הא לחמא עניא בלשון ארמי

[נטורי קרתא]

יש מי שמפרש שאומרים "הא לחמא עניא" בארמית כדי שלא יבינו מלאכי השרת?

[שבטיישראל]

ואם כן ?

הרי בבמחזורים נדפס שגם הפיוט אקדמות הוא בארמית בכדי שלא יבינו המלאכים ... וזה טעות גמור כידוע ....

[גוראריה]

יש מי שמפרש שאומרים "הא לחמא עניא" בארמית כדי שלא יבינו מלאכי השרת?

ו"נטורי קרתא" גם בארמית מאותו טעם?

[חכם באשי]

יש מי שמפרש שאומרים "הא לחמא עניא" בארמית כדי שלא יבינו מלאכי השרת?

טעם זה מצוי בהרבה ראשונים. בתחילה בספר הפרדס לרש"י ושאר ספרי דבי רש"י, ומשם יצא שמעו להרבה ספרים אחרים, לדוגמא, שבלי הלקט.
אך לזכרוני, שם נזכר, שלא יבינו השדים ויבואו לאכול ויבלבלו הסעודה.

[תולעת ספרים07]

עיין ב"ח או"ח סימן ס"ב ונקראת בכל לשון בזה"ל
הב"י הביא מ"ש הכל בו בשם הרי"ף דה"מ בצבור אבל ביחיד לא כדא"ר יוחנן אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ע"כ. והקשה דמה שאלת צרכיו יש בק"ש ואין ספק דט"ס הוא דהלא הרי"ף וכו'
וכמה מן הפוסקים כתבו שאין זה טעות, ומלאכי השרת לא דווקא, אלא כמו שהביא חכם באשי שלא יבינו השדים וכדו'.

[אברהם]

יש מי שמפרש שאומרים "הא לחמא עניא" בארמית כדי שלא יבינו מלאכי השרת?

טעם זה מצוי בהרבה ראשונים. בתחילה בספר הפרדס לרש"י ושאר ספרי דבי רש"י, ומשם יצא שמעו להרבה ספרים אחרים, לדוגמא, שבלי הלקט.
אך לזכרוני, שם נזכר, שלא יבינו השדים ויבואו לאכול ויבלבלו הסעודה.

כמדומני שעירבת ב' טעמים שונים, אכן ישנו פירוש ספר הפרדס שהוא כדי שלא יכנסו השדים אלינו לסעודה. אך הריטב"א [לאחר שהביא פירוש זה] הוסיף ופירש באופן אחר 'ויש אומרים כי לכך נאמר בלשון ארמי כדי שלא יכירו המלאכים ויקטרגו עלינו שאנו מתפארים בכל זה [ר"ל 'השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין'], ויזכירו עונותינו שאין אנו כדאים להגאל'

[נטורי קרתא]

ייש"כ אברהם. אני מחפש את מקור הטעם שנתקנה בלשון ארמית "לבל יפסקו מלאכי השרת מלומר שירה".

[תולעת ספרים07]

כתב השבולי הלקט סימן ריח ויש מסיימין הבבא הזאת בלשון הקודש ואומרים לשנה הבאה בארץ ישראל בני חורין. וטעם שלהם כיון שמסיימין דרך בקשה שאנו מבקשים מלפני המקום שישחררנו ויוציאנו מעבדות לחירות לימות המשיח ועל כן אנו מצריכין לאומרו בלשון שיבינו בו המלאכים כההיא דאמרינן (שבת י"ב) לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית לפי שאין מלאכי השרת נזקקין לו.
והנה לפי"ז יוקשה על הזמירות שאומרים בליל שבת בשיר של רבון עלם ועלמיא, איך זה שנתייסד בלשון ארמי, והרי אמרו חז"ל (שם) אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי, ואין לומר משום דהוא שבחו של מקום ואינו מזכיר צרכי עצמו שהרי בשתי החרוזים האחרונים אומר פרוק ית ענך מפום אריותא ואפק ית עמך מגו גלותא ובחרוז האחרון למקדשך תוב ולקדש קודשין וכו', והרי זה כמו שאמרו אצל הא לחמא עניא שצריך לומר לשנה הבאה בארץ ישראל בני חורין בלשון הקודש דווקא. וצ"ע לעת עתה.

[יואש]

ז"ל הריטבא בפ' הגדה יש אומריםמה שאומרים כן בלשון ארמי כדי שלא יכנסו השדים אצלנו . והנכון דאינו מסדר המשנה אלא מתיקון האמוראים תיקנו אותו בלשון בבלי כדי שיבינו הכל , כי בזה הלשון היו מדברים ורגילין בו:

[יואש]

לדברי הריטבא ק"ק א"כ ל"ל תקנו כל ההגדה בלשון ארמי שלכאורה צריך יותר שיבינו הכל

[עזריאל ברגר]

יש מי שמפרש שאומרים "הא לחמא עניא" בארמית כדי שלא יבינו מלאכי השרת?

ו"נטורי קרתא" גם בארמית מאותו טעם?

שם זה כדי שיוכלו לומר עליהם כלשון חז"ל "אלין נטורי קרתא?! אלין חרובי קרתא!"...