מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

פורים בערים רמלה - לוד

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
מלבב
הודעות: 1753
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי מלבב » ה' פברואר 28, 2019 11:35 am

החושב כתב:
מלבב כתב:
קו ירוק כתב:אני חושב שיש כאן פן נוסף.
הדור יתום הכוונה שאין חכם שבכוחו לפסוק שיכול לברר העדויות בעצמו ברוחב דעתו (כי לא מכירים את הנושא).
החזו"א לדוגמא יכל להכריע בהלכה ובשבע חכמות, אין דברים כאלו בדורות שלנו.

אז למה שלא יסמכו על חכמים יותר קטנים שכן יכולים לברר את העדויות, ולפחות למה לא יחששו לחומרא לדעת החכמים הקטנים מהם, האם גם בהכשרים לא סומכים על חכמים קטנים מהם?

אני מציע לך לחשוב על כל מיני סיטואציות ש'חכמים יותר קטנים' (כהגדרתך) טוענים כל מיני דברים שאתה לא מתחבר אליהם... חכם אחד יגיד שרוב הפאות זה עבודה זרה, חכם שני יגיד שתרנגולות שאנחנו אוכלים - אסור לאכול. השלישי יגיד: שהיום בטלה הקולא של כתמים. וכן הלאה. תתחיל לחשוש לכל מה שיגידו?
הבעיה ש'קו ירוק' מציג היא בעיה אמתית וכואבת.
(והייתי מגדיר אותה קצת אחרת. הבעיה היא לא בזה שאין חכם. אלא הבעיה היא שאין דרך לגבש איזו דעה שתהיה אמינה ומקובלת על הצבור.)

ואם מקצת חכמים קטנים אומרים שבשר מסויים הוא טריפה ומקצת חכמים יאמרו שהוא כשר, האם החכמים הגדולים יאכלו את הבשר בלי לבדוק? והאם יש בכלל מי שטוען שלוד הוא לא אתו לוד של פעם?

החושב
הודעות: 1125
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי החושב » ה' פברואר 28, 2019 11:42 am

קו ירוק כתב:טעיתי טעות חמורה בניסוח. החזו"א סבור שעיר ריקה מיושב, הסמוכות לה קוראות בטו (\חזו"א או"ח קנד סק"ג, ד"ה ובאמת)
אלא שכתב שאין הדבר מוכרע.

א. החזון איש מעמיד שאלה, מה הדין בכרך ששמם. שאלה זו הוא לא פושט.
ב. החזו"א כותב שפשוט שאם בכרך ששמם קוראים בט"ו, אז גם בסמוך לו קוראים בט"ו (לא זכיתי להבין דבריו אלו. לענ"ד יש הבדל גדול מאוד. שהרי הטעם של סמוך ונראה, משום שהוא נטפל אליו. ואין סברא שעיר מיושבת תהיה טפלה למקום שממה. כך, למשל, לטעון שמודיעין עילית טפלה למקום ששם היה פעם תל חדיד - זו טענה מגוחכת).
ג. החזו"א מביא דברי ביה"ל שמה שהסמוך לכרך ששמם קורא בי"ד. ומזה הוא מדייק שדעת משנה ברורה שבכרך ששמם קוראים בי"ד. ועל זה הוא כותב שאין הדבר מוכרע. כלומר, נכון שמשנה ברורה סבר כך, אבל אין ראוי לקבל את דעתו בזה, אלא יש להשאיר את הדבר בספק.

שומע ומשמיע
הודעות: 1669
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' פברואר 28, 2019 12:00 pm

קו ירוק כתב:
שומע ומשמיע כתב:הגרא"א בוקוולד דוקא כן מסתפק שהיו שני לוד.

לומר 'תרי' זה מוצא שאחרי אחרו! מי שאומר כך לפני שיש לו מוצא אחר, שיתחיל ללמוד מחדש א ב.
היכן כותב דבר כזה הרב בוקוולד?

הוא מביא סיבות בקונטרס שלו על הסוגיא 'הימים האלה נזכרים'. כשיהיה לי אפשרות טכנית אסרוק בל"נ.

החושב
הודעות: 1125
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי החושב » ה' פברואר 28, 2019 12:10 pm

מלבב כתב:ואם מקצת חכמים קטנים אומרים שבשר מסויים הוא טריפה ומקצת חכמים יאמרו שהוא כשר, האם החכמים הגדולים יאכלו את הבשר בלי לבדוק? והאם יש בכלל מי שטוען שלוד הוא לא אתו לוד של פעם?

דבריי הקודמים נכתבו ללא עיון ראוי בנושא, ובאמת אינם קשורים לעניין.
לגבי לוד, מסתבר שלא צריך להיות חזון איש בשביל להכריע באופן ברור שדינה בט"ו ואין צריכים לקרוא בי"ד כלל.
השאלה כאן היא נטו בהשקפה ובכללי הנהגת הצבור. לא משנים ממה שהיה. ולכן הגם שברור שקריאה בלוד בי"ד היא טעות, מכל מקום ממשיכים לקרוא בי"ד. עדיף לוותר על דקדוק ההלכה, אבל להרוויח שפיות ציבורית והמשך קיום עולם התורה. והוא בגדר עת לעשות לה' הפרו תורתך.

קו ירוק
הודעות: 3539
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' פברואר 28, 2019 12:21 pm

שפיות ציבורית נמדדת בעד כמה כח המורים.

קו ירוק
הודעות: 3539
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' פברואר 28, 2019 12:32 pm

החושב כתב:א. החזון איש מעמיד שאלה, מה הדין בכרך ששמם. שאלה זו הוא לא פושט.
ב. החזו"א כותב שפשוט שאם בכרך ששמם קוראים בט"ו, אז גם בסמוך לו קוראים בט"ו (לא זכיתי להבין דבריו אלו. לענ"ד יש הבדל גדול מאוד. שהרי הטעם של סמוך ונראה, משום שהוא נטפל אליו. ואין סברא שעיר מיושבת תהיה טפלה למקום שממה. כך, למשל, לטעון שמודיעין עילית טפלה למקום ששם היה פעם תל חדיד - זו טענה מגוחכת).
ג. החזו"א מביא דברי ביה"ל שמה שהסמוך לכרך ששמם קורא בי"ד. ומזה הוא מדייק שדעת משנה ברורה שבכרך ששמם קוראים בי"ד. ועל זה הוא כותב שאין הדבר מוכרע. כלומר, נכון שמשנה ברורה סבר כך, אבל אין ראוי לקבל את דעתו בזה, אלא יש להשאיר את הדבר בספק.

א,ג. החזו"א כותב שבניגוד לדעת המ"ב - אין הדבר מוכרע.
אך מתיישב לו בזה למה ריב"ל מיירי בכרך חרב שנעשה של גוים ולא מתייחס לדין חרב מיושביו, כי זה אותו הדין.
כלומר נטייתו שכך.
ב. אין הבדל. כי איזור שהיה נחשב כמתייחס לכרך מבוצר דאז (למשל בעיתות מלחמה או סיבות אחרות). אז כשהתחדש בו ישוב כעת הוא מחויב מדין אזור זה. ולא שכיום צריך שיהיה לו שייכות.
לכו"ע ירושלים החדשה שבין תש"ח לתשכ"ז לא היתה לה שייכות לעיר העתיקה כלל, ואף היתה של ב' אבטוניות ובמצב מלחמה, אבל קראו בסמוכים את המגילה.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ה' פברואר 28, 2019 12:43 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

קו ירוק
הודעות: 3539
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' פברואר 28, 2019 12:36 pm

שומע ומשמיע כתב:
קו ירוק כתב:
שומע ומשמיע כתב:הגרא"א בוקוולד דוקא כן מסתפק שהיו שני לוד.

לומר 'תרי' זה מוצא שאחרי אחרו! מי שאומר כך לפני שיש לו מוצא אחר, שיתחיל ללמוד מחדש א ב.
היכן כותב דבר כזה הרב בוקוולד?

הוא מביא סיבות בקונטרס שלו על הסוגיא 'הימים האלה נזכרים'. כשיהיה לי אפשרות טכנית אסרוק בל"נ.

גם תרי ירושלים הוו כדאמרי' בערכין. ומי יימר לך שירושלים של היום מוקפ"ח...
אין תרי לוד. נקודה. והאומר כך עליו להביא ראיה, אך לפני הראיה צריך להכיר את הנושא.

יוצא פוניבז'
הודעות: 513
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' פברואר 28, 2019 12:43 pm

החושב כתב:השאלה כאן היא נטו בהשקפה ובכללי הנהגת הצבור. לא משנים ממה שהיה. ולכן הגם שברור שקריאה בלוד בי"ד היא טעות, מכל מקום ממשיכים לקרוא בי"ד. עדיף לוותר על דקדוק ההלכה, אבל להרוויח שפיות ציבורית והמשך קיום עולם התורה. והוא בגדר עת לעשות לה' הפרו תורתך.

מה זה שייך???
(ומאי שנא מרמות?...)

יוצא פוניבז'
הודעות: 513
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' פברואר 28, 2019 12:46 pm

קו ירוק כתב:א,ג. החזו"א כותב שבניגוד לדעת המ"ב - אין הדבר מוכרע.
אך מתיישב לו בזה למה ריב"ל מיירי בכרך חרב שנעשה של גוים ולא מתייחס לדין חרב מיושביו, כי זה אותו הדין.
כלומר נטייתו שכך.

בשונה הלכות מביא כן בפשיטות בשם החזו"א
שונה הלכות תרפח.JPG
שונה הלכות תרפח.JPG (20.3 KiB) נצפה 2734 פעמים


ועכ"פ כל החילוק בין שמם לגמרי לשל גויים הוא מההר צבי והחזו"א בדעת המשנ"ב, ואין לו רמז לא במשנ"ב ולא בברכ"י מקור דברי המשנ"ב.
וברשב"א ובריטב"א ריש מגילה מוזכר בסתם על כרך שנחרב שהסמוך לו קורא בט"ו.

החושב
הודעות: 1125
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי החושב » ה' פברואר 28, 2019 1:18 pm

יוצא פוניבז' כתב:
החושב כתב:השאלה כאן היא נטו בהשקפה ובכללי הנהגת הצבור. לא משנים ממה שהיה. ולכן הגם שברור שקריאה בלוד בי"ד היא טעות, מכל מקום ממשיכים לקרוא בי"ד. עדיף לוותר על דקדוק ההלכה, אבל להרוויח שפיות ציבורית והמשך קיום עולם התורה. והוא בגדר עת לעשות לה' הפרו תורתך.

מה זה שייך???
(ומאי שנא מרמות?...)

דיברו בזה כבר כמה פעמים בפורום. והביאו מדבריהם של כמה רבנים. (וכן הובא לעיל בשם הרב שפרן). שבדור שלנו (שקיימות ויכולות להתעורר נטיות לרפורמה) יש סכנה גדולה לשנות דברים, ולכן חכמי דורינו לא משנים כלום.
ברמות לא היה יישוב, וזה לא נקרא לשנות. אלא סתם מחלוקת בהלכה. זה בסדר גמור.

מלבב
הודעות: 1753
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי מלבב » ה' פברואר 28, 2019 2:39 pm

החושב כתב:
מלבב כתב:ואם מקצת חכמים קטנים אומרים שבשר מסויים הוא טריפה ומקצת חכמים יאמרו שהוא כשר, האם החכמים הגדולים יאכלו את הבשר בלי לבדוק? והאם יש בכלל מי שטוען שלוד הוא לא אתו לוד של פעם?

דבריי הקודמים נכתבו ללא עיון ראוי בנושא, ובאמת אינם קשורים לעניין.
לגבי לוד, מסתבר שלא צריך להיות חזון איש בשביל להכריע באופן ברור שדינה בט"ו ואין צריכים לקרוא בי"ד כלל.
השאלה כאן היא נטו בהשקפה ובכללי הנהגת הצבור. לא משנים ממה שהיה. ולכן הגם שברור שקריאה בלוד בי"ד היא טעות, מכל מקום ממשיכים לקרוא בי"ד. עדיף לוותר על דקדוק ההלכה, אבל להרוויח שפיות ציבורית והמשך קיום עולם התורה. והוא בגדר עת לעשות לה' הפרו תורתך.

אם גדולי תורה יפסקו שהמצב של לוד השתנה וצריך לקרוא בט"ו אז המשך קיום עולם התורה ושפיות הציבור בסכנה? אתה מאמין במה שאתה כותב? האם מעתה עד שמשיח יבוא שום הנהגה לא יכול להשתנות לפי המצב גם אם ההלכה מחייבת שישתנה?

מוטוש
הודעות: 49
הצטרף: ג' פברואר 19, 2019 12:07 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי מוטוש » ה' פברואר 28, 2019 11:49 pm

החושב כתב:
יוצא פוניבז' כתב:
החושב כתב:השאלה כאן היא נטו בהשקפה ובכללי הנהגת הצבור. לא משנים ממה שהיה. ולכן הגם שברור שקריאה בלוד בי"ד היא טעות, מכל מקום ממשיכים לקרוא בי"ד. עדיף לוותר על דקדוק ההלכה, אבל להרוויח שפיות ציבורית והמשך קיום עולם התורה. והוא בגדר עת לעשות לה' הפרו תורתך.

מה זה שייך???
(ומאי שנא מרמות?...)

דיברו בזה כבר כמה פעמים בפורום. והביאו מדבריהם של כמה רבנים. (וכן הובא לעיל בשם הרב שפרן). שבדור שלנו (שקיימות ויכולות להתעורר נטיות לרפורמה) יש סכנה גדולה לשנות דברים, ולכן חכמי דורינו לא משנים כלום.
ברמות לא היה יישוב, וזה לא נקרא לשנות. אלא סתם מחלוקת בהלכה. זה בסדר גמור.

גבעון של היום. אינה ליד גבעון העתיקה?!
(שהיא לא רחוק מרמה ורמות)

אחרון התלמידים
הודעות: 177
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ד' מרץ 20, 2019 11:06 am

ב"ה
ראשית, משום מה מתייחסים בימינו לט"ו, כאילו רוצים להתיר אשת איש...
הרי בזמן חז"ל בפשטות רוב יושבי א"י קראו בט"ו כי גרו רובם בכרכים (כמו היום שדרים בערים) וכרך הוא מוקף חומה, אלא שמפאת שגלו מהארץ ולא נודע מקומם לכן כשחזרו קראו בי"ד. באמת היו ב' ימים לעם ישראל רובם קראו בט"ו וחלקם בי"ד. (ומה שכתב השו"ע שרובם בי"ד זהו בימינו בפשטות ולא בימיהם).
נוסף לכך שהשו"ע פסק את הירושלמי שבן כרך שקרא בי"ד יצא, ולהיפך לא יצא (ולענ"ד לא כולם סברו כן בירושלמי אבל כך פסק השו"ע ואני כותב מהזכרון), אבל בלוד הרי הדבר פשוט וברור הן לדעת התורניים ולהבדיל דעת החוקרים שהיא היא הלוד העתיקה ואין שום הגיון לומר אחרת.
ונניח שישנו צד רחוק, לכן מה? הרי ככל התורה הולכים אחר ההסתברות הברורה וכאן הצד שהוא י"ד הוא דבר רחוק מאוד. ושוב לא מדובר להתיר אשת איש-שייתכן שיהא סומכים על זה- אלא בברור פשוט האם זהו כרך או עיר, כתקנת אנשי כנסת הגדולה.
ותמוה ענין המנהג לכאן. ונראה שכמה מגדולי הדור זכר צדיקים לברכה הבינו מהשאלה שמדובר בהשערה וכדומה. ולא בידיעה מחלטת.
יבורך האיש שיעשה את העיקר ויקים מנין בני תורה (אחיסמך)בלוד בט"ו עם ברכה וקהי"ת וכתקנת אנשי כנסת הגדולה שהיא מצוה מדברי קבלה שחמורה היא כעין דאורייתא.

קו ירוק
הודעות: 3539
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' מרץ 20, 2019 11:30 am

אחרי ביקור יסודי בתל לוד ושיחה מעמיקה עם מומחים.
לא יעלה על הדעת משום צד, ששטחה של לוד העתיקה לא נכלל בתוך המרחב הרבתי של הערים 'רמלוד'.
ומשכונת אחיסמך רואים את לוד העתיקה הביזנטית - עד מנדטורית, ואת תל לוד הכנעני.

תיקון טעות: מהשורה האחרונה חוזרני פה: viewtopic.php?f=26&t=8723&p=532898#p533122
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ב' מרץ 25, 2019 2:08 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יוצא פוניבז'
הודעות: 513
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 20, 2019 11:54 am

רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ה הי"א
נמצא עיקר דבר זה על דרך זו כך הוא, כל מקום שיש בינו ובין ירושלם מהלך יתר על עשרה ימים גמורים עושין שני ימים לעולם כמנהגם מקודם, שאין שלוחי כל תשרי ותשרי מגיעין אלא למקום שבינו ובין ירושלם מהלך עשרה ימים או פחות, וכל מקום שבינו ובין ירושלם מהלך עשרה ימים בשוה או פחות שאפשר שהיו שלוחין מגיעין אליו, רואים אם אותו המקום מארץ ישראל שהיו בה ישראל בשעת הראייה בכבוש שני כגון אושא ושפרעם ולוד ויבנה ונוב וטבריה וכיוצא בהן עושין יום אחד בלבד, ואם אותו המקום מסוריא כגון צור ודמשק ואשקלון וכיוצא בהן, או מחוצה לארץ כגון מצרים ועמון ומואב וכיוצא בהן, עושין כמנהג אבותיהן שבידיהן אם יום אחד יום אחד ואם שני ימים שני ימים.

הרי שהרמב"ם נקט שלוד של זמנו היא לוד של זמן חז"ל, ולא שמע את ההשערה שהיא אינה על מקומה הראשון.
(בדפוס וילנא נדפס לוז במקום לוד, ובמהדורות החדשות תוקן לנכון)

וכך גם נהגו למעשה על פיו כעדות הכפתור ופרח (פרק נא):
והנך רואה בארץ ישראל, לוד שעושה יום אחד מיום טוב, וגת שהוא לו לאלף וחמש מאות אמה עושין שני ימים.

(וע"ש שנראה שנקט שהוא מחלוקת הלכתית, וצ"ע דלכאורה הם דברי הרמב"ם הנ"ל).

קו ירוק
הודעות: 3539
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' מרץ 20, 2019 1:36 pm

אין ראיה מכו"פ, כי הנידון שם אם סביבה זו נכבשה ע"י עולי בבל או לא. ואין ענינה לקבוע בדקדוק את מקומה של לוד לענין כרך והסמוך והנראה.

יוצא פוניבז'
הודעות: 513
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' מרץ 20, 2019 1:45 pm

ז"ל הרמב"ם שם בהמשך
מקום שבינו ובין ירושלם עשרה ימים או פחות מעשרה והוא סוריא או חוצה לארץ ואין להם מנהג, או שהיא עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל, או מקום ששכנו בו ישראל עתה, עושין שני ימים כמנהג רוב העולם, וכל יום טוב שני מדברי סופרים ואפילו יום טוב שני של ראש השנה שהכל עושין אותו בזמן הזה.

לכאו' אין כאן ענין לקדושת כיבוש עולי בבל, אלא לערים שהיו בהם ישראל בזמנו, לבין ערים חדשות, ובפשוטו זה ההבדל בין לוד לגת (רמלה של היום).

רעואל המדייני
הודעות: 280
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ד' מרץ 20, 2019 2:32 pm

היום נשלח מייל על ידי קבוצת בני הישיבות באחיסמך ובו מאמריהם של הרב ברוידא והרב בוקוולד.



הם האריכו בצדדי ההלכה וקיצרו בהצגת המציאות.

ידידינו הרב קו ירוק מציג את המציאות באופן שונה ומתאר שאחיסמך וודאי נראה לתחומים העתיקים.
נשמח לקבל בהירות בתמונה.

רעואל המדייני
הודעות: 280
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ד' מרץ 20, 2019 2:40 pm

משוש דורים כתב:מי אמר שלא היו 2 ערים בשם לוד.
הרי רש"י כתב במגילה שלוד היא מערי בנימין, מה שא"א לומר בשום אופן על לוד שלנו.


אטלס דעת מקרא.JPG
אטלס דעת מקרא.JPG (52.8 KiB) נצפה 2536 פעמים


כמדומה שגם הרב יהודה לנדי כתב כן בספרו.

רעואל המדייני
הודעות: 280
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ד' מרץ 20, 2019 2:44 pm

הנה הפסוק המצוטט בגמרא לעניין לוד, יחד עם הפסוק שלאחריו (דהי"א ח):
(יב) וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ: (יג) וּבְרִעָה וָשֶׁמַע הֵמָּה רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיוֹשְׁבֵי אַיָּלוֹן הֵמָּה הִבְרִיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי גַת:

רעואל המדייני
הודעות: 280
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ד' מרץ 20, 2019 2:44 pm

על פסוקים אלו סמך ר"י קיל באטלס ד"מ הנ"ל.

בברכה המשולשת
הודעות: 10182
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' מרץ 20, 2019 4:04 pm

אחרון התלמידים כתב:ב"ה
ראשית, משום מה מתייחסים בימינו לט"ו, כאילו רוצים להתיר אשת איש...
הרי בזמן חז"ל בפשטות רוב יושבי א"י קראו בט"ו כי גרו רובם בכרכים (כמו היום שדרים בערים) וכרך הוא מוקף חומה, אלא שמפאת שגלו מהארץ ולא נודע מקומם לכן כשחזרו קראו בי"ד. באמת היו ב' ימים לעם ישראל רובם קראו בט"ו וחלקם בי"ד. (ומה שכתב השו"ע שרובם בי"ד זהו בימינו בפשטות ולא בימיהם).
נוסף לכך שהשו"ע פסק את הירושלמי שבן כרך שקרא בי"ד יצא, ולהיפך לא יצא (ולענ"ד לא כולם סברו כן בירושלמי אבל כך פסק השו"ע ואני כותב מהזכרון), אבל בלוד הרי הדבר פשוט וברור הן לדעת התורניים ולהבדיל דעת החוקרים שהיא היא הלוד העתיקה ואין שום הגיון לומר אחרת.
ונניח שישנו צד רחוק, לכן מה? הרי ככל התורה הולכים אחר ההסתברות הברורה וכאן הצד שהוא י"ד הוא דבר רחוק מאוד. ושוב לא מדובר להתיר אשת איש-שייתכן שיהא סומכים על זה- אלא בברור פשוט האם זהו כרך או עיר, כתקנת אנשי כנסת הגדולה.
ותמוה ענין המנהג לכאן. ונראה שכמה מגדולי הדור זכר צדיקים לברכה הבינו מהשאלה שמדובר בהשערה וכדומה. ולא בידיעה מחלטת.
יבורך האיש שיעשה את העיקר ויקים מנין בני תורה (אחיסמך)בלוד בט"ו עם ברכה וקהי"ת וכתקנת אנשי כנסת הגדולה שהיא מצוה מדברי קבלה שחמורה היא כעין דאורייתא.


אבכי"ר. כבר נשאלתי על זה כו"כ פעמים מתושבי לוד וכדו' כשלימדתי את זה בשיעורים (אינני תושב לוד), אך לענ"ד חשש לא תתגודדו מכריע את הכף שלא לעשות כן עד שלא תהיה הכרעה של אחד מגדולי הפוסקים לפחות (שאז במנין נפרד, הנוהג על-פי הוראת אותו פוסק גדול, לכאורה לא יהיה לא תתגודדו).

קו ירוק
הודעות: 3539
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' מרץ 20, 2019 6:12 pm

לבקשת הרב 'רעואל המדיני'
מעלה דברים שכתבתי. אין כאן כלום מהסוגיא הרחבה של מקרא מגילה בכרכים ומסמוכים ונראים,
רק מעט מזעיר לגבי לוד בקצרה. שמא יחכים.
התמונות נסובו על דברי המאמר.

כמובן שלא כתבתי פה הלכה.

לוד לקריאת מגילה.pdf
(71.86 KiB) הורד 58 פעמים

תל לוד בסיור.jpg
תל לוד בסיור.jpg (1.38 MiB) נצפה 2523 פעמים

שטח תל לוד המוגבה.jpg
שטח תל לוד המוגבה.jpg (707.24 KiB) נצפה 2523 פעמים

חכמת המשפט
הודעות: 18
הצטרף: ה' יולי 27, 2017 1:29 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי חכמת המשפט » ה' מרץ 21, 2019 12:44 am

יש לדון טובא בדעת מרן הגריש''א, כעת שבעזרת השי''ת עומד לקום שכונה חדשה בלוד, שאין לה שום מנהג, ואיננה חלק מהעיר ממש, שמא אין טעם שיתחילו לנהוג בה י''ד, דהלא לא היה שם מנהג

אחרון התלמידים
הודעות: 177
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ה' מרץ 21, 2019 1:42 am

קו ירוק כתב:לבקשת הרב 'רעואל המדיני'
מעלה דברים שכתבתי. אין כאן כלום מהסוגיא הרחבה של מקרא מגילה בכרכים ומסמוכים ונראים,
רק מעט מזעיר לגבי לוד בקצרה. שמא יחכים.
התמונות נסובו על דברי המאמר.

הקובץ המצורף תל לוד בסיור.jpg לא זמין יותר.

הקובץ המצורף שטח תל לוד המוגבה.jpg לא זמין יותר.

ב"ה
פורים שמח לאחינו בני ישראל הפרזים היושבים בערי הפרזות! ונזכה יחד לאור הנפלא שהאיר הי"ת לעמו בפורים, ונשמח יחד בראותנו תכלת מרדכי, ונוסיף כהנה וכהנה באהבת הי"ת ובקבלת מלכותו ומצוותיו מרצון.
ובפרט ליושבי א"י שזכינו שאין אנו עבדי אחשורוש.
יישר כח לידדינו הדגול הרב קו ירוק.
חברים נכבדים! אם שוב כל הויכוח מהי הנהגת גדולי ישראל וכו' מספיק דנו בזה בעבר. (לענ"ד ברור מתשובת מרן הגרי"ש שלא רצה לשנות מהמנהג וזו היתה הנהגתו והנהגת כמה מחכמי ישראל חבריו, אבל לא הקפיד למעשה אם היו כאלו שעשו את עיקר הדין, כנלענ"ד בדעתו דעת תורה).
במחכת"ר הרב בוקוולד שליט"א (ת"ח ופוסק ידוע וצדיק מופלא ללא צורך להסכמתי ח"ו), מה שכתב הוא להצדיק את המנהג. אין בו ממש כדי להכריע.
א. איך אפשר להביא ראי' מגדולי ירושלים של הדור ההוא בזמן שמוכח ממש שלא היו בידיהם נתונים ברורים למקום שרק עתה בזמנם לוד התיישבה.
ב. בזמנם רוב ככל יושבי הארץ קראו בב' ימים: חברון, צפת, טבריא, עכו, יפו, וכו'. ולכן אמרו שגם לוד בכלל זה, אבל לא נראה שישבו וחקרו אבן אחר אבן אם דינו רק בט"ו.
ג. הממצאים שהביא הרב הם דלים מאוד, וגם על סמך אלו שהביא אלו דברים תמוהים כפי שכתב הרב קו ירוק.
ד. המנחת יצחק כותב שגם לדעת הגאונים שערים מסופקות דינם בי"ד בלבד, בלוד חובה לקרוא בבב' ימים, וממש רואים בדבריו שסובר שקרוב הדבר לודאי שהוא ט"ו, אבל כיון שאין ודאות גמורה חובה לקרוא בב' ימים לכו"ע.
עכ"פ אנו רוצים לדבר על הצד המציאותי, מסקנות? שכל אחד יבחר לעצמו. אביא את דברי החוקר ר' יואל אליצור נ"י שהביאו הרב אורטנר, ועוד יש להוסיף דברי הרב אורטנר איך הכל מבורר להפליא שהיא היא לוד המוזכרת בגמרא שקוראים בה רק בט"ו.
קבצים מצורפים
לוד מוקפת חומה יואל אליצור הרב אורטנר.PDF
(858.42 KiB) הורד 56 פעמים

רעואל המדייני
הודעות: 280
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' מרץ 21, 2019 9:26 am

מישהו יכול להעלות את המאמר השלם של יואל אליצור מתחומין ט?
הרב אורטנר העתיק רק קטעים נבחרים.

רעואל המדייני
הודעות: 280
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' מרץ 21, 2019 9:47 am

בברכה המשולשת כתב:
אחרון התלמידים כתב:ב"ה
ראשית, משום מה מתייחסים בימינו לט"ו, כאילו רוצים להתיר אשת איש...
הרי בזמן חז"ל בפשטות רוב יושבי א"י קראו בט"ו כי גרו רובם בכרכים (כמו היום שדרים בערים) וכרך הוא מוקף חומה, אלא שמפאת שגלו מהארץ ולא נודע מקומם לכן כשחזרו קראו בי"ד. באמת היו ב' ימים לעם ישראל רובם קראו בט"ו וחלקם בי"ד. (ומה שכתב השו"ע שרובם בי"ד זהו בימינו בפשטות ולא בימיהם).
נוסף לכך שהשו"ע פסק את הירושלמי שבן כרך שקרא בי"ד יצא, ולהיפך לא יצא (ולענ"ד לא כולם סברו כן בירושלמי אבל כך פסק השו"ע ואני כותב מהזכרון), אבל בלוד הרי הדבר פשוט וברור הן לדעת התורניים ולהבדיל דעת החוקרים שהיא היא הלוד העתיקה ואין שום הגיון לומר אחרת.
ונניח שישנו צד רחוק, לכן מה? הרי ככל התורה הולכים אחר ההסתברות הברורה וכאן הצד שהוא י"ד הוא דבר רחוק מאוד. ושוב לא מדובר להתיר אשת איש-שייתכן שיהא סומכים על זה- אלא בברור פשוט האם זהו כרך או עיר, כתקנת אנשי כנסת הגדולה.
ותמוה ענין המנהג לכאן. ונראה שכמה מגדולי הדור זכר צדיקים לברכה הבינו מהשאלה שמדובר בהשערה וכדומה. ולא בידיעה מחלטת.
יבורך האיש שיעשה את העיקר ויקים מנין בני תורה (אחיסמך)בלוד בט"ו עם ברכה וקהי"ת וכתקנת אנשי כנסת הגדולה שהיא מצוה מדברי קבלה שחמורה היא כעין דאורייתא.


אבכי"ר. כבר נשאלתי על זה כו"כ פעמים מתושבי לוד וכדו' כשלימדתי את זה בשיעורים (אינני תושב לוד), אך לענ"ד חשש לא תתגודדו מכריע את הכף שלא לעשות כן עד שלא תהיה הכרעה של אחד מגדולי הפוסקים לפחות (שאז במנין נפרד, הנוהג על-פי הוראת אותו פוסק גדול, לכאורה לא יהיה לא תתגודדו).


למה לברך ולהכנס לחשש לא תתגודדו? הלא אפשר להביא אורח בן ירושלים שיברך.
דהיינו אורח בן ירושלים שהיה בירושלים ליל י"ד ותחילת יומו, והגיע לסעודת י"ד באחיסמך, וישוב לירושלים בבוקר טו לסעודת ירושלים.
הנושא אינו פשוט הלכתית, אולם בצירוף הצד שאחיסמך מוקפים נראה שיוכל לברך בט"ו [ואף אם ימצאו מפקפקים על זה, בזאת אין לא תתגודדו].
לגבי ברכת הלילה פשוט יותר שאפשר להביא בן ירושלים שהגיע לאחיסמך ביום יד וישוב לירושלים לאחר הקריאה בליל טו.
לגבי היום, אם רוצים להדר יותר, אפשר להזמין בן ירושלים על דעת שיבוא ביום יד ויחזור בליל טו, ולאחר מכן לעכבו שיישן באחיסמך עד הבוקר ויברך. [כל שנה צריך לעשות את התרגיל לתמים חדש...].
בכל זה, עדיף להביא בן ירושלים אמיתי ולא בחור מאחיסמך הלומד בירושלים, שכן בשני יש יותר צדדים שכאשר שב לביתו באחיסמך מתגברת שייכותו למקום על שייכותו לירושלים.

הרב בברכה המשולשת העלה אפשרות שתהיה הכרעה של אחד מגדולי הפוסקים לברך בט"ו. איני מאמין שאחד מגדולי ההוראה החיים עמנו ירהיב עוז לחלוק על הוראה מפורשת וציבורית של הגריש"א שהתקבלה למעשה. אא"כ יקום לנו גדול בסגנון הגר"א או החזו"א שלא חתו מפני איש.

עכ"פ, רחובות אחיסמך נקראים בשמות אבות האומה, האבות והאמהות, השבטים ומשה רבינו, ועוד שתי רחובות על שמות הגריש"א והגרע"י זצוק"ל, לומר לך: כאן התקבלו הפוסקים האחרונים כאבות עולם ואין להרהר אחריהם...

רעואל המדייני
הודעות: 280
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' מרץ 21, 2019 10:04 am

יוצא פוניבז' כתב:רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ה הי"א
נמצא עיקר דבר זה על דרך זו כך הוא, כל מקום שיש בינו ובין ירושלם מהלך יתר על עשרה ימים גמורים עושין שני ימים לעולם כמנהגם מקודם, שאין שלוחי כל תשרי ותשרי מגיעין אלא למקום שבינו ובין ירושלם מהלך עשרה ימים או פחות, וכל מקום שבינו ובין ירושלם מהלך עשרה ימים בשוה או פחות שאפשר שהיו שלוחין מגיעין אליו, רואים אם אותו המקום מארץ ישראל שהיו בה ישראל בשעת הראייה בכבוש שני כגון אושא ושפרעם ולוד ויבנה ונוב וטבריה וכיוצא בהן עושין יום אחד בלבד, ואם אותו המקום מסוריא כגון צור ודמשק ואשקלון וכיוצא בהן, או מחוצה לארץ כגון מצרים ועמון ומואב וכיוצא בהן, עושין כמנהג אבותיהן שבידיהן אם יום אחד יום אחד ואם שני ימים שני ימים.

הרי שהרמב"ם נקט שלוד של זמנו היא לוד של זמן חז"ל, ולא שמע את ההשערה שהיא אינה על מקומה הראשון.
(בדפוס וילנא נדפס לוז במקום לוד, ובמהדורות החדשות תוקן לנכון)

וכך גם נהגו למעשה על פיו כעדות הכפתור ופרח (פרק נא):
והנך רואה בארץ ישראל, לוד שעושה יום אחד מיום טוב, וגת שהוא לו לאלף וחמש מאות אמה עושין שני ימים.

(וע"ש שנראה שנקט שהוא מחלוקת הלכתית, וצ"ע דלכאורה הם דברי הרמב"ם הנ"ל).


קו ירוק כתב:אין ראיה מכו"פ, כי הנידון שם אם סביבה זו נכבשה ע"י עולי בבל או לא. ואין ענינה לקבוע בדקדוק את מקומה של לוד לענין כרך והסמוך והנראה.


יוצא פוניבז' כתב:ז"ל הרמב"ם שם בהמשך
מקום שבינו ובין ירושלם עשרה ימים או פחות מעשרה והוא סוריא או חוצה לארץ ואין להם מנהג, או שהיא עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל, או מקום ששכנו בו ישראל עתה, עושין שני ימים כמנהג רוב העולם, וכל יום טוב שני מדברי סופרים ואפילו יום טוב שני של ראש השנה שהכל עושין אותו בזמן הזה.

לכאו' אין כאן ענין לקדושת כיבוש עולי בבל, אלא לערים שהיו בהם ישראל בזמנו, לבין ערים חדשות, ובפשוטו זה ההבדל בין לוד לגת (רמלה של היום).


רבותי, יש כאן שלושה נידונים: דעת הרמב"ם, דעת הכו"פ, מנהג יושבי רמלה בזמן כו"פ.

דעת הרמב"ם - רק עיר שישבו בה בזמן שהיו מקדשים על פי הראיה עושים יום אחד ושאר המקומות ב' ימים, והיה פשוט לו שלוד של חז"ל היא לוד של זמנו, ובגמרא פשוט שלוד של זמנם היא לוד של התנ"ך, והרי לנו ראיה ברורה שלוד העתיקה קוראת בט"ו כדברי הרב יוצא פוניבז'. חבל מאד שלא הביאו את הראיה לפני הגריש"א [כמדומה], ונשמח אם יביאו את הראיה כעת לפני גדולי הוראה.

דעת הכו"פ - כל א"י [כיבוש עולי בבל] עושים יו"ט יום אחד, וסבור שגבול עולי בבל עובר בין לוד לרמלה [וזה צ"ע].

מנהג יושבי רמלה בזמן הכו"פ - היו עושים יו"ט שני של גלויות. בעל הכו"פ הוכיח מכך שרמלה לא כיבשוה עו"ב [בצירוף מה שהיו מכנים את רמלה 'גת']. לחילופין, הרב יהודה לנדי טוען שיושבי רמלה נהגו כדעת הרמב"ם, ומכיוון שרמלה הייתה העיר החדשה היחידה בתקופה הערבית, היא העיר בא"י שעשתה יו"ט שני. [אם כן, יוצא שהייתה תקופה שהתקבלו דברי הרמב"ם למעשה, וכחומרת בריסק והחזו"א].

אחרון התלמידים
הודעות: 177
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ה' מרץ 21, 2019 11:37 am

רעואל המדייני כתב:
בברכה המשולשת כתב:
אחרון התלמידים כתב:ב"ה
ראשית, משום מה מתייחסים בימינו לט"ו, כאילו רוצים להתיר אשת איש...
הרי בזמן חז"ל בפשטות רוב יושבי א"י קראו בט"ו כי גרו רובם בכרכים (כמו היום שדרים בערים) וכרך הוא מוקף חומה, אלא שמפאת שגלו מהארץ ולא נודע מקומם לכן כשחזרו קראו בי"ד. באמת היו ב' ימים לעם ישראל רובם קראו בט"ו וחלקם בי"ד. (ומה שכתב השו"ע שרובם בי"ד זהו בימינו בפשטות ולא בימיהם).
נוסף לכך שהשו"ע פסק את הירושלמי שבן כרך שקרא בי"ד יצא, ולהיפך לא יצא (ולענ"ד לא כולם סברו כן בירושלמי אבל כך פסק השו"ע ואני כותב מהזכרון), אבל בלוד הרי הדבר פשוט וברור הן לדעת התורניים ולהבדיל דעת החוקרים שהיא היא הלוד העתיקה ואין שום הגיון לומר אחרת.
ונניח שישנו צד רחוק, לכן מה? הרי ככל התורה הולכים אחר ההסתברות הברורה וכאן הצד שהוא י"ד הוא דבר רחוק מאוד. ושוב לא מדובר להתיר אשת איש-שייתכן שיהא סומכים על זה- אלא בברור פשוט האם זהו כרך או עיר, כתקנת אנשי כנסת הגדולה.
ותמוה ענין המנהג לכאן. ונראה שכמה מגדולי הדור זכר צדיקים לברכה הבינו מהשאלה שמדובר בהשערה וכדומה. ולא בידיעה מחלטת.
יבורך האיש שיעשה את העיקר ויקים מנין בני תורה (אחיסמך)בלוד בט"ו עם ברכה וקהי"ת וכתקנת אנשי כנסת הגדולה שהיא מצוה מדברי קבלה שחמורה היא כעין דאורייתא.


אבכי"ר. כבר נשאלתי על זה כו"כ פעמים מתושבי לוד וכדו' כשלימדתי את זה בשיעורים (אינני תושב לוד), אך לענ"ד חשש לא תתגודדו מכריע את הכף שלא לעשות כן עד שלא תהיה הכרעה של אחד מגדולי הפוסקים לפחות (שאז במנין נפרד, הנוהג על-פי הוראת אותו פוסק גדול, לכאורה לא יהיה לא תתגודדו).


למה לברך ולהכנס לחשש לא תתגודדו? הלא אפשר להביא אורח בן ירושלים שיברך.
דהיינו אורח בן ירושלים שהיה בירושלים ליל י"ד ותחילת יומו, והגיע לסעודת י"ד באחיסמך, וישוב לירושלים בבוקר טו לסעודת ירושלים.
הנושא אינו פשוט הלכתית, אולם בצירוף הצד שאחיסמך מוקפים נראה שיוכל לברך בט"ו [ואף אם ימצאו מפקפקים על זה, בזאת אין לא תתגודדו].
לגבי ברכת הלילה פשוט יותר שאפשר להביא בן ירושלים שהגיע לאחיסמך ביום יד וישוב לירושלים לאחר הקריאה בליל טו.
לגבי היום, אם רוצים להדר יותר, אפשר להזמין בן ירושלים על דעת שיבוא ביום יד ויחזור בליל טו, ולאחר מכן לעכבו שיישן באחיסמך עד הבוקר ויברך. [כל שנה צריך לעשות את התרגיל לתמים חדש...].
בכל זה, עדיף להביא בן ירושלים אמיתי ולא בחור מאחיסמך הלומד בירושלים, שכן בשני יש יותר צדדים שכאשר שב לביתו באחיסמך מתגברת שייכותו למקום על שייכותו לירושלים.

הרב בברכה המשולשת העלה אפשרות שתהיה הכרעה של אחד מגדולי הפוסקים לברך בט"ו. איני מאמין שאחד מגדולי ההוראה החיים עמנו ירהיב עוז לחלוק על הוראה מפורשת וציבורית של הגריש"א שהתקבלה למעשה. אא"כ יקום לנו גדול בסגנון הגר"א או החזו"א שלא חתו מפני איש.

עכ"פ, רחובות אחיסמך נקראים בשמות אבות האומה, האבות והאמהות, השבטים ומשה רבינו, ועוד שתי רחובות על שמות הגריש"א והגרע"י זצוק"ל, לומר לך: כאן התקבלו הפוסקים האחרונים כאבות עולם ואין להרהר אחריהם...

ב"ה.
יישר כח לרב רעואל. (שאלנו פעם תימני יודע תנ"ך איזה שם ישנו ג' פעמים בתורה א' גוי א' גר וא' ישראל והתשובה היא...).
מבין אני את כאבך לגבי לא תתגודדו ולענ"ד אינו נכון בענין זה ועצתו אינה מעלה ארוכה.

א. אחד הראשונים כותב (לענ"ד הנמוקי יוסף ואינני בטוח), שדין מפורש וברור מן התורה אין בו לא תתגודדו, ובלל הרי מצאנו כמה מקומות ששינו רבותינו מנהג בטעות.
ב. ובכלל מדוע התעורר כבודו דוקא בלוד, מה אם רמות ואם כל פרברי ירושלים העיר האהובה לפני הי"ת, הרי היו בה מחלוקות וקהילות שונות ובתוך קהילה עצמה היו כאלו שנהגו כך והיו שנהגו כך.
ג. לא תתגודדו לכאורה שייך כשעושים באותו המקום ב' מנהגים, אבל ב' בתי כנסיות ודאי שיכולים לנהוג אחרת, דאי לאו הכי, מה יעשה בנוסחאות שונות ואינספור מחלוקות ומנהגים בעם ישראל שכל בית כנסת וכל קהילה עושה את דרכה. ואמנם נכון כשיש בית דין ברור בעיר ויש שעושים אחרת זהו חשש נורא של לא תתגודדו מעיקר הלאו, אבל בנ"ד א"א לומר דבר כזה, בפרט שרבה הראשי הרב אורטנר זצ"ל סבר לעיקר הדין ט"ו בלבד. (וכן סברו להדיא עוד רבנים, ואמרו במפורש שלו הי' בנו כח לשנות)
לגבי הצעתך, אמנם כבודו בכשרון רב הציע הצעה שנוכל לעשות ט"ו ללא 'סיבוך'... לענ"ד אינה עולה כהוגן.
א. אם חייבים לנהוג פורים בט"ו בלוד- ואכן כך חייבם אליבא דאמת, אינו נכון לעשות פורים בי"ד, ובודאי שלא לברך אע"פ שבדיעבד יצא, כי תמהון יעלה על ציבור שינהג לכחילה שנה אחר שנה דין שהוא בדיעבד. (שוב אינני נכנס שהורו חכמי ישראל וכו' שזהו דיון בפ"ע).
ב. קריאת התורה בודאי שאינו נכון שיעשה בן ירושלים ויצאו ממנו בני לוד ובכלל מה יעשו העולים וכו'.
ג. לענ"ד עצם הדבר הוא לא מנהג נכון, כך לתקן לציבור המחוייב בט"ו שיארגנו להם קריאה וכו' שיעשו את מה שמחויבים בו. עצה זו נכונה במקום של ספק שקורה לנו ביום-יום של שכחת ברכה של אדם יחיד וכדומה, אבל שכך תעשה קהלה קדושה בעיר התלה לענ"ד אינו נכון כהנהגה.
ושוב חוזר אני על דבריי, טוב ונפלא וישר שיאזרו כגיבורים חלצי'הם כמה בני תורה יקרים הגרים בעיה"ק והתהלה לוד (שקראו לה בזמן חז"ל משנה לירושלים), ויארגנו פורים גמור בברכה לה' יתברך כי טוב כי לעולם חסדו, ויוציאו ספר תורה ויקראו וישמחו במשתה ויו"ט כבני כרכים וכפי שנהגו בני ישראל הדרים בלוד מימות מרדכי עד סוף ימי הגמרא.
ואחר כך יראו חבריהם וכן יעשו וכך משנה לשנה יתפשט הדבר מקהלה לקהלה עד שכל העיר לוד תעשה את דינם כבני כרכים.

ונזכה לראות את ישועת הי"ת ונפלאות על ידי הי"ת בעצמו כביכול, למעלה למעלה מהנהגה שהיתה בימים ההם.

בברכה המשולשת
הודעות: 10182
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מרץ 21, 2019 11:44 am

רעואל המדייני כתב:
בברכה המשולשת כתב:
אחרון התלמידים כתב:ב"ה
ראשית, משום מה מתייחסים בימינו לט"ו, כאילו רוצים להתיר אשת איש...
הרי בזמן חז"ל בפשטות רוב יושבי א"י קראו בט"ו כי גרו רובם בכרכים (כמו היום שדרים בערים) וכרך הוא מוקף חומה, אלא שמפאת שגלו מהארץ ולא נודע מקומם לכן כשחזרו קראו בי"ד. באמת היו ב' ימים לעם ישראל רובם קראו בט"ו וחלקם בי"ד. (ומה שכתב השו"ע שרובם בי"ד זהו בימינו בפשטות ולא בימיהם).
נוסף לכך שהשו"ע פסק את הירושלמי שבן כרך שקרא בי"ד יצא, ולהיפך לא יצא (ולענ"ד לא כולם סברו כן בירושלמי אבל כך פסק השו"ע ואני כותב מהזכרון), אבל בלוד הרי הדבר פשוט וברור הן לדעת התורניים ולהבדיל דעת החוקרים שהיא היא הלוד העתיקה ואין שום הגיון לומר אחרת.
ונניח שישנו צד רחוק, לכן מה? הרי ככל התורה הולכים אחר ההסתברות הברורה וכאן הצד שהוא י"ד הוא דבר רחוק מאוד. ושוב לא מדובר להתיר אשת איש-שייתכן שיהא סומכים על זה- אלא בברור פשוט האם זהו כרך או עיר, כתקנת אנשי כנסת הגדולה.
ותמוה ענין המנהג לכאן. ונראה שכמה מגדולי הדור זכר צדיקים לברכה הבינו מהשאלה שמדובר בהשערה וכדומה. ולא בידיעה מחלטת.
יבורך האיש שיעשה את העיקר ויקים מנין בני תורה (אחיסמך)בלוד בט"ו עם ברכה וקהי"ת וכתקנת אנשי כנסת הגדולה שהיא מצוה מדברי קבלה שחמורה היא כעין דאורייתא.


אבכי"ר. כבר נשאלתי על זה כו"כ פעמים מתושבי לוד וכדו' כשלימדתי את זה בשיעורים (אינני תושב לוד), אך לענ"ד חשש לא תתגודדו מכריע את הכף שלא לעשות כן עד שלא תהיה הכרעה של אחד מגדולי הפוסקים לפחות (שאז במנין נפרד, הנוהג על-פי הוראת אותו פוסק גדול, לכאורה לא יהיה לא תתגודדו).


למה לברך ולהכנס לחשש לא תתגודדו? הלא אפשר להביא אורח בן ירושלים שיברך.
דהיינו אורח בן ירושלים שהיה בירושלים ליל י"ד ותחילת יומו, והגיע לסעודת י"ד באחיסמך, וישוב לירושלים בבוקר טו לסעודת ירושלים.
הנושא אינו פשוט הלכתית, אולם בצירוף הצד שאחיסמך מוקפים נראה שיוכל לברך בט"ו [ואף אם ימצאו מפקפקים על זה, בזאת אין לא תתגודדו].
לגבי ברכת הלילה פשוט יותר שאפשר להביא בן ירושלים שהגיע לאחיסמך ביום יד וישוב לירושלים לאחר הקריאה בליל טו.
לגבי היום, אם רוצים להדר יותר, אפשר להזמין בן ירושלים על דעת שיבוא ביום יד ויחזור בליל טו, ולאחר מכן לעכבו שיישן באחיסמך עד הבוקר ויברך. [כל שנה צריך לעשות את התרגיל לתמים חדש...].
בכל זה, עדיף להביא בן ירושלים אמיתי ולא בחור מאחיסמך הלומד בירושלים, שכן בשני יש יותר צדדים שכאשר שב לביתו באחיסמך מתגברת שייכותו למקום על שייכותו לירושלים.

הרב בברכה המשולשת העלה אפשרות שתהיה הכרעה של אחד מגדולי הפוסקים לברך בט"ו. איני מאמין שאחד מגדולי ההוראה החיים עמנו ירהיב עוז לחלוק על הוראה מפורשת וציבורית של הגריש"א שהתקבלה למעשה. אא"כ יקום לנו גדול בסגנון הגר"א או החזו"א שלא חתו מפני איש.

עכ"פ, רחובות אחיסמך נקראים בשמות אבות האומה, האבות והאמהות, השבטים ומשה רבינו, ועוד שתי רחובות על שמות הגריש"א והגרע"י זצוק"ל, לומר לך: כאן התקבלו הפוסקים האחרונים כאבות עולם ואין להרהר אחריהם...


א. ת"ח אחד שליט"א תושב לוד אמר לי שבבית כנסת שלהם היו עושים כך בעבר כל שנה (מביאים ירושלמי וכו' כדי שיברך), והפסיקו כי זה היה קשה טכנית, אך הם מייחלים ליום בו הם פשוט ינהגו ט"ט וזהו.
ב. אני מסכים שקשה מאוד להאמין שאכן אחד מגדול"י יורה כך לגבי לוד מהטעם שכתב הדר"ג (אמנם, לגבי מקום יישוב אחר יש אחד מגדול"י שליט"א, פסק מובהק שאכן לא חת מפני איש, שהורה לברך בט"ו, אך למעשה לא מברכים שם בט"ו כי שאר הגדולים חולקים עליו)

רעואל המדייני
הודעות: 280
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי רעואל המדייני » ה' מרץ 21, 2019 2:12 pm

הרב אחרון התלמידים, הא גופה קשיא.

מכיוון שלגבי לוד אין פוסק החולק להדיא על הגריש"א, ואף הרב אורטנר ביטל דעתו למעשה, אם יקומו 'מחקרים' [כמוני...] ויקראו בברכה בט"ו אין לך 'לא תתגודדו' גדול מזה.
שאני רמות וכו' שנחלקו גדולי המורים.
גם ברמות לוואי ולא היינו מגיעים למצב 'לא תתגודדו' אולם מה לעשות שאין דרך לקבוע מנהג אחד, משא"כ כאן קיימת בהחלט אפשרות לאחד שכל יושבי אחיסמך יעשו מנהג אחד, וכולנו יודעים מהי אפשרות זו.
בייחוד יש להשים לב לעניין המגילה אשר נקראת 'דברי שלום ואמת' כניגוד לקטרוג המן 'עם אחד מפוזר ומפורד'. אף המגילה עצמה מסיימת בשבח מרדכי 'ודובר שלום לכל זרעו'.

לגופו של עניין, איני יודע מניין פשוט כל כך שאחיסמך בטלה ללוד העתיקה, הלא יתכן שהגרימ"ט צודק שאין לך אלא מיל מהשטח העתיק. המנהג דלא כגרימ"ט הינו בירושלים שיש בה צירופים אחרים: שיעור תלתא פרסי של ירושלים קדמייתא, וסברא שירושלים עיקר יישובה הוא מחמת העיר העתיקה והמקודשת והכל טפל אליה.

עדיין לא התבררה המציאות של 'נראה' מתל לוד לאחיסמך, ומחכים אנו לדברי הרב קו ירוק לאחר שיפוג יינו ונתבסם אנחנו...

קו ירוק
הודעות: 3539
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' מרץ 21, 2019 10:32 pm

חכמת המשפט כתב:יש לדון טובא בדעת מרן הגריש''א, כעת שבעזרת השי''ת עומד לקום שכונה חדשה בלוד, שאין לה שום מנהג, ואיננה חלק מהעיר ממש, שמא אין טעם שיתחילו לנהוג בה י''ד, דהלא לא היה שם מנהג

אין משיבין את הארי לאחר מיתה. כוונתי שמרן הגריש"א לא ראה את עצמו מסוגל להכריע. וכך מובן ממה שאמר להרב אורטנר שאפילו אם אתה יכול להישבע שישאר המנהג שנהגו. כי הרי הוא לא מילל סתם 'אף אם אתה יכול להישבע', ולא חשב שהרב אורטנר מדמיין, אבל הוא לא ראה את עצמו מכריע בזה, ככל שהרב אורטנר בא לדבר עמו.. ולפ"ז גם ל"ש לומר שאחיסמך היא עיר ללא מנהג, כי המנהג הוא עקרוני, כמו בכל לוד וגלילותיה, ואף בשאר ערי הארץ. (מעניין מה היה קורה אם היה ישוב יהודי בבית לחם..)
מאידך, כאמור יש להקשות, שאין המנהג דאז נקבע לפי הכרעה, אדרבא המנהג דאז נתקן בגלל שלא ידעו, ואמרו שאסור לזלזל וצריך להחמיר, אך לא שללו בירור לגבי לוד. אמנם הגריש"א לא קבע דבריו בגלל המנהג אלא שנוח היה לו להחזיק במנהג ההוא.
ויש לקחת בחשבון מה רוצה ה' מאתנו. מי שיכול לקחת על עצמו הכרעה או שברור לו הדבר, שיכריע, מי שנשען על גדולי הפוסקים ולא רואה את עצמו מורה לבד, הקב"ה לא רוצה ממנו יותר מזה, בפרט שהרי להגר"א יוצאים גם בני כרכים בי"ד בדיעבד.

ובאשר לנראה לוד-אחיסמך. א"א לראות מלוד את אחיסמך ואיפכא.
ארשום מה שכתבתי בענין אחרי שכבר העליתי את המאמר לעיל:
לענין ראיית שכונת אחיסמך שמדרום לתל לוד (שאינה סמוכה ללוד העתיקה, וגם עדיין איננה מחוברת לגני יער הסמוכה לתל לוד); יש בין שכונות רמז ונווה ירק (תל לוד) לבין שכונת אחיסמך שמדרום להם, גבעה רחבה שעליה בנויות השכונות נווה נוף וגבעת הזיתים שגובהם כ-70 מטר מפני הים והם המשך אחד עם העיר לוד העתיקה. לעומת זאת תל לוד גבוה רק כ-55 מטר מפני הים, ומשכך א"א לראות ממנה את מתחם אחיסמך ולא את גני יער, לא היום ולא בעתיד.
אלא שיש לדון דבפשוטו חומות העיר ומגדליה זהו הכרך עצמו, וכל שרואים מבתים גבוהים אפילו אם נבנו מאוחר יותר שפיר דמי, שכולו נחשב ככרך. וגובה הבתים בתל לוד הינם כ-15 מטרים, וגם בתי שכונת אחיסמך כנראה גבוהים לכה"פ כ-18 מטר מעל הקרקע. וא"כ יתכן לראות את אחיסמך שרחוקה מרחק ניכר לדרום משכונת גבעת הזיתים, וגובהה כ-60 מעט מעל פני הים.
אלא שבמציאות גם בשכונות הגבוהות נווה נוף וגבעת הזיתים יש בתים גבוהים המסתירים בפועל את הראיה, ובזה יש לדון האם יש סברא להחשיב רק הבתים הגבוהים של לוד ואחיסמך שרואים זא"ז, ומנגד את הבתים של השכונות הגבוהות המפריעים את הראיה בפועל, נדון כמאן דליתא, שהרי 'יושבת בנחל' אינה נחשבת נראית, ומאי נ"מ אם זה מעשה אדם או מעשה בראשית, העיקר שאינה נראית.
אולי על דבר כזה נצרף את סברת הגריל"ד והגריח"ז דסמוך הינו לבתים שברצף אחד עם החומה, ולא יעכבו בתי גני יער המסתירים את ראיית הבתים מאחיסמך ללוד (ואף החזו"א שחולק על סברתם באופן כזה יודה במקרה כזה). ויש לעיין.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ב' מרץ 25, 2019 12:22 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אחרון התלמידים
הודעות: 177
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » ו' מרץ 22, 2019 1:10 am

רעואל המדייני כתב:הרב אחרון התלמידים, הא גופה קשיא.

מכיוון שלגבי לוד אין פוסק החולק להדיא על הגריש"א, ואף הרב אורטנר ביטל דעתו למעשה, אם יקומו 'מחקרים' [כמוני...] ויקראו בברכה בט"ו אין לך 'לא תתגודדו' גדול מזה.
שאני רמות וכו' שנחלקו גדולי המורים.
גם ברמות לוואי ולא היינו מגיעים למצב 'לא תתגודדו' אולם מה לעשות שאין דרך לקבוע מנהג אחד, משא"כ כאן קיימת בהחלט אפשרות לאחד שכל יושבי אחיסמך יעשו מנהג אחד, וכולנו יודעים מהי אפשרות זו.
בייחוד יש להשים לב לעניין המגילה אשר נקראת 'דברי שלום ואמת' כניגוד לקטרוג המן 'עם אחד מפוזר ומפורד'. אף המגילה עצמה מסיימת בשבח מרדכי 'ודובר שלום לכל זרעו'.

לגופו של עניין, איני יודע מניין פשוט כל כך שאחיסמך בטלה ללוד העתיקה, הלא יתכן שהגרימ"ט צודק שאין לך אלא מיל מהשטח העתיק. המנהג דלא כגרימ"ט הינו בירושלים שיש בה צירופים אחרים: שיעור תלתא פרסי של ירושלים קדמייתא, וסברא שירושלים עיקר יישובה הוא מחמת העיר העתיקה והמקודשת והכל טפל אליה.

עדיין לא התבררה המציאות של 'נראה' מתל לוד לאחיסמך, ומחכים אנו לדברי הרב קו ירוק לאחר שיפוג יינו ונתבסם אנחנו...

ב"ה
הנה אנחנו כאן כבר נכנסנו ללילה של יום השמחה הגדול פורים - שעיקרו ביום.
ושלום רב לאחינו בעיר הקודש והמקדש ועיה"ק לוד בני הכרכים. ונזכה יחד לקבל את האור המופלא של השגחת ואהבת הי"ת לעמו עם סגולתו ביום נשגב זה.
כתב כבודו כמה נקודות שאנסה לענות על כל אחת.
א. כבר כבתי שאינני מעוניין להיכנס לשאלה שדנו בה בזויות כאלו ואחרות לגבי הוראת גדולי הדור וכו' וזהו ענין רגיש מאוד לגבי כבוד התורה. אבל זאת ברר שמרן הגרי"ש לא פסק שלוד איננה ט"ו, אם היה פוסק כן, לא קטנים שכמונו היינו חולקים! אלא שאמר להדיא שאף שהיא ט"ו אני לא אשנה מהמנהג. וכתבתי לענ"ד שאם היה רואה מרן שבני לוד החלו לקרוא בט"ו היה שותק ואח"כ היה אומר כיון שנהגו אין טענה. (ועיין פסקו לגבי פירות נכרים בשמיטה ואכ"מ), ואינני מסכים אם הגדרתו של קו ירוק שלא היה מסוגל להכריע, מרן בעל כח גדול בתורה ומסוגל טובא כראש לעם סגולה, אלא שבהנהגתו את הכלל, חשב שלא נכון שיצא מפי גדולי התורה בדורנו דברים שיזעזעו אמות הספים וכו' כנלענ"ד).
ב. כיון שאלו שעסקו בזה סברו להדיא שלוד היא ט"ו, וכל הבודק ענין זה ברור לו הדבר באופן מוחלט, ממילא כל הדיון הוא לא לגבי עיקר הדין אלא שינוי מנהג וכדומה וכח בידינו וכו' שאינה טענה לאנשים פרטיים.
ג. לגבי הגרימ"ט תמיהני על כבודו הרי כל פוסקי הדור פה אחד חלקו עליו ובראשם רבינו החזו"א שסבר שנחשב העיר עצמה ממש, ועצם הסברא של הגאון הגדול זצ"ל היא תמוהה כמו שאמר מרן הגרש"ז שיצא מדבריו שלחדר אחד של בית יקראו בט"ו וחדר אחר יקראו בי"ד. לית מאן דחש ליה. ובפרט שמרן החזו"א סבר שבכה"ג נחשבת היא כעיר עצמה ממש (לכאורה). וגדול רבינו עד מאוד להכריע הדבר לישראל.
ד. לגבי לא תתגודדו אינני כ"כ מבין מה כבודו רוצה, כפי שלא חששו לזה בכל הדו"ד בפרברי ירושלים ה"ה אי"צ לחוש לנ"ד. ונכון, גם אנו היינו רוצים שיקראו בט"ו ושלום על ישראל.
נערך לאחרונה על ידי אחרון התלמידים ב א' מרץ 24, 2019 10:06 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 10182
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מרץ 22, 2019 12:01 pm

קו ירוק כתב:. (מעניין מה היה קורה אם היה ישוב יהודי בבית לחם..).


יש יישוב יהודי בצמוד לקבר רחל, ולמיטב ידיעתי קוראים שם בט"ו (אבל בעיקר בגלל הסמיכות לירושלים עיה"ק תובב"א. יצא על זה קונטרס פנימי מקיף, אחרי התייעצות עם גדולי הוראה. ראיתי אותו בישיבה שם)

קו ירוק
הודעות: 3539
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי קו ירוק » ו' מרץ 22, 2019 1:16 pm

אחרון התלמידים כתב: לפי הממצאים שבידינו לפי מחקרו היסודי של פרופסור ר' יואל אליצור נ"י, העיר הקדומה מתחילה בוודאות באיצטדיון העירוני, וזה נראה ממש בסמיכות גמורה לאחיסמך (ולענ"ד הרבה פחות ממיל מדובר בכמה מאות מטרים וייתכן שפחות), וכל החפירות הללו בכל האזור מראים בודאות על יישוב בכל התקופות הקדומות ולאחר שהוברר שהיא היא לוד, אחיסמך קוראים בט"ו ללא ספק (גם לדעת הגרימ"ט זצ"ל).

אילו פרופ' ר' יואל אליצור היה כותב שעד לאיצטדיון העירוני דהיום היא לוד העתיקה - אזי מאמרו כבר לא היה מאמר מן המומחה (ותמיהני לסמוך על מאמר מבלי לבודקו ולהבינו. ומניין שהוא מצוין?) אלא שאליצור לא כתב זאת כלל, ואבהיר דברי: האיצטדיון שעליו הוא מדבר זה מה שהיה לפני 36 שנה, וכיום אזור מסחר 'גלובל' פארק'.
הוא מדבר על אותו דבר שאני מדבר. במאמרו שלו בתחומין ט הוא גם מצרף מפה (אין לי דרך לסרוק כעת את מאמרו המלא).
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב א' מרץ 24, 2019 12:29 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יוצא פוניבז'
הודעות: 513
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ש' מרץ 23, 2019 10:57 pm

מן הראוי להזכיר סברא שנתפרסמה ע"י תלמידי הגריש"א
שבות יצחק.JPG
שבות יצחק.JPG (77.52 KiB) נצפה 2394 פעמים

אחרון התלמידים
הודעות: 177
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 12:46 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי אחרון התלמידים » א' מרץ 24, 2019 2:08 am

קו ירוק כתב:
אחרון התלמידים כתב: לפי הממצאים שבידינו לפי מחקרו היסודי של פרופסור ר' יואל אליצור נ"י, העיר הקדומה מתחילה בוודאות באיצטדיון העירוני, וזה נראה ממש בסמיכות גמורה לאחיסמך (ולענ"ד הרבה פחות ממיל מדובר בכמה מאות מטרים וייתכן שפחות), וכל החפירות הללו בכל האזור מראים בודאות על יישוב בכל התקופות הקדומות ולאחר שהוברר שהיא היא לוד, אחיסמך קוראים בט"ו ללא ספק (גם לדעת הגרימ"ט זצ"ל).

אילו פרופ' ר' יואל אליצור היה כותב שעד לאיצטדיון העירוני דהיום היא לוד העתיקה - אזי מאמרו כבר לא היה מאמר מן המומחה (ותמיהני לסמוך על מאמר מבלי לבודקו ולהבינו. ומניין שהוא מצוין?) אלא שאליצור לא כתב זאת כלל, ואבהיר דברי: האיצטדיון שעליו הוא מדבר זה מה שהיה לפני 36 שנה, וכיום אזור מסחר 'גלובל' פארק'.
הוא מדבר על אותו דבר שאני מדבר. במאמרו שלו בתחומין ט הוא גם מצרף מפה (אין לי דרך לסרוק כעת את מאמרו המלא).

ב"ה
ראשית מודה אני בפה מלא, שהיתה לי טעות בענין. ונבע מכך שהאצטדיון הבנוי היום נבנה בתשמ"ה והמאמר נכתב בתשמ"ח.
אמנם נמצאו בחפירות ברמת אשכול ונווה ירק ושכונת רמז, שהם סמוכות לעיר העתיקה, כך ככל הנראה אינו עוזר לנ"ד.
אבל נמצאו ג"כ שרידי בנין מהתקופה הביזנטית -של מבנה טמא לצערנו, במקום שקראו לכך 'יפה נף' , אינני יודע היכן זה אבל אם מדובר בשכונת נווה נף, לכאורה זהו 'נראה'.
http://www.hadashot-esi.org.il/report_d ... mag_id=110

קו ירוק
הודעות: 3539
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי קו ירוק » א' מרץ 24, 2019 8:46 am

יפה נוף זו לא שכונת 'נווה נוף'. בנווה נוף לא נמצאו תגליות משמעותיות אם בכלל.
יפה נוף זו השכונה המחוברת לרמת אשכול, מצפון לרחוב החשמונאים, והיא העיר העתיקה הביזנטית - מנדטורית. יש לך נ.צ. מדוקדקת של המקום, באתר אליו הפנת (191א./605ר.).
ואכן הממצאים שם ובעוד הרבה מקומות בעיר העתיקה הערבית, מאשרים שעד היום לא נמצאו שום עתיקות מעבר לתקופה הביזנטית שזה הרבה אחרי חורבן בית שני,
וכדבריך זה לא עוזר לנד"ד מאום.
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ב' מרץ 25, 2019 12:19 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 7590
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 24, 2019 9:12 pm

מעבר לנידון של כרך ששמם כד' החזו"א הנ"ל, האם אין סברא פשוטה לומר שאם נשתקע שמה של העיר לגמרי, ואין לנו אלא ממצאים ארכיאולוגיים שמתגלים לפתע, א"כ העיר התבטלה לגמרי, ולא שייך שישאר בה שום דין, לא בה ולא בסמוך לה?

רעואל המדייני
הודעות: 280
הצטרף: א' אוקטובר 30, 2016 6:14 pm

Re: פורים בערים רמלה - לוד

הודעהעל ידי רעואל המדייני » א' מרץ 24, 2019 10:06 pm

יתכן, אולם המציאות בענייננו שונה לחלוטין!
לא מדובר באיזו תגלית חדשה, אלא בעיר חשובה ומפורסמת הקיימת ברצף כל השנים ושמה עליה.
כאשר התחדש שם היישוב היהודי העלו חששות שמא העיר זזה ממקומה, ועל ידי החקירות והעדויות במשך השנים התברר בוודאות שאינו כן.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים