פורום אוצר החכמה

נתבקשתי להעלות כאן קונטרס חדש על זמן פורים בעיר בית שמש.
מצ"ב

כיום בית שמש תלויה בדעתו של החזו"א שיער ריקה מיושב נחשבת עיר, מה שלא פסק כן המ"ב בשם דבר משה. אבל החזו"א הביא סייעתא יפה מהגמ' לזה.
אם יתגלה ובתיה של העיר הכנענית תחת בתי העיר עצמה אזי הספק רב יותר, ולחומרא שתי ימים, אבל עיקרו בי"ד, כי אין לנו מסורת ממש אודות הישוב בפועל, להבדיל מירושלים או לוד.

החומה סביב מגדל המים אינה מהעיר המוקפת חומה?
ואם כן הרי גרים שם,

שמעתי מאחי, שמפורסם שהגר''נ קופשיץ קןרא בביתו בט''ו.

מהדורה שלישית של הקונטרס שהובא כאן לעיל
עם הסכמה למעשה מהגר"א נבנצל לקרוא בט"ו
(לא ברור כ"כ כוונתו אם רק בט"ו או גם בט"ו)



(על פניו זה נראה שעיקר הנידון כאן נסוב על סמוך ונראה לכרך שחרב)

[נהיה כבר סוג של ספורט. אברך קונה לו דירה באיזה עיר ספר, תוך שנה שנתיים, קונטרס על קריאה בט"ו].

להגדיל תורה ולהאדירה...

עוד מעט המקום היחיד שיקראו בי"ד זה ב"שכונת" עץ חיים שבכניסה לירושלים (היא עוד קיימת?).

איש_ספר כתב:עוד מעט המקום היחיד שיקראו בי"ד זה ב"שכונת" עץ חיים שבכניסה לירושלים (היא עוד קיימת?).

יש להוסיף: ובתפארת ציון מנין ותיקין.

יוצא פוניבז' כתב:

איש_ספר כתב:עוד מעט המקום היחיד שיקראו בי"ד זה ב"שכונת" עץ חיים שבכניסה לירושלים (היא עוד קיימת?).

יש להוסיף: ובתפארת ציון מנין ותיקין.

יפה. יה"ר שגורלם יהיה אחר.

איש_ספר כתב:[נהיה כבר סוג של ספורט. אברך קונה לו דירה באיזה עיר ספר, תוך שנה שנתיים, קונטרס על קריאה בט"ו].

רצוני להבהיר כי דברי אלו לא כוונו כנגד הקונטרס איתו נפתח האשכול (אותו לא הורדתי ע"ע משום שלא קאמינא בהאי סוגיא ואין בדעתי לע"ע להחכים ולהדרים לב"ש) אלא כמגמה כללית. באופן פרטי שמעתי בשבחו של המחבר וחיבורו המעולה.

איש_ספר כתב:עוד מעט המקום היחיד שיקראו בי"ד זה ב"שכונת" עץ חיים שבכניסה לירושלים (היא עוד קיימת?).

היא עוד קימת אבל הם מהדרים להביא בע"ק מהפרזים ואם זה המקום היחיד אז לא יהיה מנין להביא

קיבלתי - דברי הרב יוסף חיים כהן, מחבר הקונטרס "ט"ו ברמה"

יוצא פוניבז' כתב:מהדורה שלישית של הקונטרס שהובא כאן לעיל
עם הסכמה למעשה מהגר"א נבנצל לקרוא בט"ו
(לא ברור כ"כ כוונתו אם רק בט"ו או גם בט"ו)

חומת בית שמש מהדורה שלישית .pdf

(על פניו זה נראה שעיקר הנידון כאן נסוב על סמוך ונראה לכרך שחרב)

נראה מאוד משכנע, יש קונטרס שמשיב על דבריו?

ראשית יש לברר דין סמוך ונראה לכרך שחרב,
שנית יש לברר אם ברור בלי ספק שבזמן יהושע היו החורבות הללו מיושבות.

יוצא פוניבז' כתב:שנית יש לברר אם ברור בלי ספק שבזמן יהושע היו החורבות הללו מיושבות.

זהו הספק אם זו עיר מימי יהושע, כי אם היתה ודאי הרי בית שמש כולה בטו (לדעת חזו"א שריקה מיושב שם כרך עליה). אלא שנראה שכך, אבל לא בודאי בשביל להחליט בברכה.

תשובה מאב"ד האג שליט"א נגד הפסק של הגר"מ ברנדסדורפר שליט"א

קו ירוק כתב:

יוצא פוניבז' כתב:שנית יש לברר אם ברור בלי ספק שבזמן יהושע היו החורבות הללו מיושבות.

זהו הספק אם זו עיר מימי יהושע, כי אם היתה ודאי הרי בית שמש כולה בטו (לדעת חזו"א שריקה מיושב שם כרך עליה). אלא שנראה שכך, אבל לא בודאי בשביל להחליט בברכה.

לא בטוח שזה נראה מרמה ב וכש״כ מהעיר

נתבקשתי להעלות

מלבב כתב:

קו ירוק כתב:

יוצא פוניבז' כתב:שנית יש לברר אם ברור בלי ספק שבזמן יהושע היו החורבות הללו מיושבות.

זהו הספק אם זו עיר מימי יהושע, כי אם היתה ודאי הרי בית שמש כולה בטו (לדעת חזו"א שריקה מיושב שם כרך עליה). אלא שנראה שכך, אבל לא בודאי בשביל להחליט בברכה.

לא בטוח שזה נראה מרמה ב וכש״כ מהעיר

יש גם את תל זנוח, ואת העיר בית שמש העתיקה. ואולי אפילו נראה לצרעה העתיקה

השאלה אם יש להם את רמת הוודאות שיש לירמות

יעויין בספר שבתחילת האשכול

רבן של ישראל מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א מצטרף לדעת הגר"מ בראנסדארפער שליט"א בענין קיום מצוות פורים בב' הימים ברמת בית שמש ד' - גבעת ירמות

מלבב כתב:

קו ירוק כתב:יש גם את תל זנוח, ואת העיר בית שמש העתיקה. ואולי אפילו נראה לצרעה העתיקה

השאלה אם יש להם את רמת הוודאות שיש לירמות

כן. רק שם לא עשו סיורים.. וכנראה גם חפרו פחות.

מקורות https://drive.google.com/drive/folders/ ... fc3ORihVDU

איפה אפשר לראות את מאמר של הרב יוסף חיים כהן

כל הדיונים על מקומות שונים הם מבוססים על ההנחה ששטח קרקע שהיה שם פעם כרך חל עליו דין קריאה באותו שטח קרקע לעולם ועד, ולכאורה אינו מוכח ובאמת נראה תמוה (ואין ראיה מהדיון של סמוך לכרך שחרב, שי"ל ששם מיירי שהעיר היה בנוי בשעה שהכרך היה עדיין קיים, והנידון הוא אם נשאר בדינו לאחר שחרב הכרך).

מיהו אולי יש סמך לזה מהגמ' ד. "חרוב בימי פילגש בגבעה ואתא אלפעל בננהי, הדור אינפול אתא אסא שפצינהו".
אכן גם בזה יתכן שמיירי שנשארו הבתים החרבים ולא נשכח שם העיר מעולם, ולכן כשחזרו ובנו אותה, נחשב עדיין כאותו כרך שהיה שם. אבל במקום שפעם היה כרך, וחרב לגמרי עד שנשכח לגמרי, יש לעיין אפילו אם בנו שוב באותו מקום עיר, אם יהיה נחשב כאותו כרך המקורי.

מלבב כתב:איפה אפשר לראות את מאמר של הרב יוסף חיים כהן

בספרו אור הלבנה בסופו (נמצא באוצר)

פסק הרה"ג ר' יצחק ברנדסדארפער שליט"א לקייםת פורים רק בי"ד ובסופו פסק מהגאון רבי נתן קופשיץ.

וכן יצאה הוראה מהגר"מ שטרבנוך בעלון השבועי שלו לא לשנות ולנהוג רק בי"ד.

עוד מעט מרוב מחמירים לא יישאר מניין לקריאת המגילה בי"ד רק בשכונת עץ חיים בירושלים.

דייני ק"ק בעלזא הסומכין על הנהגת הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע בתל אביב

שאלתי את הרב יעקב סבתו (ראש כולל הלכה בישיבת 'מאור טוביה' במצפה ירחו) מה דעתו על מועדו של פורים בבית שמש, וכך כתב לי:

כידוע הסוגיה עלתה על שולחנם של גדולי ישראל ולהם מסורה ההכרעה, וכבר הביא במאמר שם [של הרב דוד קהלת, מובא באשכול זה] רשימה של גדולי הרבנים שהתחייסו לסוגיה. כך שבמסגרת דנן איננו מתימרים לפסוק בסוגיות כלליות כאלו.  

רק נעיר לגבי הנקודה שנראית עיקרית והיא האם עיר הסמוכה לעיר חרבה שייך בו סמוך לכרך ונקודה זו תלויה בפירוש הירושלמי בתחילת מסכת מגילה (וראה בנספח לשאלה של קריאה בעיר עזה חמשה פירושים לירושלמי הנ"ל) - ושלכאורה לפי כמה פירושים שם יוצא שגם עיר הסמוכה לעיר חרבה צריכה לקרוא (כך לפי הרשב"א הריטב"א לפי הגירסא לפנינו וכן הגר"א) ולכאורה כך יוצא לפי הכרעת ההר צבי והחזו"א שהובאו שם. אולם כל זה היה שייך אילו העיר הסמוכה הייתה סמוכה בראשיתה בזמן שהכרך היה מיושב ביהודים והיו קוראים בו בפועל בטו ואז אפשר לומר שאע"פ שהכרך חרב מ"מ המקום הסמוך ממשיך לקרוא בטו אבל אם הסמיכות נוצרה רק לאחר שהכרך חרב משמע באותם ראשונים שלא על זה דיבר הירושלמי.
כך מוכח מלשון הרשב"א ב:  - והלכך כיון דמעיקרו נתחייב הסמוך לכרך לקרות בט"ו משום דמיגנו בתוך הכרך, אף עכשו שנחרב הכרך, הסמוך לו והנראה עמו שלא נחרבו ולא נשתנו במילתייהו קיימי וקורין בט"ו כדינן הראשון,  הרשב"א הסביר את ההגיון לומר שהמקום הסמוך ימשיך לקרוא למרות שהכרך העקרי חרב והוא שמאחר ובתחילה היה חלק מהכרך שהרי גם הוא היה מוגן בזכות הכרך וכבר נתחייב עם הכרך לכן אפשר לומר שלא לשנות את דינו ולהשאיר אותו במילתייהו כפי שהיו. אבל ברור שאם הכרך מעולם לא חייב את הסמוך לו כי הסמוך לו פגש את הכרך רק אחרי שנחרב ומעולם הכרך לא סיפק שום הגנה לסמוך א"כ אין ענין שהסמוך יהיה נידון כמו הכרך. 
וגם מלשון הריטב"א ב. שם יוצא כך שכתב "כלומר דדינן קודם שחרב היה [ש]קורין בו וחוצה לו [בט"ו] מדר' יהושע בן לוי דאמר כרך וכל הסמוך לו וכו', ועכשיו שחרב תוכו וחוצה לו קיים כיון דחוצה לו קורין (ל)כתחילה שהרי נתחייב ולא נשתנה"
גם הריטב"א חוזר על הענין שקודם שחרב היה דינו כך ולכן לא משנים את דינו אחרי שנתחייב אלא נשאר כמו שהיה בתחילה (במאמר הנ"ל [של הרב דוד קהלת]ראיתי שהביא רק את הריטב"א ולא את הרשב"א, ופירש אחרת בריטב"א אבל לא ציטט את המשפט השלם של הריטב"א ולכן רצה לפרש בו אחרת, אבל לכאורה הדברים ברורים בריטב"א).

ולכן נראה לכאורה כמו הסוברים שיש לקרוא ביד ולא בטו אף אם הזיהויים הם בגדר ודאי.

ז״ל הרשב״א על הירושלמי, חרב הכרך ונעשה של גויים, איתא חמי בו אין קורים בחוצה לו קורים
חוצה לו קורין מחמת הכרך ... והילכך: כיון דמעיקרו נתחייב הסמוך לכרך לקרוא בט"ו משום דמיגנו בתוך הכרך, הסמוך לו והנראה עימו שלא נחרבו ולא נשתנו, במילתיהו קיימי וקורין בט"ו כדינן הראשון. ומשום הכי קא מתמה: חוצה לו שלא נתחייבו אלא מחמת סמיכות הכרך קורין בט"ו, ובו שהוא היה עיקר אין קורין, ע״כ, ומזה רוצים לדייק שחיוב הסמוך הוא רק כי כבר נתחייב, אבל אם מעולם לא היה סמוך לו כשהיה קיים מעולם לא נתחייב, אבל פירוש זה לא יתכן, כמו שתמה החזו״א שאם הסמוך תלוי בכרך נימא איפכא שכיון שהכרך אינו קורא גם הסמוך אינו קורא, והגר״א פירש שתמיהת הירושלמי היה שהסמוך לא השתנה כלום שנגיד שלא קורא, מפני שמעולם לא היה לו קדושת החומה ואעפ״כ קרא בטו אז לא משנה שהכרך הסמוך לו חרב, אז לפי הגר״א אין שום ראיה לסברא זו.

גם הדיוק מהראשונים שכיון שכבר נתחייב ולא נשתנה, שרוצים לדייק שרק כיון שכבר נתחייב אינו דיוק, שהרי אין לך נשתנה גדולה מזו שכל חיובו בגלל שמצורף לכרך והכרך חרב, ועוד הרי כתבו הראשונים שכבר נתחייב בתחילה כשהיה מגני מהחומה, א״כ הרי גם כשחרב הכרך שייך לומר שהיו מגני מהחומה כשהיה חומה, והרי לא כתוב בשום מקום שצריך לידע שהכרך היה קיים בזמן החומה.

וגם מלשון הראשונים שטעם הסמוך משום שהם מגני בתוך החומה בעת מלחמה וזה גורם להם להיחשב מוקף חומה, והרי מאן יימר שהיה הכרך קיים בזמן שהיה החומה קיים ובזמן יהושע בן נון, ע״כ גם כשאין עיר קיים כל השטח הסמוך מקרי מקום המוגן מהחומה גם כשאין עיר קיים, א״כ מה זה משנה שהכרך חרב לפני שנוסד העיר הסמוך, וכן כתב הרב טיקוצ׳ינסקי לגבי השכונות החדשות בירושלים שנבנו בעת שהיה ירושלים בידי הירדנים וכן היה שם מנהג כל הציבור.

ועוד כי זה הראשונים אמרו בהוא אמינא שהכרך פטור אז צריך להגיע שהסמוך חייב בגלל שכבר התחייב, אבל במסקנה שאומרים שהכרך עצמו חייב אז מי אמר שהסמוך פטור הרי כתב החזו״א שתמיד דין הסמוך כמו הכרך.

אבל עדיין צריך ביאור כוונת הראשונים וכמו שתמה החזו״א שאם אין הטפל יותר מן העיקר אז שגם הטפל יקרא ביד, ונראה שאין כוונת הראשונים כהגרא כי אם כן עיקר חסר מן הספר, וגם החזו״א לא התכוון לזה רק שנשאר בקושיא על הראשונים רק כתב שלפי הגרא לא קשה.

ונראה שכוונת הרשבא והריטבא הוא כך, שמה שהסמוך חייב בטו הוא בגלל טפילותו לכרך, והמוגני מהחומה גורם לו להיחשב טפל לכרך, וכיון שגם אחר שחרב החומה שבטל סיבת טפילותו לכרך עדיין חייב נמצא שמה שחרב הכרך לא שינה בו כלום שגם לפני שחרב הכרך הרי כבר לא היה טפל להערך רק היה חייב כיון שנתחייב מעיקר בזמן שהיה מגני מהחומה, א״כ איך נאמר שהטפל חייב גם לאחר שבטל היותו כעיר מוקף חומה כיון שכבר נתחייב, והעיקר נפסק חיובו אחר שבטל מלהיות עיר ולא אמרינן כיון שכבר נתחייב נשאר חיובו.

אבל גם זה קצת לא משמע בלשון הרשב"א, ויש לומר באופן אחר, שכוונת הרשב"א היא כך, שגדר חיוב בטו הוא עיר מוקף חומה בימות יהושע בן נון, אז החומה לא צריך שיהיה קיים, אבל היותו עיר היה הו"א שכן צריך שיהיה עכשיו, לזאת מביא הירושלמי ראיה מסמוך, שהרי סמוך כל חיובו היא לא משום היותו עיר מוקף חומה בעצמו, רק סמוכותו וטפלותו בעבר לעיר מוקף חומה מספיק בשביל לחייבו, א"כ מסתבר דכש"כ מקום שבעצמו היה בעבר עיר מוקף חומה שלא גרע מסמוך, ואע"פ שהסמוך היותו עיר עדיין קיים, אבל מצד שני מעולם לא היה באמת עיר מוקפת חומה רק היה לה שייכות לעיר מוקף חומה, א"כ הכרך החרב השייכות שלו לעיר מוקף חומה יותר חזק.

ואין להקשות שבשלמא הסמוך הוא עיר קיימת, רק שחסר לו החומה, והרי חומה מספיק מימות יהושע בן נון, משא"כ התנאי של עיר לא מספיק מה שהיה בעבר, זה אינו, שהרי לא היה לא באמת חומה גם בעבר, רק משום טפילותו לעיר מוקפת חומה קיבל דינו כמותו, אבל לא שנחשב ממש כאילו הוא עצמו מוקף חומה, א"כ הוא הדין הכרך עצמו יקבל דינו מהעבר שלו.

עוד יש לומר באופן יותר פשוט כמו שכתב הגאון רבי נדב פרץ בספרו נדבת פרץ, שהתמיה הוא סברא בדרכי תקנת חז"ל שלא מסתבר שתיקנו תקנה באופן מוזר כזה שנראה כחוכא ואיטלולא שהטפל חייב והעיקר פטור, לכן בוודאי גם הכרך חייב.

ולפי זה אין מקום לומר סברא הנ״ל שרק כשהיה הסמוך קיים בזמן העיר, שהרי אחר שחרב החומה מה יועיל סמיכתו לעיר, ומה שכתב הגאון הרב שלמה זעפרני שליט״א שגם לשיטת החזו״א שסמוך לחרב חייב בטו זה דווקא אם היה הסמוך קיים בזמן הכרך, במחמכ״ת הרמה זה לא יתכן, שהרי החזוו״א לא כתב הטעם בגלל שכבר נתחייב, רק בגלל שלעולם דין הסמוך כדין הכרך, וכן הדברי יציב לא כתב הדברים בהחלט רק צידד כן, ועוד שהרי סיבת חיובו הוא משום שהיה מגני מזמן החומה בימות יהושע בן נון, ולא נמצא בשום אחד מהפוסקים שצריך לידע שהיה ישוב בסמוך בזמן יהושע בן נון, וסברא זו כתב הרב טיקוצינסקי לגבי השכונות החדשות בירושלים שהיה מי שרצה לטעון שכיון שמעולם לא היו סמוכים לירושלים בזמן שהיה שם ישוב יהודי שיקראו רק ביד.

גם בספר ציץ הקדש מביא בשם הגרי״ל דיסקין שאמר לו לגבי שאלתו אם העיר סמוך יותר לעיר פרוז מאשר לכרך מוקף חומה אם נימא שנמשך אחר הפרוז, ואמר הגרי״ל שא״כ לעולם לא שייך דין סמוך, שכל מקום ריק הוא פרוז, ואם נימא שדין סמוך שייך רק כשיש עיר לא שייך זה, בע״כ שסבור כמו החזו״א שלעולם דין הסמוך כמו הכרך גם כשחרב.