יש שנהגו לקרוא בס"ת ב' ימים (מנהג המוסתערבים)
ויש שנהגו לקרוא בס"ת רק בי"ד (מנהג הספרדים) וכך המנהג היום
לעומת זאת כשחל ט"ו בשבת כתב בתיקון יששכר שגם אלו שנוהגים לקרוא כל ט"ו ויבא עמלק, בשנה זו לא קוראים ומפטירין בפרשת השבוע
אמנם מנהג בני רומניא ואולי גם חאלב היה גם בכה"ג לקרוא בס"ת שני ויבא עמלק ולהפטיר פקדתי
(מקורות לכל זה עי' בס' פורים המשולש לגרש"ד ושאר מלקטים)
ולאחרונה ראיתי הוראת הגר"ש מסלנט שהביא האדר"ת בספרו אזני ירושלים לקרוא ב' המפטירין וב' ההפטרות!
(הנידון היה על שכונות המסופקות אם הם סמוך ונראה)
והגרש"ס נ"י אמר שיקראו בשבת שני ההפטרות, היינו אחר פרשת כי תשא יקראו המפטיר בפ' תשא, ואח"כ ובא עמלק, ואח"ז שני ההפטרות במלכים הפטרת פ' תשא, ואח"ז הפטרת פקדתי שהיא בשמואל.
והשבתיו, שגם אני עלה במחשבה לפני שיקראו ויבא עמלק בלא ברכה ומה בכך, אבל לעשות כדבריו הוא דבר תמוה וזר שלא מצינו כן כלל לקרות בברכה אחת שתי קריאות מפרשיות שונות, וכן גם בהפטרת הנביאים
(כמובן שהנוהג כן לקרוא שני המפטירין בברכה אחת, צריך לעשות כן גם בס"ת אחד שיגלול אותו אחר המפטיר לסו"פ בשלח).
האם מצינו מי שהסכים להוראה זו, או מי שנהג כן?