כרם כתב:ג. ומה שתמוה לי במאמר זה, וכי שקל עשרה אלפי ככרי דכספא? הרי בסופו של דבר אמר לו אחשורוש הכסף נתון לך!
אתה צודק אכן אחשוורוש לא לקח שום כסף מהמן וכן מפורש בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) אסתר פרק ג סימן יא וז''ל:
[יא] ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך וגו'. אמר לו טול הכסף, איני מבקש לא משכרן ולא מהפסדן, ורוח הקודש אומרת לו הכס"ף כחשבון הע"ץ, קס"ה נתון לך:
א"ר אבא בר כהנא משל דאחשורוש והמן, לשני בני אדם, אחד היה חריץ בתוך שדהו, ואחד היה לו תל בתוך שדהו, בקש בעל החריץ את התל בדמים, כדי למלאות החריץ, אמר לו טול בחנם, כדי לפנות את המקום, כך הכסף נתון לך, והעם לעשות בו כטוב בעיניך:
אבל
נראה ליישב שכוונת המן "ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי" שבזכות מצוות הקמיצה נתן ה' בליבו של אחשוורוש שלא לקבל הכסף מיד המן, שאם היה מקבלו לא היה יכול להחזירו מפני כבוד המלכות, והיה מוכרח לקיים את העיסקה שבעבורה שילם המן, אבל כעת בזכות מצוות הקמיצה לא לקח אחשורוש את הכסף ולכן לבסוף ניצלו היהודים כיון שאת האגרות היה אפשר לפרש בכמה דרכים כמבואר במפרשים בלא שיפגע כבוד המלכות.
וממילא גם מיושבת השאלה שבראש האשכול מנין ידע המן שמצוות הקמיצה כבר דחתה את גזרתו הרי מאומה עדיין לא ארע? אלא מהרגע שהמן בא לאחשורוש וביקש לקנות את היהודים בכסף ואחשורוש סירב כבר זה היה הכישלון הראשון בתוכניתו של המן, ומאותו רגע ידע שיש פה עזרה מן השמים להציל את היהודים וכנ''ל משום שאם היה אחשורוש לוקח הכסף לא היה יכול לחזור בו וזה גופא מה שהמן רצה ולא הצליח ולכן מיד ידע שיש פה התערבות של הקב''ה שלא על פי הטבע שהרי אחשורוש היה אוהב כסף.
