זכר או זכר

[ס''ק]

מה החילוק בין זכר עמלק בחמש נקודות לששה. ובזכר קדשו כו"ע מודו דבצירי. [יעו' עיוני מקרא ופרשנות י', שאספו את הכ"י העתיקים לפי קהילות ישראל בזה].
ואמרתי, שהרי תיבה זו יתירה היא, והוה מצי למיכתב תמחה את עמלק. ודרשו עלה שני דרשות: א. לרבות הנשים והטף וכל ממונם ורכושם. ב. תמחה את זכר עמלק אפילו מן העצים ומן האבנים. והנה דרשא א' מרבה דברים שהם עמלק "בעצם", והשנית מרבה את הזכרון של עמלק כשלעצמו, וכגון שמו הכתוב על העץ, ואינו "חפצא" עמלקית, רק זכרון סמלי, שאף זה נצטווינו למחות.
והשתא א"ש, דשש נקודות בדרך כלל הוא שם דבר [של עצמים או של מעשים] כגון גשם שמש חסד וצדק. וא"כ הוא מרבה בדומה לו דברים שאף הם עצמים השייכים לזכרון עמלק, כגון בהמותיו ונשיו. אמנם בחמש נקודות הוא בד"כ עניינים סמליים כמו נזר אבל ועוד, ולפיכך גם הריבוי הוא על זכרון עמלק בסתם אף אם הוא לא "חפצא" עמלקית. ובזכר קדשו הרי ודאי דאינו שם דבר רק זכרון שמו וקדושתו ית"ש, ולפיכך לכולי עלמא נקוד בצירי.

[אמרתי אחכמה]

יפה מאוד!

[אמרתי אחכמה]

במסכת בבא בתרא (דף כא) גבי יואב דהרג רק הנקבות,
וכששאלו דוד אמר ליה דרבו למדו תמחה את זָכר עמלק, עיי"ש בתוס' (כא. בסופו).

וכתב ב'פורת יוסף' דבר נפלא:
דהמדקדקים קורים ל'צירי' 'קמץ קטן', כמבואר ברש"י פ' מקץ עה"פ אוכל וכו'.
א"כ אפשר דזה היה הטעות,
דרבו אמר לו לקרות זכר בקמץ,
וכוונתו היה לקמץ קטן דהיינו צירי.

וכתב ה'פורת יוסף',
דמכאן ראיה שצריכים לקרות בתורה זכר בצירי ולא בסגול.
דאל"כ לא היה יכול לטעות כלל,
דהא סגול נקרא פתח קטן, כמבואר ברש"י שם פ' מקץ.

[כרם]

אני שמעתי איפכא, ראיה שצריך לומר זכר בשש נקודות (שני סגו"ל-ים), ולא בחמש.
ובהקדם ששיבוש הוא לומר שיואב קרא זכר עמלק, זכר בשני קמצים, כי אם הכונה היא זכרים של עמלק הרי הוא סמוך, וצריך לומר זכר-עמלק, ז' בשו"א כ' בפת"ח. (כמו: דבר ה').
הגיית התימנים בסגו"ל היא כמו בפת"ח, והשו"א-נע, כמו חטף-פת"ח.
לפי זה ההבדל בין זכר עמלק בשני סגו"ל-ים, ובין זכר עמלק בשו"א-נע ופתח, הוא הבדל פעוט
וכאן היתה הטעות!

[חיימקה]

יעויין גם בחידושים בסוף עין יעקב

[אוצר החכמה]

ראו כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=4267&p=32275

[ס''ק]

יפה ציין האוצר לדבריו שם: viewtopic.php?f=7&t=4267&p=32275#p32275 דיואב קרא זכר בשני סגולין, ולכך טעה, שדימהו לעשן- עשן הכבשן [קול מבשר]. ולפיכך אדרבה זה ראי' לקריאת הסגול.
וקצ"ע דברי הפור"י שכ' מכאן לקרות בצירי, הרי בימיו של יואב לא הי' לניקוד לא סימנים גרפיים ולא שמות. [ובסתם, יתכן גם דיואב קרא כאחת מההברות האחרות שיש מהן שאינן מבדילות בין סגול וצירי].