פורום אוצר החכמה

ידוע מח' מרן המחבר והרמ"א בסי' תקצ"א אם עושים להמגילה עמוד בסופה כדרך הכתובים, דשי' השו"ע דצריכה עמוד והרמ"א כתב דאין נוהגין כן, והגר"א פסק כהשו"ע וכן נהיגי ההולכים בדרכו.
והנה תמיד היה בראשי דטעם הרמ"א הוא בדווקא, דאחר שאי"צ עמוד רק גליון א' חלק, שוב אין ראוי לעשות מפני שנקראת אגרת, ואין בדרך האגרות להכתב כשאר ספרים.
וכעת פגעתי בת"ח א' שהעירני שטעות היא בידי ואין ענין חיובי להרמ"א לא לעשות עמוד דייקא, אודה מאד להיודעים בזה או לאשר בידם לחפש מקורות ויודיעונו פשר.

מה שעושים עמוד זה עפ קבלה עיין בספר משנת הסופר

הגר"א עצמו נהג כנראה לעשות למגילה ב' עמודין, בתחילתה ובסופה. כך בתוספת-מע"ר לגבי מגלית אסתר: "גם הקפיד שיהי' תפוס על עמודין", בדומה למה שנכתב במע"ר (קלו) לגבי נביאים, וגם לגבי המגילות (קעה), שיש לעשותן "עם עמודים".
ואפשר שזה מה שהק' הגר"א (או"ח תרצ"א סק"כ) על הב"ח והט"ז שביארו דהא דאין עושין עמודין כלל למגילת אסתר, היינו משום דנחלקו הראשונים אי עבדינן עמוד בתחילה או בסוף. ועי' בפמ"ג (שם מש"ז סק"א) שכן הק' על הט"ז, שאדרבא מספק ניעבד ב' עמודין.
ואף שמשמע שם (סקי"ח) שהגר"א מסכים לדעת המחבר, למעבד עמוד א' בסופו. נראה דעכ"פ למעשה החמיר למעבד אף עמוד בתחילת המגילה.

סופר כתב:ידוע מח' מרן המחבר והרמ"א בסי' תקצ"א אם עושים להמגילה עמוד בסופה כדרך הכתובים, דשי' השו"ע דצריכה עמוד והרמ"א כתב דאין נוהגין כן, והגר"א פסק כהשו"ע וכן נהיגי ההולכים בדרכו.
והנה תמיד היה בראשי דטעם הרמ"א הוא בדווקא, דאחר שאי"צ עמוד רק גליון א' חלק, שוב אין ראוי לעשות מפני שנקראת אגרת, ואין בדרך האגרות להכתב כשאר ספרים.
וכעת פגעתי בת"ח א' שהעירני שטעות היא בידי ואין ענין חיובי להרמ"א לא לעשות עמוד דייקא, אודה מאד להיודעים בזה או לאשר בידם לחפש מקורות ויודיעונו פשר.

בוודאי שאין דין המגילה להיות כאיגרת ממש, שהרי למשל בגט יש דין שיהיה כאיגרת ולכן אסור שגובהו יהיה יתר על רוחבו כי א''כ נראה כספר תורה ובמגילה כידוע לא עושים כך, ועוד שכתוב מפורש בדיני מגילה שיש לעשותה כמו ספר תורה בכמה עינינים עיין ברמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה ט וז''ל:
אין כותבין את המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה, ואם כתבה במי עפצא י וקלקנתוס כשרה, כתבה בשאר מיני צבעונין פסולה, וצריכה כ שרטוט כתורה עצמה, ואין העור שלה צריך עבדה ל לשמה, היתה כתובה על הנייר או על עור שאינו מעובד או שכתבה גוי או מין פסולה.

וא''כ ברור שאין טעמו של הרמ''א שלא הצריך עמוד משום שצריכה להיות כאיגרת דייקא.

איש-אחד כתב:הגר"א עצמו נהג כנראה לעשות למגילה ב' עמודין, בתחילתה ובסופה. כך בתוספת-מע"ר לגבי מגלית אסתר: "גם הקפיד שיהי' תפוס על עמודין", בדומה למה שנכתב במע"ר (קלו) לגבי נביאים, וגם לגבי המגילות (קעה), שיש לעשותן "עם עמודים".

להעיר, שבק"ק אדרת אליהו (וכן הנהיגו בביהכ"נ החורבה) אין גם לנביאים אלא עמוד אחד בסופן.

איש-אחד כתב:הגר"א עצמו נהג כנראה לעשות למגילה ב' עמודין, בתחילתה ובסופה. כך בתוספת-מע"ר לגבי מגלית אסתר: "גם הקפיד שיהי' תפוס על עמודין", בדומה למה שנכתב במע"ר (קלו) לגבי נביאים, וגם לגבי המגילות (קעה), שיש לעשותן "עם עמודים".
ואפשר שזה מה שהק' הגר"א (או"ח תרצ"א סק"כ) על הב"ח והט"ז שביארו דהא דאין עושין עמודין כלל למגילת אסתר, היינו משום דנחלקו הראשונים אי עבדינן עמוד בתחילה או בסוף. ועי' בפמ"ג (שם מש"ז סק"א) שכן הק' על הט"ז, שאדרבא מספק ניעבד ב' עמודין.
ואף שמשמע שם (סקי"ח) שהגר"א מסכים לדעת המחבר, למעבד עמוד א' בסופו. נראה דעכ"פ למעשה החמיר למעבד אף עמוד בתחילת המגילה.

לענ"ד כ"ז צ"ע, דאם עושה שני עמודים מפסיד דין נ"כ ועשאו כס"ת שנגללת לאמצע, וצריך מקור יותר טוב כדי לחדש כזה דבר, שאפשר לעשות בנ"כ כמעשה ס"ת. ועי' אשכול הסמוך.