שיטה או ט"ס? שיטת המכתם בזמן סעודת פורים משולש

[איש_ספר]

בספר פורים משולש מביא מז"ה זצ"ל, שיטת כמה ראשונים יחידים, שזמן הסעודה הוא ביום השישי (ולא ביום ראשון, כהכרעת שאר ראשונים ע"פ ירושלמי שלפנינו).
בין הראשונים מזכיר סבי (מלבד המאירי) את המכתם (בן מדינתו כידוע) במגילה, ואינו נותן מר"מ מדויק.

ביקשתי לציין מר"מ ופתחתי את ספר המכתם. לא מצאתי לפו"ר דיון על מועד הסעודה אבל מצאתי שהמכתם מצטט את הירושלמי המובא ברי"ף בהיפך ממה שהוא לפנינו, ולפי"ז אמרו בירושלמי שמקדימין הסעודה ולא מאחרים.

הנה דבריו, מתוך מהדורת בלוי (הדיבור המתחיל שבמכתם הוא ציטוט מד' הירושלמי שברי"ף)

מכתם בלוי.jpg (65.79 KiB) נצפה 2503 פעמים

וכ"ה במהדורה ראשונה של ר"מ גרוסברג עמ' 5

אבל במהדו' אהבת שלום (תשע"ז ונדפס קודם במקבציאל ל תשס"ה) העיר המהדיר (הערה 94) שכנראה הוא ט"ס במכתם

מכתם אהבת שלום.jpg (165.44 KiB) נצפה 2503 פעמים

וכ"כ בשבות יצחק (תשע"ב) פורים עמ' רט עי"ש.

לא עיינתי כראוי בנימוקים של מהדיר אהב"ש (בשבו"י דברים מגומגמים). ועדיין לא השתכנעתי שמדובר בט"ס (ושיטת המאירי מסייעת לזה וכנ"ל).

מה דעתכם?

[לוצאטי]

הגרסה של בעל המכתם נראית מקורית, ואף מובנת יותר מגרסתנו שהיא גרסת הרי"ף.
המשנה פותחת במקדימין ולא מאחרין, ומסיימת במאחרין ולא מקדימין. אילו הגרסה הנכונה 'מאחרין ולא מקדימין', המאמר הזה היה בא על הסיפא ולא על הרישא.
לכן נראה שהגרסה הנכונה כבעל המכתם, וכדרכו של הירושלמי הוא חוזר על אותו המשפט פעמיים: 'קריאת מגילה ותרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין, סעודת ראש חדש וסעודת פורים מקדימין ולא מאחרין'. המאמר נחלק לשניים מפני שהחלק האחרון דן בסעודות.

יש מקום לומר שצירפו את החלקים כדי להקביל בין מצוות הפורים, שזו מקדימין וזו מאחרין, אבל אין בזה ביאור לסעודת ר"ח שבאה שלא במקומה.
לכן נראה שגרסת בעל המכתם עדיפה כאמור.

[איש_ספר]

יש"כ. אני מבין שעיינת בנימוקים של המהדיר לפיהם ט"ס במכתם, ולדבריך אין בהם ממש.

[לוצאטי]

בהערה 94 מפנה לד"ה והקהל, כנראה ללשון 'דוחין אותו'.
ראיה מוזרה למדי. שם מדובר על הקהל ולא על פורים. הקהל ודאי מאחרים כמפורש במשנה, וכאן הנדון על סעודת פורים.

בנוסף מרמז ללשון הירושלמי.
כוונתו כנראה להמשך: "ר' זעירה בעא קומי ר' אבהו ויעשו אותן שבת. א"ל לעשות אותם ימי משתה ושמחה, את ששמחתו תלויה בב"ד, יצא זה ששמחתו תלויה בידי שמים."
וכוונת הירושלמי פשוטה, ששבת תלויה בידי שמים ולא בקביעת החודש שהיא ע"י בית דין, ולכן אי אפשר לחגוג את אלו בשבת. לענין איחור או הקדמה אין בזה משמעות.
ואולי כוונתו ללשון הכפול, ואין בזה כלום שכך דרך הירושלמי כאמור, ואדרבה המעתיקים רגילים לטעות בזה ולשבש את הירושלמי.

[איש_ספר]

יש"כ!

(ראיתי עכשיו בס' הנפלא דברי שלום (מזרחי) שמביא המכתם בהדי הסוברים שהסעודה ביום השישי).

[מה שנכון נכון]

בהערה 94 מפנה לד"ה והקהל, כנראה ללשון 'דוחין אותו'.
ראיה מוזרה למדי. שם מדובר על הקהל ולא על פורים. הקהל ודאי מאחרים כמפורש במשנה, וכאן הנדון על סעודת פורים.

כונתו פשוטה. ז"ל הרי"ף, שעליו מוסבים דברי המכתם:

באלו אמרו פירוש בקריאת מגלה ובתרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין דכתי' ולא יעבור, אבל בסעודת פורים וסעודת ראש חדש וספק מילה וזמן עצי הכהנים וחגיגה ותשעה באב והקהל מאחרין ולא מקדימין, תשעה באב אקדומי פורענותא לא מקדימינן, והנך דאכתי לא מטא זמן חיובייהו.

הגרסה של בעל המכתם נראית מקורית, ואף מובנת יותר מגרסתנו שהיא גרסת הרי"ף.

המכתם לא מצטט את הירושלמי שמובא ברי"ף?

אגב לפו"ר גם המאירי גורס בירושלמי שאת סעודת פורים מאחרין ולא מקדימין. אלא שמ"מ הביא דעה אחרת.

[לוצאטי]

נראה מכאן לכאורה שהמכתם מסודר על סדר הרי"ף אך לא מצטט אותו, מעין תר"י על רי"ף ברכות. אין לי פנאי כעת לעיין במבוא.

[מה שנכון נכון]

נראה מכאן לכאורה שהמכתם מסודר על סדר הרי"ף אך לא מצטט אותו, מעין תר"י על רי"ף ברכות. אין לי פנאי כעת לעיין במבוא.

כמדו' שזה אינו. המכתם הוא פירוש על הרי"ף. ציטוט ופירוש ציטוט ופירוש.
וכל קטע זה בעצמו מוכיח שאינו מצטט את הד"ה מתוך הירושלמי אלא מהרי"ף, כי רק שם הוא בסדר זה. [וכן ממשיך "ובירושלמי מפרש, ובירושלמי מבעי"].

ומסקנת המהדיר שמדובר בט"ס נראית נכונה. [ובפרט אם אין גירסא זו בירושלמי בשא"ר בני זמנו ומקומו].

[איש_ספר]

בהערה 94 מפנה לד"ה והקהל, כנראה ללשון 'דוחין אותו'.
ראיה מוזרה למדי. שם מדובר על הקהל ולא על פורים. הקהל ודאי מאחרים כמפורש במשנה, וכאן הנדון על סעודת פורים.

כונתו פשוטה. ז"ל הרי"ף, שעליו מוסבים דברי המכתם:

באלו אמרו פירוש בקריאת מגלה ובתרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין דכתי' ולא יעבור, אבל בסעודת פורים וסעודת ראש חדש וספק מילה וזמן עצי הכהנים וחגיגה ותשעה באב והקהל מאחרין ולא מקדימין, תשעה באב אקדומי פורענותא לא מקדימינן, והנך דאכתי לא מטא זמן חיובייהו.

האם המהדיר לא שולח למכתם ד"ה הקהל? מה יש שם במכתם?

הגרסה של בעל המכתם נראית מקורית, ואף מובנת יותר מגרסתנו שהיא גרסת הרי"ף.

המכתם לא מצטט את הירושלמי שמובא ברי"ף?
.

יתכן שגם גירסתו ברי"ף היתה שונה

אגב לפו"ר גם המאירי גורס בירושלמי שאת סעודת פורים מאחרין ולא מקדימין. אלא שמ"מ הביא דעה אחרת.

נכון

[מה שנכון נכון]

הרי"ף מונה סעודת פורים יחד עם הקהל. וכיון ששם מפורש במכתם (כבמשנה, וכן בעוד פרטים מהרשימה) שדוחין ליום ראשון, כך הוא בסעודת פורים.
וע"כ א"א לומר שהיתה לו גירסא אחרת ברי"ף.

[לוצאטי]

נראה מכאן לכאורה שהמכתם מסודר על סדר הרי"ף אך לא מצטט אותו, מעין תר"י על רי"ף ברכות. אין לי פנאי כעת לעיין במבוא.

כמדו' שזה אינו. המכתם הוא פירוש על הרי"ף. ציטוט ופירוש ציטוט ופירוש.
וכל קטע זה בעצמו מוכיח שאינו מצטט את הד"ה מתוך הירושלמי אלא מהרי"ף, כי רק שם הוא בסדר זה. [וכן ממשיך "ובירושלמי מפרש, ובירושלמי מבעי"].

ומסקנת המהדיר שמדובר בט"ס נראית נכונה. [ובפרט אם אין גירסא זו בירושלמי בשא"ר בני זמנו ומקומו].

המילים 'סעודת פורים מאחרין ולא מקדימין' לא נמצאות ברי"ף כמשפט אחד, ואולי זו קצת ראיה שיש כאן משהו עצמאי.
אמנם במבוא נכתב כדבריך שזהו פירוש לרי"ף.

המאירי גורס להדיא מאחרין, גם בדף ב וגם בדף ה, ולא כהמכתם. הפירוש החולק שהביא אינו קשור לירושלמי.

אם כן המסקנה המסתברת שהגרסה במכתם היא ט"ס, כדבריך. הסברות שכתבתי אינן מכריעות כשלעצמן.

[יוצא פוניבז']

ר' יהודה אלמדארי כותב בפשיטות להקדים הסעודה. האם היה לו גירסא שונה בירושלמי/ברי"ף?

אלמדארי 1.JPG (17.54 KiB) נצפה 2181 פעמים

אלמדארי 2.JPG (30.45 KiB) נצפה 2181 פעמים

[איש_ספר]

כבר הראו כאן שהמאירי מביא שיטה להקדים הסעודה אע"פ שבירו' שהיה לפניו כ' ג"כ לאחרה.