קריאת המגילה מדין קבלת נדר עליהם ועל זרעם

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 4967
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

קריאת המגילה מדין קבלת נדר עליהם ועל זרעם

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' פברואר 28, 2012 8:20 am

זה לשון הרמב"ן ב'משפט החרם':
הא אילו אמרו עליהם ועל זרעם או שאמרו סתם החרם היה חל על דורות הבאים... אבל כשהוא חל עליהם ועל זרעם נראה שאף בנדרים כן בכל קבלת הרבים כדאשכחן בקבלת התורה, וכן במגילה וכן בצומות.


מבואר ד'מקרא מגילה' תוקפה הוא מדין קבלה לדורות, ובזה מוטעם היטב לשון הכתוב 'קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם וגו''.

אבל לכאורה צ"ב למה לא נתחייבו מדין מצוה דרבנן, מקרא דלא תסור, כמבואר בשבת כג,א לגבי הדלקת נר חנוכה, ומאי שנא?

כהן
הודעות: 519
הצטרף: ד' ספטמבר 21, 2011 8:35 pm

Re: קריאת המגילה מדין קבלת נדר עליהם ועל זרעם

הודעהעל ידי כהן » ג' פברואר 28, 2012 8:47 am

עי' מה שהאריך בענין זה הגר"א גורביץ בספרו ענפי ארז עבדים עמ' ש

בברכה המשולשת
הודעות: 9496
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת המגילה מדין קבלת נדר עליהם ועל זרעם

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 28, 2012 9:58 am

וכן כתב על זה הר"ד הכהן הנשקה שליט"א בכתב העת כתלנו (לפני שנים רבות)

אברהם
הודעות: 1182
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: קריאת המגילה מדין קבלת נדר עליהם ועל זרעם

הודעהעל ידי אברהם » ג' פברואר 28, 2012 9:43 pm

נראה שהפורום הזה בעניני פורים, הותרה בו הרצועה לכתוב פלפולא דאורייתא כמנהג בית המדרש
ולכן ארשה לעצמי לכתוב קצת מאשר עמדי בענין זה.

אקדים, שאין ברשותי בימים אלו אוצר החכמה (נשבר הדיסק), ולכן כל הדברים ללא דיוק בלשונות ובציונים.

הנה, עיקר מש"כ הרמב"ן שהוא מדין נדר 'וכן בצומות', מסתמא מקורו מלשון הכתוב 'לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם גו' וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם', ועיי"ש באב"ע שהחלק השני נקרא ברצף כאשר קבלו על עצמם כל דברי הצומות כמו"כ קיבלו על עצמם דיני הפורים. (זה דלא כדעת בעל הטעמים שקבע אתנחתא בתיבת זרעם).

ובאמת מבואר הדבר בסוגית הגמ' במגילה דף יד,א מ"ד נביאים וז' נביאות נתנבאו להם לישראל ולא הותירו עמש"כ בתורה חוץ ממקרא מגילה. והוא פלא, למה נקט מקרא מגילה דוקא, הלא גם משלוח מנות וסעודה ומתנות לאביונים, וע"כ דאינהו קיבלו על עצמם ועל זרעם לעשות ימי הפורים, וא"כ אין זה מצוה חדשה כי אם קבלה שקבלו על עצמם, וככל דין נדר שניתן מסיני, ואילו קריאת המגילה אינה בכלל הקבלה שקבלו על עצמם, אלא היא נלמדת מדברי הנבואה 'והימים האלה נזכרים ונעשים'.

וכן מבואר בגמ' דף ח,ב דלא הוי יום טוב לאיסור מלאכה כיון דלא קיבלו עלייהו, יעו"ש.

וזהו הטעם דרק בפורים שייך לעשות כאו"א לעצמו פורים פרטי על ניסו כמו שעשה בעל תויו"ט וכדו', ולמה לא מצינו כן בשאר מועדות, כגון לעשות חנוכה פרטי, (ובראשונים מצינו מי שכתב דבכה"ג יש גם תענית אסתר קודם הפורים הפרטי!). והיינו משום דכל עיקר הפורים היא קבלה שקיבלו על עצמם על נס הצלתם, וא"כ ה"נ מצי כל אחד ואחד לעשות באופן פרטי על ניסו. משא"כ שאר המועדות שנקבעו ע"י התורה או חכמים ומה שייך שיקבע כל אחד לעצמו.

ובזה יתבאר מה דאין הפורים מתבטל לעתיד לבוא אע"פ שכל המועדים בטלים, שהרי בודאי לעת"ל לא יתבטלו הפורים הפרטיים שקיבל כל אחד על זרעו, שהרי אע"פ שיתבטלו המועדות מ"מ לא יתירו איסור לא יחל דברו, וא"כ איך יתכן לבטל את יום הפורים הלא מחוייבים לזה מצד דיני הנדר. (ולא דמי למה שקיבלו את התורה על עצמם, דזה קבלה כללית ואם דיני התורה ישתנו ילכו לפי הדין המשתנה, אבל כאן קיבלו על עצמם יום מסויים לשמחה ומשתה ואיך אפשר להתיר הנדר).

ובזה יש לבאר מה שאמרו בירושלמי דפורים שחל להיות בשבת אין עושין הסעודה והשמחה בו ביום משום דכתיב לעשות אותו ולא שכבר נעשה יום שמחה (מצד השבת). ולכאו' מאי שנא מכל המועדות והזמנים שאם חלו בשבת אינם נדחים מפניה, ואין שום סתירה בין המועד לשבת, אלא אדרבה נכפל השמחה והקדושה ונקבע 'שבת ראש השנה' וכדו', ואילו בפורים בעינן לעשות אותו מחולין לשמחה דוקא.
ולהנ"ל נראה דכיון דקיבלו על עצמם לעשות יום שמחה, א"כ אינם יכולים לקיים הנדר ביום שהוא בלא"ה יום שמחה, שהרי זה כאילו יבקש לקיים נדרו לצדקה בכספי מעשר שהוא בלא"ה מחוייב וכדו'.

ואתה הקורא היקר שהואלת לקרוא עד כאן, ולא זנחת דברי כשאר חבריך, תבוא עליך ברכה.

בברכה המשולשת
הודעות: 9496
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: קריאת המגילה מדין קבלת נדר עליהם ועל זרעם

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 28, 2012 10:10 pm

ייש"כ.

נוטר הכרמים
הודעות: 4967
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: קריאת המגילה מדין קבלת נדר עליהם ועל זרעם

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' מרץ 03, 2012 11:06 pm

אברהם כתב:ואתה הקורא היקר שהואלת לקרוא עד כאן, ולא זנחת דברי כשאר חבריך, תבוא עליך ברכה.


ייש"כ על דבריך הנחמדים. אבל באמת נראה קצת דוחק לפרש כן בדברי הרמב"ן שנקט בדבריו 'מגילה' במסוים, ולא על קביעת יום הפורים בכללותו.

ואולי יש לומר בדרך דרוש בהקדם דברים נפלאים המובאים בהגהות חשק שלמה במגילה ז,א בשם רבינו הגר"א זי"ע, דהנה איתא בגמ' שם: אסתר ברוח הקודש נאמרה וכו', אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא מילתא דעדיפא מכולהו שנאמר קימו וקבלו, קימו למעלה מה שקבלו למטה. אמר רבא לכולהו אית להו פירכא לבר מדשמואל דלית ליה פירכא.

ובתוס' שם הקשו: וקשה דלשמואל מי ליכא פירכא, דהא רבא גופיה הוא דאמר פרק ר"ע שקבלו שנית בימי אחשורוש אלמא דאיצטריך קרא לדרשא אחרינא, יעו"ש.
ואמר רבינו הגר"א זי"ע, דבקרא ד'קיימו וקבלו' יש קרי וכתיב, הקרי הוא 'וקבלו' והכתיב הוא 'וקבל', וא"כ י"ל דבמגילה למד שמואל מהקרי קבלו דקיימו למעלה מה שקבלו למטה, ואילו בשבת למד רבא מהכתיב 'קבל' דקיימו השתא מה שקבל משה רבינו מכבר. והוסיף רבינו הגר"א לדייק כן בגירסאות הגמ', דבמגילה הגירסא היא 'שנאמר קיימו וקבלו' משום דמפיק מהקרי, ואילו במס' שבת הגירסא היא 'דכתיב קיימו וקבלו' משום דיליף מכתיב, ולכך לק"מ קושיית תוס' דתרי מילי נינהו, יעו"ש.

והעולה לנו מדבריו שבקיום המצוה של מקרא מגילה תרווייהו איתנהו בהו, מחד יש כאן קיום של למעלה על הקבלה של למטה, ונראה דזה קאי על התקנה ומצוה דרבנן של 'מקרא מגילה', שהסכימו ע"ז למעלה לקיים את כל תוקף שמחויבים בזה בגדר מצוה דרבנן. ומאידך, יש כאן קיום של הקבלה של משה רבינו מסיני ע"י ישראל, ולפי פשוטו של מקרא הרי קאי הקיום והקבלה על מצוות היום של פורים ולא על כל מצוות התורה, והיינו שקיימו את מה שמחויבים מצד תורת משה, וזה לצד שקבלו עליהם ועל זרעם בנדר ובחרם לעשות את ימי הפורים, וצ"ע.

צולניק
הודעות: 967
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: קריאת המגילה מדין קבלת נדר עליהם ועל זרעם

הודעהעל ידי צולניק » א' מרץ 01, 2015 2:54 pm

כמדומה שנשמט מהלומדים דלעיל סוגיית הגמ' בשבועות לט. 'מצינו במשה רבינו כשהשביע את ישראל אמר להן דעו שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום ועל דעתי וכו' ואין לי אלא מצוה שקיבלו עליהם מהר סיני מצות העתידות להתחדש כגון מקרא מגילה מנין ת''ל קימו וקבלו קיימו מה שקבלו כבר', ונחלקו בזה שהרמב"ם בשורש ראשון כתב שהוא דוגמא בעלמא והשבועה היתה שיאמינו בכל מילי דרבנן, והרמב"ן מבאר שהיתה שבועה מיוחדת על מקרא מגילה, והאריך בזה עוד בשורש השני שמקרא מגילה שנכתבה בספר חמורה יותר משאר מילי דרבנן.
ובבנין שלמה דן שמי שנשבע שלא יקרא מגילה לא יחול שבועתו משום שמושבע ועומד ע"ז מהר סיני שלא ככל מילי דרבנן שהנשבע שלא יקיימם שבועתו חלה.
ובאבני נזר ביאר בזה דברי הירושלמי שחששו החכמים לקבוע את ימי הפורים משום 'בל תוסיף' והיינו שאין תקנת ימי הפורים כשאר דברי חכמים ודו"ק.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים