שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
פרי_העץ
הודעות: 164
הצטרף: ד' מאי 11, 2011 10:20 pm

שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי_העץ » ב' מרץ 05, 2012 8:21 pm

כידוע רבו הדעות לגבי שכונת רמות שבתחום המונציפלי של עיריית ירושלים האם יש לנהוג בו כפרזים או כמוקפים, האם יש מי שיוכל להאיר את עינינו בדעת ובסברות הפוסקים בעניין.

עמקן
הודעות: 676
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עמקן » ב' מרץ 05, 2012 8:58 pm

לא הבנתי בדיוק השאלה. זה שאלה מפורסם ויש אריכות בכל הספרים הדנים בהלכות פורים. אני כתבתי סיכום של השאלות בענין זה בשביל עצמי כשמסרתי חבורה על זה. צירפתו אותו אולי יהיה לכם תועלת ממנו.
קבצים מצורפים
סיכום השאלות בסמוך ונראה לגבי פורים.pdf
(217.18 KiB) הורד 327 פעמים
נערך לאחרונה על ידי עמקן ב ג' מרץ 06, 2012 8:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 8254
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 06, 2012 9:21 am

וכבר כתב עם זה מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א (על הקריאה ברמות) קוטרס שלם (כמדומני- ירושלים הרים סביב לה)- נמצא באוצר.

פרי_העץ
הודעות: 164
הצטרף: ד' מאי 11, 2011 10:20 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי_העץ » ג' מרץ 06, 2012 11:25 am

עמקן, ייש"כ ממש נפלא.

בברכה, הוא מסיק לקרוא לכה"פ בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה וכן עולה לכאורה גם מספרו של הרגמ"מ קארפ.

האם חוץ מהגרש"ז והגרי"י פישר יש עוד שהורו בוודאות לעשות בט"ו?

גם מה שמופץ בשם הגרי"ש שליט"א (שאיני יודע אמיתותו) אי"ז מטעמו של הגרש"ז שמחוברים בכל ענייני העיר אלא רק מטעם עירוב.

גוראריה
הודעות: 1545
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גוראריה » ג' מרץ 06, 2012 1:41 pm

צריך גם לבדוק כל תשובה באיזו שנה נכתבה, כי חלק מהטעמים השתנו ככל שהלך והתגבר רצף היישוב שבין רמות לעיר גופא וכיום אין הפסק כמעט ביניהם.

ואפיזודה נחמדה: בראשית שנות הדיון, לפני קרוב ל30 שנה ואולי מעט יותר, סבר הגר"מ מנדלסון זצ"ל שהיה רבם של חסידי גור ברמות שצריך לקרוא בט"ו והיה לו בזה ויכוח עם המנח"י זצ"ל שסבר י"ד. בלהט הויכוח אמר המנח"י: הרב מנדלסון! כאן אני מרא דאתרא ואני פוסק לקרוא בי"ד. השיבו רבי מאיר מנדלסון: מטונך! אם קוראים שם בי"ד הרי שאי"ז ירושלים ואין כב' המרא דאתרא שלנו...

בברכה המשולשת
הודעות: 8254
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 06, 2012 3:14 pm

גוראריה כתב:צריך גם לבדוק כל תשובה באיזו שנה נכתבה, כי חלק מהטעמים השתנו ככל שהלך והתגבר רצף היישוב שבין רמות לעיר גופא וכיום אין הפסק כמעט ביניהם.

ואפיזודה נחמדה: בראשית שנות הדיון, לפני קרוב ל30 שנה ואולי מעט יותר, סבר הגר"מ מנדלסון זצ"ל שהיה רבם של חסידי גור ברמות שצריך לקרוא בט"ו והיה לו בזה ויכוח עם המנח"י זצ"ל שסבר י"ד. בלהט הויכוח אמר המנח"י: הרב מנדלסון! כאן אני מרא דאתרא ואני פוסק לקרוא בי"ד. השיבו רבי מאיר מנדלסון: מטונך! אם קוראים שם בי"ד הרי שאי"ז ירושלים ואין כב' המרא דאתרא שלנו...


ואני שמעתי מעשה זה על מרן הגרש"ז אוירבך שאמר כן על המנח"י זצ"ל.

פרי_העץ
הודעות: 164
הצטרף: ד' מאי 11, 2011 10:20 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי_העץ » ג' מרץ 06, 2012 3:41 pm

גוראריה כתב:צריך גם לבדוק כל תשובה באיזו שנה נכתבה, כי חלק מהטעמים השתנו ככל שהלך והתגבר רצף היישוב שבין רמות לעיר גופא וכיום אין הפסק כמעט ביניהם.

ע"פ השמועה, זהו אחד מהדברים שמבוסס עליו פסקו האחרון של הגרי"ש. בפועל לא נשתנה במאום בשלושים השנים האחרונות ברצף בין הבתים האחרונים בשכונת אונסדורף לרמות ב.

בברכה המשולשת
הודעות: 8254
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 06, 2012 5:35 pm

פרי_העץ כתב:
גוראריה כתב:צריך גם לבדוק כל תשובה באיזו שנה נכתבה, כי חלק מהטעמים השתנו ככל שהלך והתגבר רצף היישוב שבין רמות לעיר גופא וכיום אין הפסק כמעט ביניהם.

ע"פ השמועה, זהו אחד מהדברים שמבוסס עליו פסקו האחרון של הגרי"ש. בפועל לא נשתנה במאום בשלושים השנים האחרונות ברצף בין הבתים האחרונים בשכונת אונסדורף לרמות ב.


אבל מה לגבי רמת שלמה?

עט סופר
הודעות: 584
הצטרף: א' פברואר 27, 2011 9:22 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עט סופר » ג' מרץ 06, 2012 6:28 pm

פסקו של הגרי"ש בא לאחר שרבני רמות ג' הרבנים הגאונים הרב אייזנטל והרב וייס נכנסו אליו ותיארו לו את הקושי הרב בשני ימים, והבעיות שנוצרות, וביקשו ממנו להכריע ולא להשאירו רק בספק. ואכן הגרי"ש נכנס לעובי הקורה והכריע.
אגב בעוד שבשכונות שונות של רמות יש מנינים בי"ד, וכן מורים הרב שוב וכמדומני גם הרב גאלמאן ועוד מרבני רמות שראוי לעשות, ברמות ג' גם אם יש זה בצנעה מפני כבוד המרא דאתרא.
לדעת הרב שוב העיקר בי"ד.
אם כבר כתבתי אציין דבר חידוד, בשערי תבונה יש כולל ערב של הרב אפרתי, ובמקום היו 14 אברכים והיה עוד אחד שמאד רצה להכנס, אך הרב אפרתי אמר שקשה לו להוסיף עוד אברך.
כמה אברכים היו אצלו בפורים אמרו לו את כל רמות הפכת מי"ד לט"ו, ורק את הכולל שלנו אתה לא יכול להפוך מי"ד לט"ו. לשמע דבר החידוד התרצה הרב אפרתי, והאברך הנוסף הצטרף לחבורה.

עמקן
הודעות: 676
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עמקן » ג' מרץ 06, 2012 8:48 pm

לגבי רמת שלמה יש יותר צדדים לקרוא בט"ו. א' יש אומרים שיש רצף בתים ממש דרך המוסף של אגד. [לא בדקתי אם זה נכון]. לזה צריך לצרף הסברא שלי שכביש שהוא לצורך העיר אינו מפסיק גם כשהוא ע' אמות כדי שיהיה שיהיה רצף לעיר העתיקה. [לדעתי זה סברא טוב אבל למעשה אין לי ראיה. ושמעתי מת"ח גדול שגם הוא חידש סברא זה וגם הוא חושש להלכה כיון שאין לו ראיה.]
יש עוד צד שרמת שלמה תוך מיל מסנהדריה מורחבת. רמות לא היה תוך מיל לירושלים אבל יתכן שהיום נשתנה.
יש יחידים בר"ש שהולכים לרמות לשמוע מגילה עם ברכה בי"ד. רוב העולם אינם מקפידים בזה אבל המדקדקים קוראים בלי ברכה בי"ד, ביניהם גם תלמידי ונכדי הגרי"ש אלישיב שליט"א.
לגבי פסקו של הגריש"א שליט"א ברמות יש מערערים שלא הוגד לו המצב כמו שהוא באמת. שמעתי ממקור די מוסמך שאחד רצה לדבר איתו עוד פעם על זה והסובבים שם אמרו שהחליטו שלא להרשות השאלה להגיע אליו עוד.

עט סופר
הודעות: 584
הצטרף: א' פברואר 27, 2011 9:22 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עט סופר » ג' מרץ 06, 2012 9:33 pm

מי שנכנס בעובי הקורה וישב רבות עם הגרי"ש בענין זה הוא הגאון רבי אריאל אייזנטל רבה של רמות ג', יש גם כמה ויכוחים מציאותיים האם ניתן לראות את העיר העתיקה בימים של ראות טובה, הגאון רבי אשר וייס טוען שהוא רואה, ואחרים טוענים שזה בלתי אפשרי [במשקפת בודאי אפשר לראות כך שהויכוח תלוי בחדות ראיה של אדם נורמלי], ועוד. אך בפועל אין ספק שהגרי"ש הכריע. תמיד יש כאלה שטוענים שהנתונים שמסרו לפניו אינם מדוייקים. ואין לדבר סוף. יש גם רבים שסוברים שגם לדעת הגרי"ש עדיין יש מקום ליראי שמים להחמיר גם אם מעיקר הדין כך ההלכה.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי מורה צדק » ג' מרץ 06, 2012 10:29 pm

לגבי רמות
דעת מרן הגר"ע יוסף שליט"א שפורים חל בי"ד ללא כל ספק, והמחמיר לקיים גם בט"ו ללא ברכה תע"ב. וגם הורה בזה לעסקני הציבור שלא לעשות דבר בשביל לחבר את רמות לירושלים, כי כך הדין ואי"צ לשחק בזה, ורק אם בעתיד תתחבר ע"י הבניה יש לדון בזה.
ודרך אגב, המבנה הקרוב ביותר לרמות הוא בית חרושת טבע בהר חוצבים, ואני בדקתי והמרחק יותר ממיל.

לגבי רמת שלמה
שאלתי בזה את רב השכונה הרב סמאג'ה, והוא אמר לי שיש רצף של בתים דרך הכפר שועפת, וגם הניחו מבנים בין הרכס לסנהדריה המורחבת.

בברכה המשולשת
הודעות: 8254
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 06, 2012 10:42 pm

אני התכוונתי לכך שראיתי שיש סברא שיש לקרוא ברמות בט"ו בגלל החיבור לרמת שלמה.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי מורה צדק » ג' מרץ 06, 2012 10:43 pm

לעת עתה אין חיבור בין רמות לרמת שלמה.

ודרך אגב, הרב משאש סבר שברמות יש לקרוא בט"ו משום שזה אותה רשות מונציפאלית.

בברכה המשולשת
הודעות: 8254
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 06, 2012 10:45 pm

מורה צדק כתב:לעת עתה אין חיבור בין רמות לרמת שלמה.

ודרך אגב, הרב משאש סבר שברמות יש לקרוא בט"ו משום שזה אותה רשות מונציפאלית.


ואגב דאגב, הגר"ש משאש זצ"ל פסק שיש לקרוא גם במבשרת ציון בט"ו כי זה במרחק של ח"י דקות נסיעה מירושלים!

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי מורה צדק » ג' מרץ 06, 2012 10:59 pm

בברכה המשולשת כתב:
מורה צדק כתב:לעת עתה אין חיבור בין רמות לרמת שלמה.

ודרך אגב, הרב משאש סבר שברמות יש לקרוא בט"ו משום שזה אותה רשות מונציפאלית.


ואגב דאגב, הגר"ש משאש זצ"ל פסק שיש לקרוא גם במבשרת ציון בט"ו כי זה במרחק של ח"י דקות נסיעה מירושלים!


הקדמתני, הייתי בדרך לפתיחת אשכול לגבי מבשרת ציון, לאחר שראיתי שכתבו בעלון א' שיש שנהגו כן במבשרת, אך באותו מקום כתוב שדעתו של מהר"ש משאש שבגבעת זאב יעשו בי"ד. ולכאו' זה סותר טעם זה. ולפ"ד הרב משאש דאזלינן בתר שיעור נסיעות מיל ישנם מקומות רבים שיקראו בט"ו ומכללם ביתר וגלילותיה, בית חורון, טלז סטון, ואולי אף קרית ספר.

עמקן
הודעות: 676
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עמקן » ג' מרץ 06, 2012 11:41 pm

מורה צדק כתב:לגבי רמת שלמה
.. וגם הניחו מבנים בין הרכס לסנהדריה המורחבת.

איפה הבנינים. אני הולך ברגל תמיד מסנהדריה המורחבת לרכס ולא ראיתי שום בנינים וגם לא מקום המתאים לבנינים.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי מורה צדק » ד' מרץ 07, 2012 12:03 am

עמקן כתב:
מורה צדק כתב:לגבי רמת שלמה
.. וגם הניחו מבנים בין הרכס לסנהדריה המורחבת.

איפה הבנינים. אני הולך ברגל תמיד מסנהדריה המורחבת לרכס ולא ראיתי שום בנינים וגם לא מקום המתאים לבנינים.


מי אמר בניינים?
אני לא יודע איפה, אך כך הוא אמר לי.

גם זה הבל
הודעות: 346
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גם זה הבל » ד' מרץ 07, 2012 12:08 am

(באיגרת הפורים [הרב ספטימוס] או בשונה הלכות [ בהערות של ר' דוד קולידצקי] ראיתי את שניהם ואני לא זוכר מה כתוב אצל מי ) הביאו שיצרו חצר לבתים שמחבר לרמת שלמה ובנוסף חצר לבתים שמחבר לסנהדריה. והוקף לדירה. ואם כך המציאות אז לכאו' אין ספק לקרוא בט"ו. [לבד מאלו דס"ל דאף בסמוך לא מועיל יותר ממיל.]
במנח"ש תנינא [כמדומני סי' ל"ד] מובא שהרשות המונוציפלית עוזרת היכן שיש עירוב. [וכן כתב הגרמ"מ קארפ בקונ' זמני הפורים]. העתיקו תשו' זו בשלמי מועד.
גם אם נראה, במאירי משמע שצריך לראות בבירור. וע"ע שם באיגרת הפורים ובשונה הלכות הנ"ל שסיכמו די טוב את הענין.

בברכה המשולשת
הודעות: 8254
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 07, 2012 8:53 am

מורה צדק כתב:
בברכה המשולשת כתב:
מורה צדק כתב:לעת עתה אין חיבור בין רמות לרמת שלמה.

ודרך אגב, הרב משאש סבר שברמות יש לקרוא בט"ו משום שזה אותה רשות מונציפאלית.


ואגב דאגב, הגר"ש משאש זצ"ל פסק שיש לקרוא גם במבשרת ציון בט"ו כי זה במרחק של ח"י דקות נסיעה מירושלים!


הקדמתני, הייתי בדרך לפתיחת אשכול לגבי מבשרת ציון, לאחר שראיתי שכתבו בעלון א' שיש שנהגו כן במבשרת, אך באותו מקום כתוב שדעתו של מהר"ש משאש שבגבעת זאב יעשו בי"ד. ולכאו' זה סותר טעם זה. ולפ"ד הרב משאש דאזלינן בתר שיעור נסיעות מיל ישנם מקומות רבים שיקראו בט"ו ומכללם ביתר וגלילותיה, בית חורון, טלז סטון, ואולי אף קרית ספר.


זה לא כתוב רק בעלון, אלא מפורש בספר שמש ומגן ח"ב סי' י"ז, וכך המנהג (כפי שנאמר בספר מקראי קדש לר"מ הררי פרק ה, עמ' קכ, הערה עב- במהדורת תשע"א)
לגבי גבעת זאב, נאמר (שם במקראי קדש לר"מ הררי, עמ' קיז הערה סא בשם הרב המקומי שם, הרה"ג יוסף טולדנו שליט"א) שדעת הגר"ש משאש להלכה היתה שיש לקרוא שם בט"ו מהסיבה הנ"ל, אבל הואיל ולא נהגו כן שם- הורה להם למשיך במנהגם ולקרוא בי"ד.

אורייתא!
הודעות: 532
הצטרף: ו' אפריל 29, 2011 4:31 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אורייתא! » ד' מרץ 07, 2012 12:01 pm

מורה צדק כתב:לגבי רמות
דעת מרן הגר"ע יוסף שליט"א שפורים חל בי"ד ללא כל ספק, והמחמיר לקיים גם בט"ו ללא ברכה תע"ב. וגם הורה בזה לעסקני הציבור שלא לעשות דבר בשביל לחבר את רמות לירושלים, כי כך הדין ואי"צ לשחק בזה, ורק אם בעתיד תתחבר ע"י הבניה יש לדון בזה.
ודרך אגב, המבנה הקרוב ביותר לרמות הוא בית חרושת טבע בהר חוצבים, ואני בדקתי והמרחק יותר ממיל.

לגבי רמת שלמה
שאלתי בזה את רב השכונה הרב סמאג'ה, והוא אמר לי שיש רצף של בתים דרך הכפר שועפת, וגם הניחו מבנים בין הרכס לסנהדריה המורחבת.

שו"ת יביע אומר חלק ז - או"ח סימן נח

נשאלתי אודות שכונת רמות הסמוכה קצת לירושלים, האם יקראו את המגילה בט"ו באדר כדין ירושלים, או בארבעה עשר בו?

א) במגילה (ב ב) אמר רבי יהושע בן לוי, כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך. ועד כמה כמחמתן לטבריה מיל. ושם (במגילה ג ב), תנא סמוך אע"פ שאינו נראה, נראה אע"פ שאינו סמוך. בשלמא נראה אע"פ שאינו סמוך משכחת לה כגון שיושבת בראש ההר, אלא סמוך אע"פ שאינו נראה היכי משכחת לה, א"ר ירמיה שיושבת בנחל. (פירש רש"י, מקום נמוך). וכתב רבינו חננאל (מגילה ג ב), כרך וכל הסמוך לו, פירוש, מיל, כדאמרינן לעיל (ב ב) דסמוך בזה השיעור, אע"פ שלא נראה עמו כגון שיושבת בנחל, או נראה עמו כגון שיושבת בראש ההר, אע"פ שאינו סמוך כשיעור מיל אלא יותר מזה נידון ככרך, והשוכן חוץ לכרך כשיעור הזה קורא המגילה בט"ו, שנידון כבן כרך. ע"כ. וז"ל רבינו יהונתן מלוניל בגמ' שם, ועד כמה חשיב ליה סמוך, א"ר ירמיה כמחמתן לטבריה דהיינו מיל, אבל בנראה ואינו סמוך אין לו שיעור לפי זה הפירוש. ע"כ. ומבואר שבנראה אפילו הוא רחוק יותר ממיל קוראים בט"ו. וכן משמע מפירוש רש"י (מגילה ב סוף ע"ב). וז"ל הרשב"א בחידושיו (שם), וכמה, מיל, ודוקא לסמוך, אבל נראה לית ליה שיעורא, אלא כל שהוא נראה. וז"ל הריטב"א בחידושיו (שם), ועד כמה וכו', ודעת רבותי כל סמוך הוא דמשערינן במיל, שכיון שאינו נראה עמו לא חשיב סמוך ביותר ממיל, אבל בנראה כל שהוא נראה עמו ומשתתף עמו בעניניהם לית להו שיעורא. ע"כ. וכן דעת הריא"ז בפסקיו (פ"ק דמגילה סי' יב). והראב"ן (דף קעה ע"א). וכן מבואר להדיא במאירי מגילה (ב ב). ע"ש. אולם הרמב"ם (בפ"א מהל' מגילה הלכה י) כתב וז"ל: כרך וכל הסמוך לו, וכל הנראה עמו, אם אין ביניהם יותר על אלפיים אמה, הרי זה ככרך, וקוראים בו בחמשה עשר. ע"כ. ומוכח דס"ל שאפי' בנראה עמו אין דינו ככרך אלא אם כן אין ביניהם יותר ממיל, דהיינו אלפיים אמה. (שהוא תשע מאות וששים מטר). והרב המגיד שם כתב ע"ז, ואני תמה, מדאמרינן במגילה (ג ב) תנא סמוך אע"פ שאינו נראה, נראה אע"פ שאינו סמוך, וכיון שכן דבר פשוט הוא שאין שיעור מיל לנראה, שא"כ היינו סמוך, והכרח גמור הוא לפרש מה שאמרו "ועד כמה, מיל" אסמוך בלחוד, אבל נראה כל זמן שהוא נראה ואפי' יותר ממיל קורא בט"ו. וכן פירש רש"י. ופשוט הוא. אבל לפי לשון רבינו למה הוזכר נראה, והרי אם אין ביניהם יותר ממיל הרי הוא סמוך, ואפילו אם אינו נראה עמו דינו כמוהו, ואם רחוק יותר ממיל אפי' נראה עמו אין דינו כמוהו, לדעת רבינו. ובאמת שגם הרי"ף בהלכות היה לו לבאר זה, ולא הביא אלא מימרא דריב"ל ועד כמה מיל, אלא שהכרח לפרש דהאי ועד כמה אסמוך לו קאי, שאל"כ למה הוזכר נראה עמו, ונ"ל שעיקר הנוסחא בדברי רבינו: כרך וכל הנראה עמו וכל הסמוך לו אם אין ביניהם וכו', והאי אם אין ביניהם לא קאי אלא אסמוך לו בלבד. וזה מוכרח בגמרא. ע"כ. אך מרן הכסף משנה שם, כתב על דברי הרב המגיד, ואני אומר, הרי תקננו דברי רבינו על ידי שיבוש הנוסחא שלפנינו, אבל מה נעשה להטור (סי' תרפח) שכתב, וז"ל: "וכן הכפרים הסמוכים להם אפי' אינם נראים עמהם כגון שהם בעמק, או שנראים עמהם אפילו אינם סמוכים להם כגון שהם בהר, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל". ואם באנו לומר שיש לתקן גם נוסחת הטור, כמו שתקנו נוסחת רבינו, מה נעשה להר"ן שכתב על מימרת ריב"ל, שאפשר דכי אמרינן ועד כמה, מיל, אכולה מילתא מהדר בין לנראה עמו בין לסמוך לו. וא"כ עלינו ליישב לשון גאונים אלה אשר מפיהם אנו חיים. ולכן נראה לפרש דמאי דאמרינן בגמרא ועד כמה, מיל, לא קאי אסמוך, דסמוך משמע סמוך ממש, דהיינו בעיבורה של עיר, אלא אנראה קאי, שאין סברא לומר שאפילו יהיה רחוק כמה פרסאות יהיה נידון ככרך מפני שהוא נראה מן הכרך, ומשני מיל. וזה נראה דעת רבינו והטור שמה שכתבו אם אין ביניהם אלפים אמה, אסיפא קאי, דהיינו נראה אע"פ שאינו סמוך. ועוד אפשר לפרש דכי קאמרי אם אין ביניהם אלפים אמה, היינו באופן שיתן חבל מעיר לכרך באויר, ולא מדה בקרקע, ונכון הוא לדעת הר"ן. עכת"ד. וכן כתב עוד מרן בבית יוסף (סי' תרפח). ע"ש. והנה גם הארחות חיים (הל' מגילה סי' כב) העתיק לשון הרמב"ם כהנוסחא שלפנינו. וכן היתה הנוסחא לפני רבינו המאירי, שכתב, "וגדולי המחברים כתבו שיעור תחום שבת אף לנראה עמו, ואין הסוגיא מוכחת כן". ע"כ. ובספר אהל מועד ח"ב (דף נו ע"א) כתב, "כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו עד מיל נידון ככרך וקוראים בט"ו". ומבואר דס"ל כהרמב"ם. וכן כתב בספר צידה לדרך (דף קלו ע"ג) וז"ל: "כפרים הסמוכים לה אפילו אינם נראים עמה, כגון שיושבים בעמק, או שנראים עמה אפי' הם רחוקים, והוא שלא יהיו רחוקים יותר ממיל קוראים בט"ו". ע"כ. וזהו ג"כ כדברי הרמב"ם. וז"ל הרוקח (סי' רלז), אמר ריב"ל, כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו עד מיל קוראים בט"ו. ע"כ. ומ"ש מרן להוכיח כן מדברי הטור, הנה גם בקיצור פסקי הרא"ש (פ"ק דמגילה) כתב בזה"ל: "כרכים המוקפים חומה, וכל הסמוך להם אפילו אינו נראה, או נראה אפילו אינו סמוך, כל שהוא בתוך מיל קוראים בט"ו". ומוכח שפירוש "סמוך" כאן, היינו בתוך עיבורה של עיר, וכמו שפירש מרן. וכן כתב גם בשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' קי), שלדעת הרמב"ם הא דאמרינן בגמרא, ועד כמה מיל, לא קאי אלא אנראה בלחוד דסליק מניה, ולא קאי אסמוך, דפשיטא להו דסמוך היינו סמוך ממש בתוך עיבורה של עיר, והיינו דלא מסתברא כלל לומר שאם נראה עמו כגון שיושב בהר, אפילו אם היה רחוק מאד מן הכרך יהיה נידון ככרך, שזה לא יעלה על הדעת, וכמ"ש כן הר"ן, וכן נראה דעת הרי"ף בהלכות, ולית להו הא דתנא נראה אע"פ שאינו סמוך וכו', ולכן השמיט אותה בהלכות, ואף הרמב"ם לא פסקה וכו'. ע"ש. (וע' בצל"ח מגילה (ה ב) מ"ש ג"כ שהרמב"ם ס"ל דלא כהאי תנא דנראה אע"פ שאינו סמוך וכו', ודחאה מכח הסוגיא דמגילה (ה ב), דאמרינן, חזקיה היה קורא המגילה בטבריה בי"ד ובט"ו, מספקא ליה אם טבריה דינה כמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, וקשה דהא אמרינן לעיל (ב ב) כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך, ועד כמה כמחמתן לטבריה, מיל. וכן הוא בירושלמי ריש מגילה. ומוכח בירוש' שם דהאי חמתן הסמוכה לטבריה היא חמת דכתיב בה וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת, אלמא שהיא עצמה היתה מוקפת חומה מימות יב"נ, וא"כ למה חזקיה היה קורא בי"ד ובט"ו בטבריה, נהי שהיה מסופק על טבריה עצמה, מ"מ הרי היתה סמוכה לחמתן שהיתה בודאי מוקפת חומה, וא"כ היה לו לחזקיה לקרות בט"ו בלבד, ולכן צ"ל שאף שחמת היתה סמוכה לטבריה, מ"מ טבריה לא היתה נראית עמו, מפני שהיתה בעמק, כמ"ש בשבת (קיח ב) יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריה, ופירש רש"י שמתוך שהיתה בעמק מחשיכה מבעוד יום. נמצא שטבריה היתה סמוכה ואינה נראית, וחזקיה פליג על האי תנא דקאמר סמוך אע"פ שאינו נראה, וס"ל דבעינן תרתי סמוך ונראה, ולכך טבריה אינה נידונית כחמתן. (א"ה, וע' ברש"י חולין קו. דחזקיה תנא ופליג. וע' בתוס' שם). ולכך השמיט הרי"ף הברייתא דלעיל (ג ב) סמוך אע"פ שאינו נראה, נראה אע"פ שאינו סמוך, וגם הרמב"ם לא פסק כהך ברייתא, הואיל ומוכח מהא דחזקיה דתרתי בעינן ודלא כהאי תנא. עכת"ד. ולכאורה יש לדחות קצת לפי מ"ש בשו"ת משאת משה ח"ב (חאו"ח סי' ג) שעמד ג"כ בקושיא הנ"ל, ותירץ שי"ל שבאותו זמן חמתן לא היה בה קהל ועדה שיקראו בה בט"ו, הילכך לא יחוייב שטבריה תהיה נגררת אחריה לקרות בט"ו, כיון שבזמנו של חזקיה לא היתה מיושבת בישראל, וכיון שבחמתן עצמה אין קורין בט"ו, לא יתכן שטבריה הסמוכה לה תיחשב ככרך, דכולה מילתא משום יקרא דכרך מטו בה, ובהבטל הסיבה שהיא הכרך בטל המסובב. ע"ש. וכ"כ בברכי יוסף (סי' תרפח סק"ח) בד"ה ואחזה אנכי, דהאי קושיא והאי פירוקא אשר חזה המשאת משה הנ"ל, הלא היא כתובה בספר אסיפת חכמים בשם הגאון מהר"א שפירא. וע"ש. ולפ"ז אין הכרח שהסוגיא דמגילה (ה ב) חולקת אהאי תנא דסמוך אע"פ שאינו נראה, נראה אע"פ שאינו סמוך. אולם החזון איש (סי' קנד אות ג) כתב להוכיח מהירושלמי שאפי' כפר הסמוך לכרך שחרב מיושביו ונעשה של עכו"ם, אעפ"כ קורא בט"ו, ושכן דעת הריטב"א והגר"א, ושלא מצינו מי שחולק ע"ז. והברכי יוסף שלא כתב כן, הוא מפני שלא היו בידו דברי הריטב"א וכו'. ע"ש. ולפ"ז אתי שפיר דברי הצל"ח. וע"ע בשו"ת עמודי אש (סי' ו סק"י, דף נב ע"א), ובשו"ת תורת רפאל (סי' קכג) שג"כ העירו ע"ד הברכי יוסף מדברי הריטב"א והגר"א ע"פ הירוש'. ע"ש. וראיתי בשו"ת תורת רפאל בסוף התשובה שם, שכתב לתרץ עוד קושית הברכי יוסף הנ"ל, שמדברי הטוש"ע נראה שדוקא כפרים הסמוכים לכרך נידונים ככרך, אבל עיר הסמוכה לכרך, אם היא גדולה יותר מהכרך, אין לעשותה כטפלה לכרך, וכיון שטבריה היא עיר גדולה, וחמתן היא עיר קטנה, וכמ"ש בירוש' עירובין (פ"ה ה"ז), לא שייך לומר שטבריה הגדולה תהיה בטלה לגבי חמתן הקטנה. ע"כ. [ואף שהמאירי כתב דלאו דוקא כפר הסמוך, אלא הוא הדין עיר, וע"ע בפרי מגדים, מ"מ עיקר חידושו ניתן להאמר שאם הכרך קטן מן העיר אין העיר בטלה לגביו. ודו"ק] אלא שבשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' קצג) בד"ה וראיתי, כתב בפשיטות, שכרך הנזכר כאן אפילו הוא עיר קטנה ואנשים בה מעט, ולפנים היתה מוקפת חומה מימות יב"נ, ועתה היא ככפר קטן ויש בה עשרה בטלנים וקוראים בה בט"ו, וסמוכה לה עיר גדולה כאנטוכיא מלאה אדם היא נטפלת לכרך הקטן וקוראים בה בט"ו. ע"ש. וע"ע בשו"ת הר צבי ח"ב (סי' קלא). ובשו"ת היכל יצחק (חאו"ח סי' סג - סה). ודו"ק. וע"ע בשו"ת תורת חסד מלובלין (חאו"ח סי' לח אות ד). ובס' מקראי קודש (הל' פורים סי' כא, בהערה). ע"ש. ואכמ"ל. וע' בשו"ת מהריט"ץ (סי' קכ) שתפס כתירוץ השני של מרן הכ"מ הנ"ל, דנראה אע"פ שאינו סמוך דקאמר, וכגון שיושבת בראש ההר, היינו כי ידוע שיש בהר תחתיות ועליות, ואם נמדוד בחבל מלמעלה למטה, וכן מלמטה למעלה יהיה במדה ארבעת אלפים אמה ויותר, ואם נמתח החוט בשוה יהיה תוך אלפים אמה, וזה היתרון שאנו מוותרים לנראה אע"פ שאינו סמוך, כלומר, שאף כי אם באנו למדוד זה שמדדנו בשוה ועלתה מדתו תוך אלפיים אמה, אילו מדדנו בעקמימיות היה בה ארבעת אלפים, ונמצא שאדם שירצה ללכת לשם יצטרך ללכת כארבעת אלפים אמה, מ"מ כיון שנראה אף שאינו סמוך קורא בט"ו. ע"ש. וע' בבית יוסף אה"ע (ס"ס קכח) בד"ה אם הנהר רחוק. ודו"ק.

ב) ומרן השלחן ערוך (סימן תרפח סעיף ב) פסק: "כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, וכן הכפרים הנראים עמהם אפילו אינם סמוכים, כגון שהם בהר, או שסמוכים להם אפילו אינם נראים עמהם, כגון שהם בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל, קוראים בט"ו". ולכאורה נראה ממה שהיפך מרן הסדר מלשונו של הטור, שמע מינה דמ"ש ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל, קאי אסמוכים להם שאינם נראים עמהם, אבל אם נראים עמהם, אפילו רחוקים יותר ממיל, קוראים בט"ו. וכן כתב המג"א סק"ג. וכ"כ בביאורי הגר"א בדעת מרן הש"ע, ע"ש. אולם הפרי חדש כתב, שדעת מרן הש"ע כדברי הרמב"ם וסיעתו. ע"ש. וכבר העיר עליו הגאון ר' יהודה עייאש במטה יהודה (סי' תרפח דין ב), דלא משמע הכי מלשון מרן הש"ע, שכתב היפך מסדר הלשון בטור. ע"ש. (וע' במאמר מרדכי שם סק"ג). ומרן החיד"א בברכי יוסף (סק"ז), העיר ג"כ ע"ד הפר"ח, שהרי מדברי מרן הש"ע מוכח להיפך, שהרי דקדק להפך הסדר שכתבו הרמב"ם והטור, ותפס כנוסחת הרב המגיד בדברי הרמב"ם, אלא שיש לצדד דאי מרן הוה ס"ל הכי בדוקא, היה ליה למימר בהדיא הכי, מאחר שבבית יוסף ישב על מדוכה זו. אמנם לענין הלכה נראה שמאחר שהרמב"ם והטור סתמו דבריהם, ונראה דס"ל שגם נראה לא יהיה רחוק יותר ממיל, וכ"כ הר"ן בהדיא, וכן מוכח מדברי הרב צידה לדרך, ובדעת מרן הש"ע יש לדון, נראה דנקטינן שגם כפרים הנראים לכרך לא יהיו רחוקים יותר ממיל. ע"כ. גם האליה רבה (בסק"ז) כתב, שאף שהיה נראה מלשון הש"ע ששינה הסדר מלשון הטור, וכתב תחילה דין הנראה עמו, ואח"כ דין הסמוך לו, משמע שהתנאי שלא יהיה רחוק יותר ממיל, קאי אסמוך ולא על נראה, אך הלבוש כתב כלשון הטור, משמע דס"ל כהר"ן. ומ"ש בב"י שפירוש סמוך לו היינו סמוך ממש בתוך עיבורה של עיר, כ"כ בספר דרך תמים בהגהות הרי"ף (דף יט א). וכ"כ המהר"ם אלשקר. ונ"ל ראיה לזה מהרוקח (סי' רלז). וכן נ"ל להלכה. ע"כ. וכן פסק הרב בית עובד. וכ"כ הרה"ג השואל בספר רוח חיים פלאג'י (סי' תרפח). ע"ש. וכן העלה הרה"ג רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי ח"א (חאו"ח סי' טוב אות ז), ושאין ראיה להיפך, ממה שמרן סידר היפך לשון הטור וכו'. ושם (אות חי) הביא ג"כ ממ"ש בקובץ תורה מציון (שנה א' סי' טז) אשר זאת הלכה העלה שרוב הראשונים והאחרונים סוברים שאין נידון ככרך אלא דוקא מה שבתוך תחום שבת, ונראה שאינו סמוך הוא ג"כ כשהוא דוקא בתוך התחום. ע"ש. וע"ע להגרי"מ טוקצינסקי בספר ערי הקודש והמקדש ח"ג (עמוד תו). ע"ש.

ג) ולפי זה נראה שאפילו אם היתה שכונת "רמות", נראית מתוך עיר הקודש ירושלים העתיקה, כיון שהיא מרוחקת אף מירושלים החדשה יותר משיעור מיל, על תושבי השכונה לקרות המגילה בארבעה עשר, ובפרט שלדברי יודעי דבר גם בקו אויר יש מרחק מהבתים האחרונים של ירושלים החדשה לשכונת רמות יותר ממיל. וע' להגאון חזון איש (סי' קנא) שכתב: "ואע"פ שאם נתוספו בתים חוץ לחומת הכרך קוראים בט"ו, אפילו אם הבתים נמשכים ברציפות יותר ממיל, מכל מקום צריך שלא יהיה בין הבתים האלה מגרש פנוי כשיעור שבעים אמה ושיריים, כדין עיבורה של עיר, שאם יש שטח פנוי בשיעור כזה, או לכל היותר קמ"א אמה, צריכים לקרות המגילה בי"ד". (וע"ע בחזון איש סי' קנג). וכן דעת הגאון רבי צבי פסח פראנק במקראי קודש (הל' פורים סי' כג). ע"ש. ולפי זה הדבר ברור שבשכונת רמות צריכים לקרוא המגילה בארבעה עשר, לפי שיש מגרש פנוי הרבה יותר ממיל מהבתים האחרונים של שכונת סנהדריה, עד שכונת רמות. ועוד שאפילו לסברת רבינו חננאל ורש"י וסיעתם דס"ל שבנראה עמו אפילו הוא רחוק יותר ממיל נידון ככרך, מכל מקום שכונת רמות אינה בגדר נראית עמו, שהרי אינה נראית מעיר העתיקה של ירושלים. וז"ל המאירי (מגילה ב ב) בד"ה אע"פ: "ונראים הדברים בנראה עמו שהוא מאותו מחוז וטפל לאותו כרך, על דרך מה שנאמר בחשבון ובבנותיה, בית שאן ובנותיה. ויש לפרש בששטח כל אותו כפר הנראה עמו נראה להדיא". עכ"ל. וכן העלה בשו"ת ציץ הקודש (ח"א סוף סי' נב, וח"ב סוף סי' נ) כדברי המאירי, שצריך שכל השטח של הכפר נראה עם הכרך, ולא די במקצתו. ע"ש. אמנם ראיתי בשו"ת מהרי"ל דסקין (בקונט' אחרון סי' קג) שכתב, מספקא לי בנראה עמו, היכא דמקצתו נראה ומקצתו אינו נראה, ואין לומר שאלו יקראו בי"ד ואלו יקראו בט"ו, שאי אפשר, דחשיב לא תתגודדו כיון שהכל בעיר אחת, כמ"ש בפ"ק דיבמות. ומסברא נראה שהכל קוראים בט"ו, כיון שכל העיר נחשבת כארבע אמות מקרי נראה וכו'. ע"ש. ואילו היה רואה דברי המאירי הנ"ל לא היה חולק עליו. ושוב ראיתי להגרצ"פ פרנק בשו"ת הר צבי (חאו"ח סי' קכג) בד"ה אגב, שכתב להעיר על תשובת המהרי"ל דסקין שיש סתירה לדבריו ממ"ש המאירי הנ"ל, ושוב כתב לצדד שיש ט"ס במאירי, ובמקום "כששטח כל אותו כפר נראה עמו", צ"ל "כששטח של אותו כפר נראה עמו", ובכך אין סתירה לדברי המהרי"ל דסקין. ע"ש. ולפע"ד אין זה מחוור להגיה כן במאירי, והסברא נוטה שאם הכפר גדול ורחב ידים, ואפס קצהו נראה וכולו אינו נראה, אין זה בסוג נראה עמו, אלא עכ"פ צריך שרובו יהא נראה לכרך, כי רובו ככולו. ובנ"ד שאין שכונת רמות נראית בקרקע של העיר העתיקה בירושלים, אינה בגדר נראית עמו. והגרי"מ טוקצינסקי בספר עיר הקודש והמקדש ח"ג (עמוד תטז) כתב, שפירוש כפר הנראה עמו, היינו משטח הקרקע עצמו, ולא שנראה מעל גגות הבתים או מעל חומת העיר, שא"כ נתת דבריך לשיעורים, שאם יבנו בזמן מן הזמנים מגדל גבוה בתוך הכרך, הרי יתאפשר לראות דרכו את הכפר גם במרחק גדול מאד, וזה ודאי לא ניתן להאמר שישתנה דין הנראה עמו לפי שינוי גובה מגדלי העיר וחומותיה. ע"כ. (וע' בשו"ת ברית יעקב חאה"ע סי' יט ד"ה והנה. ודו"ק) וע"ע בספר רוח חיים פלאג'י (סי' תרפח) שדין הנראה עמו שנידון ככרך, היינו באופן שהראייה היא בעין בלתי מזויינת, ללא משקפת וכדומה, וגם שהכפר צריך להראות דרך כל שטח הכרך ולאו דוקא מן המקום הגבוה שבו. ע"ש. ודון מינה ואוקי באתרין.

ד) ותבט עיני להרה"ג רבי יעקב חיים סופר בכף החיים (סי' תרפח סק"י) שכתב, שאפילו אם הכפר רחוק מהכרך יותר מכדי מהלך מיל ברגל, אם הוא פחות משיעור מיל בנסיעה ברכב, יש להקל לחושבו כדין הכרך, שנחשב סמוך לו, ויקראו בט"ו. וציין למחלוקת האחרונים בדין אבלות שבגמ' (מועד קטן כא ב), שאם יכול לבוא ממקום קרוב שהוא עשר פרסאות מונה עמהם, שיש אומרים שאפילו אם יכול לבוא ברכב בתוך שיעור הנ"ל מונה עמהם. ע"כ. ובמחכ"ת עמו הסליחה, שאין זה דומה לענין אבלות, ששם הכל תלוי אם יכול להגיע באותו יום, נחשב כמקום קרוב, ויכול למנות עמהם, ובכלל זה אם יוכל להגיע ברכב, אבל כאן כל שהמקום רחוק במדת אדם שהולך רגלי, אין לנו לקרב רחוקים בזרוע, ולומר שע"י נסיעה ברכב יקרא "סמוך" לכרך לענין מקרא מגילה. והן אמת שלפי מ"ש הטורי אבן (מגילה ג ב) שהטעם שכפר הסמוך לכרך נידון ככרך, לפי שכיון שהם קרובים וסמוכים זה לזה, ותמיד מצויים אנשים של זה בזה, אי אפשר שזה יקיים מצות פורים בי"ד, וזה יקיים בט"ו, שנראה כעיר אחת שאנשיה חלוקים במנהגיהם אלו מאלו. ע"ש. וכיו"ב כתב בשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' קצג). ולפ"ז יש מקום לומר שמכיון שלפי תנאי התחבורה כיום, נמצאים תמיד התושבים של שכונת רמות במרכז העיר, וכן להיפך, לכן כל שאפשר לנסוע ברכב ולהגיע בתוך שיעור מהלך מיל, דהיינו בתוך י"ח דקות, שזהו שיעור מיל, (כמ"ש מרן בש"ע א"ח סי' תנט וביו"ד סי' סט), נחשב סמוך לענין זה, מ"מ להלכה אין נ"ל לומר כן, שמכיון שקבעו חז"ל השיעור כמחמתן לטבריא מיל, וילפינן לה מדכתיב מדינה ומדינה ועיר ועיר, אין לנו לשנות השיעור לפי תנאי התחבורה של היום, אלא נשאר השיעור במהלך רגלי כמחמתן לטבריה. וע' בשו"ת ציץ הקודש (סי' נב סוף אות ה, וסי' נג אות ד) מ"ש בדברי הטורי אבן הנ"ל. וע"ע בשו"ת הר צבי ח"ב (ס"ס קכג). ע"ש. וע' בחידושי הרשב"א (מגילה ג א) בד"ה הא דאמר ריב"ל וכו', דטעמא דכל הסמוך והנראה אליו, משום דמיגנו ומיכסו בכרך הסמוך להם, שכל שהוא סמוך ונראה לכרך בשעת המלחמה מתאספים ובאים אל ערי המבצר, הילכך הם כאנשי הכרך ממש, והרי הם כמוקפים חומה מימות יהושע בן נון. ע"ש. וכ"כ הריטב"א (מגילה ב ב) בד"ה אלא קרא. ע"ש. והנה גם לזה נשתנו תנאי המלחמות בדורות אלו, עם הפעלת מסוקי קרב וטילים ארוכי טווח וכו'. ואין לשנות ממה שקבעו חז"ל בזמנם. והלום ראיתי להגרי"מ טוקצינסקי בס' עיר הקודש והמקדש (עמוד תיג) שכתב להשיג ע"ד הכף החיים הנ"ל בזה. ע"ש. וע' בשו"ת מלבושי יום טוב (חיו"ד סימן א). ובשו"ת זבחי צדק ח"ג (סוף סי' י). ודו"ק.

ה) ועדיין אנו צריכים למודעי שאע"פ שיש עירוב המקיף את כל ירושלים, כולל שכונת רמות, אין להסתמך על כך לחושבה מכלל עיר ירושלים, לענין זמן קריאת המגילה, כי אמנם ראינו להשלטי הגבורים (פ"ב דבבא בתרא) שכ', שכל תקנה וגזירה שנוהגים בה בני העיר, מתפשטת היא עד תחומה של העיר, וכדין מגילה שהיא תקנת חז"ל, ומתפשטת עד מיל הסמוך לכרך, וכן הדין בכל תקנה. וכתב המהרש"ל בס' ים של שלמה (פרק כל הבשר סי' נג), דה"ט משום שכל שהוא בתוך התחום נגרר אחר תקנות בני העיר, לפי שהוא מקום מהלך בני העיר גם בשבת ויום טוב וכו'. ע"ש. וא"כ לכאורה גם כשיש עירוב המקיף את כל שכונות העיר, נחשב הכל כמקום אחד, וע' בשו"ת ישכיל עבדי ח"א (סי' טו"ב אות טו והלאה, וסי' יח). ע"ש. אולם אין זה מוכרח להשוות דין מקרא מגילה לשאר תקנות. שהרי לפי דברי מרן ומהר"ם אלשקר סמוך שאמרו לענין זה היינו רק בתוך עיבורה של עיר, ורק בנראה אמרו דהוי עד מיל. וע' בשו"ת ציץ הקדש ח"א (סי' נב אות ג והלאה) מ"ש לחלק בין הנידונים, ושמדברי הריטב"א מוכח דלא כהשלטי הגבורים הנ"ל. (וע' להגרי"מ חרל"פ בקונט' אחרון שם). וכבר כתב הגאון רבי ישראל זאב מינצברג בהסכמתו לספר "כרכים המוקפים חומה": וזכורני מה שהורה בזה גאון הגאונים בעל תורת חסד גאב"ד לובלין, מהרש"ז זצ"ל, לפני כששים שנה כשהתחילו לבנות השכונות החדשות וכו', שהשכונות הרחוקות שדינם לקרות בי"ד, אפילו יסדרו בהם חוטי העירוב של העיר עד לאחר שכונות אלו, לא מועיל להם לחושבם כעיר ירושלים לענין קריאת המגילה, שאף שלענין שבת אפשר להכניסם, מ"מ לענין קריאת המגילה אינם נקראים ע"י כך סמוכים. ע"כ. וכן הובא בקובץ "נועם" חלק ז' (עמוד צז). ע"ש. וכ"כ לחלק בזה בספר עיר הקדש והמקדש ח"ג (עמוד שצא). ע"ש. וכן ראיתי הלום בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סי' סב) שכתב, נתעוררה שאלה אם ע"י העירוב המקיף את כל העיר עם השכונה החדשה, אם יקראו את המגילה בט"ו, והנה הגרח"ז גרוסברג הביא מדברי הגרי"ז מינצברג בשם הגאון מלובלין בעל תורת חסד, שאין העירוב מועיל לענין קריאת המגילה, וכ"כ עוד בספרו ימי הפורים (סי' ד אות כט) בשם הראב"ד הגאון רבי פינחס אפשטיין, והגרש"א יודלביץ, שאין העירוב מועיל לענין קריאת המגילה בט"ו. וכ"כ הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי ז"ל. והאריך שם להסביר שיטתם בזה. ע"ש. והרה"ג ר' עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז (בהשמטות סי' יג, עמוד רצז) דן בזמנו על אודות בית החולים הדסה עין כרם, שהיה רחוק ממרכז העיר, אם יקראו בו המגילה בט"ו, מפני שהעירוב המקיף את העיר נמשך עד לאחר בית החולים, והרה"ג השואל (הוא הגרח"ז גרוסברג הנ"ל) העיר מהוראת הגרי"ז מינצברג שאין העירוב מועיל לענין קריאת המגילה, והרה"ג המחבר (שם אות ט) כתב, שנ"ל ברור שההוראה שיצאה מפי הגרי"ז מינצברג לא נאמרה אלא בכגון שהשכונה שהתקרבה ע"י העירוב, היא שכונה נדחת שאין לה שום קשר עם העיר עצמה, משא"כ בנ"ד שיש לבית החולים קשר אמיץ עם ירושלים עצמה, ומכיון שהעירוב מקשר אותו לשכונות הסמוכות אליו ללכת אל בית החולים בשבת, הרי שכונות אלה נחשבות כעיבור דעיבור ומהם מחשבים שיעור מיל, והרי העירוב במקום שיעור מיל שעל ידו מותר ללכת לביה"ח, ולכן קוראים בט"ו. ע"ש. ולכאורה לפי חילוקו גם לגבי שכונת רמות י"ל כן. אולם מלבד שאין דבריו מוכרחים בחילוק הנ"ל, ומסתמות דברי הגאונים הנ"ל משמע שאין תועלת כלל בעירוב המקיף את כל העיר עם השכונה הנ"ל, לענין קריאת המגילה בט"ו. וכל שכן לדידן דאזלינן בתר הרמב"ם ומרן, ואינהו ס"ל דלא מהני העירוב של צורת הפתח לרשות הרבים, ובפרט שיש פרצות יותר מעשר אמות, הא ודאי דלא מהני אף לענין מגילה. [וכ"כ ידידנו הגרב"צ אבא שאול בשו"ת אור לציון (חאו"ח סי' מה). וכן העלה בשו"ת קנין תורה ח"ד (סי' פז). ע"ש]. והמנחת יצחק ח"ח (סי' סב עמוד קכג) העיד, שהגאון רבי דוד יונגרייז ז"ל בהיותו מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם, קרא את המגילה בי"ד בברכה, ובט"ו בלא ברכה. ע"ש. עוד בה דשאני הכא שתושבי שכונת רמות עשו עירוב לעצמם המקיף את שכונתם בלבד, חוץ מן העירוב הכללי, הרי שהוציאו עצמם מכלל העירוב של העיר. וא"כ אין העירוב של העיר מועיל להם לענין זה, וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ח (סי' סב) כסברא הנ"ל, והעלה שעל תושבי שכ' רמות לקרוא בי"ד, הואיל והמרחק שבין העיר לבין השכונה הרבה יותר מקמ"א אמה, ואין שם לא בית ולא בורגנים, הילכך הוי לא סמוך ולא נראה. ע"ש. (וע' בשו"ת מלבושי יום טוב חיו"ד סימן א. ודו"ק).

ו) ובאמת שאפילו אם נאמר שלא יצאנו מידי ספק, הרי הלכה רווחת בירושלמי (ריש מגילה) שהכל יוצאים בי"ד שהוא זמן קריאתה לרוב העולם. ואף שהפרי חדש כתב שהתלמוד שלנו חולק על זה, דדריש (במגילה ב ב) בזמניהם, זמנו של זה לא כזמנו של זה, הילכך בן כרך שקרא בי"ד לא יצא, אולם כבר דחה ראיתו הפרי מגדים (במש"ז סק"ב) דהש"ס דידן לענין לכתחילה קאמר, אבל בדיעבד בן כרך שקרא בי"ד יצא. ע"ש. וכן הדין לענין עיירות המסופקות שכתבו הרמב"ם ומרן הש"ע שקוראים בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה, וכתב הגר"א בביאוריו (סק"ו), דהא דמברכים בי"ד, משום שאף בני כרכים יוצאים בדיעבד בי"ד, וכדאיתא בירוש' (פ"ב דמגילה ה"ג), בן עיר מהו שיוציא בן כרך, ייבא כהדא כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את אחרים י"ח, בן כרך מהו שיוציא בן עיר, ייבא כהדא וכו', הכל יוצאים בי"ד שהוא זמן קריאתה. וכן הוא שם (בפ"א ה"א). הילכך מברכים בי"ד אף לכתחילה, כעין מה שפסקו הפוסקים שאם מסופק בברכה אם יברך בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, מברך בפה"א, דממה נפשך יוצא, וכמ"ש בש"ע (סי' רו ס"א). ע"כ. וז"ל המאירי (מגילה ב א) ד"ה אע"פ, בני עיירות שלא קראו בי"ד הרי הם בכלל מעוות לא יוכל לתקון, בהדיא אמרו זמנו של זה לא כזמנו של זה. ומה שאמרו בתלמוד המערב הכל יוצאים בי"ד, לא נאמר זה אלא על הספקות. ע"כ. וע"ע במאירי (מגילה ב ב) סוף ד"ה עיר שנסתפק לנו וכו'. ע"ש. וע"ע בשו"ת ציץ הקדש (סי' נד). ובמשנה ברורה בשער הציון (סי' תרפח סק"ח). ע"ש. וע"ע במש"כ בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח סי' מג אות ט"ו והלאה). ע"ש. ולכן ראוי להורות לתושבי שכונת רמות שיקראו המגילה בשני הימים, בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה, וכבר כתב הרדב"ז בתשובה ח"א (סי' רנב), שגם במקומות שמן הדין א"צ לקרות המגילה אלא בי"ד בלבד, אין לגעור בהם כשקוראים גם ביום ט"ו בלא ברכה, והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום. ע"ש. והוא הדין בנ"ד. וכן פסק בכף החיים (סק"ט) שבכפר הנראה והוא רחוק יותר ממיל, שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, הרי הוא כדין עיירות המסופקות שקוראים בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה. ע"ש. ודון מינה ואוקי באתרין.

ז) המורם מכל האמור שעל תושבי שכונת רמות הסמוכה לירושלים, ויש מגרש פנוי יותר ממיל בין ירושלים לרמות, לקרות את המגילה בי"ד בברכה, וכן כל דיני פורים כגון סעודת פורים משלוח מנות ומתנות לאביונים ועל הנסים בתפלה ובברכת המזון, הכל יש לקיימם בי"ד, וממדת חסידות יקראו את המגילה גם בט"ו בלא ברכה, וכן כל דיני פורים הנ"ל ינהגו בהם אף בט"ו. ולא יאמרו על הנסים משום חשש הפסק. והנלע"ד כתבתי.




שו"ת יביע אומר חלק ז - או"ח סימן נט

בענין הנ"ל

אמר המחבר אחר שכתבתי תשובתי הנ"ל, והורתי כן ברבים לכל החברים המקשיבים לקולי, ואף ברדיו בפינת ההלכה פירסמו כן בשמי, הגיעה לידי תשובה מאת ידידי הגר"ש משאש שליט"א הרב הראשי וראב"ד לירושלים, ובה הודיע כי רוח אחרת עמו, וס"ל שעל תושבי רמות לקרות המגילה בט"ו ככל תושבי ירושלים. ותשובתו הנ"ל היא לו נדפסה בספרו שמש ומגן (סי' נא). ואחרי ראותי דבריו, שבתי לעיין בזה, ואני על משמרתי אעמודה, ובראשית מאמר יש להעיר על מ"ש בדבריו שיש כאילו מנהג קבוע בשכונת רמות לקרות המגילה בט"ו, ולכן כתב שאין ראוי לבטל מנהג קבוע זה בגלל דברי החיד"א בברכי יוסף, מאחר שמדברי מרן הש"ע מוכח דס"ל שבנראה אפי' הוא רחוק יותר ממיל קוראים בט"ו, ובאמת שאין זה מדוייק, ואדרבה כל החרדים לדבר ה' ובני תורה הדרים בשכ' רמות עושים מעשה כהוראתינו לקרות המגילה ביום י"ד, זולת אנשים מעטים שנהגו מעצמם בלי שאלת חכם לקרוא בט"ו כמנהג ירושלים, והם מיעוטא דמיעוטא דבטלי במיעוטייהו. כי רבים וגדולים פסקו כהוראתינו לקרוא בי"ד, וכבר הבאתי בתשובתי הקודמת שכן פסק הגר"י וייס ראב"ד של העדה החרדית בירושלים בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סי' סב). וכן שמעתי מפי מגידי אמת שכן הורה גם ידידנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א. וכן נוהגים כל חכמי לב הדרים בשכ' רמות, וא"כ אדרבה כלפי לייא שאין כדאי לשנות מנהגם שהוא נכון ע"פ ההלכה, ולהורות להם שיקראו בט"ו, שהוראה זו יש בה הרבה עקולי ופשורי מצד מחלוקת הפוסקים שיש בענין זה. ומה שהביא לנו דברי המשנה ברורה בשער הציון, שמכיון שהר"ח ורש"י והרשב"א והריטב"א והמאירי כולהו ס"ל בדין נראה שאפי' הוא רחוק יותר ממיל קוראים בט"ו, כן עיקר, ואילו ראה הא"ר כל הפוסקים הנ"ל לא היה חולק ע"ז, הנה לא נכחד כל זה מעינינו, וכבר בתשובתי הקודמת הבאתי כל הפוסקים הנ"ל, ומ"מ לעומתם הבאתי מערכה לקראת מערכה, שמצאנו להרמב"ם כמה רעים אהובים שעומדים בשיטתו, ומהם הרוקח והטור והר"ן והארחות חיים והרב אהל מועד שכולם ס"ל שאפי' הנראה עמו כל שהוא רחוק יותר ממיל קוראים בו בי"ד. וכ"ש לפי מ"ש המהר"ם אלשקר שגם הרי"ף ס"ל כהרמב"ם, וכבר ידוע מ"ש מרן הכסף משנה (בפ"א מהל' מגילה ה"י) שיש לנו להסכים דעת הרמב"ם לרבו הרי"ף. וכן כתב בשו"ת גנת ורדים (חאו"ח כלל ג ריש סי' ז), שכלל גדול בידינו שיש לפרש תמיד דעת הרי"ף באופן שתהיה מסכמת לדעת הרמב"ם, כי ע"פ הרוב בחדא סוגיא אזלי. ע"ש. וכן כתב במעדני יום טוב (בהלכות קטנות הלכות תפילין סי' לא אות ס). ע"ש. וא"כ כיון שהרי"ף והרמב"ם שני עמודי הוראה, ונוסף לכך דעת הפוסקים הנ"ל, הרי בודאי שמן הראוי לפסוק כדבריהם שגם הנראה עמו צריך שלא יהיה רחוק יותר ממיל, הלא"ה קוראים בי"ד. וגם הלום ראיתי לבעל הלכות גדולות (הל' מגילה דף מ ע"ד) שכתב, ואי איכא כרכא דמוקף חומה מימות יהושע בן נון, ואית ליה רוסתקי, (ע' ב"מ פ"ג. ריסתקא דמחוזא, ופי' רש"י רחבה, ובברכות (נד א) פירש רש"י שוק). דמרחקין מן ההוא כרכא עד מילא, כבני כרכא דמו וקרו בחמיסר, אבל ודאי אי מרחקין טפי מן מילא קרו בי"ד. ע"ש. ומשמע שפוסק כדברי הרמב"ם שאפי' בנראה אם רחוק הוא יותר ממיל אינו נידון ככרך וקוראים בו בי"ד. וידוע מ"ש התוס' חולין (מד א) ד"ה כדי, שדברי בה"ג דברי קבלה. וכ"כ הרא"ש בפסקיו (פ"ד דברכות סי' יד). ועוד. ומכיון שאין הדבר ברור בדעת מרן הש"ע שנטה קו מדעת הרמב"ם, כיון שאין מפורש כן להדיא בדבריו, לאחר שישב על מדוכה זו בב"י, וכמ"ש כל זה החיד"א בברכי יוסף, וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי ח"א (סי' טוב אות ז), עדיף טפי לפסוק שיקראו בי"ד כהרי"ף והרמב"ם ובה"ג ושאר פוסקים. ועוד דהא אנן קי"ל בן כרך שקרא בי"ד, עכ"פ כשיש ספק בדבר, יצא. וכמש"כ בתשובה הקודמת, לכן זוהי דרך ישרה שיבור לו האדם שבזה יוצא י"ח לכ"ע. ולא כן מי שאינו קורא בי"ד הוה ליה מעוות לא יוכל לתקון, וכמ"ש המאירי (מגילה ב א) ד"ה אע"פ. ע"ש. ומלבד זה כשיקרא בברכה בט"ו הוא מכניס עצמו בספק ברכה לבטלה שזהו נגד דעת בה"ג והרי"ף והרמב"ם ושאר ראשונים הנ"ל. ועוד שכל זה הוא במונח שיש לשכ' רמות דין "נראה" עמו, בשעה שכמה אנשים העידו בפני שבהיותם בעיר העתיקה של ירושלים ניסו להביט אל שכ' רמות ולא ראו אפילו מקצתה, ואף שיש אומרים שפירוש נראה היינו שמתחשב עם העיר כמו בית שאן ובנותיה, וכמ"ש הר"ן והמאירי. וע"ע בשו"ת מהריט"ץ (סי' קכ), מ"מ הפשט לא יופשט, וכל הראשונים הבינו שהדברים כפשוטם, שצריך שיהיה נראה בכרך עצמו, ולא מן הגגות של הכרך, אלא מן הקרקע שלו. ולפ"ז אין לשכ' רמות לא דין נראה ולא דין סמוך, הילכך צריכים לקרות בי"ד בברכה.

ב) והנה בשו"ת שמש ומגן (סי' נב) הניף ידו שנית בענין זה, והקדים דברים לתשובתו, וז"ל: תשובתי הנ"ל שלחתי אותה בזמנה להראש"ל שליט"א, וחכתי לתשובתו ולא הגיעה, אז אמרתי שתיקה כהודאה, וקודם פורים תשמ"ה חזרנו אני ועמיתי הגר"י קוליץ והודענו בעתון ששכונת רמות תקיים הפורים ביום ט"ו כמנהג ירושלים. ופרסמנו מודעות ע"ז בבתי כנסיות, ואחר שבוע ראינו בעתון ערב שבת את פסק הרה"ג הראש"ל שליט"א, שבו חזר על הראשונות להביא דברי החיד"א זיע"א, וגם דחה קצת מהטעמים שכתבתי בתשובה ששלחתי לו. ולפע"ד אחר המחילה רבה לא ראיתי בדברי קדשו מה שיחזיר אותי מסברתי, ולכן צריך אני לחזור על הדברים בתוספת ביאור ממה שנתחדש אצלי. ע"כ. והנה נשמע מדבריו נימא של תרעומת על שלא השבתי אליו דבר, והאמת אגיד שיכולתי להשיב לו דבר דבור על אפניו, אלא שידוע ידעתי שבדברי לא יסוג אחור מדעתו הנחרצת שתושבי רמות יעשו את הפורים ביום ט"ו כמנהג ירושלים. וכמ"ש בעצמו שלא ראה בתשובתי מה שיחזיר אותו מסברתו, וזהו ענין הבדלי גישה בהוראה. ואכמ"ל. ורגע אדבר על מ"ש שם, וכעת נתחדש לי שכן דעת הרשב"א והגהות מיימוני בתשובות השייכות לסדר נשים, הובאו בבית יוסף (באה"ע ס"ס קכח) בד"ה אם הנהר רחוק, (והביא דבריו בשו"ת ציץ הקדש סי' נב), שכתב, ומיהו נראה שנהר שהוא בתוך התחום וכתבוהו בגט, אפי' הוא חוץ לעיבורה של עיר, לא חשיב בכה"ג שינה שם העיר, כדאמרינן בר"ה (ל א), קרובה פרט ליושבת חוץ לתחום וכו', ואפי' אם הוא חוץ לתחום אם נראה עמה לא חשיב שינוי כדמשמע בפ"ק דמגילה (ג ב). ומהר"ר ישראל בפסקיו וכתביו סי' קמב כתב תשובת רשב"א הנ"ל משמע דהכי ס"ל וכו'. ובודאי שהראיה שהביא ממגילה (ג ב) לנהר שהוא חוץ לתחום אלא שהוא נראה עם העיר, ליתא לדעת הרמב"ם והטור והר"ן דס"ל שאע"פ שנראה עם העיר אינו נחשב עם העיר אא"כ הוא בתוך התחום דוקא. עכ"ל הב"י. ולפי גירסת הרב המגיד שפיר עולה לדעת הרמב"ם. וידוע מ"ש הרדב"ז (בלשונות הרמב"ם סי' לא) וז"ל: כל מקום שאני רואה מחלוקת בדברי הרמב"ם אני סומך על דברי הרב המגיד שהיה אדם גדול ובקי, ורוב שיטתו היא כשיטת הרשב"א, ועוד שכיון שהוא בא לפרש דבריו דקדק בהן ככל הצורך. והביאו השדי חמד בכללי הפוסקים וכו'. וזה מחזק מה שכתבתי לדעת הרשב"א שכן הוא מבין בדברי הרמב"ם, כיון שכן פירש הרב המגיד, ומסתמא בשיטת הרשב"א אמרה. ע"כ. ועמו הסליחה, שחשב שמ"ש בתשובות מיימוני בשם הרשב"א, הוא רבינו שלמה בן אדרת מברצלונא, וליתא, אלא הוא רבינו שמשון בר אברהם משאנץ, כידוע. וכ"כ מרן החיד"א בשם הגדולים (מע' ש אות קעח) שהרשב"א המוזכר בהגהות אשרי הוא רבינו שמשון בר אברהם משאנץ, ודלא כהמהר"ש חיון בביאורו לחו"מ (סי' יב) שחשב שהוא הרשב"א מברצלונא הידוע, ויש להרשב"א משאנץ תשובות רבות בתשובות מיימוני השייכות להל' אישות. ע"כ. ולכן מה שחשב הגר"ש משאש נר"ו להביא עזר מכאן לדברי הרב המגיד שמסתמא בשיטת הרשב"א אמרה, אינו נכון לענין זה. (וגם דברי הרדב"ז הנ"ל שסומך ידו על פירושו של הרב המגיד, זהו בביאור דברי הרמב"ם כאשר הם לפנינו, ולא באופן שבא להגיה הנוסחא, בניגוד להראשונים שהעתיקו הנוסחא של הרמב"ם כאשר הם לפנינו, וכמו שכתבתי בתשובה הקודמת). ובאמת שיש לתמוה על ידידנו נר"ו אשר ממרחק יביא לחמו, ולא ראה דברי הרשב"א בחידושיו למגילה (ב ב) וז"ל: וכמה, מיל, ודוקא לענין סמוך, אבל נראה לית ליה שיעורא, אלא כל שהוא נראה. עכ"ל. ואולם גם מכאן אין ראיה להרב המגיד, שהרשב"א טעמא דידיה קאמר, ותנא הוא ופליג ע"ד הרמב"ם. ומ"ש עוד הרב שמש ומגן להעיר על מסקנת החיד"א שהעלה שגם בנראה בעינן שיהיה בתוך מיל, שאילו ראה דברי רוב הראשונים שכתבו דבנראה אפילו רחוק יותר ממיל קוראים בט"ו, וכמ"ש כיו"ב המשנה ברורה בשער הציון על האליה רבה, במחכ"ת אשתמטיתיה דברי בה"ג דס"ל כדברי הרמב"ם והטור והר"ן והרוקח והארחות חיים, והאהל מועד, וידוע שדבריו דברי קבלה הם, וכמ"ש התוס' חולין (מד א) והרא"ש (פ"ד דברכות סי' יד). ועוד. וכנ"ל. ולפמ"ש המהר"ם אלשקר גם הרי"ף סובר כן, וכ"כ הצל"ח (מגילה ה ב), נמצא שיש לפנינו שני עמודי ההוראה, הרי"ף והרמב"ם, עם בעל הלכות גדולות, והראשונים הנ"ל, דכולהו ס"ל כמסקנת האליה רבה והחיד"א, שגם בנראה צ"ל בתוך מיל. וכנ"ל. וע' להגר"ח בן עטר בספר ראשון לציון (מגילה ג ב). ודו"ק.

ג) ומ"ש עוד בשו"ת שמש ומגן שם, על מה שהבאתי מהמאירי שצריך שהשטח של כל הכפר יהיה נראה עם הכרך, והעיר מדברי שו"ת הר צבי שהגיה שצ"ל של הכפר וכו', והוכיח בהר צבי כן מתשו' המהרי"ל דסקין וכו', (וסיים, וכבר הראש"ל שליט"א עצמו סיים בסוף דבריו לעיין במהרי"ל דסקין והר צבי). ובאמת שכבר ראיתי מ"ש בהר צבי בזה, אך לא ניחא לי בהגהתו בדברי המאירי, דבר הנוגע להלכה. ובאמת שבשו"ת ציץ הקודש (סוף סי' נב) הביא לשון המאירי הנ"ל, וכתב, ואנו למדים מלשונו, לענין מה שנסתפקו בדין הנראה לכרך, אם מקצתו נראה, ומקצתו אינו נראה, אם נגרר אחר הכרך או לא. והרי לפנינו לשון המאירי שכתב להדיא כששטח "כל" אותו הכפר נראה עמו. עכ"ל. הנה שהרב ז"ל למד באמת מהמאירי ככתבו וכלשונו, ולא עלה על לבו לומר שיש ט"ס בזה, ועל אודות ד' המהרי"ל דסקין, פוק חזי מ"ש הגרי"מ טוקצינסקי בס' עיר הקודש והמקדש (בעמוד שצא), ע"ד המהרי"ל דסקין במה שנסתפק בכפר שמקצתו נראה ומקצתו אינו נראה, שאי אפשר שאלו יקראו בי"ד ואלו בט"ו, דהוי לא תתגודדו, וכו', וכתב ע"ז, אבל שמענו שהדברים שכתב המהרי"ל דסקין בכתביו אלה הם מימי עלומיו, שרשם אותם אז רק בתור הערות לפי שעה כדי להמשיך לבארם במשך הזמן, והלא שמענו כי בנו הגאון רבי יצחק ירוחם דסקין זצ"ל מחה והתלונן על אלה שהדפיסו כתביו אלה שלא נרשמו לדפוס, והרי מזמן שבא המהרי"ל דסקין לירושלים בשנת תרל"ה, לא ערער על דעת הרבנים הגאונים שפסקו לגבי שכונת בית יעקב שיקראו בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה וכו'. ועוד שדבריו בזה אינם ברורים, שהרי מבואר בירוש' ובפוסקים שענין לא תתגודדו לא שייך לענין קריאת המגילה וכו'. ע"ש. וגם הלום ראיתי בשו"ת מנחת יצחק חלק ח' (סי' סב) שהעיר כן ע"ד הגרצ"פ פרנק הנ"ל שכתב כן גם במקראי קודש (סי' כד). שמדברי הרב ציץ הקדש מבואר שקיבל דברי המאירי ככתבם וכלשונם. וציין גם לדברי הרב עיר הקודש והמקדש. ע"ש. ובאמת שלא ידעתי מה יועיל דבר זה לנ"ד, שהרי העומד בקרקע של העיר העתיקה לא יוכל לראות משכונת רמות לא מינה ולא מקצתה. וכבר כתב בעיר הקודש והמקדש, דמה שאמרו נראה עמו, הוא משטח הקרקע, ולא מהני מה שרואים דרך גגות וחומות העיר וכו'. והסכים עמו בשו"ת מנחת יצחק הנ"ל שצדקו דבריו. אשר על כן יש להשיב על מ"ש עוד בשו"ת שמש ומגן הנ"ל, שבנ"ד יש ספק ספיקא שיקראו בט"ו, שמא בנראה אפי' הוא רחוק יותר ממיל קוראים בט"ו, ואת"ל שהלכה כהחולקים, שמא יש לחשוב שיעור מיל בנסיעה ברכב וכו'. ועמו הסליחה, שאין כאן ספק ספיקא, כי לקושטא דמילתא שכונת רמות אינה נראית בשטח הקרקע של ירושלים, ואינה בגדר נראית עמה, וגם אינה סמוכה, כי יש יותר משיעור מיל מן העיר לשכונת רמות. וגם הספק דשמא אפשר לחשוב שיעור מיל בנסיעה ברכב, אינו ספק כלל לפע"ד, שכיון שחז"ל קבעו השיעור מחמתן לטבריה, מיל, וסמכו על המקרא מדינה ומדינה ועיר ועיר, אין השיעור אלא במהלך רגלי של אדם בינוני, שהרי גם בזמנם היה אפשר להגיע על ידי סוס ורכב מרחק יותר גדול בכדי שיעור מיל, ולא רצו חז"ל להקל יותר בזה. ושו"ר כן בשו"ת קנין תורה ח"ד (סי' פז אות ו - ז). ע"ש. ומ"ש שיש עוד ספק שמא הלכה כמ"ד דנראה עמו שמתחשב עם העיר לענין מסים וארנוניות, וכ"ש בנ"ד שיש גם ענין השגחת הכשרות והמקואות ורישום הנישואין. ע"ש. אך בשער הציון (סי' תרפח סק"ה), שציין עליו בשמש ומגן שם, כתב, (אחר שהביא שיטת הראשונים דבנראה אע"פ שהוא רחוק יותר ממיל נידון ככרך), וע' בהר"ן שיש אומרים שזהו דוקא כשהוא מתחשב בתחום העיר, ור"ל שמשתתף עמו בעניניו, וכן איתא בחידושי הריטב"א בהדיא. וכן משמע במאירי, אז הוא דאמרינן שכיון שהוא נראה אפי' הוא רחוק יותר ממיל נידון ככרך. ע"כ. הרי שזהו בצירוף שנראה ממש עם הכרך, אבל משתתף עמו בלבד לא סגי. נמצא שאין כאן ספק ספיקא. ומה שחזר לכתוב בשו"ת שמש ומגן (שם ס"ס נב), שכבר פשט המנהג בשכונת רמות זה שנים רבות לקרות המגילה בט"ו, זה אינו נכון, והמגיד לו כדבר הזה כיחש לו. וכבר מלתי אמורה שאדרבה המנהג הפשוט של בני תורה הדרים בשכ' רמות עד היום ועד בכלל לקרות המגילה בברכותיה בי"ד, וחסידים ואנשי מעשה קוראים אותה גם בט"ו בלי ברכה. וכן העיד בפני רב השכונה דרמות הרה"ג ר' יהודה דרעי שליט"א. ופוק חזי מאי עמא דבר. וא"כ אדרבה צריך לחזק ידיהם שמנהגם נכון ע"פ ההלכה כמו שכתבנו.

ד) ובאמת שכבר כתבנו שמאחר שמבואר בירושלמי שהכל יוצאים בי"ד, ואף לפירוש המאירי שזהו דוקא בעיירות המסופקות, הנה גם כאן שכונה זו המנותקת מן העיר בגלל המגרש הפנוי שבין הבתים האחרונים של העיר לבתי השכונה, והיא בכלל ספק אם נידונה ככרך, אם באולי יש לצדד שמא נחשבת בגדר נראית עמה, והצד הנוטה יותר הוא שיקראו בי"ד, הא ודאי שיוצאים בי"ד, וא"כ למה לנו לדחוק עצמנו כל כך ולהורות שיקראו ביום ט"ו בברכות, ולהכניסם בספק ברכות לבטלה. ולדעת הגאונים והרמב"ן והרשב"א עיירות המסופקות די להם בקריאת המגילה בי"ד בלבד, וע"ע בהר"ן (מגילה ה א), ובשו"ת תורת חסד מלובלין (חאו"ח סי' לח אות יב). ע"ש. לדידהו גם בשכונת רמות די להם לקרות ביום י"ד. ולדעת הרמב"ם ומרן הש"ע שעיירות המסופקות קוראים בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה, גם לגבי שכונת רמות יש לנהוג כן. וכ"כ הגאון החזון איש (בסי' קנג סוף אות ב), שבמקום ספק קבעו חכמים לקרות גם בט"ו מחמת ספק, וקבעו לברך על המגילה בי"ד ולא בט"ו, דבי"ד מקיים מצוה בודאי ואפילו אם היא מוקפת, שהכל יוצאים בי"ד, ובט"ו הוי ספק מצוה. ע"ש. ואין לחלק בזה בין ספק במציאות (שמא היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון או לא) לספקא דדינא כנ"ד, שהרי חזקיה דמספקא ליה לגבי עיר טבריה, שהים חומתה, אם נחשבת כדין מוקפת חומה, הו"ל ספקא דדינא, והיה קורא בי"ד ובט"ו. וכן העלה בשו"ת קנין תורה ח"ד (סי' פז), שלענין שכונת רמות, כיון שלפי דברי הרמב"ם והטור והר"ן גם בנראה בעינן שתהיה בתוך שיעור מיל, ודברי כל גדולי האחרונים נראים כדבריהם, ובנ"ד אפילו אם נמדוד מן הבית האחרון שבעיר יש מרחק יותר ממיל עד רמות, לכן יש לפסוק למעשה שיקראו בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה, כדין עיירות המסופקות. והעירוב המקיף את כל ירושלים אינו מועיל כלל לענין קריאת המגילה, וגם המרחק נמדד במהלך רגלי ולא בנסיעה ברכב או ברכיבה על סוס, ואין זה ענין למה שאמרו בדיני אבלות שכל שיכול להגיע באותו היום ואפי' בנסיעה ברכב מונה עמהם, דשאני הכא שחז"ל קבעו שיעור מיל כמחמתן לטבריה, ואסמכוה אקרא דכתיב מדינה ומדינה ועיר ועיר, ולכן אין לשנות ממה שאמרו חכמים, ויקראו בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה. עכת"ד. וידידנו הגרב"צ אבא שאול שליט"א בשו"ת אור לציון (סי' מה) העלה ג"כ שתושבי רמות צריכים לקרות המגילה בי"ד, שאין העירוב מועיל כלל לענין מקרא מגילה. ע"ש. (אך מ"ש שיקראו בי"ד בלבד, וא"צ לקרות בט"ו, אין דבריו מוכרחים. וע' בברכי יוסף (סי' תרפח סק"ד) שכ', "שאע"פ שהרדב"ז (סי' תרפא) כתב, דמילתא דפשיטא היא שחברון אינה מוקפת חומה מימות יב"נ, וקוראים בי"ד, מ"מ מנהג קדום הוא לקרות בה בי"ד ובט"ו". וה"ה לנ"ד). וכבר כתבתי לעיל שכן הורה ידידנו הגרי"ש אלישיב שליט"א, שתושבי רמות יקראו המגילה בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה. וכן פסק בשו"ת שבט הלוי חלק ו' (סי' צז). ע"ש.

נמצא שכל גדולי דורינו ס"ל כמו שכתבנו להלכה ולמעשה, וכן מנהג רובא דרובא של הדרים בשכונת רמות. ונ"ל שאם שכחו ולא קראו המגילה בי"ד, יקראו בט"ו בלא ברכה, ואין רשאים לברך עליה כלל, שהרי כתב המאירי דהוי מעוות לא יוכל לתקון. ואמנם ראיתי בשו"ת שערי עזרה טראב (חאו"ח סי' כה) שכ', מי שהוא מעיר המסופקת שקוראים בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה, והיה בדרך ולא קרא המגילה בי"ד יכול לקרותה בט"ו בברכה. ע"ש. במחכ"ת אין דבריו מחוורים, שעכ"פ בט"ו אינו קורא אלא משום ספק, ואין לברך מספק. וכנ"ל. ואכמ"ל. סוף דבר הכל נשמע שבשכונת רמות קוראים המגילה בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה, ובעזה"י כשיבנו את המגרש הפנוי עד רמות, תחזור שכונת רמות להתאחד עם ירושלים, ויקראו בט"ו. ועתידה ירושלים להגיע עד שערי דמשק (ילקוט ישעיה תעב). במהרה בימינו אמן.

פרי_העץ
הודעות: 164
הצטרף: ד' מאי 11, 2011 10:20 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי_העץ » ד' מרץ 07, 2012 12:41 pm

עט סופר כתב:יש גם כמה ויכוחים מציאותיים האם ניתן לראות את העיר העתיקה בימים של ראות טובה, הגאון רבי אשר וייס טוען שהוא רואה, ואחרים טוענים שזה בלתי אפשרי [במשקפת בודאי אפשר לראות כך שהויכוח תלוי בחדות ראיה של אדם נורמלי]

ידוע לך היכן הוא המקום בו אפשר לראות במשפקת?

ואגב 'עמקן' בקונטרסו העלה ספקות מעניינות בהקשר לכך.

פרי_העץ
הודעות: 164
הצטרף: ד' מאי 11, 2011 10:20 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי_העץ » ד' מרץ 07, 2012 1:03 pm

בספר זמני הפורים להגרמ"מ קארפ (עמוד לג) כותב כך בשם הגרי"ש:

האם נשתנו הדברים?
קבצים מצורפים
יד.jpg
יד.jpg (71.38 KiB) נצפה 6463 פעמים

פרי_העץ
הודעות: 164
הצטרף: ד' מאי 11, 2011 10:20 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי פרי_העץ » ד' מרץ 07, 2012 1:20 pm

תמונת מצב עדכנית לשכונות רמות ורמת שלמה
רמות.jpg
רמות.jpg (571.36 KiB) נצפה 6459 פעמים

רמת שלמה.jpg
רמת שלמה.jpg (300.56 KiB) נצפה 6459 פעמים

עמקן
הודעות: 676
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי עמקן » ד' מרץ 07, 2012 1:23 pm

גם זה הבל כתב:הביאו שיצרו חצר לבתים שמחבר לרמת שלמה ובנוסף חצר לבתים שמחבר לסנהדריה. והוקף לדירה.

זה מופרך במציאות אלא אם הכוונה היתה לעירוב.

גם זה הבל
הודעות: 346
הצטרף: ג' ינואר 11, 2011 10:42 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גם זה הבל » ד' מרץ 07, 2012 3:14 pm

עיין שונה הלכות עם בי' הגר"ד קולידצקי עמו' שס"ו שכ' כן. ואני הבנתי שלקחו חצר והרחיבו את גבולותיה ע"י עומד מרובה על הפרוץ והשלמה ע"י צורת הפתח.
לבד מזואת המרחק כיום בין רמות לירושלים הוא פחות ממיל, [המציאות השתנתה כשחפרו לכביש המנהרות וירד אורך האלכסון]. והמנהג מאז (ומעולם) בירושלים היה לקרוא אף אם יש מרחק של יותר מקמ"א אמה בינו לעיר עד מיל. [לבד מזואת ראיתי בשם הכה"ח תרפ"ח שיש דין נראה לעיר שממשיכה בלא הפסק של קמ"א אמה.]

שבטיישראל
הודעות: 1706
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ד' מרץ 07, 2012 3:46 pm

מורה צדק כתב:לגבי רמות
וגם הורה בזה לעסקני הציבור שלא לעשות דבר בשביל לחבר את רמות לירושלים, כי כך הדין ואי"צ לשחק בזה, ורק אם בעתיד תתחבר ע"י הבניה יש לדון בזה.


אם זכאוני אינו מטעני הרי לפני כמה שנים פורסם ע"ז שגורמים ספרדיים שונים הקשורים להרב עובדיה מתכוונים להציב מבנים מאותרים לחבר בין בין רמות להעיר ל' יום קודם פורים ברכדי שיוכלו לקרות מגילה בט"ו גם לדעת הרב עובדיה

לגופא דענין, הרוצה לקיים שניהם יכול לקרוא בי"ד ע"י מיקרופון ובט"ו ללא מיקרופון :)


אפרקסתא דעניא
הודעות: 2035
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' פברואר 11, 2013 6:40 pm

הוזכרה סברה שבמבשרת ציון קורין בט"ו, משום שהיא במרחק נסיעה של ח"י דקות (שיעור הילוך מיל) מירושלים. ונפלאתי על כך, וכי נסיעה במכונית קובעת שיעור מיל? ואם אכן כן, מדוע לא נקבע לפי נסיעה במסוק או במטוס מהיר, וממילא מטוס קרב מגיע גם לאילת תוך פחות מ-18 דקות. האומנם?

בברכה המשולשת
הודעות: 8254
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' פברואר 11, 2013 9:42 pm

אפרקסתא דעניא כתב:הוזכרה סברה שבמבשרת ציון קורין בט"ו, משום שהיא במרחק נסיעה של ח"י דקות (שיעור הילוך מיל) מירושלים. ונפלאתי על כך, וכי נסיעה במכונית קובעת שיעור מיל? ואם אכן כן, מדוע לא נקבע לפי נסיעה במסוק או במטוס מהיר, וממילא מטוס קרב מגיע גם לאילת תוך פחות מ-18 דקות. האומנם?


פלא פלאים.
בדיוק היום נשאלתי שאלה זו ממש (על מטוס קרב!) בשיעור, כשהזכרתי סברא זו (של הגר"ש משאש זצ"ל רבה של ירושת"ו) והשבתי שאה"נ- אם כך תהיה רגילות הנסיעה של רוב בני האדם אז כן.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2035
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ב' פברואר 11, 2013 10:30 pm

בברכה המשולשת כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:הוזכרה סברה שבמבשרת ציון קורין בט"ו, משום שהיא במרחק נסיעה של ח"י דקות (שיעור הילוך מיל) מירושלים. ונפלאתי על כך, וכי נסיעה במכונית קובעת שיעור מיל? ואם אכן כן, מדוע לא נקבע לפי נסיעה במסוק או במטוס מהיר, וממילא מטוס קרב מגיע גם לאילת תוך פחות מ-18 דקות. האומנם?


פלא פלאים.
בדיוק היום נשאלתי שאלה זו ממש (על מטוס קרב!) בשיעור, כשהזכרתי סברא זו (של הגר"ש משאש זצ"ל רבה של ירושת"ו) והשבתי שאה"נ- אם כך תהיה רגילות הנסיעה של רוב בני האדם אז כן.


אתה צוחק? לזה התכוונו חז"ל "סמוך ונראה"?...

בברכה המשולשת
הודעות: 8254
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' פברואר 11, 2013 11:06 pm

איני צוחק חלילה. וגם לא אמרתי שכך אנו פוסקים, אבל גברא רבה (הגר"ש משאש זצ"ל) אמר מילתא ומצוה להסביר את דבריו.

אפרקסתא דעניא
הודעות: 2035
הצטרף: ש' אוקטובר 23, 2010 8:36 pm

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי אפרקסתא דעניא » ג' פברואר 12, 2013 12:25 am

בברכה המשולשת כתב:איני צוחק חלילה. וגם לא אמרתי שכך אנו פוסקים, אבל גברא רבה (הגר"ש משאש זצ"ל) אמר מילתא ומצוה להסביר את דבריו.


טרם יצאת ידי חובה...

בברכה המשולשת
הודעות: 8254
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' פברואר 12, 2013 11:08 am

אפרקסתא דעניא כתב:
בברכה המשולשת כתב:איני צוחק חלילה. וגם לא אמרתי שכך אנו פוסקים, אבל גברא רבה (הגר"ש משאש זצ"ל) אמר מילתא ומצוה להסביר את דבריו.


טרם יצאת ידי חובה...


אני עוד מנסה להעמיק בסברא, כשיהיה לי הסבר- בעז"ה אשתף את הציבור שליט"א

האמת נעדרת

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי האמת נעדרת » ד' פברואר 13, 2013 12:02 pm

ב"ה

"קריאת המגילה בשכונות ירושלים" מהרב יהודה זולדן שליט"א: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7113
הרחבה לגבי דעת מרן הגאון הרב קוק זצוק"ל על קריאת התורה בשכונת "בית וגן" בתחילת דרכה (והתייחסות מתוך כך לשכונות ירושלים באופן כללי: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=10820

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ו' פברואר 21, 2014 3:38 pm

אפרקסתא דעניא כתב:הוזכרה סברה שבמבשרת ציון קורין בט"ו, משום שהיא במרחק נסיעה של ח"י דקות (שיעור הילוך מיל) מירושלים. ונפלאתי על כך, וכי נסיעה במכונית קובעת שיעור מיל? ואם אכן כן, מדוע לא נקבע לפי נסיעה במסוק או במטוס מהיר, וממילא מטוס קרב מגיע גם לאילת תוך פחות מ-18 דקות. האומנם?

הסברא באמת קשה לסמוך עליו מאחר שהוא המצאה חדשה, אבל הסברא הוא שאם רגילים לנסוע במכונית ממילא מתערבים האנשים, ולא שייך לגבי היכולת לנסוע במטוס. [מקורות לסברא זו בקונטריסו של הרב עמקן.]

גם זו לטובה
הודעות: 2084
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' פברואר 28, 2014 12:51 am

האמת נעדרת כתב:ב"ה

"קריאת המגילה בשכונות ירושלים" מהרב יהודה זולדן שליט"א: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7113
הרחבה לגבי דעת מרן הגאון הרב קוק זצוק"ל על קריאת התורה בשכונת "בית וגן" בתחילת דרכה (והתייחסות מתוך כך לשכונות ירושלים באופן כללי: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=10820


חסום באתרוג

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי איש רגיל » ד' מרץ 05, 2014 12:41 pm

היה כתוב היכן שהוא שהעירייה מתעתדת להניח קרוון ביער בכדי לפתור את הבעיה לכל השיטות.
מישהו יודע אם אכן בוצע?

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ד' מרץ 05, 2014 8:59 pm

לא מובן איך קרוון יכול לפתור לכל שיטות כיון שלא מסתבר שיניחו כ"כ קרוואנים עד שלא יהיה ע' אמות בלי בית. אולי הם רוצים להכניס רמות בתוך אלפיים אמות של עיבורו של ירושלים. זה אפשרי, אבל קשה להאמין שהערייה יעשה זה. מקור השמועה כתבה בעיתון, אשר פיהם דיבר שוא. מישהו חיפש כותרת.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: שכונת 'רמות' י"ד או ט"ו

הודעהעל ידי איש רגיל » ה' מרץ 06, 2014 10:49 am

חובב_ספרים כתב:אולי הם רוצים להכניס רמות בתוך אלפיים אמות של עיבורו של ירושלים. זה אפשרי, אבל קשה להאמין שהערייה יעשה זה.

מדוע?


חזור אל “פורים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד

cron