שהחיינו בליל פסח למדליקה מבע"י

[גם זו לטובה]

שמעתי מעירים, דשהחיינו דברכת המצוות א"א לצאת בשהחיינו שמברכים מבע"י משום דעדיין לא הגיע זמן קיום המצווה, ונפק"מ לאותן הנוהגות לברך שהחיינו בהדלקת הנר, דהיכא שמדליקות מבע"י [וכשחל פסח בשבת כו"ע מדליקות מבע"י] צריכות לברך שנית, ולכן מהראוי להן לצאת בברכת שהחיינו של בעל הבית [ונפק"מ דגם למאן דס"ל דאין לענות אמן בשהחיינו בקידוש כיון שכבר יצאו בדשהחיינו של הדלקת הנר, הכא יכולות לענות אמן]

[עולה מן הארץ]

דשהחיינו דברכת המצוות א"א לצאת בשהחיינו שמברכים מבע"י משום דעדיין לא הגיע זמן קיום המצווה

מקור?

[מה שנכון נכון]

דשהחיינו דברכת המצוות א"א לצאת בשהחיינו שמברכים מבע"י משום דעדיין לא הגיע זמן קיום המצווה

מקור?

מחלוקת. ראה בבה"ל תרצ ד"ה ושהחינו בסוגריים. ועוד.

[עולה מן הארץ]

מחלוקת. ראה בבה"ל תרצ ד"ה ושהחינו בסוגריים.

צ"ל תרצ"ב. ולא דמי כי אוכלא לדנא דהתם כשהוא מברך שהחינו בלילה אין לזה שייכות כלל למצוות היום שלא נתחייב בהם בלילה אבל הכא כשהיא מברכת בתוספת החג על ליל התקדש החג הרי זה הוא גם זמן החיוב של מצה ועל הזמן הזה היא מברכת רק דלעניין קיום מצות אכילת מצה אין מועיל מה שהוסיפה מחול על הקודש.

ועוד.

מקור?

[מה שנכון נכון]

איני רואה כל הבדל, בשני המקרים נחשב שהגיע "היום" מבחינת התאריך, ולא הגיע הזמן הראוי לקיום המצוה.
ואדרבה אם בלילה לא מהני אף שהוא יד באדר ממש, כ"ש כשנחשב רק מחמת הוספה מחול על הקודש. [ההוספה אינה הופכת את היום ללילה].

[עולה מן הארץ]

[ההוספה אינה הופכת את היום ללילה].

מי אמר?

[מה שנכון נכון]

לענ"ד פשוט מסברא.
וגם דאם כן למה באמת לא יצא בתוספת יד"ח מצה.

[עולה מן הארץ]

זו חקירה ידועה.
בתוס' ריש ע"פ אכן כתוב שהטעם שאין וצאים יד"ח מצה הוא משום שאינו לילה אך כמדומני שא"ז פשוט בפוסקים אלא י"ל הטעם שאין מועיל תוספת שבת להקל בדאורייתא.
הנה מצינו שאין לתת גט אחר שהתפללו הקהל מעריב משום שאין נותנים גט בלילה, האם דעתך לחלק בין תפילת ערבית לקבלת שבת?

[מה שנכון נכון]

מצינו שנחשב "לילה" לענינים מסוימים מפלג המנחה גם בלי תוספת מחול על הקודש, כגון ק"ש דלילה וערבית, הזכרת יצא"מ, קריאת מגלה, ספירת העומר. נר חנוכה.
מצינו שנחשב הזמן הנ"ל ל"לילה" לענינים נוספים ע"י שכבר נהגו בו מנהג הלילה הנ"ל [התפללו ערבית], כגון גט שהזכרת, הפסק טהרה ועוד.
אך לילה ממש לא הוי, וע"כ אין יוצאים יד"ח פסח ומצה שהוקשה לו. [או שכתוב בה בערב, ראה בחזו"ע דלהלן].
הטעם שכתוב בתוספות הוא הכתוב בשאר ראשונים, ראה באריכות בשו"ת חזו"ע ח"א סימן א [ישנו בה"ב].
דבריהם אמורים גם לסוברים שתוספת שבת ויו"ט היא מדאורייתא, וע"כ אין מובן הלשון "שאינה מועילה להקל לענינים דאורייתא", אלא שמצד מהותה אינה מועילה לעשותו לילה ממש.

[עולה מן הארץ]

תודה רבה על ההפניה לחזו"ע. בכל אריכותו לא ראיתי שמביא מי שסובר שתוספת אינה נהפכת ללילה אלא תולה את הנידון לגבי מצה בשאלה האם שייך לעניין מצה תוספת מחול על הקודש או שבזה לא נתנה התורה להוסיף מחול על הקודש וכן משמע להדיא מתוס' ר"י החסיד שהביא שם ואם זהו פירוש דברי התוספות אין לנו שום מקור לומר שתוספת אינה נחשבת ללילה.

מצינו שנחשב הזמן הנ"ל ל"לילה" לענינים נוספים ע"י שכבר נהגו בו מנהג הלילה הנ"ל [התפללו ערבית], כגון גט שהזכרת, הפסק טהרה ועוד.
אך לילה ממש לא הוי, וע"כ אין יוצאים יד"ח פסח ומצה שהוקשה לו. [או שכתוב בה בערב, ראה בחזו"ע דלהלן].

אין לי מושג מה זה ה"חצי לילה" הזה שלך. לפי הבנתי הדלה, ודאי שזמן התוספת אינו לילה ממש אבל הוא זמן שמתווסף ללילה. יש דברים שניתן לגביהם להוסיף זמן ללילה, ויש דברים שלעניינם א"א להוסיף זמן ללילה.
ולעניינינו אנו, כיון שלעניין ברכת שהחיינו נחשב הזמן הזה ללילה אפשר לברך גם על אכילת מצה שזמנה בלילה, כי הברכה היא על הזמן הזה שבו המצה נאכלת ואינו דומה לשהחיינו דליל פורים שא"א להוציא בו מצוות שזמנן ביום.

[מה שנכון נכון]

האם שייך לעניין מצה תוספת מחול על הקודש או שבזה לא נתנה התורה להוסיף מחול על הקודש.
ודאי שזמן התוספת אינו לילה ממש אבל הוא זמן שמתווסף ללילה. יש דברים שניתן לגביהם להוסיף זמן ללילה, ויש דברים שלעניינם א"א להוסיף זמן ללילה.

כתוב בתורה רק שצריך לאכול פסח ומצה בלילה, לא כתוב שא"א לעשות לענין זה את הזמן ללילה ע"י תוספת, ומזה לבד שכתוב לילה הוציאו תוספות ושא"ר שא"א לצאת יד"ח בתוספת. וע"כ שתוספת אינה לילה ממש בשום מקום, ואין כאן כל דין מיוחד לענין מצה.

ההבדלים בגדרי לילה מוכחים מהדוגמאות שהבאתי.

[עולה מן הארץ]

כתוב בתורה רק שצריך לאכול פסח ומצה בלילה, לא כתוב שא"א לעשות לענין זה את הזמן ללילה ע"י תוספת, ומזה לבד שכתוב לילה הוציאו תוספות ושא"ר שא"א לצאת יד"ח בתוספת. וע"כ שתוספת אינה לילה ממש בשום מקום, ואין כאן כל דין מיוחד לענין מצה.

לא ברור לי על מה אנחנו מתוכחים בדיוק.

דין תוספת שבת ויו"ט נלמד מהפסוק ביו"כ. אם לא היה בתורה פסוק מיוחד על פסח שצריך לאכלו בלילה אלא רק שצריך לאכלו ביו"ט ראשון של חג המצות היינו אומרים שדיניו נגררים אחרי דיני קדושת יו"ט וכשם שלעניין קדושת יו"ט נחשב הזמן הזה לליל יו"ט כך לעניין אכילת הפסח אך מכיוון שיש פסוק מיוחד לאכול את הפסח ואין לימוד מהמקראות ביוה"כ שגם לעניין זה מצינו דין תוספת ממילא אין לנו תוספת דאורייתא לעניין מצות אכילת הפסח. אולי אתה קורא לזה הבדלים בגדרי לילה.
כל זה אינו משנה לטענה שאני העלתי. והיא שכיוון שברכת שהחיינו היא מחמת ההיתפלות של הזמן הזה לליל יו"ט אפשר לצאת בה יד"ח שהחיינו על המצוות הנעשות בליל יו"ט. (כאסמכתא יעיין מר בהתשובה הנ"ל בחזו"ע שהביא דיון בפוסקים האם כוסות ראשונים של ד' כוסות ניתן לשתותם ביום ולא הזכירו שאם יעשה כן יצטרך לברך שהחיינו אחר כך).

ראיתי כבר מי שדן לתקוע בשופר ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ע"י שיקבל עליו קדושת יו"ט ולא קדושת שבת וכיוון שהוא עדיין יום (לשיטתו) יוכל לתקוע בשופר, בעיני הדברים רחוקים מן הדעת.