שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
אריך
הודעות: 886
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אריך » א' מרץ 05, 2017 9:30 am

קו ירוק כתב:א"א לקרא למנהג שהשתנה בשנים האחרונות לפה ולפה, אחרי ויכוחים הלכתיים, בתוספת 'רגשות' שאינם ממין ההלכה - מנהג.
אתה אומר לתושב רמות אינך עושה פורים בט"ו, גרמת לו את ההצגה, הוא אינו ירושלמי .. זה בעיקר מה שפעל מאחורי 'המנהג'
כי הויכוח לא התחיל אתמול.


דבריך לא מובנים לי כלל. מדובר על קרוב לעשרים שנה של מנהג פשוט בכל הקהילות, לאחר שהיו נדנודים. אז כעת קיים מנהג ברור. מה לי בעבר. ואדרבה אם היה נדנוד והוא התייצב באופן חד משמעי, ה"ז מנהג משובח טפי.
דבריך אודות הסיבה למה תושב רמות רוצה לקרוא בט"ו, כבר כתבם הרב דבליצקי בקונט' שלו, אבל בכל מנהג תוכל למצוא הסברים למה נהגו, ועדיין מנהג זה מנהג זה מנהג.

פרי יהושע
הודעות: 2462
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' מרץ 05, 2017 2:29 pm

וכי אין דנים ק"ו מהלכה?, מה עם סמוך שהיא עיר אחרת סמכינן אם מטעם להזכיר נס שושן, אם מטעם שלא לחלק, עיר אחת לכל דבר ועניין לא כ"ש, ומנ"ל דרק סמיכות של שבעים אמה וכו' קובעת שם עיר, הלא שם כמש"כ הריטב"א עירובין מיירי חוץ לחומה, אבל בלית לה חומה מסברא אפשר לקבוע שם עיר עצמה גם בלא רצף אלא מחמת שהן שותפות בכל עניין. וזו הייתה סברת זקן ההוראה הגרש"ז זצ"ל כמה שידוע לי.

ובאשר "למנהג", הלא תוכל לומר כך גם על כל מה שנהגו בכל ירושלים לבד מהסמוך ממש [כר' מיכל], ואם המנהג נעשה ע"י גדולים כאלה כהגרי"ש והגרש"ז, האם אינו נקרא מנהג, אז מה זה מנהג?.

יוצא פוניבז'
הודעות: 299
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' מרץ 07, 2017 3:19 pm

מכתב הרב הראשי:

ר''י יוסף רמות תשעז.jpg
ר''י יוסף רמות תשעז.jpg (230.16 KiB) נצפה 1485 פעמים


דרושים מתנדבים למנות את הטעויות שבמכתב זה.

ישראל אליהו
הודעות: 959
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 07, 2017 3:39 pm

מעניין שכאשר אביו פסק לקרוא בי"ד, כמה צירופים היו? ולמה התעלם מכולם?
ומה עם ה'סימוכין' שהביא לשיטות דמהני עירוב? וכן 'ארנונה'? האם הוא חולק בזה על אביו? [אני שמעתי ממנו שיעור בביתו ודיבר על סברת ה'ארנונה', ואמר שבתחילה הרב משאש אמר סברא זו, ו'האבא' אפילו לא חשב להגיב על סברא זו. ופתאום לאחר זמן הוא שומע סברא זו גם מרבי שלמה זלמן, ועכשיו כבר הצטרך להגיב.. והנה כיום הוא עצמו אומר סברא זו, ומביא לה סימוכין]
וכבר השיבו על דבריו כאן viewtopic.php?f=26&t=8703&start=80#p269595
נערך לאחרונה על ידי ישראל אליהו ב ג' מרץ 07, 2017 3:58 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ג' מרץ 07, 2017 3:43 pm

הכלל, בחינם לעזו על הספרדים שאינם יודעים לריב. דבאחרונה עבידו עובדא בנפשייהו והראו לרבים שלא נפלו בזה משאר עדות כשרות בישראל.

בברכה המשולשת
הודעות: 8249
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 07, 2017 5:24 pm

לענ"ד אין זה ממידת דרך ארץ לבקר דברי הגר"י יוסף לפני שמעיינים בתשובתו המפורטת אליה ציין (וללא שאני בא לצדד שהלכה כמותו בזה, כי אני לא ראיתי את התשובה)

ישראל אליהו
הודעות: 959
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ג' מרץ 07, 2017 6:22 pm

גם אני לא בא לצדד אם הלכה כמותו או לא. רק שאלתי, היכן היו כל אותם צירופים [חוץ מאותם 'בורגנין'] לפני 3 שנים.

יוצא פוניבז'
הודעות: 299
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ג' מרץ 07, 2017 8:44 pm

כמה הערות לגופו של מכתב - כמובן רק לאחר העיון במאמרו (שהובא כאן לעיל)

הכותב המציא מחלוקת בין "כמה ראשונים" ל"כמה אחרונים" לענין סמוך ביותר מע' אמה, והדברים הם עירבוב של ב' נידונים, דברי הראשונים הם בנידון של עיר הסמוכה תוך מיל לכרך עצמו, שבזה מפורש ברוב ככל הראשונים וכ"ה בשו"ע שדינה כדין סמוך וקורין בט"ו. (ואין בזה חולק מלבד הב"י לחד פירושא בדעת הרמב"ם, וכאמור צד זה אף לא נפסק בשו"ע). ודברי האחרונים הם בנידון אחר, האם שיעור מיל נמדד מהכרך עצמו המוקף (חומת העיר העתיקה), או אפילו מכל מה שסמוך לעיר ברצף אחד. ובזה כתבו כמה אחרונים דשיעור מיל נמדד מהכרך עצמו, ולכן כל שרחוק מיל צריך דווקא רצף אחד עם העיר ושלא יהיה הפסק של שיעור קמ"א אמה. ובזה אין שום ראשונים שאמרו לא כך. ולנידון זה השני שייך הנידון ברמות, ולכן אין שום הבנה לטענה שיש לתפוס כדברי הראשונים נגד האחרונים.

הביא "סברת הראשונים" שכל שהם שותפין בארנונא וכדו' לרשות אחת חשיבי כבני אותה העיר, אלא שכבר דחה ביבי"א שאין דבר כזה בראשונים, שהם דיברו רק בצירוף ה"נראה", ומה ענה על כך הכותב במאמרו שם: "ואף שמרן ביבי"א דחה את הסיוע מהריטב"א, דמפורש בריטב"א שהוא דוקא ב"נראה", והכא הרי אינו נראה, אולם כאן הוספנו סברות של תחבורה וכו', דמסתברא טובא שהם באות כתחליף לתנאי דנראה, ושמא אף יותר טובות מתנאי דנראה". והרי לך כיצד נולדה "סברת הראשונים"...

הטענה "שלא מצינו בשום פוסק, בשום ענין הלכתי, שיתעלם מי"ג צירופים וספקי ספיקות" אכן נשמעת משכנעת מאד. אך כדאי להיוודע במעט לטיבם של ה"צירופים" וה"ספיקות": אחת מהם היא הסברא שפארק הארזים שנעשה לצורך העיר (כ"ריאה ירוקה") נחשב כ"עיבור לעיר" ודינו כרצף של בתים ובכוחו לחבר את חלקי העיר יחד... עוד צירוף בפני עצמו הוא סברת האחרונים "דיסוד דין סמוך ונראה הוא למטרה שלא יהיו הללו חוגגים יו"ט שלהם ושמחים והללו בשגרת ימי החול". (כנראה שסובר לדעתם אין גדרי סמוך ונראה נפסקים להלכה). ועוד צירוף הוא הסברא הבאה: "דחיבור לירושלים, שונה מכל כרך. שמצד חשיבותה, יש חשיבות קבע לכל מאי דעבידי להתחבר אליה"(?). עוד צירוף הוא ע"פ דברי הגמ' דשיתסר מיל קא שלטא עינא, א"כ "בודאי דרואים לשכונת רמות מהעיר העתיקה, וכן להיפך", "אלא שבתים ועצים ושאר דברים מונעים הראיה, אך אין מתחשבים בכך"... אחרי כאלו "ספיקות", מה יש להוסיף...

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ג' מרץ 07, 2017 8:49 pm

אני לא קראתי כלום, רק רפרפתי במכתב שהבאת, מה כוונתו שם שלפירוש הירושלמי האחר, יוצא שאינו יוצא י"ד, וזה מסייע להגר"א. הרי הגר"א כתב להדיא להיפך. ואולי צ"ל פר"ח. וג"ז לא מרפא, כי הפר"ח לא אמר פירוש אחר בירושלמי, רק דחה הירושלמי מקמי הבבלי לדעתו ולפירושו בבבלי.

קו ירוק
הודעות: 2004
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' מרץ 08, 2017 5:51 pm

ישראל אליהו כתב:גם אני לא בא לצדד אם הלכה כמותו או לא. רק שאלתי, היכן היו כל אותם צירופים [חוץ מאותם 'בורגנין'] לפני 3 שנים.

את הבורגנין עשו שנה שעברה או מדדו שנה שעברה - והמפקח היה ידידי ת"ח מופלג ובקי בעירובין לבקשת הרבנים הספרדים בירושלים.
אבל הוא עצמו אמר לי שזה דורש קולות ע"ג קולות בענין הבורגנין עצמם... עוד ללא הקשר לפורים,
כלומר מנסים ליצור פורים מלאכותי, והמטרה סומנה על הקיר לפני הקליעה..
לא נכנסתי לעצם הדיון אם פורים ברמות בי"ד או ט"ו.

עושה חדשות
הודעות: 5955
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 08, 2017 11:09 pm

סתם כך, משהו פיקנטי:
כפתור ופרח פ"ח כתב:ואני בבאי אל הארץ הקדושה בחסד עליון שמעתי כי בגוש חלב וירושלם היו קורין המגלה י"ד וט"ו, דאלו במקומות המסופקים הדין הוא כך, כדאמרינן (מגילה ה, ב), רב אסי קרא מגלה בהוצל בי"ד ובחמשה עשר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע או לא ... וכתבתי על זה אל ה"ר מתתיה ז"ל, וכתב אלי, אם הייתי בירושלם בי"ד והיו קורין את המגלה בפני הייתי יוצא מבית הכנסת פן יאמר לי (קהלת ב, יד) הכסיל בחשך הולך, וכן על טבריה אמרתי כי יש לה דין מוקפת חומה מההיא דרבי (מגילה ה, ב) ע"ה, ע"כ. והדין עמו.

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ה' מרץ 09, 2017 12:12 am

עושה חדשות כתב:סתם כך, משהו פיקנטי:
כפתור ופרח פ"ח כתב:ואני בבאי אל הארץ הקדושה בחסד עליון שמעתי כי בגוש חלב וירושלם היו קורין המגלה י"ד וט"ו, דאלו במקומות המסופקים הדין הוא כך, כדאמרינן (מגילה ה, ב), רב אסי קרא מגלה בהוצל בי"ד ובחמשה עשר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע או לא ... וכתבתי על זה אל ה"ר מתתיה ז"ל, וכתב אלי, אם הייתי בירושלם בי"ד והיו קורין את המגלה בפני הייתי יוצא מבית הכנסת פן יאמר לי (קהלת ב, יד) הכסיל בחשך הולך, וכן על טבריה אמרתי כי יש לה דין מוקפת חומה מההיא דרבי (מגילה ה, ב) ע"ה, ע"כ. והדין עמו.

כמדומה שכו"פ דן שם גם לגבי בית שאן ומשווהו דין ספק.
ואנא מעולם לא הבנתי, הלא מפורש בריש שופטים דבית שאן לא נתיישבה ע"י ישראל בימי יהושע, [וי"ל בכמה אנפין, וכבר העלנו לדון בזה באשכול על גבולות הארץ בענין ירושלים].

עמקן
הודעות: 676
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עמקן » ה' מרץ 09, 2017 12:15 am

אפשר כתב:כמדומה שכו"פ דן שם גם לגבי בית שאן ומשווהו דין ספק.
ואנא מעולם לא הבנתי, הלא מפורש בריש שופטים דבית שאן לא נתיישבה ע"י ישראל בימי יהושע, [וי"ל בכמה אנפין, וכבר העלנו לדון בזה באשכול על גבולות הארץ בענין ירושלים].

מי אמר שזה צריך להיות מיושב ע"י ישראל דוקא. והרי הרבה ראשונים ס"ל שגם מוקפת חומה מזמן יב"נ בחו"ל קורא בט"ו, ולא מסתבר כלל שר"ל דזה רק כשהיו מיושב ע"י ישראל.

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ה' מרץ 09, 2017 12:17 am

עמקן כתב:
אפשר כתב:כמדומה שכו"פ דן שם גם לגבי בית שאן ומשווהו דין ספק.
ואנא מעולם לא הבנתי, הלא מפורש בריש שופטים דבית שאן לא נתיישבה ע"י ישראל בימי יהושע, [וי"ל בכמה אנפין, וכבר העלנו לדון בזה באשכול על גבולות הארץ בענין ירושלים].

מי אמר שזה צריך להיות מיושב ע"י ישראל דוקא. והרי הרבה ראשונים ס"ל שגם מוקפת חומה מזמן יב"נ בחו"ל קורא בט"ו, ולא מסתבר כלל שר"ל דזה רק כשהיו מיושב ע"י ישראל.

הר"ן כבר הקשה את השאלה שלכם, והביאו הב"י בסי' תרפח, ותירץ דבחו"ל מועיל ישיבת עכו"ם, ובא"י אינו מועיל.

[הלשון והרי הרבה ראשונים וכו', אינו מדויק, דכמעט כל הראשונים וכן ההלכה דמוקפים הוא גם בחו"ל, ורק דיש דיעת איכא למ"ד בר"ן דלא].

אוהב אוצר
הודעות: 2435
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ה' מרץ 09, 2017 1:06 am

אני העני הקטן ביותר כאן לא מכניס ראשי בין ההרים [הפוסקים - והחכמים שכאן]
אבל מי שהעלה את מכתבו של הראשל"צ, מאמין כנראה בסמכותו הרבנית כהרב הראשי לישראל מטעם תפקיד מדיני - כך יש לו לקחת בחשבון את סמכותו הרבנית
של הראשל"צ השני [שגם הוא היה הרב הראשי לישראל...] שבנוסף היום הוא רבה של ירושלים שפסק בצורה ברורה שיש לקרוא בי"ד.

פרי יהושע
הודעות: 2462
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 09, 2017 1:37 am

הן הלום מצאתי ראיתי ירושלמי מפורש שבורגנין מועיל אף שעשו אותן לשם בורגנין ונדחה מה שחשבו לערער ע"ז מדברי הנוי"ב.

דהנה זה לשון הירו' עירובין פ"ה ה"א "עיר שהיא בנויה אהלים כל אחד ואחד מודד מאהלו, היו שם שלושה צריפים ושלושה בורגנין מודד מן החיצון. התיב אסי והכתיב "ויד תהיה לך מחוץ למחנה", האיך היו נפנין לחוץ. רבי חייא בריה דרבי שביתיי מקשי האיך היו יוצאין לבית מדרשו של משה.

משה עשה להן שלושה צריפין ושלושה בורגנין.

והנה יש מקום לדון בכמה דברים בכוונת הירו' כאן. אולם ברור מכאן שאם עושים בורגנין לשם..., [אף שמסברא יש לדון דהוי כמאן דליתא] מהני.

וגם מה שהביא הנוי"ב מסוכה ג' ב' אינו ראיה אם עושים כן ודרים שם, כמו דעבידי כפי מה ששמעתי. וא"כ עולה יפה מה שפסק הרשאל"צ הנוכחי, [ויפה הורה ולא חש לסנגר על דברי אביו, וברור שאביו זצ"ל שמח בכך].

פרי יהושע
הודעות: 2462
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 09, 2017 8:38 am

מי יביא לנו כאן כל י"ג צירופים שעשה הרשצל"צ דלעיל, בעוניי אף אם צירוף נבי סמואל וחירבתה וכדו' איני מוצא יותר מה' ו' לכל היותר.
א) סמוך (מחמת שנדון כל הרצף כעיר אחת וכהגאון תורת חסד ועוד).
ב)נראה אע"פ שאינו סמוך (כשיטת רוב הרא' לבד מהב"י בדעת הר"ן, אמנם אינו נראה כולו שלא ככתוב במאירי רק כמהרי"ל, וכן בעי לזה לדון נראה לא מהכרך אלא להפך, ויש רבים שסוברים דל"מ).
ג)צירוף חוטי העירוב (הגרישי"א, כמובן קשה קצת לסמוך על סברא זו מי שאינו סומך על החוטים האלה לעניין שבת).
ד) הסברא החזקה ביותר [כסברא ללא מקור אמנם] היא הצירוף המונציפאלי לכל דבר ועניין, ואף שמשמע מהריטב"א דל"מ רק לנראה, מכל מקום י"ל שהכא שהיא עיר אחת מבחינה מונצפאלית לכל דבר ועניין, אפשר שגם הוא מודה, דהלא דברים ק"ו הוא מסמוך, וגם הטעמים שכתבו ברא' לסמוך הכא הוא יותר ויותר, ולמשל לטעם שלא לחלוק בעיר אחת דהוי כלא תתגודדו, וכן הייתה דעת הגרש"ז זצ"ל.
ה) צירוף ע"י קשת היה נכון לעניין רמת שלמה ולא לעניין רמות, (אמנם רבים וטובים סוברים דל"מ לעניין מגילה ורק קולא היא בתחומין וכן מסתבר דהלא כל השיעורים שם של ארבעת אלפים וכדו' הן מחמת זה שהוא קולא בהבלעת תחומין, אמנם מכל מקום יש לדון הכא כיון שהיא באמת כעיר אחת יש לצרף זה].
ו) סמוך לכל מיני ישובים עתיקים, זה כמובן רק לצירוף בעלמא (כי בהן עצמם אין המנהג לתפוס כמוקף ממש).
אבל באשר לבורגנין, אף שחזקנו הדבר בהודעה הקודמת אחרי כל הפקפוקים בזה, אבל טוענים שלא מהני לכבישים, (ומה שניסו לומר דחשיב כעיר היושבת על שפת הנחל שמבואר בירו' וברמב"ם שמודדין משפת הנחל החיצונה, קשה מאד להשוות לשם, כיון שנראה מהירו' שהוא הלכה בחומה, מה גם שטענו שאינו משמש את העיר אלא את כל העולם כולו].

אבל זה כן נראה, כיון שהמון העם רובו ככולו נוטה להקל ולחגוג ככל תושבי ירושלים ויכול להקל כן עפ"י גדולי ירושלים שהקלו לו, מי שמקהיל מקהלות ברבים לקרוא בי"ד בברכה יש לו לחוש ללא תתגודדו, ויותר נכון למחמיר שיקרא בביתו בברכה או לא כאוות נפשו, ולא יקהיל מקהלות ברבים, וכבר נא' כל מקום שהלכה רופפת פוק חזי מאי עמא דבר כי אם אינן נביאים בני נביאים הם.
נערך לאחרונה על ידי פרי יהושע ב ש' מרץ 11, 2017 8:36 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אפשר
הודעות: 1000
הצטרף: א' דצמבר 04, 2016 9:08 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אפשר » ה' מרץ 09, 2017 9:04 am

פרי יהושע כתב:ד) הסברא החזקה ביותר [כסברא ללא מקור אמנם] היא הצירוף המונציפאלי לכל דבר ועניין, ואף שמשמע מהריטב"א דל"מ רק לנראה, מכל מקום י"ל שהכא שהיא עיר אחת מבחינה מונצפאלית לכל דבר ועניין, אפשר שגם הוא מודה, דהלא דברים ק"ו הוא מסמוך, וגם הטעמים שכתבו ברא' לסמוך הכא הוא יותר ויותר, ולמשל לטעם שלא לחלוק בעיר אחת דהוי כלא תתגודדו, וכן הייתה דעת הגרש"ז זצ"ל.

לא הבנתי, יש לו מקור. אלא שהוא מקור הפוך הר"ן והשעה"צ בשם הר"ן והריטב"א, דבעינן שמתחשב עם העיר ומשתתף עמו בעניניו. אלא דכתבו כן לחומרא דאף סמוך בעי כנ"ל, אבל שיועיל מתחשב ומשתתף בלא סמוך ובלא נראה לא מהני. הרי לכאו' זה להדיא כלא כנ"ל. וגם קשה דאם אמרו חז"ל סמוך ונראה, למה לא יכלו לומר גם מתחשב עמו.

יש עוד צירוף, דמי שלא קרא בי"ד יוצא בט"ו, וע"פ הסעי' האחרון בתרפח, והט"ז שם ס"ל אפילו בברכה. [ומוחזק שיעשה עוד צירופים ע"ד ס"ס, ורוב וכו'].

פרי יהושע
הודעות: 2462
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 09, 2017 1:04 pm

אפשר כתב:
פרי יהושע כתב:ד) הסברא החזקה ביותר [כסברא ללא מקור אמנם] היא הצירוף המונציפאלי לכל דבר ועניין, ואף שמשמע מהריטב"א דל"מ רק לנראה, מכל מקום י"ל שהכא שהיא עיר אחת מבחינה מונצפאלית לכל דבר ועניין, אפשר שגם הוא מודה, דהלא דברים ק"ו הוא מסמוך, וגם הטעמים שכתבו ברא' לסמוך הכא הוא יותר ויותר, ולמשל לטעם שלא לחלוק בעיר אחת דהוי כלא תתגודדו, וכן הייתה דעת הגרש"ז זצ"ל.

לא הבנתי, יש לו מקור. אלא שהוא מקור הפוך הר"ן והשעה"צ בשם הר"ן והריטב"א, דבעינן שמתחשב עם העיר ומשתתף עמו בעניניו. אלא דכתבו כן לחומרא דאף סמוך בעי כנ"ל, אבל שיועיל מתחשב ומשתתף בלא סמוך ובלא נראה לא מהני. הרי לכאו' זה להדיא כלא כנ"ל. וגם קשה דאם אמרו חז"ל סמוך ונראה, למה לא יכלו לומר גם מתחשב עמו.

יש עוד צירוף, דמי שלא קרא בי"ד יוצא בט"ו, וע"פ הסעי' האחרון בתרפח, והט"ז שם ס"ל אפילו בברכה. [ומוחזק שיעשה עוד צירופים ע"ד ס"ס, ורוב וכו'].

הרב אפשר כבר כתבתי שלכא' נראה מדבריהם לא כן מהא שכתב הריטב"א סברא זו לעניין נראה, אולם יתכן שיש לחלק ברמת השותפות האם היא בכל העניינים או לא.
הסברא היא סברא שיש ללמוד מק"ו משם.
השאלה למה חז"ל לא אמרו גם בזה ממילא לא קשה, כי העיקר מה שחידשו שאפי' עיר אחרת קורין ע"י סמוך ונראה.
הייתי מצרף לכאן מה שאמרו בירו' "קל הוא שהקלו בקריאתה", דהלא מצינו בגדול אמוראי הירו' שקרא במקומות הספקיים בט"ו בלבד, כדי להגדיל נס שושן, ועתה אף שלא קי"ל כן בודאי חזינן שיש להקל בזה עד מידת האפשר, ולא לחשוב שהחומרא כאן היא המצווה.

פרי יהושע
הודעות: 2462
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' מרץ 09, 2017 7:08 pm

ס''ט כתב:קיבלתי

למה לא כותב שמו?

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 1744
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' מרץ 09, 2017 10:57 pm

אוהב אוצר כתב:אני העני הקטן ביותר כאן לא מכניס ראשי בין ההרים [הפוסקים - והחכמים שכאן]
אבל מי שהעלה את מכתבו של הראשל"צ, מאמין כנראה בסמכותו הרבנית כהרב הראשי לישראל מטעם תפקיד מדיני - כך יש לו לקחת בחשבון את סמכותו הרבנית
של הראשל"צ השני [שגם הוא היה הרב הראשי לישראל...] שבנוסף היום הוא רבה של ירושלים שפסק בצורה ברורה שיש לקרוא בי"ד.

היכן?

ישראל אליהו
הודעות: 959
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' מרץ 09, 2017 11:10 pm

נהר שלום כתב:
אוהב אוצר כתב:אני העני הקטן ביותר כאן לא מכניס ראשי בין ההרים [הפוסקים - והחכמים שכאן]
אבל מי שהעלה את מכתבו של הראשל"צ, מאמין כנראה בסמכותו הרבנית כהרב הראשי לישראל מטעם תפקיד מדיני - כך יש לו לקחת בחשבון את סמכותו הרבנית
של הראשל"צ השני [שגם הוא היה הרב הראשי לישראל...] שבנוסף היום הוא רבה של ירושלים שפסק בצורה ברורה שיש לקרוא בי"ד.

היכן?

viewtopic.php?f=26&t=8703&start=40#p269087

פרי יהושע
הודעות: 2462
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ש' מרץ 11, 2017 8:34 pm

שבתי והתבוננתי שלכאורה יש ראיה מתוס' בפ' כל מעברין נ"ז א' שלא כהגרש"ז, דהלא כתבו שם, "..דאי לא תימא הכי עיר שאין לה חומה במה יתחברו כאחת אם לא ע"י שמובלעים יחד תוך ע' אמה ושיריים דאין סברא להצריך שיגעו זה לזה".
ומשמע מתוס' שמסברא א"א לאחד עיר בגלל מלכות, מסים וארנוניות, וצ"ע.

והלום ראיתי בספר "הליכות שלמה" שמקור הגרש"ז מהריטב"א ואנא לא ידענא כי כידוע משם ראיה להפך דבעי לנראה לשם זה.
אלא שיש לומר שאכן סבר דחשיב כסמוך וכמו דעת הגאון תורת חסד וכו', אלא שבשביל לחלק בין מקומות אחרים כמו בבני ברק אמר ד"ז ששאני רמות ששותפת בכל עניניה, אבל אינו כהמנהג שסמוך לא בעי שותפת בעניניה וצ"ע.

עכ"פ לפי זה אין ראיה מתוס' כיון ואינו דין בעיר אחת אלא דין בסמוך שהיא עיר אחרת, ואני מקצר במקום שיש להאריך ומי שיבין יבין.

יוצא פוניבז'
הודעות: 299
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' מרץ 23, 2017 1:38 am

לגבי המכתב של הרב הראשי שהועלה, הזדמן לידי עלון "אור יצחק", שם מובא מכתב זה עם כמה משפטים נוספים, כאשר אחד מהם הוא משמעותי מאד.
שאחרי שמזכיר את ענין הצירופים, כותב באותיות מודגשות: "וגם בלא כל הי"ג צירופים הנז', העיקר לדינא לקרוא את המגילה בשכונת רמות בט"ו אדר".

ודי למבין.

פרי יהושע
הודעות: 2462
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » ש' מרץ 25, 2017 10:49 pm

לא "די" ולא "מבין", אילולי ידעתי דעתך ברורה בעניין זה.
ולגופם של דברים אכן לא מעלה ולא מוריד כל הצירופים האלה, השאלה האם סברא לאחד את העיר לאחת בגלל שותפותם בכל העניינים ממש, ולטעון שדברי הריטב"א הם רק בב' ערים- או לא, הא ותו לא.
והראיה שכתבתי מתוס' בכל מעברין יש לדחותה ששאני עיבור שאין מחבר אלא בתים וצ"ע.


חזור אל “פורים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד