ששון זה מילה.
ראיתי מפרשים בזה לפי דברי הרמ"ע מפאנו בספר עשרה מאמרות (ח"ב מאמר חיקור דין פ"ד) וז"ל:
. ובספר פרפראות לחכמה לרבי נח מינדס {מחותנו של הגר"א} כתב, ששון בגימ' דם ברית, וזה כפתור ופרח לפי האמור.עוד טעם שני במשה שנולד מהול ובי"ד באדר הטיפו ממנו דם ברית להשבית אויב בימי מרדכי ואסתר. ולפי"ז מבואר דששון זה מילה קאי על מילתו של משה רבינו, שהיתה ביום הפורים וזכותו עמדה לנו
ויש להסמיך לזה עוד בשייכות משה רבינו ע"ה לנס הפורים.
במגילה יג,א:
ובשערי תשובה (סי' תרפו,ה) מביא מספר מור וקציעה שכתב בשם אביו החכם צבי, לענין תענית ז' אדר שיש נוהגים באדר השני לפי שגם פורים היה בזכות משה וכו', ומשו"ה ראוי שיהיה בחודש אחד שניהם.תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבז' באדר מת ובז' באדר נולד.
ובשו"ת חת"ס או"ח סי' סג כתב לחדש שאותה שנה שאירע בה הנס אמורה היתה להיות שנה מעוברת, ואז החודש השנים עשר לא היה חל בחדשו של משה רבינו והיה חסר את זכותו , ולכן לא עיברו את השנה כדי שתועיל להם זכותו.
ובקיצור אלשיך איתא דיש ליתן צדקה בי"ד אדר לזכותו של משה רבינו, ובאריז"ל דמרדכי הוא בחינת משה, וכתב החיד"א דמשה בגימ' כי מרדכי היהודי, ובמד"ר ו,ג דמרדכי שקול כמשה בדורו, (ועי' בית אהרן לפורים ד"ה פורים שנת תרכ"ה, דענין שקול כמשה הוא בכח הדעת של כלל ישראל, יודיע דרכיו למשה, וכן במרדכי ומרדכי ידע, וע"ע שפת אמת תר"מ).
ובזוה"ק פר' כי-תשא דמשה רבינו קיבל גם את מגילת אסתר וזהו וקבל בלשון יחיד.
ויעוין עוד בתוס' מגילה טו,א ד"ה וביום השלישי: א"נ בזכות משה אהרן ומרים, ובמד"ר ט,ג איתא, דמשה רבינו עמד לפני הקב"ה להתפלל, ובמדרש פליאה איתא כהאי לישנא: זה זכרו, אילו היה משה קיים שפיר עשה המן עכשיו שמת ויתלו את המן.
(עוד מובא בספרים, דהטעם שמשה לא נכנס לארץ ישראל משום שכאשר אמרו בנות יתרו איש מצרי הצילנו לא מיחה בהם משה לומר שהוא יהודי, וזה נתקן ע"י מרדכי שנאמר בו: כי הגיד להם אשר הוא יהודי).