שואלין ודורשין שלשים יום קודם החג.
הגאון רבי ישעי' פיק ז"ל (ס' אומר השכחה אות נ"א) עמד בזה שבספר היד לרמב"ם לא נזכר דין ד"שלשים יום קודם החג שואלין ודורשין בהלכות החג", לא בהלכות פסח ולא הלכות תלמוד תורה, וכתב שמצוה ליתן טעם למה לא זכרו ולא פקדו.
לפלא:
כי אף שלא נזכר בב' מקומות הנ"ל, אך הרמב"ם הזכירו ברמז בב' מקומות אחרים, ודון מינה ואוקי באתריה.
א. בגמ' מס' ב"מ (דף צז.) מבואר דהרב שאול לתלמידים לפני החג בגלל ההלכה של שואלין ודורשין ל' יום קודם החג. ודין זה הובא ברמב"ם פ"ב מהלכות שאלה ופקדון הל' ד', "וביום הפרק שהכל באין לשמוע ענין אותו מועד, הרי הוא שאול להם", ואולי סמך הרמב"ם על זה.
ב. ברמב"ם הלכות אישות (פ"ח ה"ה) כתב, שהמקדש אשה על מנת שאני תלמיד, סגי כל ששואלין אותו דבר אחד בתלמודו ואומרו, ואפילו בהלכות החג שמלמדין אותן ברבים מדברים הקלים סמוך לחג כדי שיהיו כל העם בקיאין בהן".
ג. עוד ראיתי, שהרמב"ם סמך על מה שכתב בדין דיוצא בשיירא (הלכות חמץ ומצה פ"ב הי"ט), "המפרש בים והיוצא בשיירה תוך שלשים יום סמוך לחג זקוק לבדוק, וקודם שלשים יום אינו צריך לבדוק". ודין זה נלמד בגמ' מדין דשואלין ודורשין.