהות, "אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה" - וכי לא היתה בכל שושן אף נשמה טובה שהלכה לספר למלך או לעבדיו שאסתר מזרע היהודים? וכי כל יהודי שושן שמרו על הסוד?
אלא שיהודי שושן גם אם סיפרו שאסתר היא אחותם - כל אומה ואומה גם היא טענה שאסתר באה ממנה, וכך אף אחד לא האמין דווקא לאותם המלשינים ולכן לא נתגלה מאיזו אומה אסתר אכן הגיעה.


***



"אמר רבא ליכא דידע לישנא בישא כהמן אמר ליה תא ניכלינהו אמר ליה מסתפינא מאלהיו דלא ליעביד בי כדעבד בקמאי אמר ליה ישנו מן המצות אמר ליה אית בהו רבנן וכו'" (מגילה, יג:).

כל מהלך הגמרא עפ"י רש"י:
ישנו עם אחד - ולכן גם אם יש בהם צדיקים הם עדיין עם אחד ויענשו עם הרשעים.
שמא תאמר קרחה אני עושה במלכותך? - מפוזר.
שמא תאמר יש מהם הנאה? - מפורד - הם כמו פרידה שאין ממנה הנאה.
שמא תאמר שיש מדינה מהם? - בכל מדינות מלכותך.
ולמלך אין שוה להניחם - שהם לא מתחתנים בנו ולא משלמים מיסים ושה"י פה"י וכו'.
במהרש"א הקשה על הסבר זה שיוצא שאחשורוש שאל את אותה השאלה פעמיים והמן ענה לו פעמיים את אותה התשובה (במילים "מפוזר" ו"בכל מדינות מלכותך").
ולכן מסביר המהרש"א ש"בכל מדינות מלכותך" היינו שהמלך הציע שיגלו את כל אותם היהודים למדינה אחת מיוחדת ושם הם ישארו לתמיד.
וע"ז ענה המן "בכל מדינות מלכותך" - לא תוכל לאסוף אותם כי הם פזורים בכל העולם.


***


"...ואחד שמתח את השרביט. וכמה? אמר רבי ירמיה שתי אמות היה והעמידו על שתים עשרה. ואמרי לה על שש עשרה. ואמרי לה על עשרים וארבע. במתניתא תנא על ששים, וכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה וכן אתה מוצא בשיני רשעים דכתיב "שיני רשעים שברת" ואמר ריש לקיש אל תקרי שברת אלא שריבבת" (מגילה, טו:).
המהרש"א מצא סימן יפה לכל השיטות;
למ"ד 12 אמה: בפסוק "ויהי כראות המלך את אסתר וגו'" ישנן 12 תיבות מתחילת הפסוק על המילה "ויושט" (כולל).
למ"ד 16 אמה: ישנן 16 תיבות מתחילת הפסוק על המילה "שרביט" (כולל).
למ"ד 60 אמה: ישנן 60 אותיות מתחילת הפסוק עד המילים "שרביט הזהב" (לא כולל).
וכן בת פרעה: בפסוק שם (שמות ב', ה') "ותרד בת פרעה לרחץ על היאר וכו' היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה".
וכותב המהרש"א שמתחילת הפסוק הנ"ל ועד המילה "ותשלח" ישנן בדיוק 60 אותיות (כולל).
ובאמת מי שיבדוק ימצא שיש שם 62 אותיות ולא 60.
ושמא בס"ת של המהרש"א היה כתוב "יאור" כתיב מלא (ולא "יאר" כמו אצלינו) ואז יוצא בדיוק 60. וכמו ברש"י שם על הפסוק שכתוב בו "יאור" בכתיב מלא.

וכן בשיני רשעים: כמו שכתב רש"י כאן "משני רשעים נפיק להאי דרשה. דליכתוב קרא ושן רשע, אלא י' דשני וי"ם דרשעים הרי ששים".
נערך לאחרונה על ידי קמצן_קדוש ב א' מרץ 08, 2020 2:52 pm, נערך 5 פעמים בסך הכל.

עקביה
הודעות: 3757
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי עקביה » ד' מרץ 04, 2020 5:15 pm

ב"מעוז צור" אמרינן: רוב בניו וכו' על העץ תלית.
וצע"ג, הלא לא נתלו אלא עשרה, ובנים היו לו הרבה יותר. לחד מ"ד אפילו 208 בנים.
וי"ל דאיתא בתרגום שבני המן נתלו חתוכי ראש. א"כ מהעשרה הנתלים נתלה רק רוב בניו ולא כל בניו.


עוד י"ל בדוחק דלשון "רוב בניו" ע"פ לשון הכתוב: ויספר להם המן את כבוד עשרו ורוב בניו.

לענין
הודעות: 3246
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי לענין » ד' מרץ 04, 2020 9:06 pm

למה דוקא בפורים הדר קבלוה לתורה?
הסיבה שירדו לגלות בבל היא כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה, כדאמרינן בפסחים פ"ז ב', וכיון שתמרים של שביעית נאכלים עד הפורים שזהו זמן הביעור דידהו א"כ מעכשיו כבר אין תמרים מצויים בשדה וצריך קבלה מחודשת.

הרב שאול
הודעות: 8
הצטרף: ו' אוגוסט 23, 2019 4:49 am

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי הרב שאול » א' מרץ 08, 2020 4:41 am

עקביה כתב:ב"מעוז צור" אמרינן: רוב בניו וכו' על העץ תלית.
וצע"ג, הלא לא נתלו אלא עשרה, ובנים היו לו הרבה יותר. לחד מ"ד אפילו 208 בנים.
וי"ל דאיתא בתרגום שבני המן נתלו חתוכי ראש. א"כ מהעשרה הנתלים נתלה רק רוב בניו ולא כל בניו.


עוד י"ל בדוחק דלשון "רוב בניו" ע"פ לשון הכתוב: ויספר להם המן את כבוד עשרו ורוב בניו.

ב פירושים נמצאו בטעמא דקרא
אולם הפירוש שהעדפת הוא דוחק ואינו מדרך הפייטנים .
אולם הפירוש השני הוא האמת . פשוט שהקטע מבוסס על הפסוק כבוד עשרו ורוב בניו . והפייטן היפכו לרוב בניו וקניניו .ושם הכוונה או לחשיבות בניו או שיש לו הרבה בנים . ודוק.

עקביה
הודעות: 3757
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי עקביה » א' מרץ 08, 2020 7:34 am

הרב שאול כתב:אולם הפירוש שהעדפת הוא דוחק ואינו מדרך הפייטנים .
אולם הפירוש השני הוא האמת .

ידידי היקר אל דאגה,
לא כתבתי אלא ברוח פורימית.

רון
הודעות: 888
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי רון » א' מרץ 08, 2020 7:42 am

"כי יד על כס יה". אמרו חז"ל שאין הכסא שלם ואין השם שלם.
וביאור הענין הוא, דהנה שם הויה ב"ה מורכב מי"ה וו"ה. ושם י"ה מרמז על גילוי מלכותו בעליונים. ושם ו"ה מרמז על גילוי מלכותו בארץ. כפי שכתוב בתהילים "ישמחו השמים ותגל הארץ" ראשי תיבות י"ה – ישמחו השמים, וו"ה – ותגל הארץ".
והנה ודאי שעמלק לא כפר במציאות ד' ית' שברא את העולם, שהרי לא טיפש היה. אלא שטען שד' ברא את העולם ונשאר בשמים, ואין לו ענין עם דרי ארץ, רק הכל מתנהל בצורה מקרית גרידא ללא שום השגחה מה קורה בעולם שלנו. נמצא שמה שנוגע לשם י"ה גם עמלק מודה. אבל שם ו"ה בזה אין השם שלם ודו"ק.

רון
הודעות: 888
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי רון » א' מרץ 08, 2020 7:44 am

מדוע אוזן המן משולשת?

"כי יד על כס יה", ואמרו חז"ל שאין הכסא שלם כל זמן שזרעו של עמלק קיים. וכסא שיש לו ג' רגליים אין לו יציבות. וזה מרומז באוזן בעלת ג' קצוות, שאין הכסא שלם.


מדוע מנהג ישראל לעשות זכר דוקא לאוזן המן ולא לשאר איבריו?

כי מידה טובה אחת היתה בו בהמן ימ"ש. שהיה לו אוזן שומעת, והיה שומע ליועציו ולאשתו והיה מתייעץ עימם, כמ"ש במגילה כמה פעמים. וכתוב במשלי "שומע לעיצה חכם". ובלי אוזן שומעת חסר בכל האדם וכאומרם ז"ל "חירשו נותן לו דמי כולו". [ואם תשאל מפני מה אנו מחפשים זכות אצל אותו רשע? אף אתה אמור לו, כדי שיהיה חייב, שהרי בבית הדין, אם כולו חייב הרי הוא זכאי]

רון
הודעות: 888
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי רון » א' מרץ 08, 2020 7:45 am

בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה וגו'.
מעניין להתבונן שלפעמים המגילה קוראת לשושן בתואר "שושן הבירה" ולעיתים "שושן" סתם, הלא דבר הוא.
וכתבו המפרשים דהיו ב' שושן, א' שבה גרו כל הגויים ומשרדי הממשלה והמלכות, ב' שושן שהיתה מיוחדת ליהודים והיתה מעבר לנהר בסמיכות לשושן הבירה. ודוק ותשכח שכל אימת שמדובר על היהודים כתוב שושן סתם כמו "והעיר שושן נבוכה" "והעיר שושן צהלה ושמחה" [ע' באבן עזרא שכתב וז"ל והעיר שושן - ששם היהודים. נבוכה - כי מה תחוש הבירה כי כולה היא משרתי המלך ואין שם יהודי רק מרדכי לבדו עכ"ל].

ויש להוסיף בזה, דבכל מקום שבו נכתב שושן הבירה נכתב בניקוד "פתח", ואילו שושן סתם נכתב בניקוד "קמץ". והרמז בזה [מסתמא ראיתי באיזה מקום], שהרי מה שליהודים היה עיר בפני עצמה הוא משום רצונם להיבדל מן הגויים, ולא להיות מושפעים מהם ומהמונם. ולכן כתוב ב"קמץ" להראות כי היהודים נקמצים, כלומר סגורים בתוך עצמם, ולא פתוחים כמו שושן הבירה שהיא מנוקדת ב"פתח", דהיינו גוי פתוח לראות הכל ולשמוע הכל ולאכול הכל, אבל יהודי הוא ההיפך הגמור, הוא קומץ, ואינו רואה כל מה שהוא רוצה וכו'.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2761
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי נהר שלום » א' מרץ 08, 2020 7:58 am

רון כתב:מדוע אוזן המן משולשת?

"כי יד על כס יה", ואמרו חז"ל שאין הכסא שלם כל זמן שזרעו של עמלק קיים. וכסא שיש לו ג' רגליים אין לו יציבות. וזה מרומז באוזן בעלת ג' קצוות, שאין הכסא שלם.


מדוע מנהג ישראל לעשות זכר דוקא לאוזן המן ולא לשאר איבריו?

כי מידה טובה אחת היתה בו בהמן ימ"ש. שהיה לו אוזן שומעת, והיה שומע ליועציו ולאשתו והיה מתייעץ עימם, כמ"ש במגילה כמה פעמים. וכתוב במשלי "שומע לעיצה חכם". ובלי אוזן שומעת חסר בכל האדם וכאומרם ז"ל "חירשו נותן לו דמי כולו". [ואם תשאל מפני מה אנו מחפשים זכות אצל אותו רשע? אף אתה אמור לו, כדי שיהיה חייב, שהרי בבית הדין, אם כולו חייב הרי הוא זכאי]

יפה ייש"כ

קמצן_קדוש
הודעות: 205
הצטרף: ו' מאי 06, 2016 12:15 am

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי קמצן_קדוש » א' מרץ 08, 2020 2:53 pm

נוספו עוד בע"ה.

.השוחט
הודעות: 647
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי .השוחט » ב' מרץ 09, 2020 2:41 am

קמצן_קדוש כתב:נוספו עוד בע"ה.

ובכן מדוע אתה מתקמצן מלהביא את הדברים הקדושים שנוספו?

אגב. נראה לי שיש כבר כמה אשכולות כאלו בדיוק משנים קדמוניות.

רון
הודעות: 888
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי רון » ג' מרץ 10, 2020 8:48 pm

וימהרו ויבהילו את המן.

ונראה לבאר, דהלא ידוע מה שמבארים מה הדגש "ויבהילו", דהיינו שהרי המן היה באותה שעה במצב ששב לביתו אבל וחפוי ראש, והיה מטונף כולו ממה שבתו שפכה עליו. והבהילו את המן בלי שהות לנקות את עצמו כדבעי.
אלא שצ"ע למה באמת לא הניחו לו לנקות את עצמו. וצ"ל דהיה עליו טענה שהיה צריך להתכונן לפני כן, ולא יתכן להמתין לו אם לא התכונן בעצמו. אלא שעדיין קשה שהיה לו להסביר למשרתים מדוע הוא מטונף וימתינו לו קמעא.

וכאן נראה לומר בע"ה, דאחשרוש תיקן שכאשר הוא קורא למישהו ע"י משרתים, אינם יכולים להתעכב ולשמוע כלום, רק מיד מיד להביאו ללא שיהוי כלל.
והסיבה לתקנה זו, שהרי בגלל שהמשרתים השתהו לשמוע את ושתי ואת הסיבה למה אינה יכולה לבא מזה נגרם מיתתה. ולכן תיקן שלא יקרה יותר כזאת, ואם המלך קורא צריכים מיד לבא בלי שיהוי כלל.


אם מזרע היהודים מרדכי וכו' נפול תפול.

והנה אינו מובן כונת זרש המרשעת "אם מזרע היהודים מרדכי", וכי יש לה ספק אם הוא מזרע היהודים. וביותר קשה, וכי זה מה שבעל צריך מאשתו, שתאחל לו שיפול בפני אויבו?
אך ההסבר היא שזרש אומרת לו, אם מרדכי הוא כמו "זרע" שיש לו כח צמיחה, כח התחדשות, כח של ציפיה להגיע למקום חדש, ואף שנמצאים בשפל המדרגה אינם מתייאשים כלל, אם יש כזה כח למרדכי היהודי, שאינו מתייאש, אם מכזה זרע היהודים הוא מרדכי נפול תיפול. אך אם הוא מיואש כבר, ולא מצפה ולא מקוה לטוב, אז תוכל לו.

ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו. ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו. יביאו לבוש מלכות וגו'.

ויש להבין מדוע חוזר המן על דברי המלך "איש אשר המלך חפץ ביקרו", ומדוע לא ענה מיד תשובה על מה שנשאל. והיוסף לקח פירש לפי שכן צורת דברי החכמים שאינם עונים מיד על תשובה על מה שנשאלו, אלא ראשית מוודאים האם הבינו את השאלה, וזה על ידי שחוזרים על השאלה לבדוק האם הבינו נכון את השאלה. ולכן המן חזר על השאלה של המלך.
אך המלבי"ם פירש דהמן חזר על הדברים כאומר הלא דבר זה גופא שהמלך חפץ ביקרו של אדם, זה גופא כבר כבוד גדול שאין שני לו שהמלך מתעניין במישהו וחושב עליו, וביותר שרוצה לכבדו ולהראות שהוא חפץ ביקרו, הלא זה עצמו כבר כבוד גדול לאין שיעור, אלא שהמלך מבקש לעשות משהו מעשי, וזה המשך דבריו "יביאו לבוש מלכות" וגו'.

ויש בזה לימוד גדול ונפלא לנו בני אברהם יצחק ויעקב, שהרי הקב"ה שואל בנו יום יום, ודעתו עלינו יום יום בלי הפסק כלל, כמה שמחה צריכה להיות בליבו של היהודי שהקב"ה שואל עליו, עצם הדבר הזה מעיד על חשיבותנו ויקרותנו.

אש משמים
הודעות: 2025
הצטרף: ב' אפריל 24, 2017 7:14 pm

Re: ווארטים ופרפראות נחמדים ומתוקים לפורים

הודעהעל ידי אש משמים » ד' מרץ 11, 2020 8:24 pm

עוד לא זכיתי לירד לעומקא דסידרא דאתרא הדין מדוע לא אוחדו עדיין אשכולות "פורים תורה" ואשכול "ווארטים ופרפראות נחמדים וכו' וכו'" ולענ"ד אין לחוש מאחדות גדולה מדי שתצא מאיחוד זה ובעזהי"ת עם ישראל ימשיך במסורת אבותיו להיות עם מפורד ומפוזר בכל ממלכת ה' ית' עד ביאת גוא"צ בב"א וכמה סיבות טובות יש בדבר ואין להרחיב בדברים ידועים.
לגופו של אשכול ובתקווה כי כי פותח האשכול אשר ביקש על נפשו ממש שלא תיכנס איזו מילה שאינה מענייני כותרת האשכול ימחל לי כי איני אחראי לגמרי לכל מעשי כרגע ועל הניזק להרחיק עצמו ובפרט כאשר הנזק ברשות כמבואר גבי נר חנוכה דבעל הגמל אינו יכול לתבוע לבעל הבית שהוציא אש מחוץ לביתו וכו'.
בפורים דנן נתקשתי רבות ברש"י הידוע (כבר יבוא הרב הגאון רבי זאב ו. ערבות שליט"א ויעמידני על מקומו מקורו ושאר פרטים השמורים במערכתו) שהביא משל למלחמת עמלק בישראל והביא משל לאמבטי רותחת שקפץ אליה אדם ואע"פ שנכווה קשות עכ"פ קירר אותה וע"ז הקשיתי דהא מבואר בכו"כ מקומות דהא דאתא בגמ' מח' אמוראים (כמדומה רב ושמואל ומיד יבוא הרב המצוין בתורה ומעש"ט רבי שילה שליט"א הבקי ורגיל בדיני איסור והיתר כשבילי נהרדעא לשמואל) האם תתא גבר או"ד עילויה גבר (וכידוע ע"פ הסוד ישנם דברים נשגבים עד מאוד בהאי פלוגתא וכנראה יש מת"ח דכאן אולי הרב 'עושה חדשות' שכמדומה שלא הניח מן התלמוד ספרא וסיפרי וכלה תלמודא וידיו רב לו בנסתרות ובנגלות כדאיתא הנגלות לנו ולבנינו והנסתרות לה' אלקינו וכידוע דנשמת האדם חלק אלוקה ממעל. ואם אמשיך לכתוב לא רק נטפעארי יחסמו את האתר בעוון ע"ז ושאר ג' חמורות אלא כל אשר מחסום בידו יחסום וע"כ אנצור לשוני בעניין זה כאן.) עכ"פ למעשה פסקו הפוסקים כולם דתתא גבר וא"כ יש לעיין טובא איך נתקררה האמבטי?????? וצע"ג.
כן ניתן לתרץ (עכ"פ ע"מ להירדם בלילה דכידוע רק גויים נודדת שנתם בלילה וכדמוכח מן המגילה ויש כמה טעמים בזה) כמה תירוצים.
א. התירוץ הפשוט והידוע לכל ובק"ק דברסלב בפרט די"ל "ונהפוכו" ומימילא תחתונים למעלה ועליונים למטה כדאיתא בעלמא דקשוט וכידוע שבעלמא דקשוט אין קושיות וזה מה ש"רבינו" היה זועק 'שיש עניין שיתהפך הכל לטובה' (ויבואו יודעי דת ודין ויציינו לי מקורו המדויק באם הוא קיים).
ב. כידוע עמלק היה חתיכת 'בריה' ומקרא מלא דיבר השו"ע בדבריה אפי' באלף לא בטיל והוא הדין והוא הטעם דזה שאינו בטל גורם לו להשאיר הטעם בקדירה ואין הוא מושפע מכך דהתתא רותח.
ג. אין הכא נמי באמת תתא גבר אך כדי קליפה עכ"פ צריך להסיר דעל הקליפה נשאר רושם העילויה וכלפי הקליפה לא אמרינן תתא גבר ויודעי סודות המלך יבואו ויפרשו הדבר כפי הרשות הנתונה בידם מדור דור לגלות ולפרש לנא מיהא פורתא בעניין ה'קליפות' ורושם דזוהמא שהשאיר בנו עמלק ימ"ש.

אסיים בתפילא מעומקא דליפא שיזכינו הקב"ה לקיים מצווה מחיית עמלק בעיתה (אחישנה) ובזמנה בב"א וניזכה כולנו יחד לראות פני משיח ה' ובבנין בית קודשינו ותפארתינו במהרה בימינו אמן ואמן.

אקווה כי תהא התחשבות מינימלית בי ובמצבי ובזמני ע"מ שלא תמחק ההודעה לאלתר כי הרבה יגיעות יגעתי ויודע אני כי אם ריק אני ממני אני ריק אך עכ"פ מדינא דבין אדם לחבירו אבקש להאירו עכ" ג' חדשים כדין הוכר עוברה וכמה טעמים בדבר וכן אבקש שלא לכעוס בריבוי הסוגריים והגרשיים כי מה' יצא הדבר.

פורים ומבדח בשנה זו ובכל השנים הבאות עד לנצח נצחים דכידוע פורים אינו בטל לעתיד לבוא כדכתב הרמב"ם בסוף הלכות מגילה וע"כ יש שייכות נצחית לשמחת ימי הפורים ויש להוסיף אך לא אלאה אתכם ובפרט דבאנשים חשובים בעלי משרות עסקינן כל אחד בשמו הטוב יבורך. כט".

החותם בדמע של אהבה
אש


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים