מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » א' מרץ 20, 2016 7:40 pm

ס''ט כתב:
לעומקו של דבר כתב:מיהו 'חתני הרי"מ' של הרב עמאר מח"ס 'ירושלים שחוברה' החולק על חמיו ומוזכר כאן?

ר' יחזקאל (בן הרב"צ) מוצאפי.

אוהה כזה סיפור מעניין
דווקא חתנו של הרב עמאר הוא זה שהלך לעשות מהפיכה ולשתול בורגנין ודווקא חמיו היה זה שלא הסכים
מעניין מאוד

(עכשיו מצאתי שהעליתי הקונטרס הזה מקודם...

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 20, 2016 8:55 pm

ומה הדין אם ביום י"ד יהיו בורגנין לחבר שכונה לעיר מוקפת, וביום ט"ו כבר יסורו הבורגנין?

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי סעדיה » א' מרץ 20, 2016 10:23 pm

לכאו' כמו כל יחיד שבי"ד היה בכרך ובט"ו בעיר.

שמש
הודעות: 1578
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי שמש » ב' מרץ 21, 2016 12:26 am

לעומקו של דבר כתב:כמובן שאולי נספח לכאן גם שאלת סמכות רב ראשי של הארץ מול רב ראשי של העיר עצמה

לדברי הרב עמר מאחר שנבחר לכהן כרב העיר יש לו סמכות בזה. רק שאם כדבריו שקורין בי"ד הרי רמות אינה י-ם והוא אינו רבה (או שיחלק בין י-ם ההלכתית לי-ם המוניציפאלית שעליה הוא ממונה).
זאת ועוד שלשיטתו היו צריכים לבכר את דעת הגר"ש משאש שהיה רב העיר ולקרות בט"ו על פני דעת הגרע"י שקורין בי"ד (וכך אכן נהגו קהילת המרוקאים ברמות כל השנים והרב עמר כידוע אף הוא מרוקאי).
מה גם שיש לדון כעין זה בין סמכות רב העיר לסמכות רבני השכונה המורים כולם לקרוא בט"ו...

גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גימפעל » ב' מרץ 21, 2016 7:56 am

שמש כתב:
לעומקו של דבר כתב:כמובן שאולי נספח לכאן גם שאלת סמכות רב ראשי של הארץ מול רב ראשי של העיר עצמה

לדברי הרב עמר מאחר שנבחר לכהן כרב העיר יש לו סמכות בזה. רק שאם כדבריו שקורין בי"ד הרי רמות אינה י-ם והוא אינו רבה (או שיחלק בין י-ם ההלכתית לי-ם המוניציפאלית שעליה הוא ממונה).

אם תרצה תוכל לכנותו רבה של ירושלים וגלילותיה, וכך תפתר לך הבעיה של סמכותו הרבנית.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מרץ 21, 2016 8:37 am

שמש כתב:
לעומקו של דבר כתב:כמובן שאולי נספח לכאן גם שאלת סמכות רב ראשי של הארץ מול רב ראשי של העיר עצמה

לדברי הרב עמר מאחר שנבחר לכהן כרב העיר יש לו סמכות בזה. רק שאם כדבריו שקורין בי"ד הרי רמות אינה י-ם והוא אינו רבה (או שיחלק בין י-ם ההלכתית לי-ם המוניציפאלית שעליה הוא ממונה).
זאת ועוד שלשיטתו היו צריכים לבכר את דעת הגר"ש משאש שהיה רב העיר ולקרות בט"ו על פני דעת הגרע"י שקורין בי"ד (וכך אכן נהגו קהילת המרוקאים ברמות כל השנים והרב עמר כידוע אף הוא מרוקאי).
מה גם שיש לדון כעין זה בין סמכות רב העיר לסמכות רבני השכונה המורים כולם לקרוא בט"ו...


חידוד זה כבר הובא לעיל באשכול (לגבי המנח"י)
והתשובה הפשוטה היא, לכאורה, שרק לעניין פורים אין זו ירושלים ולא לשאר ענייני העיר

ס''ט
הודעות: 60
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 10:24 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי ס''ט » ג' מרץ 22, 2016 9:25 pm

קיבלתי
קבצים מצורפים
נידון רמות תשע''ו.pdf
(105.95 KiB) הורד 515 פעמים

יאיר1
הודעות: 1617
הצטרף: ב' ינואר 13, 2014 2:10 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי יאיר1 » ד' מרץ 23, 2016 12:38 am

למה יש כל כך הרבה אנרגיות שליליות בפרשייה הזו??

אהרון 37
הודעות: 294
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אהרון 37 » ד' מרץ 23, 2016 10:21 am

כפי שהוזכר כאן דעת הגר"ז שווב שליט"א היה לקרוא בי"ד, ובספריו שערי זבולון שהוציא לאור כתב בדף הראשון של הספר, היכן שכותבים את מקום ההוצאה, רמות שליד ירושלים.

כמדומה שגם דעת מרן הגר"ח גריינימן זצ"ל היתה לקרוא בי"ד.

אחד מהנקודות המכריעות לדעתי בעניין, זה הנקודה שבן ט"ו שקרא בי"ד בדיעבד יצא, ואילו בן י"ד שקרא בט"ו גם בדיעבד לא יצא, וזה שיקול מאוד מכריע לקרוא בי"ד.

יאיר1
הודעות: 1617
הצטרף: ב' ינואר 13, 2014 2:10 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי יאיר1 » ד' מרץ 23, 2016 1:38 pm

בקובץ המצורף לעיל, כתוב שהקוראים בטו נכנסים בספק ברכה לבטלה וביטול כל מצוות פורים.
והרי הקוראים בטו הולכים אחר דעת גדולי ההוראה שלא חששו לברכה לבטלה ולביטול כל מצוות הפורים, ואירי בדין דברי קבלה, ואף שיש חולקים מגדולי ההוראה, מכל מקום הנוהגים כדעת הסבורים דיש לעשות בטו שפיר קעבדי, על אף השיקול שביד יוצאים לכו"ע.

מה רע שכל אחד יעשה כפי רבותיו? מה הטעם לנהל תעמולה על כך??

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' מרץ 24, 2016 2:55 pm

כמד' דעת רוב ככל החכמים שאין הדברים צריכים לפנים, ופשוט שהכביש אינו כנחל, ודלא כר' יוסף וכל עניין המחלוקת מקומה באתרי החדשות של המזרחיים ולא בבית המדרש, ויותר אין רצוני להאריך בזה.

השנה היו ת"ח שדנו להחשיב את רמות כירושלים משום גדר ההפרדה, מורף בזה מכתבו של הגר"מ רווזנר
קבצים מצורפים
הגרמ רוזנר -פורים - גדר ההפרדה.docx
(20.73 KiB) הורד 501 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 24, 2016 3:07 pm

לר' גזל"ט, אינני מכיר את הנושא, אבל הערה קטנה יש לי על שורת הסיום של הגרמ"ר.
ז"ל -
יש לציין שמאז תשנ"ז ועד היום, כמעט בכל שנה ממציאים סיבה נוספת לקרוא את המגילה ברמות בט"ו, בתחילה עשו "עירוב לפורים" לחבר את רמות לעיר, והעה"ח לא סמכה על זה ועשתה "גדר מחברת", וכידוע אח"כ התברר שהיו פסולים רבים הן בעירוב והן בגדר. אח"כ כשסללו את הכבישים באיזור צומת כביש רמות וכביש 9 והרסו את העירוב הנ"ל "המציאו"שתעלת ניקוז מי גשמים בכוחה לחבר את רמות לעיר. אח"כ "החליטו" שאפשר לסמוך על העירוב של העה"ח שמחבר את רמות לעיר למרות שהעירוב מקיף רה"ר דאורייתא, אך גם עירוב זה מלא בפסולים. אח"כ ניסו לעשות פטנטים להחשיב את כביש רמות כמוקף מחיצות שלא יהיה רה"ר מהתורה, אך התברר שפטנטים אלו לא הועילו כלום. אח"כ עשו "בורגנים קבועים" בין רמות לעיר בצירוף זה ש"החליטו" להשיב את הכביש כנחל ושבכוחו לחבר את רמות לעיר. אך למרבה הפלא הבורגנים "נעלמו" כחודש אחרי פורים מלבד זה שכל בר דעת יודע שכביש אינו כנחל ושאינו מחבר ערים זל"ז. השנה חידשו שאפשר לסמוך על גדר ההפרדה כחומת העיר המגינה וכו', דכאמור לא מהני כלום. כמדומה שכל בר דעת שרואה איך בכל שנה ההיתר מתחלף, יבין מעצמו שאין כאן אלא תירוצים נבובים לעשות פורים ברמות בט"ו, ולא טעמים הלכתיים אמיתיים, ומי שרוצה לקים את ימי הפורים בזמניהם יקיים פורים ברמות בי"ד אדר ויקרא אז את המגילה בברכה, ואם יש צדדים דחשיב נראה עם העיר, יש לקיים פורים ולקרוא מגילה גם בט"ו ללא ברכה.

אמנם גם אם נסכים לטענתו שיש כאן מטרה מסומנת מראש לעשות פורים ברמות בט"ו, עדיין אי"ז מחליט שהטעמים ההילכתיים אינם אמיתיים, ושהתירוצים נבובים הם.
ובפרט, שהמטרה המסומנת היא מטרה צודקת ואמיתית, ונלמדת מעיקר הענין של תקנת חז"ל בסמוך ונראה. הא לך לש' הטורי אבן במגילה ד"ג -
תנא סמוך אף על פי שאינו נראה כדמפרש שיושבת בנחל. וק"ל מ"ש הכא דסמוך אף על פי שאינו נראה ונראה אף על פי שאינו סמוך נידון כמותה ואילו ברפ"ד דר"ה (דף ל' ע"א) לענין תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת שכל העיר שהיא רואה את ירושלים ושומעת וקרובה ויכולה לבא תוקעין ומפרש בגמרא רואה פרט ליושבת בנחל שומעת פרט ליושבת בראש ההר קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום ויכולה לבוא פרט למפסיק לה נהרא מ"מ יושבת בנחל ויושבת בראש ההר אינו נידון כמותה ואילו למקרא מגילה נידון כמותה. ונ"ל דהיינו טעמא דבמגילה אף על גב דיושבת בנחל או בראש ההר הואיל ואינו רחוק מיל נידון כמותה דהואיל וקרובה בתוך מיל או ישיבתה בנחל ובראש ההר מונעתה מלהיות רגילין תמיד אנשים של זו בזו ושל זו בזו כל היום דא"א דזו תקיים מצות פורים בי"ד וזו בט"ו דנראית כעיר אחת חלוקים במנהגי' אלו מאלו ומיחזי מילי דרבנן כחוכא שהללו קורין ועושין משתה ושמחה ושאר מצות היום ולאלו יום זה כשאר כל ימות החול

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' מרץ 24, 2016 3:48 pm

איני עו"ד של כותב המכתב...
ומ"מ לדעתו הם אכן נבובים.
הדברים נכתבו בצורה קיצונית וצינית, אבל הם ביטוי של כאב עמוק, על שימוש בטעמים נבובים, לדעתי הוא צודק עכ"פ למחצה שליש ורביע.

שמש
הודעות: 1578
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי שמש » ו' מרץ 25, 2016 1:16 am

לפני שאתה מחליט מי צודק רק קח בחשבון שרוב ככל תושבי רמות ובראשם רבני השכונות מקיימים את פורים בט"ו (האשכנזים והמרוקאים כבר כמעט 20 שנה ושאר הספרדים בשנתיים האחרונות) וכמעט לית דחש לחולקים בזה (השנה היו מנין אחד ספרדי ומנין אחד אשכנזי שקראו בי"ד).
גם זו לטובה כתב:כמד' דעת רוב ככל החכמים שאין הדברים צריכים לפנים, ופשוט שהכביש אינו כנחל, ודלא כר' יוסף וכל עניין המחלוקת מקומה באתרי החדשות של המזרחיים ולא בבית המדרש, ויותר אין רצוני להאריך בזה.

השנה היו ת"ח שדנו להחשיב את רמות כירושלים משום גדר ההפרדה, מורף בזה מכתבו של הגר"מ רווזנר

וזה כבר סתם גועל נפש...

יוסף משה
הודעות: 301
הצטרף: ו' יוני 19, 2015 12:48 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי יוסף משה » ו' מרץ 25, 2016 1:51 am

על סמך מה הוציא ר' מאיר רוזנר לעז על העה"ח ש"שהעירוב מקיף רה"ר דאורייתא"? אולי הם פשוט לא מסכימים איתו? גם לסרטיא צריכים ס' ריבוא עוברים לפי רוב ככל העומדים בשיטה זו, מלבד שאר הצדדים להקל ברה"ר דילן.
נערך לאחרונה על ידי יוסף משה ב ו' מרץ 25, 2016 10:15 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' מרץ 25, 2016 4:11 am

שמש כתב: (האשכנזים והמרוקאים כבר כמעט 20 שנה ושאר הספרדים בשנתיים האחרונות) וכמעט לית דחש לחולקים בזה (השנה היו מנין אחד ספרדי ומנין אחד אשכנזי שקראו בי"ד)


שינוי מנהג הספרדים בגלל הקופסאות מעץ, והחשבת כביש כנחל, לא מוסיף כבוד... אולם אולי באמת יש בזה תועלת שכולם חוגגים יחד בטו.
נערך לאחרונה על ידי גם זו לטובה ב ו' מרץ 25, 2016 4:16 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' מרץ 25, 2016 4:14 am

יוסף משה כתב:על סמך מה הוציא ר' מאיר רוזנר לעז על העה"ח ש"שהעירוב מקיף רה"ר דאורייתא"? אולי הם פשוט לא מסכימים איתו? גם לסרטיא צריכים ס' ריבוא לפי רוב ככל העומדים בשיטה זו, מלבד שאר הצדדים להקל ברה"ר דילן.


דעתך בעניין ידועה, ואתה מוזמן להתווכח באשכולות על עירובין, דעתי נוטה שהעיקר שכבישים כ 443 וכד' נחשבים משמשים ס"ר, ודינם כהרה"ר.

יוסף משה
הודעות: 301
הצטרף: ו' יוני 19, 2015 12:48 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי יוסף משה » ו' מרץ 25, 2016 10:07 am

אכן, זה לא המקום לדיונים על הל' עירובין. רק רציתי להעיר שההנחה הפשוטה שלו אינה כה פשוטה (לדעתי, כמובן).

שמש
הודעות: 1578
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי שמש » ו' מרץ 25, 2016 1:29 pm

גם זו לטובה כתב:
שמש כתב: (האשכנזים והמרוקאים כבר כמעט 20 שנה ושאר הספרדים בשנתיים האחרונות) וכמעט לית דחש לחולקים בזה (השנה היו מנין אחד ספרדי ומנין אחד אשכנזי שקראו בי"ד)


שינוי מנהג הספרדים בגלל הקופסאות (בגודל 2 מטר על 3 בגובה 2 מטר, באמת קופסאות מיוחדות) מעץ (הם לא מעץ אבל מה חשובות העובדות), והחשבת כביש כנחל (מחלוקת פוסקים והכריעו לצרף שיטת המקילין אבל זה לא מספיק מכובעדיג..), לא מוסיף כבוד... מוסיף כבוד? מישהו חיפש כבוד? (אין אדם מדבר אלא מהרהורי ליבו)...אולם אולי באמת יש בזה תועלת שכולם חוגגים יחד בטו.

הספרדים ברמות קראו בי"ד בגלל הפסק של הגר"ע יוסף זצ"ל שאמר לא פעם שאם יניחו בורגנים ניתן יהיה לקרוא בט"ו (מאחר שהעיקר היה מצד המרחק שעכשיו הוא פחות ממיל ורק חשש לחזו"א להצריך קמ"א אמה) ומשעשו זאת (ע"פ תכנית שאישר הגר"ע עצמו) חזרו לקרוא בט"ו. פשוט מאוד.

המתעתע
הודעות: 74
הצטרף: ד' אפריל 22, 2015 10:01 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי המתעתע » ו' מרץ 25, 2016 3:03 pm

אהרון 37 כתב:כפי שהוזכר כאן דעת הגר"ז שווב שליט"א היה לקרוא בי"ד, ובספריו שערי זבולון שהוציא לאור כתב בדף הראשון של הספר, היכן שכותבים את מקום ההוצאה, רמות שליד ירושלים.

גם בגט/כתובה יכתוב רמות שליד ירושלים?


אויצר_ניק
הודעות: 226
הצטרף: ב' אפריל 23, 2012 10:17 pm
מיקום: ירושלים,ישראל

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אויצר_ניק » א' מרץ 27, 2016 3:48 pm

למעשה כתושב רמות אני מעיד נאמנה שלמעלה מ80% מתושבי השכונה קראו גם בשנה זו כמו גם בשנים הקודמות בט''ו !

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » א' מרץ 27, 2016 3:55 pm

אשכנזים או ספרדים?

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 27, 2016 9:55 pm

עושה חדשות כתב:לר' גזל"ט, אינני מכיר את הנושא, אבל הערה קטנה יש לי על שורת הסיום של הגרמ"ר.
ז"ל -
יש לציין שמאז תשנ"ז ועד היום, כמעט בכל שנה ממציאים סיבה נוספת לקרוא את המגילה ברמות בט"ו, בתחילה עשו "עירוב לפורים" לחבר את רמות לעיר, והעה"ח לא סמכה על זה ועשתה "גדר מחברת", וכידוע אח"כ התברר שהיו פסולים רבים הן בעירוב והן בגדר. אח"כ כשסללו את הכבישים באיזור צומת כביש רמות וכביש 9 והרסו את העירוב הנ"ל "המציאו"שתעלת ניקוז מי גשמים בכוחה לחבר את רמות לעיר. אח"כ "החליטו" שאפשר לסמוך על העירוב של העה"ח שמחבר את רמות לעיר למרות שהעירוב מקיף רה"ר דאורייתא, אך גם עירוב זה מלא בפסולים. אח"כ ניסו לעשות פטנטים להחשיב את כביש רמות כמוקף מחיצות שלא יהיה רה"ר מהתורה, אך התברר שפטנטים אלו לא הועילו כלום. אח"כ עשו "בורגנים קבועים" בין רמות לעיר בצירוף זה ש"החליטו" להשיב את הכביש כנחל ושבכוחו לחבר את רמות לעיר. אך למרבה הפלא הבורגנים "נעלמו" כחודש אחרי פורים מלבד זה שכל בר דעת יודע שכביש אינו כנחל ושאינו מחבר ערים זל"ז. השנה חידשו שאפשר לסמוך על גדר ההפרדה כחומת העיר המגינה וכו', דכאמור לא מהני כלום. כמדומה שכל בר דעת שרואה איך בכל שנה ההיתר מתחלף, יבין מעצמו שאין כאן אלא תירוצים נבובים לעשות פורים ברמות בט"ו, ולא טעמים הלכתיים אמיתיים, ומי שרוצה לקים את ימי הפורים בזמניהם יקיים פורים ברמות בי"ד אדר ויקרא אז את המגילה בברכה, ואם יש צדדים דחשיב נראה עם העיר, יש לקיים פורים ולקרוא מגילה גם בט"ו ללא ברכה.

אמנם גם אם נסכים לטענתו שיש כאן מטרה מסומנת מראש לעשות פורים ברמות בט"ו, עדיין אי"ז מחליט שהטעמים ההילכתיים אינם אמיתיים, ושהתירוצים נבובים הם.
ובפרט, שהמטרה המסומנת היא מטרה צודקת ואמיתית, ונלמדת מעיקר הענין של תקנת חז"ל בסמוך ונראה. הא לך לש' הטורי אבן במגילה ד"ג -
תנא סמוך אף על פי שאינו נראה כדמפרש שיושבת בנחל. וק"ל מ"ש הכא דסמוך אף על פי שאינו נראה ונראה אף על פי שאינו סמוך נידון כמותה ואילו ברפ"ד דר"ה (דף ל' ע"א) לענין תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת שכל העיר שהיא רואה את ירושלים ושומעת וקרובה ויכולה לבא תוקעין ומפרש בגמרא רואה פרט ליושבת בנחל שומעת פרט ליושבת בראש ההר קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום ויכולה לבוא פרט למפסיק לה נהרא מ"מ יושבת בנחל ויושבת בראש ההר אינו נידון כמותה ואילו למקרא מגילה נידון כמותה. ונ"ל דהיינו טעמא דבמגילה אף על גב דיושבת בנחל או בראש ההר הואיל ואינו רחוק מיל נידון כמותה דהואיל וקרובה בתוך מיל או ישיבתה בנחל ובראש ההר מונעתה מלהיות רגילין תמיד אנשים של זו בזו ושל זו בזו כל היום דא"א דזו תקיים מצות פורים בי"ד וזו בט"ו דנראית כעיר אחת חלוקים במנהגי' אלו מאלו ומיחזי מילי דרבנן כחוכא שהללו קורין ועושין משתה ושמחה ושאר מצות היום ולאלו יום זה כשאר כל ימות החול

כעת ראיתי שכדברי הטו"א נקט גם החת"ס בסי' קצג, ז"ל -
דהתם הטעם משום שבתחלת תקנת אנשי כנסת הגדולה היו בני י"ד מותרים בהספד ותענית ביום ט"ו וכן בהיפוך, עד שבאו בימי בית שני שכתבו מגלת תענית ואסרו של זה בזה [תענית י"ח ע"ב], מ"מ בתחלה היו מותרים בהספד ותענית של זה בזה, ואילו היו הסמוכים ונראים למוקפים מספידים ומתענים ואלו שמחים או בהיפוך נמצא היו כאבל בין החתנים וכחתן בין האבלים ע"כ השוו שיהיו כל סביבותיהם שוים עמהם

אלא דיל"ע בטעם זה (של הטו"א והחת"ס), דא"כ למה "סמוך לסמוך" נמי אינו חוגג ביום ט"ו? ולמה הסמוך למוקפים מחד ולפרזים מאידך קורא ביום ט"ו? וי"ל.

----

עריכה: מחקתי את דברי הביקורת שהיו כתובים כאן מעיקרא, בשל הערותיו (הצודקות לכאו') של ר' גזל"ט בהמשך האשכול.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ב' מרץ 28, 2016 8:06 am, נערך פעם 1 בסך הכל.


גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' מרץ 28, 2016 2:00 am

עושה חדשות כתב:לענין משפטי הסיום של הגרמ"ר,
כדאי לשים לב שאם "כל שנה מאז תשנ"ז ממציאים טעם חדש... וזה מראה ש..." הרי באמת מספיק שרק אחד מהטעמים יהיה נכון, ואילו דוקא מי שרוצה לברך ביום י"ד הוא צריך להיות עיקבי ועיקש בקיצוניות כנגד כל טעם שהוא, ולא לחוש על הברכה של י"ד והפסד הקיום של ט"ו. נראה לי שאפשר לנחש מראש בדעת הסוברים לחוג י"ד, שההוראה לא תשתנה אפי' אם החולקים יעלו עוד 10 טעמים חדשים לחוג ט"ו. א"כ כנראה שלכל הצדדים, המטרה מסומנת מראש...
וא"כ לא נשאר כאן לדון אלא לגופו של ענין, (ובזה אני בור לע"ע).
אבל ברצוני להעיר עוד, קטנו של הגרמ"ר עבה ממותני, אבל קטנם של הגרשז"א והגריש"א וכו' אינה דקה כ"כ, ומן הראוי לחוש מעט קודם שמקישים במקלדת ביטויים נבובים.


לא לחוש על הברכה של י"ד והפסד הקיום של ט"ו.- כמד' שהמ"ב הכריע כדעת הסוברים דבן ט"ו הקורא ביד לא הוי ברכה לבטלה, ומכ"ש דכן ההכרעה במקום דאיכא ספק.
א"כ כנראה שלכל הצדדים, המטרה מסומנת מראש- "מן הראוי לחוש מעט קודם שמקישים במקלדת"
קטנם של הגרשז"א והגריש"א וכו' אינה דקה כ"כ- חבל שאתה לא מעיין בדברים לפני שאתה מקיש במקלדת, מעולם לא אמר הגרמ"ר על הגררשז"א והגריש"א שאמרו סברות נבובים.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 28, 2016 8:24 pm

אגב, בתוך מכתבו של הגרמ"ר יש אריכות רבה על הענין של "חומה" שהעלה הגר"י דזימיטרובסקי, וטענתו היא שהרי אינו רואה עצמו בתוך המחיצות, והאריך הרבה בדעות הפוס' בשיעור "ראייה" זו, והאם בזמה"ז יש להחמיר טפי וכו'. ולא הבנתי מה שייך לכאן, הרי הנידון הוא מצד תשמיש העיר בחומה, (שזה מעבר את העיר כדאשכחן בתחומין), והחומה מגינה על הרואים ועל הלא רואים כאחד. ודין ראיית המחיצות הוזכר רק כלפי עשיית רה"י. והנה הרי לגבי עשיית רה"י אין הגבלה לשיעור היקף המחיצות אם נעשו בידי אדם. וה"נ הרי החומה נעשית ביד"א. וע"כ דלשיטתו נמי אין הדברים שווים. וא"כ אין להוכיח מדין ראיית המחיצות של רשויות לדין חומה. (ואולי ראוי למצוא שיעור מסויים, דאל"כ כל ארץ ישראל נמי וכו' וכטענתו בתחי"ד).
(וכיון שהביא שמועות נפלאות מהגריש"א בעניני שיעור ראיית המחיצות... אפשר גם להזכיר מה דעת הגריש"א על רמות...)

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' מרץ 28, 2016 9:25 pm

עושה חדשות כתב:והנה הרי לגבי עשיית רה"י אין הגבלה לשיעור היקף המחיצות אם נעשו בידי אדם.[/size]


זו דעת תוס' [כב:] לכן הוא מביא את הדין מהריטב"א והרמב"ן שלא מחלקים.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 28, 2016 9:45 pm

לקט הערות בעניין ראיית המחיצות.
(ועל משמרתי אעמודה לע"ע, דדין חומה של עיבור עיר אינו תלוי בזה. אמנם כבר קדמו הגר"ש אויערבאך להגרמ"ר בסברא זו, בהקדמה לספרו של הגר"א בוקוולד).
1. הריטב"א סוכה ד: משתמש בנימוק של רואה עצמו בתוך המחיצות בכיוון אחר, מה שמקשה לדון שיש לזה שיעור של אורך ורוחב, עי"ש.
2. בשו"ת בית שלמה סי' נא כ' "האמנם יש דעת אחרת לרמב"ן הובא שם בריטב"א, דאם המחיצות מרוחקות מאד, שאין רואה עצמו תוך המחיצות, אין לו דין רה"י, אלא שכל הפוסקים זולתו לא כתבו כן".
3. במהרש"ם שציין שם, כ' עוד "ומהגם, דאם יעלה על הגג היותר גבוה יראה שפיר המחיצה, מיקרי שפיר עומד בתוך מחיצות".
4. ובדברי מלכיאל ח"ג סי' יד כ' "אכן בגוף הדין יש לדון בזה לפמ"ש הריטב"א בחידושיו דף כ"ב בשם הרמב"ן שצריך שיראה עצמו שהוא בתוך מחיצות. ואפשר שהאנשים שבתוך העיר מיקרי רואים א"ע בתוך מחיצות. דאף שהעיר גדולה בכ"ז ניכרים המחיצות סביב ונראים לכל מי שיודע מהם וחפץ לראותם ואף שאולי גובה הבנינים מפסיקים אבל כשיעלה על הבית יראה".
5. לש' הטור בסי' שנח הוא "אם הוקף לדירה אפילו יש בו מאה מילין שרי".
6. ולגבי הערתו של הרב שומע ומשמיע, יש לציין דהדבר תלוי בסתי"ד במשנ"ב, דבביאוה"ל סי' שמו נקט שיש בזה חילוק גם בהאי שיטה דהרמב"ן והריטב"א, ובשעה"צ סי' שסג סקצ"ד כתב כדבריך.
אני לא מונח כעת בענין, ורק העתקתי מהרשום אצלי, אולי יהיה בזה תועלת לאחריני.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' מרץ 28, 2016 9:51 pm

יש"כ חיפשתי את המשנ"ב לפני שכתבתי את ההודעה ולא מצאתי.

אויצר_ניק
הודעות: 226
הצטרף: ב' אפריל 23, 2012 10:17 pm
מיקום: ירושלים,ישראל

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אויצר_ניק » ג' מרץ 29, 2016 10:08 pm

לעומקו של דבר כתב:
ישיבע בוחער כתב:למעשה כתושב רמות אני מעיד נאמנה שלמעלה מ80% מתושבי השכונה קראו גם בשנה זו כמו גם בשנים הקודמות בט''ו !

אשכנזים או ספרדים?

גם וגם!

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' מרץ 30, 2016 4:00 am

גם זו לטובה כתב:
שמש כתב: (האשכנזים והמרוקאים כבר כמעט 20 שנה ושאר הספרדים בשנתיים האחרונות) וכמעט לית דחש לחולקים בזה (השנה היו מנין אחד ספרדי ומנין אחד אשכנזי שקראו בי"ד)


שינוי מנהג הספרדים בגלל הקופסאות מעץ, והחשבת כביש כנחל, לא מוסיף כבוד... אולם אולי באמת יש בזה תועלת שכולם חוגגים יחד בטו.

זה לא קופסאות כי הראש"ל שלח את הבחורים מישיבת חזון עובדיה לישון שם [בעצם אולי אין להם בעיה לישון בקופסאות...]

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' מרץ 30, 2016 2:03 pm

נהר שלום כתב:
גם זו לטובה כתב:
שמש כתב: (האשכנזים והמרוקאים כבר כמעט 20 שנה ושאר הספרדים בשנתיים האחרונות) וכמעט לית דחש לחולקים בזה (השנה היו מנין אחד ספרדי ומנין אחד אשכנזי שקראו בי"ד)


שינוי מנהג הספרדים בגלל הקופסאות מעץ, והחשבת כביש כנחל, לא מוסיף כבוד... אולם אולי באמת יש בזה תועלת שכולם חוגגים יחד בטו.

זה לא קופסאות כי הראש"ל שלח את הבחורים מישיבת חזון עובדיה לישון שם [בעצם אולי אין להם בעיה לישון בקופסאות...]


לא יותר פשוט להניח כמה חוטים בשיעור לבוד, ולשלוח בחורים...
אבל עכ"פ עיקר הבעייה כמובן בהמצאה שכביש כנחל, וכמד' שר' יצחק ממעט להתייחס לנידון זה.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' יולי 22, 2016 12:47 am

תשובה מעודכנת בעניין תמצא בשו"ת הראשון לציון ח"א סימן ס'.

חושיאל
הודעות: 61
הצטרף: א' אפריל 10, 2016 1:35 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי חושיאל » א' מרץ 05, 2017 1:01 am

עמקן כתב:לא הבנתי בדיוק השאלה. זה שאלה מפורסם ויש אריכות בכל הספרים הדנים בהלכות פורים. אני כתבתי סיכום של השאלות בענין זה בשביל עצמי כשמסרתי חבורה על זה. צירפתו אותו אולי יהיה לכם תועלת ממנו.

המובא בתחילת הקונטרס שמהריל"ד הורה לאנשי בית יעקב לעשות ב' ימים פורים מספק, ממש מענין. שהרי הרי"מ טיקוצנסקי שהוא המחמיר בזה ששיעור מיל לסמוך נמדד מעיר העתיקה בלי בתים שנוספו, קבע שזה עד מושב זקנים הספרדי, שהוא בין רחוב גשר החיים [כנראה מטעם זה נתנו לרחוב הזה שם של ספר שלו] ורח' יפה. שכונת בית יעקב מאחורי מחנה יהודה ברח' בית יעקב, ויותר קרוב לעיר העתיקה ממושב זקנים הספרדי, ואעפ"כ חשש מהריל"ד שצריכים לקרות בי"ד.

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' מרץ 05, 2017 1:27 am

הגרש"ד שליט"א הו"ל [במהדורה מצומצמת ביותר בינתיים] גם השנה את קונטרסו "ירושלים הרים סביב לה" בה הוא מחזק את העמדה לקרוא ברמות בעיקר בי"ד ובט"ו לחומרא בעלמא, אם קצת קולות כגון לומר עה"נ בתפילה גופא ולקרוא בס"ת ויבוא עמלק אם חל ביום ב' כמו השנה, ותו"ד לחזק את המנהג של השיטה הבסיסית לדעתו שהיא שיטת ר' הירש מיכל בשו"ת שלו וכמש"כ אף חזו"א בספרו ועוד, שכל הנמשך ע"י שבעים אמה וכו' לאחר ירושלים העתיקה חשיב סמוך, וע"כ כל שנפסק הרצף, כבר אין לדון על סמוך כי הוא סמוך לסמוך, זה תו"ד, [ובעצם בזה תלוי גם שיש להקל בבני ברק וכמו שהאריכו באשכול שם].

וכתב שלכא' החולקים על כך וסוברים שיש להחשיב את הרצף כעיר אחת ורק מהיכא שנפסק הרצף לדון דין סמוך, שזו השיטה היחידה שלפיה הוא חושב שיש לסמוך או אפי' רק להחמיר לקרוא בט"ו ברמות, עיקר סברתם ממה שהשמיט הרמב"ם דין ישב ולבסוף הוקף במגילה, אמנם כתב שלהלכה לא נראה לסמוך ע"ז כי השו"ע כן הזכיר דין זה.

ולענ"ד נראה לדון דהכא י"ל שאין תלוי כלל בחומה, כי לא הייתה מוכרחת להיות אפי' בזמן התקנה, ולכן עיקר הנדון האם לעניין זה אזלינן כאילו יש חומה, או דאמרינן שלעניין זה היא ככל עיר, ונדון מה שנמשך ממנה בכל הרצף כאילו הוא מהעיר, ומכאן ואילך נדון על הסמוך.

עוד שם דחה בב' ידים את הסברא שאומרים בשם הגרש"ז זצ"ל שסמך לקרוא ברמות בט"ו משום שהיא נחשבת חלק מהעיר ירושלים מבחינה מונצפלית, ומשום של"מ כן בריטב"א אלא כצירוף לעניין נראה. ולענ"ד אין ראיה גמורה מהריטב"א דמי יימר לן לפרש כוונתו שותפת בענייניה באופן הזה, אימא שכוונתו שהיא שייכת מבחינת עסקיה וכדו', אבל אם היא כעיר אחת לכל דבר ועניין כרמות, הלא זה באמת סברא חזקה, דמי גרע זה מסמוך שהקלו בה חכמים, ולענ"ד זו הסברא החזקה ביותר לסמוך עליה ושזה באמת עיקר הטעם שאכן נהגו להקל ברמות לקרוא בט"ו כי אחרי הכל אין סברא לחלק העיר ואם קורים בעיר בט"ו גם היא בכלל, וכידוע יש אומרים שזה הטעם בסמוך וק"ו הכא.

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אריך » א' מרץ 05, 2017 8:45 am

אחת השאלות הגדולות כאן היא מה המשקל למנהג מוחץ לצד אחד.
כי המציאות היא (אני תושב רמות) שכל בתי הכנסת האשכנזים (למחלוקת אצל הספרדים לא נכנסתי) הידועים לי, כולם קוראים בברכה בט"ו ברוב עם. לא ידוע לי על בית כנסת אחד שקוראים שם בי"ד. למעט מנינים שמתארגנים לרגל פורים. אבל קהילה רגילה שתקיים קריאה ציבורית בי"ד, לא שמענו.
אתם גם מוזמנים לרחובותיה, וחד משמעית היום הפורימי הוא ט"ו.
על מה אמרו "פוק חזי מאי עמא דבר"?
ולא מדובר רק ב'עמך', כי שכונת רמות מלאה ת"ח היא, ובתי כנסיותיה בתי מדרש המה.

עמקן
הודעות: 1714
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עמקן » א' מרץ 05, 2017 8:50 am

השאלה של מנהג ברמות הפוכה, שהרי המנהג הנפוץ שם היה לקרות בי"ד בברכה וט"ו שלא בברכה, עד שבאו אנשים ושינו אותו בכח. האם זה נקרא מנהג?

אריך
הודעות: 970
הצטרף: ה' מאי 28, 2015 9:49 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אריך » א' מרץ 05, 2017 8:56 am

עמקן כתב:השאלה של מנהג ברמות הפוכה, שהרי המנהג הנפוץ שם היה לקרות בי"ד בברכה וט"ו שלא בברכה, עד שבאו אנשים ושינו אותו בכח. האם זה נקרא מנהג?


לא שינו בכוח. אלא שהשתנה המצב בעקבות הוראת הגרי"ש, והתחזקות מעמד הגרי"ש בציבור.
מלבד זאת, כל שכבר שנים רבות נוהגים כך הקהילות הקדושות בלא פקפוק, הרי זה מנהג גמור.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי קו ירוק » א' מרץ 05, 2017 9:22 am

א"א לקרא למנהג שהשתנה בשנים האחרונות לפה ולפה, אחרי ויכוחים הלכתיים, בתוספת 'רגשות' שאינם ממין ההלכה - מנהג.
אתה אומר לתושב רמות אינך עושה פורים בט"ו, גרמת לו את ההצגה, הוא אינו ירושלמי .. זה בעיקר מה שפעל מאחורי 'המנהג'
כי הויכוח לא התחיל אתמול.

הרב פרי יהושע,
לא הבנתי את דבריך. אתה דוחה את סברתו של הגרש"ד, בגלל שהריט"א לא אמר.. אדרבא, היכן מצינו בגמ' שמקום שעסקיו משותפים נחשב לעיר אחת. זה נאמר רק על סמוכה מיל וכשאין הפסק, או על נראית. וכי מפני שקל הוא שהקילו בקריאת מגילה - נחשיב כל מה שנראה לנו בעיננו - ככרך ? אתמהה.
אמת שיש סברא בראשונים שקל הוא שהקילו בסמוכות, מפני שבעת חירום הולכים לחסות בחומת הכרך. אך זה טעם להלכה, אך לא זו התקנה.
והיות ולא נזכר בגמרא - מניין לנו להמציא מליבנו שעיר אחת בעסקיה תיחשב סמוך לכרך. ל'סמוך' יש הגדרות הלכתיות במרחק שרמות איננה עומדת בהם, נכון לעכשיו, ולא נראה שמשהו ישתנה בענין, בתוכניות הבינוי העתידיות.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב א' מרץ 05, 2017 9:37 am, נערך 5 פעמים בסך הכל.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים